מחקר

בפרק הזה עדי ראיינה את טל סולומון, ודיברו על בניית צוות עיצוב גמיש, ועל התאמת מעצבים לסוגי חברות ומוצרים שונים. איך לנתח את הכישורים הנדרשים מאיתנו המעצבים להצליח במוצר או סביבת עבודה ספציפית. ואילו מהתכונות שלנו יביאו אותנו קודם כל להתקבל לעבודה, ואח״כ גם להיות ממש טובים בעבודה שלנו. בהתחלה ניתחו סוגי חברות ומוצרים. למשל טל הסביר את ההבדל בין הצרכים בחברות עם מוצר האי טאצ', לעומת חברות עם מוצר לואו טאצ'. מוצרי האי טאצ' הם מוצרים מורכבים, שההטמעה שלהם אצל הלקוחות תהיה פרסונלית ולעיתים ממש יד ביד. כאן המעצבים צריכים לאהוב לצלול לעומק לעולם תוכן מורכב, ולעבוד עם שכבות מרובות של מידע. לעומת זאת, מוצרי לואו טאצ' הם מוצרים שיודעים להסביר את עצמם, ולרוב מתרכזים בGrowth. כאן המעצבים יצטרכו לדעת לזהות דברים מהר, להוציא לפועל פתרונות, ולעבוד עם דאטא. זו דוגמא קלאסית - כי מן הסתם שהעבודה והתהליכים בסוגי מוצרים אלו הם כל כך שונים זה מזה, וכתוצאה מזה הסקילים להם ידרשו המעצבות הם גם כן שונים. טל הוא Chief Product, UX and Design בפרויקט מעניין וחדש, ולפני זה הקים והוביל את צוות עיצוב המוצר ב-Redis, הקים והוביל את המסלול לחוויית משתמש ופסיכולוגיה במכללה האקדמית ת״א-יפו, כותב בלוג, מרצה וממנטר ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות.

אנחנו יכולים להעזר בבינה מלאכותית כמכפיל כח בכל אחד מהשלבים בתהליכי Design Thinking. רן לירון משתף אותנו בכלים מומלצים לכל שלב.

מדוע נדרשת מטוטלת בתהליך האפיון והעיצוב, ולמה עליה לנוע כל הזמן בין צד המומחה וצד המשתמש

יש משהו מאוד מספק להיות בתחילת דרך של מוצר. יש עוד המון מה לעשות, יש הרבה כיוונים שונים לבחון, ולשינויים שאנחנו עושים יש פוטניציאל להשפיע על חווית המשתמש באופן עמוק. כמובן שחשוב גם לדבר על איך אנחנו לא מאבדים את הקצב המהיר ואת העבודה על דברים משמעותיים גם כאשר אנחנו עובדים על מוצר וותיק - אבל זה כבר נושא לפרק אחר… בפרק ״המרת מסורת לחדשנות - שיטות עבודה בבנק הדיגיטלי OneZero״, אירחתי את הגר ויסקינד, שהיא ה head of design ב־One Zero, ודברנו על האתגרים בעיצוב מוצר פיננסי - על המשימה העיקרית שלהם שהיא חינוך שוק, איך אפשר לייצר טראסט דרך עיצוב, ולמה הכל חייב לקרות מהר. הגר מסבירה שהם נמצאים ב OneZero בסיטואציה שהם כל הזמן בוחנים שיטות עבודה שבהן הם יכולים גם לייצר הרבה השפעה, וגם לעשות את זה מהר. זה מאוד חשוב להם כי הם עובדים על מוצר שהוא למעשה בנק. בנק זה לא דבר חדש. לכל אחד ואחת יש בנק, עם הקונבנציות המוכרות, האהובות, השנואות, אבל בעיקר - הידועות. המשימה לעצב בנק דיגיטלי שאין בו את הגורם האנושי הוא אתגר שצריך להיות בתוכו יצירתיים ואג׳יליים. הגר והצוות הבינו את זה, ויצרו לעצמם שיטות עבודה שתומכות בצרכים שלהם. אחת מההבנות היתה שאחד מהדברים החשובים הוא לקבל פידבקים מהירים מהמשתמשים שלהם. הם פתחו קבוצת פייסבוק לכל המשתמשים שלהם, ושם מעודדים אותם לכתוב פידבקים ולשתף מהחוויות שלהם. בצורה זאת יצרו שני דברים חשובים - הראשון הוא שירות לקוחות מצויין, והשני הוא ערוץ ישיר עם הלקוחות ועל ידי כך איסוף פידבקים מהירים מהשטח. הרבה מהפידבקים האלו נכנסים באופן מיידי לתכנית העבודה, מתוך הבנה שאלו הדברים שייצרו אימפקט חיובי ואפקטיבי. עוד אתגר מעניין שהגר דיברה עליו הוא על איך יוצרים חווית משתמש מוכרת ונכונה בתוך עולם חדשני. אז אמנם חוויה של יצירת הבנק היא חדשה בעולם הדיגיטלי, אבל העולם הדיגיטלי הוא לא חדש. לכן פיתרון של לקיחת השראות דווקא ממוצרי יום יום מוכרים - ג׳ימייל, פייסבוק, וואטצאפ - הוא מאוד נכון במקרה שלהם. אלו מוצרים שכולנו משתמשים בהם, והם עובדים לכל שכבות הגיל וההבנה הטכנולוגית. הגר הסבירה שהם לא רק לוקחים מהמוצרים האלו השראות, אלא גם לומדים מהטעויות של המוצרים שהאלו על ידי בחינה שלהם לאורך זמן, וכבר מיישמים את הלמידות מראש. ** הגר נתנה טיפ מצויין לאתר רפרנסים שמאגד צילומי מסך של אפליקציות פינטק בשם 11:FS.

אילו שאלות כדאי לשאול כלי AI כדי להפיק תובנות אמינות ומדוייקות ממחקר המשתמשים שלנו? איך רותמים בינה מלאכותית כדי לסכם ולנתח כמויות גדולות של פידבק כתוב? איך אפשר לשפר את מיומנויות הריאיון שלנו באמצעות AI? הפעם, אדוה שיסגל מדברת עם מורן רוזנטל (Senior UI/UX Product Designer במאנדיי) ועמיחי אבן חן (Senior Product Manager במאנדיי), על הדרך שבה הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לשדרג את מחקר המשתמשים שלהם: מהשלב הראשון של זיהוי והגדרת הבעיות שלנו, דרך עיבוד כמויות גדולות של פידבקים כתובים, ועד להפקת תובנות סדורות שיובילו לפעולות מלומדות שישפרו את המוצר שלנו.

מתכון שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש אמיתי ואפקטיבי

שיטת שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש - הפעם מול מערכת מורכבת

איך נכנסים בנעלי המשתמש באמצעות, לא תאמינו - מצוקה

בפרק שירה נטוביץ' אשכנזי, חוקרת חוויית משתמש ב-Honeywell וממקימות קהילת UXR Lounge, מדברת עם עדי לוין על יצירתיות בעבודת המחקר. שירה משתפת בחשיבות ההיכרות העמוקה עם המשתמשים שלה כדי להתמודד עם אתגרים ומספרת איך פתרה בעיה של גישה פיזית למשתמשים בארה"ב על ידי ביקור במפעלים דומים בישראל. בנוסף, שירה מתארת את השיפור ביכולות הסטוריטלינג שלה בעקבות פידבק, ובוחרת להעביר תובנות מחקר בצורה יצירתית ובלתי נשכחת - למשל, על ידי עריכת ראיון סינטטי עם פרסונה במוצר. בסיפור אישי, היא מספרת על החלטתה להוריד את עצמה בדרגה בעבודה כדי לשמור על השקט הנפשי שלה, מה שמדגיש את החשיבות של איזון בין עבודה לחיים והקשבה פנימית. הפרק מלא בתובנות ושיטות יצירתיות שיכולות לסייע לכל מעצב או חוקר להעביר מידע בצורה מעניינת ומרגשת.

אודי סלנט, מנהל ובעלים של סטודיו סלנט איי די ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מתמחה באפיון ועיצוב מערכות מורכבות. הוא משמש גם כמנטור בתוכנית האקסלרטורים של גוגל. בפרק, אודי מדבר על תפקידו כיועץ לחוויית משתמש בחברות עם מוצרים בעייתיים או "שבורים." תהליך העבודה שלו כולל תצפיות וניתוח אנליטיקה כדי לזהות מגמות חוסמות המונעות מהמוצר להצליח. את המגמות הוא מציף לצוות המוצר ומעניק המלצות לשיפור. אודי מציין שעקב אכילס של מוצרים רבים הוא ארכיטקטורת מוצר מסורבלת עם פיצ'רים מיותרים, לעיתים עקב חוסר תשומת לב ודיוק בעבודה במשך השנים. לדבריו, הפתרון הוא לפרק את המוצר ולבנות אותו מחדש. האתגר המשמעותי בתהליך זה הוא התקשורת עם צוות המוצר, ולכן אודי מדגיש את חשיבות הסופט סקילס כדי להעביר ביקורת בצורה בונה ולא מאשימה, ולהוביל את הצוות להבנת שורש הבעיה ולשיפור המוצר.

בפרק עדי לוין מארחת את תמי וייס, מעצבת מוצר בכירה ב-Simply Piano, לשיחה על התאמת המוצר לקהל היעד באמצעות ניתוח מקרה של סימפלי פיאנו. המוצר, שבמקור תוכנן ללמד פסנתר למבוגרים, זיהה עלייה בשימוש של ילדים באפליקציה אך גילה כי הם נוטשים במהירות מאחר שהיא לא הייתה מותאמת לצרכיהם. תמי וייס וצוותה הבינו שעליהם למצוא התאמה חדשה בין המוצר לשוק (PMF) עבור ילדים. תהליך זה כלל מחקר מעמיק שבו צפו בילדים משתמשים באפליקציה בביתם וגילו דיסוננס בין רצונם להשתמש באפליקציה לקשיים בלהשלים את הקורסים, מה שהוביל לתסכול. תמי מסבירה שבאמצעות הבנה מעמיקה של הקשיים והצרכים של הילדים, הצוות פיתח פתרונות חדשים כדי להתאים את המוצר לקהל היעד החדש. הפרק מדגיש שמוצרים הם דינמיים, ושמעצבי מוצר חייבים להיות ערניים לשינויים הטבעיים בשוק ולהתאים את המוצר בהתאם כדי לשמור על הצלחתו.

מתי מוצר בשל להתרחב? איך משיגים ערך לא רק לכל סוג משתמש, אלא גם באינטראקציה ביניהם? ומתי, בניגוד לאינטואציה, דווקא נכון לא להמעיט פריקשן עבור המשתמש? בעיית ריבוי סוגי המשתמשים תתפוס את רובנו בשלב מסוים של פיתוח המוצר. בין אם המוצר שלנו פונה מראש לסוגים שונים של משתמשים, או שאנחנו רוצים להתרחב לשוק חדש לגמרי, השאלה נשארת זהה – איך אנחנו יכולים לענות על צרכים של משתמשים שונים לגמרי באותו המוצר?השבוע רן ארז מארח את אילת לב ארי, Product Director בחברת Healthy.io. אילת משתפת במעבר ממוצר שנועד לצוותים רפואיים למוצר שמשמש גם את המטופלים, ועל איך הצליחו לענות באותו המוצר על צרכים של יוזרים שונים לגמרי, בעלי אינטרסים שונים ובעלי יכולות שונות – החל בגילאים המבוגרים של המטופלים, שעלולים להביא ליכולות טכנולוגיות מוגבלות, דרך הטרמינולוגיה הרפואית השונה ועד תחושת המעורבות שכל אחד מסוגי המשתמשים ירצה מהמוצר.

שמוליק בא מעולמות הפרודקט והיזמות, זה חיבור שחשוב שכולנו נבין אם נרצה לפתח רעיון למוצר אמיתי. בפרק סער גיל ושמוליק דבר דיברו על איך עושים ולידציה לבעיה, ולידציה לפתרון, בדיקה של פוטנציאל שוק, בניית תוכנית עסקית וקביעת יעדים להצלחה. כל זה כדי להבין האם אנחנו בונים את המוצר הנכון.

בפרק ויטלי ואני דיברנו על:  - מבחני בית בגיוס, האם כדאי או לא כדאי, ומה אפשר לעשות כדי למזער נזקים וחוויות שליליות למועמדים  - קונסיסטנטיות בממשקים, ומתי בקש לשבור אותה  - מחקר מקדים של מתחרים והשראה, ולמה ויטלי ממש לא ממליץ להתחיל דווקא מזה ההמלצה של ויטלי: UX StackExchange לינקדין: ויטלי מיז׳יריצקי בלוג: UXtasy (מומלץ!!!)

נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת. הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה. אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?

בפרק זה עדי מארחת את נועה שטרן, מעצבת מוצר בכירה ב-FIDO, לשיחה על עיצוב בעולמות לא קונבנציונליים, כחלק משיתוף הפעולה עם כנס UXI Live. נועה מספרת על בחירתה לעבוד בחברות שמעניינות אותה ועושות טוב בעולם. היא החלה את דרכה ב-HealthTech, שם פיתחה משחק מציאות מדומה המסייע בפיזיותרפיה, ולאחר מכן עברה ל-FIDO, חברת FinTech המתמקדת במוצרים פיננסיים באפריקה. למרות ההבדלים בין התחומים, שניהם מציבים אתגרים ייחודיים, הכוללים הבנת עולם תוכן חדש והתאמת חוויות למשתמשים עם צרכים מיוחדים. נועה משתפת כיצד התמודדה עם אתגרים אלו והצליחה להיכנס לעולמות השונים במהירות.

בשנים האחרונות יש קפיצה במודעות לחשיבות המחקר במוצרים טכנולוגיים, לא רק בחברות טכנולוגיות אלא בשוק בכלל, וזה יוצר התפתחות מעניינת של הדיסציפלינה המחקרית בעולם חווית המשתמשים. בפרק השבוע אירחתי את חן האנה ויצמן בתחום כ-8 שנים ‏LinearB - כיום מאפיינת וחוקרת שימוש בחברת בנוסף, היא ממקימות קהילת מיט-אפים מקומית בנושא מחקר משתמשים. UXR Lounge בפרק דיברנו על טקטיקות ותפיסות עולם ליצירת מרחב למחקר בחברות אג׳יליות. על הדרך דיברנו הרבה גם על איך כל אחת ואחד יכולים לבצע בדיקות שמישות, מבלי להיות מומחים בתחום. על כמה חשוב לאמץ את גישת ה״קצת עדיף על כלום״ ועוד דברים מעודדים על מחקר בסביבה שצריכה לזוז מהר, ולקחת החלטות מתוך וודאות. את חן אפשר למצא בלינקדאין: https://www.linkedin.com/in/hannahsapples/ האזנה נעימה

מהן הטעויות שכדאי להימנע מהן כשעושים מחקר מתחרים? איך עושים את זה בחברות B2C ו-B2B? ומה הדרך הכי טובה ללמוד עוד על המתחרים שלנו? מחקר מתחרים הוא אחד הכלים הכי חשובים לסטארטאפ – הוא יכול לעזור לנו ללמוד עוד על השוק שבו אנחנו פועלים, לוודא שאנחנו מבדילים את עצמנו משאר התחרות, והוא אפילו קריטי לתהליכי השקעה. עם זאת, כשניגשים למחקר מתחרים יש לא מעט טעויות שכדאי להימנע מהן, ופרקטיקות שניתן ליישם כדי לוודא שאנחנו מאפטמים את השימוש בכלי הזה. השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם רן ארז, Product Lead במאנדיי והמייסד של קהילת Becoming Product Manager על כל מה שצריך לדעת על מחקר מתחרים. רן משתף בסוג המתחרים שצריך לקחת בחשבון כשעושים מחקר כזה, בשיטות ללמוד על המתחרים ישירות מהמשתמשים שלהם, ובאיזה נקודות בחיי סטארטאפ נכון להתמקד בזה.

כשמיכל ועדי דיברו לראשונה על הרעיון להקליט פרק שעוסק באפיון לבני 65+, היה נראה שזה נושא מצוין לדבר עליו, בייחוד שעוד לא התמקדנו בו בפודקאסט. ומצד שני חשבנו - מה זה בדיוק 65+? האם אנחנו יכולות להגדיר אוכלוסיה כל כך רחבה תחת מטרייה של נושא אחד?כדי לענות על השאלה הזו ניתחנו את המאפיינים השונים שקיימים אצל אנשים מבוגרים, ומיכל הסבירה שאין קו אחד שמייצג את כולם, אלא יש כל כך הרבה שוני ברמות המסוגלות, במוטיבציה, ביכולות הקוגנטיביות. ישנם גם אנשים מבוגרים ששימוש במוצרים דיגיטלים בא להם באופן טבעי ונוח, ואנחנו צריכים לזכור לא להניח שכולם מתקשים. ומהנקודת מוצא הזו צריך להתחיל.אחת השאלות בהן התמקדנו היא - למה בכלל חשוב להביא אנשים בני 65+ לסביבה הדיגיטלית? השאלה הזו חשובה ביותר ומייצגת את הבסיס שאותו חייבים להבין ולהכיר כדי ליצור מוטיבציות חזקות מספיק לפעולה. דמיינו שאדם קרוב אליכם לא מצליח לשלם על כרטיס באוטובוס, או מגיע לדואר ואז מבין שהיה צריך להזמין תור מראש, או שלא מצליח להגיב לברכות היומולדת שמקבל בוואטצאפ. היום, כידוע, אחוז משמעותי מהחיים שלנו מתנהל בעולם הדיגיטלי, ואם אנשים בני  65+ לא יהיו חלק מהעולם הזה, הם פשוט ירגישו  ממודרים (בצדק), ישארו עוד יותר מאחור, וזה יפגע להם  באיכות החיים.ד״ר מיכל הלפרין בן צבי היא מומחית ביצירה של מוצרים דיגיטליים לבני 65+, ומתעסקת בעולמות של מחקר חווית משתמשף אסטרטגיית מוצר, ותובנות התנהגותיות. היה מעניין ביותר ללמוד מהנסיון שלה, ולשמוע סיפורים מרתקים על ההתפתחות של העולם הדיגיטלי ונסיון להתאמה שלו לאוכלוסייה בוגרת יותר. מובן שמלבד האספקט החברתי שהוזכר קודם, ישנם גם הרבה יתרונות עסקיים שעליהם דיברנו - מתי נכון לנו בתור חברה להתאים את המוצר לבני 65+? מהתחלה / אחרי שישנה התכנות מסויימת? ואיך עושים את זה בכלל? איך בודקים את המוצר שאנחנו עובדים עליו על אנשים מבוגרים?

כולם שואפים להצליח - לפתור בעיות גדולות, לבנות מוצרים מעולים ולהשיג יעדים עסקיים. אחד הדברים שיכולים לסייע להם להצליח הוא למדוד את ההצלחה שלהם. בפרק הזה, סער גיל ורועי לייזר ידברו על איך החברות המצליחות בעולם מגדירות מטרות אפקטיביות ומצליחות לעמוד בהן. הנושא המרכזי עליו הם דנו היה OKR (Objective Key Results).

הדר שלום האלופה הציגה לנו איך הם עובדים באלמנטור עם כלי שנקרא Dovetail ליצירת דשבורד של מאגר ידע מקוטלג שפורס פידבקים בצורה רוחבית ומנגיש את המידע כדי שבאמת כולם יוכלו לצפות בזה, ולהגיע לנקודות ספציפיות בתוך שעות של הקלטות. צפו בוידאו מתוך המיטאפ האחרון של הדיזיין קלאב בנושא מחקר משתמשים

עיצוב אמפתי חולל מהפכה בתעשיית המוצר בכך שהוא מאפשר למעצבים ולמנהלי מוצר להבין את המשתמשים והצרכים שלהם בצורה מדויקת יותר, מה שמוביל לפיתוח מוצרים טובים יותר. עיצוב זה מתמקד ברגש ובהבנת המשתמשים, תוך שימוש בהם ככלי להשגת מטרות פונקציונליות. בהרצאתה, מאיה תעסוק בדור הבא של עיצוב אמפתי, שבו הרגש הופך למטרה בפני עצמה ולא רק לאמצעי. היא תשתף את עבודתה עם EliQ ו-Intuition Robotics, שם יישמה גישה זו בפיתוח רובוט אמפתי המצליח לשפר את חייהם של אלפי קשישים בארה"ב, תוך בידול מ-Alexa ו-Cortana. מאיה תסביר כיצד הגישה הזו יכולה להוות כלי עוצמתי וחדשני בארגז הכלים של כל מעצב.

יובל קשטכר מדגים בלייב איך הוא משתמש בבינה מלאכותית לסיעור מוחות עם המכונה במחקר משתמשים. זה מתחיל באפיון המשתמשים שלנו, ומשם הבנת הצרכים, ניתוח שפה ואפילו יצירת מסע משתמש. כל זה בתהליך פשוט ומהיר בהתכתבות עם ChatGPT

בפרק הזה התארחה: ליאת פיקסלר מושקוביץ - בתחום העיצוב מעל לעשרים שנה, מתוכן כעשר שנים בעיצוב ממשקים. חוקרת תהליכי עבודה תוך כדי עבודה. חלק מצוות מעצבים החולקים דיזיין סיסטם, חיבה מוגזמת למזון, חלל משותף אחד והרבה שיחות ליד שולחן העבודה. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: מה זה דיזיין אופס? למה צריך דיזיין סיסטם? ניהול דיזיין סיסטם מה התפקיד של הדיזיין סיסטם בתהליך העיצובי? האם מודדים את הדיזיין סיסטם? מדדים בעלי ערך במדידת דיזיין סיסטם מה זה התבגרות עיצוב וצוותי עיצוב בחברה? מה זה תהליך קונטריביושן בחברה? מבנה התפקידים בצוות תהליכי דיזיין אופס ומה משפיע עליהם? תהליכים משמעותיים בחברה תהליכי האנד-אוף ותחזוקה של ה-״Source of truth״ עיצוב מונחה דאטה איך תפקיד הדיזיין אופס יראה בעתיד?

בפרק התארח: נמרוד אשכנזי - מנהל ה-UX בTabnine.com. מעצב UX בכיר לממשקים דיגיטלים, פיזיים ומשולבים. מרצה בשנקר ומנטור. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: למי נועדה סביבת האג׳׳יל? איך מנהלים צוות עיצוב באג׳ייל עיצוב = אנטי אג׳ייל צרכים אנושיים וצרכי משתמשים איך מגדלים מעצבים טובים? איך אפשר לייצר עיצוב וקריאייטיב טובים בסביבה אג׳ילית? האם עיצוב צריך להיות תחת פרודקט או במקביל לפרודקט בסביבות טכנולוגיות? חדשנות בעיצוב איך יוצרים ״מפץ גדול״ בעיצוב כלים מתקדמים בעיצוב משתמשי העתיד מדדים בעלי ערך בהערכת עיצוב בסקייל מה זה בכלל אומר לעצב בסקייל? תהליכי אנטי סקייל דיזיין אופס, עיצוב תעשייתי, עולם הרכב וחיות אחרות

האם בינה מלאכותית יכולה להחליף גורם אנושי? באילו מקרים נוכל להשתמש בה כדי לייעל ואף לקצר את העבודה שלנו? איך נוכל להשתמש בה בצורה נכונה? על כל השאלות האלו והרבה יותר ידונו חברי הפאנל המדהימים שלנו, מומחים במחקר ובשימוש בבינה מלאכותית: ד״ר אילת סגל, ד״ר אורן שפירא, שירה וינברג הראל, סיגל וינאפל ואורח הכבוד.... כלי בינה מלאכותית בכבודו ובעצמו. נתחיל בסקירה קצרה של סיגל על הכלים הקיימים בשוק, ואז נעבור לפאנל. האירוע הזה הוא שיתוף פעולה בין הקהילה שלנו לסדרת המיטאפים "Talking Research".

בפרק התארחו: מירב רון - מעצבת מוצר בכירה ומובילת הדיזיין סיסטם ב-monday.com. מתמחה בתהליכי עיצוב והטמעה של דיזיין סיסטמס במערכות מורכבות, מרצה, מנטורית ואמא. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על הם דיברו: הקראש של עידו על מאנדיי אופי ומבנה צוות העיצוב במאנדיי למה חשוב שמוצר יהיה ״יפה״? מה החשיבות של עיצוב במוצר ובארגון בכלל? מה התפקיד של דיזיין סיסטם אל מול העיצוב? הכח של סיסטם - איך לתת מקום למעצבים מבלי להתפשר על עיצוב איך עובד הדיזיין סיסטם של מאנדיי בדיקות שמישות של הדיזיין סיסטם ולמה זה חשוב מה לאג׳ייל ולעבודה על דיזיין סיסטם האם דיזיין סיסטם מפריע ליצירתיות? גרסאות של הדיזיין סיסטם בסביבה אג׳ילית (versioning) איך דוקומנטציה באה לידי ביטוי בברנד של מאנדיי? מה הקשר בין הברנד למוצר? תהליכים ושינויים במערכת של מאנדיי מה ההבדל בחשיבה של מעצבי ברנד ומעצבי סיסטם? תהליכי ברנד במאנדיי והקשר של הברנד לסיסטם

בעיצוב לקהל משתמשים באפריקה שום דבר לא ברור מאליו. המרחק הפיזי מהם והפערים התרבותיים הקיימים יוצרים אתגרים בהכרת ובהבנת המשתמשים וכתוצאה מכך – בעיצוב פתרונות וחוויות נכונים עבורם. כשפרטים בסיסיים כמו כתובת דוא״ל או אפילו כתובת מגורים לא קיימים, התהליכים הרגילים שאנו מכירים מוטלים בספק. אז איך נעצב תהליכים טריוויאליים, כמו למשל איפוס סיסמא? ומה לגבי מאפיינים פיזיים ייחודיים, שמקשים עליהם להשתמש ב-UI המהמם שעשינו? בהרצאה תשתף נועה למה חשוב להכיר את המשתמשים שלנו ותציג את אתגרים ושיטות העבודה שיצר הצוות כדי להתגבר עליהם.‍

מחקר במערכות מורכבות מזמן אתגרים יחודיים. בעוד שמורכבות המערכת נמדדת בעיקר בצד הטכנולוגי שלה ואולי במספר הרכיבים, מחקר משתמשים במערכת כזו כולל מורכבויות במימדים נוספים: אירגוניים, מתודולוגיים ואחרים. איך מתכננים ומנהלים מחקר משמעותי ומשפיע לאורך זמן במערכות מורכבות? יקיר ישתף בהרצאתו מחקרים מהשטח שהוא וצוות המחקר שלו הובילו במגוון ארגונים, מערכות ותעשיות, וידגים איך אפשר ליישם את התובנות ממקרים אלה.

בשלבים מוקדמים בהתפתחות של צוותי UXR, הם יודעים לתת מענה פרטני ע"י תכנון מחקר לפי צרכיהם של הלקוחות – בעלי העניין בחברה. כאשר חברות אלה מצליחות לעבור לשלב הבא שבו יש כבר מוניטין ורפרטואר של מחקרים יש עליה בביקוש למחקרי UX. צמיחה זו בביקוש גוררת אתגר בקצב ביצוע המחקרים, במיוחד לאור המחסור בחוקרים מיומנים. בהרצאה זו ארז יציג גישה חדשה לניהול מחקרי משתמשים, שבבסיסה הרעיון להפוך את ה-UXR בארגון משירות למוצר. גישה זו מאפשרת לצוותי מחקר UX להגדיל משמעותית את המענה לצרכי המחקר בארגון ובניגוד לאסטרטגיות אחרות, היא עושה את זה על-בסיס צוות המחקר הקיים.

מה הן בעיות מורכבות? למה כדאי להשקיע זמן בלהבין את מכלול האתגרים ואיך כדאי לעשות את זה? בהרצאה, רם יתאר גישה פרקטית להבנת בעיות מורכבות כהכנה לאפיון והוא ידגים זאת על אחד המוצרים אותם תיכנן. ההרצאה תתמקד בתהליכים שעבר צוות המוצר וכיצד, דרך ניסוי וטעיה, הם למדו להבין את מכלול האתגרים שעמדו בפניהם, בדרך למוצר לא שיגרתי.

מערכות מורכבות בעולמות ה-B2B דורשות הסתכלות רחבה הרבה מעבר לפרסונות שאמורות להשתמש בהן. אותן פרסונות יושבות בתוך ארגונים שגם להם יש תרבות ארגונית, תהליכי עבודה ומאפיינים ייחודיים. האתגר הזה גדול במיוחד עבור חברות בעולם ה-Contech, המכניסות טכנולוגיה לתעשיית הבניה המסורתית, שבה אירגונים צריכים לשתף פעולה יחד תחת רגולציה מחמירה. אז איך אפשר להתייחס גם לרמת הפרסונה וגם לרמת הארגון במחקר, אפיון ועיצוב? בהרצאה זו סיגל והיאלי ישתפו כיצד הן מתמודדות עם האתגרים הללו בעבודתן על פלטפורמת Autodesk Construction Cloud הפונה לקהל מגוון בתעשיית הבניה. הן יציגו את הכלים והמתודות בהם משתמשים צוותי המוצר והמחקר ב-Autodesk בכדי ליצור חוויית משתמש אופטימלית המותאמת לכלל הפרסונות והאירגונים.

העתיד של האינטראקציה בעולם הפיזי, במטאוורס, במחקר מוחב20 השנים האחרונות תחום עיצוב חווית המשתמש שינה את עולם הטכנולוגיה ממערכות הפעלה ותוכנות מגושמות לממשקים ומוצרים יעילים מהנים ואינטואיטיביים. מה העתיד של התחום? מה תחום עיצוב חווית המשתמש יעשה לאינטראקציה במטאוורס? כיצד מחקר מוח ישפיע על אינטראקציות חדשניות? וכיצד נעצב אינטראקציות עם רובוטים ומכונות אוטונומיות? הצטרפו אל ד"ר אורן צוקרמן, פרופ' דורון פרידמן, ופרופ' אמיר עמדי לשיחה מרתקת על העתיד של עיצוב אינטראקציות חדשניות.לא מכירים את המרצים עדיין? תכירו עכשיו!:ד"ר אורן צוקרמן, ראש תוכנית תואר שני באוניברסיטת רייכמן וחוקר אינטראקציות עם ממשקים מוחשיים כגון רובוטים חברתיים, מכונות אוטונומיות, וחומרים אינטראקטיביים כגון טקסטיל חכם.פרופ' דורון פרידמן, ראש המעבדה למציאות מתקדמת באוניברסיטת רייכמן, חוקר אינטראקציה במציאות רבודה ומדומה (מטאוורס), ומפתח טכנולוגיות בתחום אינטראקציה בין אדם לאינטליגנציה מלאכותית.פרופ' אמיר עמדי, ראש המכון לחקר מוח, קוגניציה וטכנולוגיה באוניברסיטת רייכמן. מחלוצי המחקר הרב חושי, מוביל פיתוח טכנולוגיות מוח כגון מכשירי התמרה חושית (לראות בעזרת צלילים, לשמוע בעזרת מישוש), חוקר את היחס בין הטבע (גנים) לסביבה בעיצוב פעילות המוח והתפתחותו‍

At Intuit, design drives product strategy at scale. Our processes, resources, and company culture all encourage design teams to get very close to customers, deeply understand the nature of the design problem, and partner with business leaders to bring the right experiences to market. In this presentation, we’ll share stories of where this design-driven DNA came from and how it has come to life in the past three years.

אפליקציית SimplyPiano שעוצבה עבור מבוגרים שרוצים ללמוד לנגן בפסנתר חווה בשנים האחרונות גידול משמעותי של מליוני משתמשים ברחבי העולם. הגדילה המשמעותית הביאה עימה גם אתגר: קהל היעד שלנו התרחב והשתנה, וחלק משמעותי מסך המשתמשים החדשים שלנו היו....ילדים! וילדים זה (לא רק) שמחה. הצרכים, הקשיים הפדגוגיים והרגלי השימוש שלהם שונים מאוד מקהל היעד המקורי אליו תוכננה האפליקציה. מה עושים עכשיו? בהרצאה זו נשתף אתכם בקייס סטאדי ובמסע המוצרי שעברנו: החל משלבי איסוף הנתונים והמחקר הכמותי, הראיונות עם הילדים והוריהם, מבדקי השמישות ולבסוף - הפתרונות, ההצלחות וגם הכשלונות- בדרך להתאים מוצר קיים לקהל יעד חדש: ילדים. הכירו את הדוברת - תמי וויס! נעים להכיר - תמי מעצבת מוצר בג׳ויטיונס, ומובילה את תחום חוויית המשתמש בצוות המוניטיזציה של אפליקציית סימפליפיאנו. כיום מתעסקת במחקר חווית משתמש ובהתאמת הפדגוגיה וחוויית הלמידה של סימפליפיאנו (אפליקציה ללימוד פסנתר) לילדים. בזמני הפנוי מגדלת 4 ילדים וכלב, חובבת אירוויזיון מושבעת ותומכת נלהבת של גרדיאנטים.

קרה לכם פעם שהרגשתם שהמוצר בחברה שלכם יכול להיות בנוי טוב יותר, או בעצם חייב להיות בנוי טוב יותר? שרציתם להוסיף איזה פיצ’ר או לשנות את החווית משתמש? אז אתם בטח זוכרים את האתגרים בדרך. ואת הדילמות. אנחנו, בזומאינפו, עברנו תהליך שידרוג לאחד המוצרים שלנו והתמודדנו עם השאלות האלו בדיוק: איך בונים מחדש מוצר שכבר יש לו משתמשים? איך משדרגים ומחדשים בממשק קיים בלי לפגוע בשימושיות? איך מציגים מידע רלוונטי נוסף ויוצרים סביבו אמון? בהרצאה נדבר על תהליך המחקר, על חשיבות הבנת הפלואו של היוזר, דילמות מבית ומחוץ, ובאיזון העדין של הוספת מידע מצד אחד ושמירה על פשטות מצד שני. נציג את האתגרים שהתמודדנו איתם ונראה איך פתרנו אותם. הכירו את המרצה: בתאל ליבוביץ היא מאפיינת חווית משתמש עם התמחות בעיצוב ממשקים. עם ניסיון של מעל 7 שנים, בתאל הגיעה לזומאינפו לאחר תפקידים שונים בחברות דוגמת פנגו ומשרד החוץ. במקביל לעבודתה כשכירה הייתה עצמאית והובילה פרויקטים עיצוביים מול חברות פרטיות וציבוריות כאחד. כיום בתאל לוקחת חלק בצוות האפיון של פלטפורמת זומאינפו המסייעת לחברות המובילות בשוק העולמי לאתר לקוחות פוטנציאלים בצורה מדויקת ולהגדיל את מחזור המכירות שלהם. העשייה שלה ותהליכי האפיון שהיא מובילה משפיעים ישירות על מעל ל- 120 אלף משתמשים חודשיים בהם וריזון, גוגל, אמאזון, ועוד. בתאל בעלת תואר ראשון בתקשורת חזותית ותואר שני M.A בטכנולוגיות מידע. את המחקר שלה היא הקדישה לתחומי המידע הויזואלי ומידת ההשפעה וההטיה שלהם על התנהגות צרכנים.

איך להטמיע מחקר חווית משתמש בארגון? מחקר חווית משתמש צובר תאוצה והופך לחלק אינטגרלי בארגונים רבים. אבל הוא לא קיים בכל ארגון. בהרצאה הנ״ל טניה, חוקרת חווית משתמש בסקצ׳, תסביר איך להטמיע מחקר חווית משתמש בארגון, איך לעבוד לצד הסטייהקהולדרים ואיך לעלות את מודעות למחקר ולהפוך אותו לחלק אינטגרלי של בניית מוצר. הכירו את טניה! טניה היא חוקרת חווית משתמש בסקצ׳ עם רקע של עצוב חווית משתמש וניהול צוות עיצוב. טניה הקימה מחלקת המחקר חווית משתמש בסקצ׳ ויש לה ניסיון רב בהקמת מחלקות בתחום חווית המשתמש בעבר.

העובדה ש-מעל95% מהסטארטאפים נכשלים היא סוד גלוי. סודות פחות גלויים הם שלפחות 50% מהפרויקטים בחברות טכנולוגיות נכשלים, ו- 80% מהפיצ'רים לא זוכים כמעט להיות בשימוש. אחת הסיבות הבולטות לכך היא כי הרבה פעמים המוצר, השירות או הפיצ'ר שפיתחנו לא רלוונטים עבור המשתמשים שלנו. בשנים האחרונות, המודעות לחשיבות של מחקר משתמשים עלתה בצורה משמעותית, מתוך הבנה שמחקר משתמשים יכול למנוע מצב בו אנו מפתחים מוצרים שלא מתאימים למשתמשים עבורם נוצרו. יחד עם זאת, מחקר שנעשה בצורה לא נכונה יכול להוביל למסקנות שגויות ולפגוע בתהליך קבלת ההחלטות. בוובינר נדבר על טעויות נפוצות במחקר משתמשים ואיך להימנע מהן, ונכיר כלים פרקטיים שיעזרו לנו להבין מה משתמשים באמת צריכים (להבדיל מ"רוצים"), אפילו בלי לשאול אותם. עוד על יעל: עוסקת במחקר שוק ומחקר משתמשים מזה כ-7 שנים. יעל עובדת עם חברות, ארגונים, וסטארטאפים ומסייעת להם לייצר תובנות לגבי הצרכים והמוטיבציות של המשתמשים שלהם, תוך שימוש בשיטות וטכניקות מחקר שונות ותוך יישום עקרונות של Lean Research. יעל היא גם המייסדת של FitMyTime - מרקטפלייס המחבר בין מדריכי יוגה ופילאטיס מכל העולם לבין מתאמנים למטרת אימון אישי וקבוצתי אונליין.

"ישנם שני דברים בעולם, מדע ודעות – הראשון מקדם ידע, השני מקדם בורות"היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית – 460 לפנה"ס – 370 לפנה"ס.אתה מכיר את זה, אתה מכריז ברוב חוצות "מחר חדר כושר/דיאטה/התעמלות/הוסף-מחק את המיותר". גם את, מכריזה לכל מי שרק יקשיב שמחר "קורס חדש / מתחילה סוף סוף את הפרויקט / מתקנת את הפורטפוליו / מחקי-הוסיפי את המיותר".ואז, יום חדש, מלא מוטיבציה, ולמרבה החוסר הפתעה, לא קורה כלום ושום דבר.זה קורה לנו בתכנונים, זה קורה שאנחנו רוצים להתנהג לפי ערך מסוים ולא מצליחים, זה קורה כשאנחנו מאמינים במשהו אחד ועושים משהו אחר. זה הפער בין הדעות להתנהגות.בעוד הפער הזה בחיי היום יום הוא מציק ולעיתים מפריע מאוד, באפיון חוויית משתמש הוא עלול להיות הרסני.בהרצאה נעבור על תיאוריות התנהגותיות המנסות לגשר על הפער התהומי בין דעה להתנהגות ונלמד מתודולוגיות אשר יעזרו לנו לנבא את ההתנהגויות של המשתמשים שלנו אל מול המערכת, במקום לשאול לדעתם.נשמע מדהים? חכו שתשמעו עוד על עופר:ד"ר בפסיכולוגיה קוגניטיבית מאוניברסיטת ת"א.המנהל האקדמי והיוצר של התוכנית ללימודי חווית משתמש של אוניברסיטת חיפה לימודי המשך עם קורסים בת"א, בחיפה ואון ליין למתחילים ולמתקדמים.מומחה בתהליכי קשב, עיבוד מידע ויזואלי, רגשות וכלכלה התנהגותית.בעל 13 שנות ניסיון כמאפיין מערכות מורכבות.מחבר הספר: Interaction Psychology: Human Experienceבעל 20 שנות ניסיון בהדרכה והוראה.מרצה לתואר ראשון בפסיכולוגיה במסלול אינטראקציית אדם-מחשב באקדמית ת"א יפו.מייסד ובעלים של UXer – אפיון, ייעוץ והדרכת חוויית משתמש.‍

אחד הלקחים המרכזיים של הכלכלה ההתנהגותית היא ההשפעה המכרעת שיש לסביבה על חיינו, בעידן שבו הסביבה הופכת להיות יותר ויותר דיגטלית הכח העצום הזה מתנקז אל ידיהם של אנשי חווית המשתמש - מעצבות ומאפיינים - אשר הופכים להיות בפועל ל"אדריכלי הבחירה" של חיינו. אלכס יספק הצצה אל אחורי הקלעים של מוצרים מעולים שהשכילו להתאים את עצמם למשתמש הלא רציונאלי ולהפיק מכך את מירב הערך לכל הצדדים. עוד על אלכס: אלכס הוא פסיכולוג ומומחה לכלכלה התנהגותית בעל נסיון עשיר בניהול מוצר ולמעלה מעשר שנות ייעוץ לחברות וצוותים ברחבי העולם. מרצה, פובליציסט ומנטור. אלכס הוא שותף מייסד של "The Human Factor" ייעוץ.