איך עושים מחקר משתמשים נכון? כשמדברים על מחקר משתמשים בחברות טכנולוגיה, נעם סגל הוא בדיוק האדם שרציתם לשמוע. עם ניסיון עשיר בחברות כמו Meta, Twitter ו-Airbnb, הוא היה שם כשהתעשייה עיצבה מחדש את הדרך בה אנחנו מתקשרים, מתארחים ומשתפים מידע. בשיחה עם תום אבן, נעם משתף בתובנות על המתח המתמיד בין טכנולוגיה לאנושיות, מסביר איך AI משנה את כללי המשחק במחקר משתמשים, ולמה לפעמים דווקא רובוט יכול לגרום לנו להיות יותר כנים. זוהי שיחה על ההבדל בין לבנות מוצר, לבין לבנות מוצר שאנשים באמת צריכים. 💌 להרשמה לניוזלטר: ~~~ על האורח: נעם סגל הוא חוקר ומנהל מחקר בכיר בתעשיית הטכנולוגיה, עם רקע עשיר בפסיכולוגיה ומחקר משתמשים. לאורך הקריירה שלו הוביל צוותי מחקר בחברות מובילות כמו Meta, Twitter, Airbnb ו-Upwork. בנוסף לתפקידיו בתעשייה, נועם הוא מאמן מוסמך המתמחה בליווי אנשי טכנולוגיה בפיתוח הקריירה והמנהיגות שלהם. הוא משלב את הרקע האקדמי שלו בפסיכולוגיה עם ניסיונו העשיר בתעשייה כדי לעזור לאנשים להתגבר על חסמים מנטליים ולממש את הפוטנציאל שלהם.

"תפסיקו להיות חוקרים. תהיו בני אדם" הפעם תום נפגש עם טלי פיק כדי ללמוד על על מחקר חווית משתמש.ת, רגשות ובינה מלאכותית. טלי שיתפה בטריק לראיונות משתמשים מוצלחים - והוא מפתיע בפשטותו. "קודם כל, תהיה אתה," היא אומרת. "כי עצם העובדה שאתה באמת רוצה לשפר את המוצר שלך, שבאמת אכפת לך - זה מה שיוצר קרבה אמיתית." זה נשמע פשוט, אבל כמה מאיתנו באמת עושים את זה? במקום להתחבא מאחורי פרוטוקולים ושאלונים, טלי ממליצה על גישה אחרת: "להיות פתוח לשחרר את הכדור לצד השני." על האורחת: טלי פיק היא חוקרת חוויית משתמש.ת מנוסה בתעשיית המשחקים והטכנולוגיה. עם למעלה מעשור של ניסיון, טלי מביאה איתה ידע עמוק בשיטות מחקר מגוונות, החל ממחקר עיצוב משותף ועד לניתוח נתונים מתקדמים. כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית אונו, טלי מאמינה כי חוויית משתמש.ת מוצלחת היא כמו מערכת יחסים רומנטית: היא דורשת הקשבה עמוקה לצרכים, הבנה של הרגשות, ויצירת חיבור אמיתי עמוק. באמצעות מחקר חווית משתמש.ת ושימוש בכלי בינה מלאכותית, טלי מלמדת כיצד ליצור מוצרים טכנולוגיים שגורמים למשתמשים להרגיש אהובים, מיוחדים ומוערכים. בפרק המלא תגלו: איך לבנות אמון עם משתמשים ברגע הראשון איך לשלב כלים חדשניים בלי לאבד את המגע האנושי איך משחקים עוזרים לנו לחשוב יותר יצירתי על פתרונות ~~~ 👋 מי אנחנו? תום אבן - מעצב חווית משתמש שאוהב מאוד פסיכולוגיה. מנחה סדנאות ליישום תובנות התנהגותיות, מלווה ומייעץ לסטארטאפים. רועי בן-דור כהן - בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית ומנחה תהליכי חשיבה יצירתית. מייסד חברת מחקר וייעוץ בתחום של תובנות התנהגותיות. ~~~ 🔗 לינקים וחומרים שהוזכרו בפרק: ליצירת קשר עם טלי בלינקדאין: linkedin.com/in/tali-pick-63a55135 כלי AI מומלץ של גוגל: https://notebooklm.google/ משחק שטלי אוהבת במיוחד: https://annapurnainteractive.com/en/games/florence ~~~ 🙌 דברו איתנו: לאתר של תום אבן: http://bit.ly/tomeven לאתר של רועי בן-דור: http://www.roybendor.com לחברת Q - מחקר וייעוץ תובנות התנהגותיות: https://www.q-bt.co/

בפרק הזה עדי ראיינה את טל סולומון, ודיברו על בניית צוות עיצוב גמיש, ועל התאמת מעצבים לסוגי חברות ומוצרים שונים. איך לנתח את הכישורים הנדרשים מאיתנו המעצבים להצליח במוצר או סביבת עבודה ספציפית. ואילו מהתכונות שלנו יביאו אותנו קודם כל להתקבל לעבודה, ואח״כ גם להיות ממש טובים בעבודה שלנו. בהתחלה ניתחו סוגי חברות ומוצרים. למשל טל הסביר את ההבדל בין הצרכים בחברות עם מוצר האי טאצ', לעומת חברות עם מוצר לואו טאצ'. מוצרי האי טאצ' הם מוצרים מורכבים, שההטמעה שלהם אצל הלקוחות תהיה פרסונלית ולעיתים ממש יד ביד. כאן המעצבים צריכים לאהוב לצלול לעומק לעולם תוכן מורכב, ולעבוד עם שכבות מרובות של מידע. לעומת זאת, מוצרי לואו טאצ' הם מוצרים שיודעים להסביר את עצמם, ולרוב מתרכזים בGrowth. כאן המעצבים יצטרכו לדעת לזהות דברים מהר, להוציא לפועל פתרונות, ולעבוד עם דאטא. זו דוגמא קלאסית - כי מן הסתם שהעבודה והתהליכים בסוגי מוצרים אלו הם כל כך שונים זה מזה, וכתוצאה מזה הסקילים להם ידרשו המעצבות הם גם כן שונים. טל הוא Chief Product, UX and Design בפרויקט מעניין וחדש, ולפני זה הקים והוביל את צוות עיצוב המוצר ב-Redis, הקים והוביל את המסלול לחוויית משתמש ופסיכולוגיה במכללה האקדמית ת״א-יפו, כותב בלוג, מרצה וממנטר ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות.

אנחנו יכולים להעזר בבינה מלאכותית כמכפיל כח בכל אחד מהשלבים בתהליכי Design Thinking. רן לירון משתף אותנו בכלים מומלצים לכל שלב.

מדוע נדרשת מטוטלת בתהליך האפיון והעיצוב, ולמה עליה לנוע כל הזמן בין צד המומחה וצד המשתמש

יש משהו מאוד מספק להיות בתחילת דרך של מוצר. יש עוד המון מה לעשות, יש הרבה כיוונים שונים לבחון, ולשינויים שאנחנו עושים יש פוטניציאל להשפיע על חווית המשתמש באופן עמוק. כמובן שחשוב גם לדבר על איך אנחנו לא מאבדים את הקצב המהיר ואת העבודה על דברים משמעותיים גם כאשר אנחנו עובדים על מוצר וותיק - אבל זה כבר נושא לפרק אחר… בפרק ״המרת מסורת לחדשנות - שיטות עבודה בבנק הדיגיטלי OneZero״, אירחתי את הגר ויסקינד, שהיא ה head of design ב־One Zero, ודברנו על האתגרים בעיצוב מוצר פיננסי - על המשימה העיקרית שלהם שהיא חינוך שוק, איך אפשר לייצר טראסט דרך עיצוב, ולמה הכל חייב לקרות מהר. הגר מסבירה שהם נמצאים ב OneZero בסיטואציה שהם כל הזמן בוחנים שיטות עבודה שבהן הם יכולים גם לייצר הרבה השפעה, וגם לעשות את זה מהר. זה מאוד חשוב להם כי הם עובדים על מוצר שהוא למעשה בנק. בנק זה לא דבר חדש. לכל אחד ואחת יש בנק, עם הקונבנציות המוכרות, האהובות, השנואות, אבל בעיקר - הידועות. המשימה לעצב בנק דיגיטלי שאין בו את הגורם האנושי הוא אתגר שצריך להיות בתוכו יצירתיים ואג׳יליים. הגר והצוות הבינו את זה, ויצרו לעצמם שיטות עבודה שתומכות בצרכים שלהם. אחת מההבנות היתה שאחד מהדברים החשובים הוא לקבל פידבקים מהירים מהמשתמשים שלהם. הם פתחו קבוצת פייסבוק לכל המשתמשים שלהם, ושם מעודדים אותם לכתוב פידבקים ולשתף מהחוויות שלהם. בצורה זאת יצרו שני דברים חשובים - הראשון הוא שירות לקוחות מצויין, והשני הוא ערוץ ישיר עם הלקוחות ועל ידי כך איסוף פידבקים מהירים מהשטח. הרבה מהפידבקים האלו נכנסים באופן מיידי לתכנית העבודה, מתוך הבנה שאלו הדברים שייצרו אימפקט חיובי ואפקטיבי. עוד אתגר מעניין שהגר דיברה עליו הוא על איך יוצרים חווית משתמש מוכרת ונכונה בתוך עולם חדשני. אז אמנם חוויה של יצירת הבנק היא חדשה בעולם הדיגיטלי, אבל העולם הדיגיטלי הוא לא חדש. לכן פיתרון של לקיחת השראות דווקא ממוצרי יום יום מוכרים - ג׳ימייל, פייסבוק, וואטצאפ - הוא מאוד נכון במקרה שלהם. אלו מוצרים שכולנו משתמשים בהם, והם עובדים לכל שכבות הגיל וההבנה הטכנולוגית. הגר הסבירה שהם לא רק לוקחים מהמוצרים האלו השראות, אלא גם לומדים מהטעויות של המוצרים שהאלו על ידי בחינה שלהם לאורך זמן, וכבר מיישמים את הלמידות מראש. ** הגר נתנה טיפ מצויין לאתר רפרנסים שמאגד צילומי מסך של אפליקציות פינטק בשם 11:FS.

אילו שאלות כדאי לשאול כלי AI כדי להפיק תובנות אמינות ומדוייקות ממחקר המשתמשים שלנו? איך רותמים בינה מלאכותית כדי לסכם ולנתח כמויות גדולות של פידבק כתוב? איך אפשר לשפר את מיומנויות הריאיון שלנו באמצעות AI? הפעם, אדוה שיסגל מדברת עם מורן רוזנטל (Senior UI/UX Product Designer במאנדיי) ועמיחי אבן חן (Senior Product Manager במאנדיי), על הדרך שבה הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לשדרג את מחקר המשתמשים שלהם: מהשלב הראשון של זיהוי והגדרת הבעיות שלנו, דרך עיבוד כמויות גדולות של פידבקים כתובים, ועד להפקת תובנות סדורות שיובילו לפעולות מלומדות שישפרו את המוצר שלנו.

שיטת שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש - הפעם מול מערכת מורכבת

מתכון שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש אמיתי ואפקטיבי

איך נכנסים בנעלי המשתמש באמצעות, לא תאמינו - מצוקה

בפרק שירה נטוביץ' אשכנזי, חוקרת חוויית משתמש ב-Honeywell וממקימות קהילת UXR Lounge, מדברת עם עדי לוין על יצירתיות בעבודת המחקר. שירה משתפת בחשיבות ההיכרות העמוקה עם המשתמשים שלה כדי להתמודד עם אתגרים ומספרת איך פתרה בעיה של גישה פיזית למשתמשים בארה"ב על ידי ביקור במפעלים דומים בישראל. בנוסף, שירה מתארת את השיפור ביכולות הסטוריטלינג שלה בעקבות פידבק, ובוחרת להעביר תובנות מחקר בצורה יצירתית ובלתי נשכחת - למשל, על ידי עריכת ראיון סינטטי עם פרסונה במוצר. בסיפור אישי, היא מספרת על החלטתה להוריד את עצמה בדרגה בעבודה כדי לשמור על השקט הנפשי שלה, מה שמדגיש את החשיבות של איזון בין עבודה לחיים והקשבה פנימית. הפרק מלא בתובנות ושיטות יצירתיות שיכולות לסייע לכל מעצב או חוקר להעביר מידע בצורה מעניינת ומרגשת.

אודי סלנט, מנהל ובעלים של סטודיו סלנט איי די ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מתמחה באפיון ועיצוב מערכות מורכבות. הוא משמש גם כמנטור בתוכנית האקסלרטורים של גוגל. בפרק, אודי מדבר על תפקידו כיועץ לחוויית משתמש בחברות עם מוצרים בעייתיים או "שבורים." תהליך העבודה שלו כולל תצפיות וניתוח אנליטיקה כדי לזהות מגמות חוסמות המונעות מהמוצר להצליח. את המגמות הוא מציף לצוות המוצר ומעניק המלצות לשיפור. אודי מציין שעקב אכילס של מוצרים רבים הוא ארכיטקטורת מוצר מסורבלת עם פיצ'רים מיותרים, לעיתים עקב חוסר תשומת לב ודיוק בעבודה במשך השנים. לדבריו, הפתרון הוא לפרק את המוצר ולבנות אותו מחדש. האתגר המשמעותי בתהליך זה הוא התקשורת עם צוות המוצר, ולכן אודי מדגיש את חשיבות הסופט סקילס כדי להעביר ביקורת בצורה בונה ולא מאשימה, ולהוביל את הצוות להבנת שורש הבעיה ולשיפור המוצר.

בפרק עדי לוין מארחת את תמי וייס, מעצבת מוצר בכירה ב-Simply Piano, לשיחה על התאמת המוצר לקהל היעד באמצעות ניתוח מקרה של סימפלי פיאנו. המוצר, שבמקור תוכנן ללמד פסנתר למבוגרים, זיהה עלייה בשימוש של ילדים באפליקציה אך גילה כי הם נוטשים במהירות מאחר שהיא לא הייתה מותאמת לצרכיהם. תמי וייס וצוותה הבינו שעליהם למצוא התאמה חדשה בין המוצר לשוק (PMF) עבור ילדים. תהליך זה כלל מחקר מעמיק שבו צפו בילדים משתמשים באפליקציה בביתם וגילו דיסוננס בין רצונם להשתמש באפליקציה לקשיים בלהשלים את הקורסים, מה שהוביל לתסכול. תמי מסבירה שבאמצעות הבנה מעמיקה של הקשיים והצרכים של הילדים, הצוות פיתח פתרונות חדשים כדי להתאים את המוצר לקהל היעד החדש. הפרק מדגיש שמוצרים הם דינמיים, ושמעצבי מוצר חייבים להיות ערניים לשינויים הטבעיים בשוק ולהתאים את המוצר בהתאם כדי לשמור על הצלחתו.

מתי מוצר בשל להתרחב? איך משיגים ערך לא רק לכל סוג משתמש, אלא גם באינטראקציה ביניהם? ומתי, בניגוד לאינטואציה, דווקא נכון לא להמעיט פריקשן עבור המשתמש? בעיית ריבוי סוגי המשתמשים תתפוס את רובנו בשלב מסוים של פיתוח המוצר. בין אם המוצר שלנו פונה מראש לסוגים שונים של משתמשים, או שאנחנו רוצים להתרחב לשוק חדש לגמרי, השאלה נשארת זהה – איך אנחנו יכולים לענות על צרכים של משתמשים שונים לגמרי באותו המוצר?השבוע רן ארז מארח את אילת לב ארי, Product Director בחברת Healthy.io. אילת משתפת במעבר ממוצר שנועד לצוותים רפואיים למוצר שמשמש גם את המטופלים, ועל איך הצליחו לענות באותו המוצר על צרכים של יוזרים שונים לגמרי, בעלי אינטרסים שונים ובעלי יכולות שונות – החל בגילאים המבוגרים של המטופלים, שעלולים להביא ליכולות טכנולוגיות מוגבלות, דרך הטרמינולוגיה הרפואית השונה ועד תחושת המעורבות שכל אחד מסוגי המשתמשים ירצה מהמוצר.

שמוליק בא מעולמות הפרודקט והיזמות, זה חיבור שחשוב שכולנו נבין אם נרצה לפתח רעיון למוצר אמיתי. בפרק סער גיל ושמוליק דבר דיברו על איך עושים ולידציה לבעיה, ולידציה לפתרון, בדיקה של פוטנציאל שוק, בניית תוכנית עסקית וקביעת יעדים להצלחה. כל זה כדי להבין האם אנחנו בונים את המוצר הנכון.

בפרק ויטלי ואני דיברנו על:  - מבחני בית בגיוס, האם כדאי או לא כדאי, ומה אפשר לעשות כדי למזער נזקים וחוויות שליליות למועמדים  - קונסיסטנטיות בממשקים, ומתי בקש לשבור אותה  - מחקר מקדים של מתחרים והשראה, ולמה ויטלי ממש לא ממליץ להתחיל דווקא מזה ההמלצה של ויטלי: UX StackExchange לינקדין: ויטלי מיז׳יריצקי בלוג: UXtasy (מומלץ!!!)

נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת. הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה. אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?

בפרק זה עדי מארחת את נועה שטרן, מעצבת מוצר בכירה ב-FIDO, לשיחה על עיצוב בעולמות לא קונבנציונליים, כחלק משיתוף הפעולה עם כנס UXI Live. נועה מספרת על בחירתה לעבוד בחברות שמעניינות אותה ועושות טוב בעולם. היא החלה את דרכה ב-HealthTech, שם פיתחה משחק מציאות מדומה המסייע בפיזיותרפיה, ולאחר מכן עברה ל-FIDO, חברת FinTech המתמקדת במוצרים פיננסיים באפריקה. למרות ההבדלים בין התחומים, שניהם מציבים אתגרים ייחודיים, הכוללים הבנת עולם תוכן חדש והתאמת חוויות למשתמשים עם צרכים מיוחדים. נועה משתפת כיצד התמודדה עם אתגרים אלו והצליחה להיכנס לעולמות השונים במהירות.

בשנים האחרונות יש קפיצה במודעות לחשיבות המחקר במוצרים טכנולוגיים, לא רק בחברות טכנולוגיות אלא בשוק בכלל, וזה יוצר התפתחות מעניינת של הדיסציפלינה המחקרית בעולם חווית המשתמשים. בפרק השבוע אירחתי את חן האנה ויצמן בתחום כ-8 שנים ‏LinearB - כיום מאפיינת וחוקרת שימוש בחברת בנוסף, היא ממקימות קהילת מיט-אפים מקומית בנושא מחקר משתמשים. UXR Lounge בפרק דיברנו על טקטיקות ותפיסות עולם ליצירת מרחב למחקר בחברות אג׳יליות. על הדרך דיברנו הרבה גם על איך כל אחת ואחד יכולים לבצע בדיקות שמישות, מבלי להיות מומחים בתחום. על כמה חשוב לאמץ את גישת ה״קצת עדיף על כלום״ ועוד דברים מעודדים על מחקר בסביבה שצריכה לזוז מהר, ולקחת החלטות מתוך וודאות. את חן אפשר למצא בלינקדאין: https://www.linkedin.com/in/hannahsapples/ האזנה נעימה

מהן הטעויות שכדאי להימנע מהן כשעושים מחקר מתחרים? איך עושים את זה בחברות B2C ו-B2B? ומה הדרך הכי טובה ללמוד עוד על המתחרים שלנו? מחקר מתחרים הוא אחד הכלים הכי חשובים לסטארטאפ – הוא יכול לעזור לנו ללמוד עוד על השוק שבו אנחנו פועלים, לוודא שאנחנו מבדילים את עצמנו משאר התחרות, והוא אפילו קריטי לתהליכי השקעה. עם זאת, כשניגשים למחקר מתחרים יש לא מעט טעויות שכדאי להימנע מהן, ופרקטיקות שניתן ליישם כדי לוודא שאנחנו מאפטמים את השימוש בכלי הזה. השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם רן ארז, Product Lead במאנדיי והמייסד של קהילת Becoming Product Manager על כל מה שצריך לדעת על מחקר מתחרים. רן משתף בסוג המתחרים שצריך לקחת בחשבון כשעושים מחקר כזה, בשיטות ללמוד על המתחרים ישירות מהמשתמשים שלהם, ובאיזה נקודות בחיי סטארטאפ נכון להתמקד בזה.

התגעגענו, אז חזרנו!ארבע דוברות, שלוש הרצאות, שתיים על בינה מלאכותית וכדור טניס אחדזו אומנם לא ההגדה שלנו ולא נתכנס סביב שולחן אחד גדול אבל המיטאפ הבא שלנו יהיה לא פחות חגיגי ומה שבטוח מלא בחמץ.מה מחכה לנו?איך טניס ועיצוב מוצר מתחברים? איך אפשר לדבר עם משתמשים בלי משתמשים? ואיך יוצרים אייג׳נטים שיכולים להחליף אפילו חברי צוות שרק חלמתם שיהיו לכם?ואיך פלטפורמות נו קוד יכולות לקצר משמעותית זמני פיתוח וקבלת החלטות?מלא שאלות, כל התשובות אצלנו במיטאפ!

4 הרצאות על AI שרלוונטיות לעיצוב ומחקר חווית משתמש. אורי פרידמן, מרינה ברודסקי, דנה שמעוני ורום-יה קארו סיפרו לנו בתמצות ממש 'סיפורים מהשטח' על שילוב כלי AI בעבודה השוטפת בחווית משתמש.

בין אם אתם מתעניינים בבינה מלאכותית, מחקר משתמשים, או כתיבה למערכות מורכבות – המפגש הזה יספק תובנות וכלים פרקטיים שיעזרו לכם בעבודה היומיומית שלנו כמעצבים.‍ במיטאפ נחקור נושאים מגוונים – משימוש של ארטליסט בבינה מלאכותית להאצת תהליכי יצירה, דרך הפיכת בקשות משתמשים להזדמנויות עם מקרי בוחן אמיתיים מעולם הרובוטים האוטונומיים ועד כתיבת יו אקס למערכות מורכבות ושמירה על חוויית משתמש חלקה ופשוטה.‍

הדר שלום האלופה הציגה לנו איך הם עובדים באלמנטור עם כלי שנקרא Dovetail ליצירת דשבורד של מאגר ידע מקוטלג שפורס פידבקים בצורה רוחבית ומנגיש את המידע כדי שבאמת כולם יוכלו לצפות בזה, ולהגיע לנקודות ספציפיות בתוך שעות של הקלטות. צפו בוידאו מתוך המיטאפ האחרון של הדיזיין קלאב בנושא מחקר משתמשים

עיצוב אמפתי חולל מהפכה בתעשיית המוצר בכך שהוא מאפשר למעצבים ולמנהלי מוצר להבין את המשתמשים והצרכים שלהם בצורה מדויקת יותר, מה שמוביל לפיתוח מוצרים טובים יותר. עיצוב זה מתמקד ברגש ובהבנת המשתמשים, תוך שימוש בהם ככלי להשגת מטרות פונקציונליות. בהרצאתה, מאיה תעסוק בדור הבא של עיצוב אמפתי, שבו הרגש הופך למטרה בפני עצמה ולא רק לאמצעי. היא תשתף את עבודתה עם EliQ ו-Intuition Robotics, שם יישמה גישה זו בפיתוח רובוט אמפתי המצליח לשפר את חייהם של אלפי קשישים בארה"ב, תוך בידול מ-Alexa ו-Cortana. מאיה תסביר כיצד הגישה הזו יכולה להוות כלי עוצמתי וחדשני בארגז הכלים של כל מעצב.

יובל קשטכר מדגים בלייב איך הוא משתמש בבינה מלאכותית לסיעור מוחות עם המכונה במחקר משתמשים. זה מתחיל באפיון המשתמשים שלנו, ומשם הבנת הצרכים, ניתוח שפה ואפילו יצירת מסע משתמש. כל זה בתהליך פשוט ומהיר בהתכתבות עם ChatGPT

את מי אנחנו מדמיינים כשאנחנו חושבים על היוזרים שלנו? בדרך כלל לא על משתמשים מעל גיל 60. מיכל גילתה, שיש הרבה סיבות דווקא כן להסתכל על יוזרים אלו ולא רק מבחינת הביזנס. בהרצאתה מיכל תציג 3 מקרים שבהם המפגש עם קהל מבוגר הפתיע ויצר עבור המוצר הזדמנויות חדשות שלא היו שם קודם – לא רק עם הקהל המבוגר אלא עם כלל המשתמשים. היא תשתף כיצד, מהנסיון שלה, מחקר על קבוצה שנוטה לנטוש יותר יכול לעזור לנו ללמוד על המוצר ועל היכן ניתן לייצר אימפקט.

זה קורה לכולנו- חשבנו, חקרנו, מצאנו פתרון מקורי, עיצבנו ואנחנו מרוצים מהתוצאה. ואז, הפיצ׳ר פוגש לראשונה את המשתמשים, ו…הם לא מצליחים להשתמש בו, או לפחות לא כמו שחשבנו. בהרצאה מעין תדבר על המהפך שעשתה ב-OneStep, סטארטאפ העוסק ב-motion analysis, לפיצ'ר הכי חשוב במוצר, שנחל כשלון חרוץ כשפגש משתמשים בפעם הראשונה. מעין תציג את הקשיים והאתגרים שעמדו בפניה בזיהוי הכשלים, ואת הפתרונות שמצאה והביאו לשינוי דרמטי באחוזי ההצלחה של המשתמשים. היא תספר על הקושי לשחרר רגשית ומנטלית מהקיים והמוכר, ועל הדרך שבה הגיעה לפריצת דרך מחשבתית שהביאה לשינוי עמוק במוצר.

ההרצאה תעסוק במסע של נעמה והצוות שלה ב-Taboola News להפיכת משתמשים לא מעורבים, אשר לא בחרו במוצר (בעלי "Low Intent"), למשתמשים בעלי כוונה ומעורבות גבוהה. נעמה תציג דוגמאות קונקרטיות מתהליך הלמידה שהובילה, כולל כאלו שלא הזיזו את המחט. היא תספר גם כיצד המעבר מחוויית משתמש מפסיבית לאקטיבית הוביל להצלחה ושיפור משמעותי של כלל מדדי ה-engagement. נעמה תדגים גם את המורכבות של הסתמכות על בדיקות משתמשים, בהתמודדות עם low-intent users ואת ההשפעה שיש לכך הן ברמת העיצוב והן בתהליך הוולידציה.

צוות מחקר ב-Google בחן את השפעת התראות על רווחת משתמשים. המחקר התמקד בשלושה מוצרים ספציפיים: Google Photos, Google Search, ו-Google Maps. מטרת המחקר היתה חיפוש שיטות מדידה אוניברסליות להשפעת התראות על כלל המשתמשים ופיתוח כלים לשיפור הרווחה הדיגיטלית שלהם, במטרה לייצר חוויית התראות מיטבית. המחקר חשף את השפעתן של התראות על הדרך בה אנו מקבלים מידע, מתקשרים ומבצעים פעולות וגם את המחיר שאנחנו כמשתמשים משלמים – הן באופן מודע והן באופן לא מודע – כתוצאה מהן. בהרצאתה תציג דניאל כמה מהממצאים המרכזיים של המחקר ואת היתרונות והאתגרים שפגשה בעבודה על המחקר בצוות רב-תחומי, בארגון גדול (מאוד). כמו כן היא תציג את הגישה שלה בנושא ההתראות כחלק אינטגרלי מחוויית המשתמש בכל אפליקציה, בהשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של התראות על בריאותנו הנפשית והרגשית ובאחריות שלנו כמעצבי ומעצבות חוויית משתמש.

בפרק הזה התארחה: ליאת פיקסלר מושקוביץ - בתחום העיצוב מעל לעשרים שנה, מתוכן כעשר שנים בעיצוב ממשקים. חוקרת תהליכי עבודה תוך כדי עבודה. חלק מצוות מעצבים החולקים דיזיין סיסטם, חיבה מוגזמת למזון, חלל משותף אחד והרבה שיחות ליד שולחן העבודה. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: מה זה דיזיין אופס? למה צריך דיזיין סיסטם? ניהול דיזיין סיסטם מה התפקיד של הדיזיין סיסטם בתהליך העיצובי? האם מודדים את הדיזיין סיסטם? מדדים בעלי ערך במדידת דיזיין סיסטם מה זה התבגרות עיצוב וצוותי עיצוב בחברה? מה זה תהליך קונטריביושן בחברה? מבנה התפקידים בצוות תהליכי דיזיין אופס ומה משפיע עליהם? תהליכים משמעותיים בחברה תהליכי האנד-אוף ותחזוקה של ה-״Source of truth״ עיצוב מונחה דאטה איך תפקיד הדיזיין אופס יראה בעתיד?

בפרק התארח: נמרוד אשכנזי - מנהל ה-UX בTabnine.com. מעצב UX בכיר לממשקים דיגיטלים, פיזיים ומשולבים. מרצה בשנקר ומנטור. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: למי נועדה סביבת האג׳׳יל? איך מנהלים צוות עיצוב באג׳ייל עיצוב = אנטי אג׳ייל צרכים אנושיים וצרכי משתמשים איך מגדלים מעצבים טובים? איך אפשר לייצר עיצוב וקריאייטיב טובים בסביבה אג׳ילית? האם עיצוב צריך להיות תחת פרודקט או במקביל לפרודקט בסביבות טכנולוגיות? חדשנות בעיצוב איך יוצרים ״מפץ גדול״ בעיצוב כלים מתקדמים בעיצוב משתמשי העתיד מדדים בעלי ערך בהערכת עיצוב בסקייל מה זה בכלל אומר לעצב בסקייל? תהליכי אנטי סקייל דיזיין אופס, עיצוב תעשייתי, עולם הרכב וחיות אחרות

האם בינה מלאכותית יכולה להחליף גורם אנושי? באילו מקרים נוכל להשתמש בה כדי לייעל ואף לקצר את העבודה שלנו? איך נוכל להשתמש בה בצורה נכונה? על כל השאלות האלו והרבה יותר ידונו חברי הפאנל המדהימים שלנו, מומחים במחקר ובשימוש בבינה מלאכותית: ד״ר אילת סגל, ד״ר אורן שפירא, שירה וינברג הראל, סיגל וינאפל ואורח הכבוד.... כלי בינה מלאכותית בכבודו ובעצמו. נתחיל בסקירה קצרה של סיגל על הכלים הקיימים בשוק, ואז נעבור לפאנל. האירוע הזה הוא שיתוף פעולה בין הקהילה שלנו לסדרת המיטאפים "Talking Research".

בפרק התארחו: מירב רון - מעצבת מוצר בכירה ומובילת הדיזיין סיסטם ב-monday.com. מתמחה בתהליכי עיצוב והטמעה של דיזיין סיסטמס במערכות מורכבות, מרצה, מנטורית ואמא. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על הם דיברו: הקראש של עידו על מאנדיי אופי ומבנה צוות העיצוב במאנדיי למה חשוב שמוצר יהיה ״יפה״? מה החשיבות של עיצוב במוצר ובארגון בכלל? מה התפקיד של דיזיין סיסטם אל מול העיצוב? הכח של סיסטם - איך לתת מקום למעצבים מבלי להתפשר על עיצוב איך עובד הדיזיין סיסטם של מאנדיי בדיקות שמישות של הדיזיין סיסטם ולמה זה חשוב מה לאג׳ייל ולעבודה על דיזיין סיסטם האם דיזיין סיסטם מפריע ליצירתיות? גרסאות של הדיזיין סיסטם בסביבה אג׳ילית (versioning) איך דוקומנטציה באה לידי ביטוי בברנד של מאנדיי? מה הקשר בין הברנד למוצר? תהליכים ושינויים במערכת של מאנדיי מה ההבדל בחשיבה של מעצבי ברנד ומעצבי סיסטם? תהליכי ברנד במאנדיי והקשר של הברנד לסיסטם

בעיצוב לקהל משתמשים באפריקה שום דבר לא ברור מאליו. המרחק הפיזי מהם והפערים התרבותיים הקיימים יוצרים אתגרים בהכרת ובהבנת המשתמשים וכתוצאה מכך – בעיצוב פתרונות וחוויות נכונים עבורם. כשפרטים בסיסיים כמו כתובת דוא״ל או אפילו כתובת מגורים לא קיימים, התהליכים הרגילים שאנו מכירים מוטלים בספק. אז איך נעצב תהליכים טריוויאליים, כמו למשל איפוס סיסמא? ומה לגבי מאפיינים פיזיים ייחודיים, שמקשים עליהם להשתמש ב-UI המהמם שעשינו? בהרצאה תשתף נועה למה חשוב להכיר את המשתמשים שלנו ותציג את אתגרים ושיטות העבודה שיצר הצוות כדי להתגבר עליהם.‍

מערכות מורכבות בעולמות ה-B2B דורשות הסתכלות רחבה הרבה מעבר לפרסונות שאמורות להשתמש בהן. אותן פרסונות יושבות בתוך ארגונים שגם להם יש תרבות ארגונית, תהליכי עבודה ומאפיינים ייחודיים. האתגר הזה גדול במיוחד עבור חברות בעולם ה-Contech, המכניסות טכנולוגיה לתעשיית הבניה המסורתית, שבה אירגונים צריכים לשתף פעולה יחד תחת רגולציה מחמירה. אז איך אפשר להתייחס גם לרמת הפרסונה וגם לרמת הארגון במחקר, אפיון ועיצוב? בהרצאה זו סיגל והיאלי ישתפו כיצד הן מתמודדות עם האתגרים הללו בעבודתן על פלטפורמת Autodesk Construction Cloud הפונה לקהל מגוון בתעשיית הבניה. הן יציגו את הכלים והמתודות בהם משתמשים צוותי המוצר והמחקר ב-Autodesk בכדי ליצור חוויית משתמש אופטימלית המותאמת לכלל הפרסונות והאירגונים.

מה הן בעיות מורכבות? למה כדאי להשקיע זמן בלהבין את מכלול האתגרים ואיך כדאי לעשות את זה? בהרצאה, רם יתאר גישה פרקטית להבנת בעיות מורכבות כהכנה לאפיון והוא ידגים זאת על אחד המוצרים אותם תיכנן. ההרצאה תתמקד בתהליכים שעבר צוות המוצר וכיצד, דרך ניסוי וטעיה, הם למדו להבין את מכלול האתגרים שעמדו בפניהם, בדרך למוצר לא שיגרתי.

בשלבים מוקדמים בהתפתחות של צוותי UXR, הם יודעים לתת מענה פרטני ע"י תכנון מחקר לפי צרכיהם של הלקוחות – בעלי העניין בחברה. כאשר חברות אלה מצליחות לעבור לשלב הבא שבו יש כבר מוניטין ורפרטואר של מחקרים יש עליה בביקוש למחקרי UX. צמיחה זו בביקוש גוררת אתגר בקצב ביצוע המחקרים, במיוחד לאור המחסור בחוקרים מיומנים. בהרצאה זו ארז יציג גישה חדשה לניהול מחקרי משתמשים, שבבסיסה הרעיון להפוך את ה-UXR בארגון משירות למוצר. גישה זו מאפשרת לצוותי מחקר UX להגדיל משמעותית את המענה לצרכי המחקר בארגון ובניגוד לאסטרטגיות אחרות, היא עושה את זה על-בסיס צוות המחקר הקיים.

מחקר במערכות מורכבות מזמן אתגרים יחודיים. בעוד שמורכבות המערכת נמדדת בעיקר בצד הטכנולוגי שלה ואולי במספר הרכיבים, מחקר משתמשים במערכת כזו כולל מורכבויות במימדים נוספים: אירגוניים, מתודולוגיים ואחרים. איך מתכננים ומנהלים מחקר משמעותי ומשפיע לאורך זמן במערכות מורכבות? יקיר ישתף בהרצאתו מחקרים מהשטח שהוא וצוות המחקר שלו הובילו במגוון ארגונים, מערכות ותעשיות, וידגים איך אפשר ליישם את התובנות ממקרים אלה.

העתיד של האינטראקציה בעולם הפיזי, במטאוורס, במחקר מוחב20 השנים האחרונות תחום עיצוב חווית המשתמש שינה את עולם הטכנולוגיה ממערכות הפעלה ותוכנות מגושמות לממשקים ומוצרים יעילים מהנים ואינטואיטיביים. מה העתיד של התחום? מה תחום עיצוב חווית המשתמש יעשה לאינטראקציה במטאוורס? כיצד מחקר מוח ישפיע על אינטראקציות חדשניות? וכיצד נעצב אינטראקציות עם רובוטים ומכונות אוטונומיות? הצטרפו אל ד"ר אורן צוקרמן, פרופ' דורון פרידמן, ופרופ' אמיר עמדי לשיחה מרתקת על העתיד של עיצוב אינטראקציות חדשניות.לא מכירים את המרצים עדיין? תכירו עכשיו!:ד"ר אורן צוקרמן, ראש תוכנית תואר שני באוניברסיטת רייכמן וחוקר אינטראקציות עם ממשקים מוחשיים כגון רובוטים חברתיים, מכונות אוטונומיות, וחומרים אינטראקטיביים כגון טקסטיל חכם.פרופ' דורון פרידמן, ראש המעבדה למציאות מתקדמת באוניברסיטת רייכמן, חוקר אינטראקציה במציאות רבודה ומדומה (מטאוורס), ומפתח טכנולוגיות בתחום אינטראקציה בין אדם לאינטליגנציה מלאכותית.פרופ' אמיר עמדי, ראש המכון לחקר מוח, קוגניציה וטכנולוגיה באוניברסיטת רייכמן. מחלוצי המחקר הרב חושי, מוביל פיתוח טכנולוגיות מוח כגון מכשירי התמרה חושית (לראות בעזרת צלילים, לשמוע בעזרת מישוש), חוקר את היחס בין הטבע (גנים) לסביבה בעיצוב פעילות המוח והתפתחותו‍