פודקאסטים
פרק 113 מיכל מימרן ברזילי | חיפוש עבודה - דיוק המסלול שלי
מיכל מימרן ברזילאי היא מסוג האנשים שכדאי להכיר. היא לא מעצבת במקצועה, אך עיצוב תמיד היה נמצא ברקע של חייה. מיכל היא הד האנטרית מנוסה, ואחרי 20 שנים שהתעסקה בעולמות הגיוס, הקימה את החברה diviners, שמתמקדת בחיבור מעצבים ומנהלי מוצר מנוסים לחברות מגייסות. מיכל היא הגשר בין העולמות של מחפשי העבודה למפרסמי המשרות. היא חווה את צד המעצבים - החששות, הציפיות, האכזבות והשמחות, וכמו כן, את צד החברות, שאולי יפתיע כמה, אך חוות רגשות דומים.בפרק דיברנו על שוק חיפוש העבודה למעצבים מנוסים - מעברים מקצועיים בקריירה, ההבדל בין עבודה ב-B2B ל-B2C, ואיך להשאר אטרקטיביים בעולם שמתמיד להשתנות.
Radio Button
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.
למה חשוב לפגוש את המשתמשים שלנו
נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת.
הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה.
אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?
Design Club
(Design Thinking) איך נשתמש בחשיבה עיצובית בעבודה
יש רגעים בחיים שנתקלים במשהו קסום, והחיים לא חוזרים להיות כמו שהיו לפני אותו רגע.ככה אני מרגישה לגבי העולם של Design Thinking.השבוע אירחתי את דורון אגוזי המופלאה, לשיחה שבה חלקנו את אהבתנו לשיטה ולכלים שהיא טומנת בחובה.שוחחנו על הערך והיעילות שהיא מספקת, על כלים שאהובים עלינו במיוחד, ועל מקורות מידע שבהם למדנו כל מה שרק יכולנו על השיטה ששינתה את חיינו.את דורון אפשר למצא כאן:https://www.linkedin.com/in/doron-egozi/
WE.TALK
נועה שטרן - עיצוב בעולמות לא קונבנציונליים
בפרק זה עדי מארחת את נועה שטרן, מעצבת מוצר בכירה ב-FIDO, לשיחה על עיצוב בעולמות לא קונבנציונליים, כחלק משיתוף הפעולה עם כנס UXI Live. נועה מספרת על בחירתה לעבוד בחברות שמעניינות אותה ועושות טוב בעולם. היא החלה את דרכה ב-HealthTech, שם פיתחה משחק מציאות מדומה המסייע בפיזיותרפיה, ולאחר מכן עברה ל-FIDO, חברת FinTech המתמקדת במוצרים פיננסיים באפריקה. למרות ההבדלים בין התחומים, שניהם מציבים אתגרים ייחודיים, הכוללים הבנת עולם תוכן חדש והתאמת חוויות למשתמשים עם צרכים מיוחדים. נועה משתפת כיצד התמודדה עם אתגרים אלו והצליחה להיכנס לעולמות השונים במהירות.
Radio Button
#10 - דורון אגוזי: הבדלים בניהול בין קורפורייט לסטארטפ
דורון ואני דיברנו בפרק על: -המעבר כמנהלת בקורפורייט למנהלת בסטארטפ. מה גרם לדורון לעשות את הקפיצה? - מעברים לא נוחים, ותחושת אי נוחות בעשייה - השלבים הראשונים של הקמת תהליכי עבודה בסטארטפ ללא אסטרטגיה עיצובית מוקדמת - הנעה לייעול תהליכי עיצוב מגלי לעורר התנגדות - האימפקט בביזנס והלחץ שמופעל כשאתה מוביל במוצר אחד ויחיד - הכנת תוכנית 90 יום ועבודה עם פאונדר ללא נסיון רחב של עבודה עם מנהלת עיצוב - אפקט המפתח עם הטוש ההמלצה של דורון: פרק עם שחף שקוף לינקדין: דורון אגוזי
מנהלים חוויה
איך נוכל ליצור מערכות מורכבות שהן פשוטות?
מערכות מורכבות הן אתגר לא פשוט.יש המון אלמנטים, רכיבים ויכולות להבין, בתחום שלעיתים הוא חדש לנו וזר.תפסתי את אסי קריספיןמאפיין ומעצב מערכות מורכבות כעשור, עבד עם חברות גדולות וסטארטאפים במגוון רחב של תחומים כמו פינטק, סייבר, ביטחון, בטיחות, פיננסים, חינוך, התנדבות, תקשורת, בריאות, ביטוחים, וולנס ותיירות.מוצרים כמו אפליקציות נייטיב, אתרים ריספונסיביים ומערכות מידע מורכבות.לקוחות כמו:הפניקס, איילון, מגדל, בנק יהב, בנק פועלים, פלאפון, יס, אלקטרה בנייה, מכבי שירותי בריאות, צה״ל, שרי אריסון ועוד.***שיחה שהתחילה מלדבר על מערכות מורכבות, הפכה להיות שיחה קולחת על מלא נושאים אחרים ומעניינים.הנה כמה דברים שעלו בשיחה-חשיבות המחקר המקדים, גם משתמשים וגם מחקר שוק, ומקורות מידע שאפשר למצא בהם Best Practices למערכות מורכבות (UX Stack Exchange)כיצד רותמים את בעלי העניין להסכים לשלב מחקר, גם בתחילת התהליך, וגם לאורכואיך נשתמש בפרסונות (אם בכלל), מתי ולאיזה מטרהאיך נספר את הסיפור של המשתמשים שלנו במערכת מורכבת, תוך כדי עבודה מול מפתחיםכיצד מיפוי של מערכת במבט על נותן פרופורציה ומשקף את החיבוריות בין החלקים השונים במערכתאיך להתגבר על הפחד הראשוני כשפוגשים מערכת מורכבת חדשהכמה Jobs To Be Done הוא פריימוורק משמעותי בעבודהאיך להתמודד עם הפער בין ה-Wow Effect לבין הפונקציונליות והפשטות במערכת מורכבתאיך נציג את הפתרון שלנו לבעלי ענייןוגם קצת מוזיקה :)מוזמנים להצטרף אלינו, היה מלא תובנות וכיףאת אסי אפשר למצא כאן:
WE.TALK
ישי כהן | העצמת משתמשים - הדור הבא של חווית משתמש
אתחיל בזה שהפרק הזה יצא תחת שיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI live. ברק דנין איפשר לנו הזדמנות מגניבה מאוד - להזמין אלינו לפודקאסט מרצים שהולכים לתת הרצאות מרתקות בכנס, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ראשון הזמנו את ישי כהן, שההרצאה שלו בכנס נקראת ״מי פנוי להובלה״. אז הפרק לא יהיה על נושא ההרצאה כדי שיהיה למה לצפות… אבל נראה לי שכמוני, גם אתםן תוך כמה רגעים תתרשמו ששווה להקשיב לישי - ולא משנה על איזה נושא הוא מדבר :)אז ישי הוא head of UX בחברת evinced, מרצה בקורס UX בטכניון, ועושה מנטורינג בתוכנית Google Experts. ישי ואני מדברים בפרק על ״העצמת משתמשים - הדור הבא של חווית משתמש״, (ובאנגלית UED - User empowerment by design), שזה אומר איך ניתן ליצור מוצרים דיגיטלים שמעצימים אותנו כבני אדם. אחד הרעיונות החשובים של UED הוא לקחת את התכונות האנושיות שלנו - החולשות והחוזקות שלנו, ולהתייחס אליהן בכבוד, ולא בניצול. ישי ושותפיו במכון UED, מפתחים מתודולוגיה שאמורה להוכיח את היתרון הכלכלי לחברות שמעצימות את המשתמשים שלהם.מודל מעניין שישי דיבר עליו הוא מודל האדוות - מודל זה מדבר על כך שמוצר יכול להיות בעל מטרות טובות בהתחלה, אבל לאט לאט הופך להרסני. למשל - תארו לכם שהיה כפתור של דיסלייק בפייסבוק. הרי אפשר היה אפשר להכניס פיצ׳ר כזה, וכנראה להגביר את האינגייג׳מנט בקלות. אבל פייסבוק החליטו להמנע ממשהו שיכל להיות הרסני. מעניין לחשוב על המקומות האלו שאנחנו חווים בחיי היומיום שלנו - בהם אנחנו נמצאים במרכז החלטה של אם בא לנו לקחת חיסרון של משתמש/אדם, ולנצל אותו בצורה ערמומית לטובתנו (יכולה להיות לגמרי חוקית), או להפוך את החיסרון להזדמנות, ולגרום לו להבין שחשבנו עליו. איך התכונה שלו מתחברת למוצר שלנו? איך אנחנו יכולים לעזור לו?
Radio Button
#09 - אבירן רווח: איך נותנים ומקבלים פידבק
בפרק אבירן ואני דיברנו על: - ארבעת הגורמים שמקשים עלינו כמנהלים כשזה מגיע למתן פידבק: ״אמפטיה״, זמן, מידע וסטנדרטים, ואיך ruinous empathy נכנסת לתמונה. - איך ניגשים למפגש של מתן פידבק, ואיך נמנעים מלהעיר את שלושת המוקשים: identity, truth, relationship - שלושה סוגי הפידבק: appreciation, evaluation, coaching.
מנהלים חוויה
19_איך נשתמש ב - Generative AI בדרך אנושית
כבר תקופה לא מבוטלת תוצרים של בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) פוגשים אותנו בנקודות שונות.בין אם זה תמונות שנוצרו ״בהשראת״ אומנות, תוצרי טקסט כמו פוסטים או מאמרים, ואפילו בתוצרי ממשק מיוצרי מכונה.זה עולם חדש, מרתק ומפחיד בו זמנית.עולם שדורש מאתנו הרבה למידה והתכווננות, לצד חשיבה ביקורתית ובחינת אמות המוסר האישיות שלנו.השבוע נפגשתי עם שני הוניג לשוחח על מה זה בכלל Generative AI, איפה זה פוגש אותנו- מקצועית ואישית, איך להתנסות ולבקר את הכלי החדש הזה, מה המשמעות של הכלים הללו מבחינת השפעתם עם המקצועות שלנו, ובעיקר, איפה האנושיות שלנו פוגשת את המכונה המשוכללת החדשה הזו. שני היא חוקרת ומאפיינת UX, שמתמחה במערכות מורכבות מבוססות AI. לא מזמן שני סיימה דוקטורט בתחום של אינטרקציית אדם-רובוט, בו היא חקרה תקלות רובוטיות מנקודת המבט של משתמשות. היא חובבת מדע בדיוני, סקי, ולמידה אינסופיתאת שני ניתן למצא כאן:https://www.linkedin.com/in/shaneehonig/
WE.TALK
#08 - ענבל ברון: בניית גילדת עיצוב
בפרק עם ענבל דיברנו על: - מה ההבדל בין צוות למעצבים לגילדת מעצבים - מהו מבנה הגילדה באלספלייר, איך מחולקים המעצבים, ואילו טקסים יש להם כגילדה פעילה ויעילה - מה המשמעות של מסמך הקובע דרגות ואחריות עבור מעצבים - למה ענבל מאוד לא מאמינה בתרגילי בית בתהליכי גיוס מעצבים, ולמה כדאי להתמקד ביכולות הסטוריטלינג במקום ההמלצה של ענבל: מגזין פורטפוליו לינקדין: ענבל ברון
מנהלים חוויה
רק לא לשבור את הרצף
הפעם הפרק מוקדש לרצפים Streaks. מה זה רצף? הנה כמה דוגמאות: השלמה של שבעה ימי לימוד שפה במהלך השבוע (Duolingo). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם תרגלתם.ן מדיטציה (Headspace). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם ״הסתנאפתם.ן״ עם חבר.ה (Snapchat). למה צריך רצף? כדי להגביר את המוטיבציה של משתמשים להתמיד במשימות באופן עקבי לאורך זמן. מתי נשתמש ברצף? כאשר ההגעה ליעד דורשת השקעת זמן רב (רכישת שפה, הורדת משקל, כניסה לכושר גופני, …). איך בונים רצף? האזינו לפרק :)ֿ
MinDesign
איך נעשה מחקר בסביבה אג׳ילית?
בשנים האחרונות יש קפיצה במודעות לחשיבות המחקר במוצרים טכנולוגיים, לא רק בחברות טכנולוגיות אלא בשוק בכלל, וזה יוצר התפתחות מעניינת של הדיסציפלינה המחקרית בעולם חווית המשתמשים.
בפרק השבוע אירחתי את חן האנה ויצמן בתחום כ-8 שנים LinearB - כיום מאפיינת וחוקרת שימוש בחברת בנוסף, היא ממקימות קהילת מיט-אפים מקומית בנושא מחקר משתמשים. UXR Lounge
בפרק דיברנו על טקטיקות ותפיסות עולם ליצירת מרחב למחקר בחברות אג׳יליות.
על הדרך דיברנו הרבה גם על איך כל אחת ואחד יכולים לבצע בדיקות שמישות, מבלי להיות מומחים בתחום.
על כמה חשוב לאמץ את גישת ה״קצת עדיף על כלום״
ועוד דברים מעודדים על מחקר בסביבה שצריכה לזוז מהר, ולקחת החלטות מתוך וודאות. את חן אפשר למצא בלינקדאין:
https://www.linkedin.com/in/hannahsapples/
האזנה נעימה
WE.TALK
הכל על מחקר מתחרים
מהן הטעויות שכדאי להימנע מהן כשעושים מחקר מתחרים? איך עושים את זה בחברות B2C ו-B2B? ומה הדרך הכי טובה ללמוד עוד על המתחרים שלנו? מחקר מתחרים הוא אחד הכלים הכי חשובים לסטארטאפ – הוא יכול לעזור לנו ללמוד עוד על השוק שבו אנחנו פועלים, לוודא שאנחנו מבדילים את עצמנו משאר התחרות, והוא אפילו קריטי לתהליכי השקעה. עם זאת, כשניגשים למחקר מתחרים יש לא מעט טעויות שכדאי להימנע מהן, ופרקטיקות שניתן ליישם כדי לוודא שאנחנו מאפטמים את השימוש בכלי הזה. השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם רן ארז, Product Lead במאנדיי והמייסד של קהילת Becoming Product Manager על כל מה שצריך לדעת על מחקר מתחרים. רן משתף בסוג המתחרים שצריך לקחת בחשבון כשעושים מחקר כזה, בשיטות ללמוד על המתחרים ישירות מהמשתמשים שלהם, ובאיזה נקודות בחיי סטארטאפ נכון להתמקד בזה.
Startup for Startup
פרק 96 ד״ר מיכל הלפרין בן צבי | אפיון ממשקים לגיל 65 +
כשמיכל ועדי דיברו לראשונה על הרעיון להקליט פרק שעוסק באפיון לבני 65+, היה נראה שזה נושא מצוין לדבר עליו, בייחוד שעוד לא התמקדנו בו בפודקאסט. ומצד שני חשבנו - מה זה בדיוק 65+? האם אנחנו יכולות להגדיר אוכלוסיה כל כך רחבה תחת מטרייה של נושא אחד?כדי לענות על השאלה הזו ניתחנו את המאפיינים השונים שקיימים אצל אנשים מבוגרים, ומיכל הסבירה שאין קו אחד שמייצג את כולם, אלא יש כל כך הרבה שוני ברמות המסוגלות, במוטיבציה, ביכולות הקוגנטיביות. ישנם גם אנשים מבוגרים ששימוש במוצרים דיגיטלים בא להם באופן טבעי ונוח, ואנחנו צריכים לזכור לא להניח שכולם מתקשים. ומהנקודת מוצא הזו צריך להתחיל.אחת השאלות בהן התמקדנו היא - למה בכלל חשוב להביא אנשים בני 65+ לסביבה הדיגיטלית? השאלה הזו חשובה ביותר ומייצגת את הבסיס שאותו חייבים להבין ולהכיר כדי ליצור מוטיבציות חזקות מספיק לפעולה. דמיינו שאדם קרוב אליכם לא מצליח לשלם על כרטיס באוטובוס, או מגיע לדואר ואז מבין שהיה צריך להזמין תור מראש, או שלא מצליח להגיב לברכות היומולדת שמקבל בוואטצאפ. היום, כידוע, אחוז משמעותי מהחיים שלנו מתנהל בעולם הדיגיטלי, ואם אנשים בני 65+ לא יהיו חלק מהעולם הזה, הם פשוט ירגישו ממודרים (בצדק), ישארו עוד יותר מאחור, וזה יפגע להם באיכות החיים.ד״ר מיכל הלפרין בן צבי היא מומחית ביצירה של מוצרים דיגיטליים לבני 65+, ומתעסקת בעולמות של מחקר חווית משתמשף אסטרטגיית מוצר, ותובנות התנהגותיות. היה מעניין ביותר ללמוד מהנסיון שלה, ולשמוע סיפורים מרתקים על ההתפתחות של העולם הדיגיטלי ונסיון להתאמה שלו לאוכלוסייה בוגרת יותר. מובן שמלבד האספקט החברתי שהוזכר קודם, ישנם גם הרבה יתרונות עסקיים שעליהם דיברנו - מתי נכון לנו בתור חברה להתאים את המוצר לבני 65+? מהתחלה / אחרי שישנה התכנות מסויימת? ואיך עושים את זה בכלל? איך בודקים את המוצר שאנחנו עובדים עליו על אנשים מבוגרים?
Radio Button
איך אפשר למדוד הצלחה? - סער גיל מארח את רועי לייזר
כולם שואפים להצליח - לפתור בעיות גדולות, לבנות מוצרים מעולים ולהשיג יעדים עסקיים. אחד הדברים שיכולים לסייע להם להצליח הוא למדוד את ההצלחה שלהם. בפרק הזה, סער גיל ורועי לייזר ידברו על איך החברות המצליחות בעולם מגדירות מטרות אפקטיביות ומצליחות לעמוד בהן. הנושא המרכזי עליו הם דנו היה OKR (Objective Key Results).
Design Club
#07 - ישי כהן: מדידת ביצועים, פיטורין ומה שביניהם
בפרק ישי ואני דיברנו על: - באילו מצבים מגיעים באמת לפיטורין של מעצבים מבחינה מקצועית - על קביעת מדדים להערכת ביצועים - הפגיעה הרגשית בעת פיטורין, ומה המינדסט הנכון שעוזר להיחלץ מהמצב - הכלים והחשבון נפש שיעזרו להתכונן לשלב הבא - מה אסור לנו לעשות כמנהלים לאחר פיטורין של חבר צוות.
מנהלים חוויה
פרק 9 - כלים לבדיקות שמישות באוף-ליין - סער גיל מארח את הדר שלום
הדר תעשה לנו סקירה של כלים לבדיקות שמישות באוף-ליין כלומר, כאלה שאנחנו לא צריכים להיות נוכחים בבדיקה וכך אפשר לאסוף כמות גדולה של פידבקים בזמן קצר.Low-Touch לעומת High-Touchמכלים שעוזרים לנו לאסוף אנליטיקס והקלטות שימוש של משתמשים במערכת כמו הוט ג׳אר ועד הכנת בדיקות שמישות עם משימות להבנת צרכי המשתמש כמו יוזר טסטינג.
Design Club
13 - איך ניצור מוצר שפונה לכולם.ן?
בסוף חודש דצמבר, ממש רגע לפני ששנת 2023 מתחילההוציאה האקדמיה ללשון העברית פוסט ברשתות החברתיות שעורר הרבה גלים ודיון סוער, על תקינותה של כתיבת "הנקודה המגדרית". (לינק לפרסום בהמשך)בעקבות הפוסט התעורר דיון מאד מעניין והחלטנו לעשות קצת סדר, לטובת מאזינות ומאזיני הפודקאסטבפרק התארחה דפנה אייזנרייך המופלאה, מנהלת יוזמת ״דברו אלינו״,וביחד ניסינו לפרק את הסוגיה סביב הנקודה הסוררת, לתת קווים מנחים והמלצות ליצירת שיח שיוויוני מגדרית במוצרים דיגיטליים
WE.TALK
#06 - עדוא שביט: לגייס מאפיינים או פרודאקט דזיינרס?
עדוא ואני דיברנו על: - באילו חברות ובאילו פרוייקטים כדאי לגייס מאפיינים ומעצבים לחוד, ומתי פרודאקט דזיינרס - מה קורה עם סוגיית הownership ברגע עובדים עם מאפיינים ומעצבים בנפרד - מה בממשק בין PM לבין פרודאקט דזיינר או לבין מאפיין, ועד כמה הצוות שמלווה אותנו משפיע גם על האנשים שכדאי שנביא לפרויקט, איפה מאפיינים פורחים ואיפה product designers דווקא יכולים להשלים את המשימה יותר טוב - ההשפעה של ux maturity של חברה על העבודה היומיומית שלנו.
מנהלים חוויה
״במיוחד בשבילך״ - על הפסיכולוגיה שמאחוריי ספוטיפיי
כמה עובדות על ספוטיפיי (נכון ל- 2022): 180 מיליון מנויים, 70 מיליון שירים, 2.9 מיליון פודקאסטים (אנחנו אחד מהם!), ~10 מיליון יורו הכנסות בשנה שעברה. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: (כמעט) לא עושים שימוש בנוטיפיקציות, בונים הרגלים (מה קורה כל יום שני?), מייצרים תחושת מחסור (מה קורה כל יום שני?), בונים ציפייה (מה קורה בסוף השנה?), ועוד (האזינו לפרק!). ו… עוד עובדות שמעניינות (בעיקר אותנו ואולי גם אתכם, נכון לסוף 2022): יצרנו 448 דקות של תוכן (14 פרקים), 40% מהמאזינים שלנו עוקבים אחרי הפודקאסט, הדירוג שלנו הוא 4.9 (מתוך 5!), ביחס לשנה שעברה יש עלייה במספר שעות האזנה (229%), מספר העוקבים (185%) ומספר המאזינים (122%).
MinDesign
איך מקרבים את המוצר למשתמשים, או; על עבודה משותפת של מוצר ו-CX
איך אפשר לוודא שכל פיצ׳ר חדש שאנחנו משחררים ייבנה לפי פידבק ממשתמשים? למה חשוב לייצר מערכת שמתייגת את הטיקטים של שירות הלקוחות? איך נראה שיתוף פעולה אידיאלי בין צוות המוצר לצוות ה-CX? חלק טבעי מצמיחה של חברה הוא היפרדות של מחלקות – החברה הולכת וגדלה, וגם מחלקות שהיו רגילות לעבוד באופן צמוד מתחילות להתרחק זו מזו. אחד משיתופי הפעולה האלו שייך לעבודה המשותפת בין צוותי המוצר לצוותי שירות הלקוחות, או ה-CX. אם בתחילת הדרך הם ימצאו את עצמם יושבים פיזית אחד ליד השני ויוכלו להעביר ישירות פידבקים שמגיעים מהמשתמשים, בשלבים מתקדמים יותר כל אחד מהצדדים נשאב לעבודה שלו והתקשורת ביניהם עלולה להתמעט.אבל היכולת של שתי המחלקות האלו להמשיך ולעבוד יחד באופן צמוד היא קריטית לחוויית המשתמש, וכדי לוודא שאנחנו ממשיכים להישאר מחוברים למשתמשים שלנו גם בצמיחה. אם צוותי המוצר ירוצו על פיצ׳רים חדשים מבלי לעבוד בצורה מסודרת עם צוותי ה-CX, הם יוכלו למצוא את עצמם משקיעים ימים ארוכים בפתרון של בעיה שנוגעת לחלק קטן של המשתמשים, או עובדים על פיצ׳ר חדש בעוד שהחוויה של משתמשים בפיצ׳רים קודמים עוד לא שלמה.אדוה שיסגל מדברת עם דותן אגוזי, Product Lead במאנדיי ועם דניאל גליקמן, CX Knowledge Manager במאנדי, על איך העבודה המשותפת בין המחלקות מאפשרת לנו גם לזהות הזדמנויות למוצרים חדשים וגם לעשות שינויים על בסיס פידבק מהמשתמשים. הן משתפות באיך נראית העבודה המשותפת ביניהן בפועל, איך לעבוד עם פידבק בלי לאבד פוקוס, ואיך לפעמים אפשר להוסיף משפט קטן ליד כפתור, שיוריד את כמות הטיקטים בכמעט מאה אחוז.
Startup for Startup
😮
לא נמצא תוכן רלוונטי
אבל אם נתקלתם בתוכן מתאים - נשמח שתשלחו לנו