"הדבר הכי חשוב, בכלל, בלהקים ביזנס, אתה צריך לייצר סיסטמה, יש מכונה שצריכה לעבוד, שצריכה לעשות איקס פעולות, בשביל שה איקס פעולות האלו יניבו לך תוצאות".בפרק הזה עדי מארחת את אסף בר אור, שב20 שנה האחרונות הוא מייסד שותף וראש מחלקת העיצוב בחברת פיטנגו יואיקס , אחת מהחברות המובילות לעיצוב חוויית משתמש בתעשיית הטק בישראל.הפרק הפעם מוקדש למעצבים פרילנסרים בתעשייה, על הקושי הזה לבנות את עצמם מאפס, לייצר מעצמם "עסק" (מי מהם שפניהם מוכוונות לצמיחה לביזנס, דיסקליימר, לא כולם), איך, למה וכמה? איך מתחילים? כמה אני יכול.ה או רוצה לספוג עלויות בתחילת הדרך, אם בכלל? כיצד משיגים מספיק לקוחות בכדי להעסיק עובדים תחתיי? המון שאלות.אסף משתף מנסיונו רב השנים שהדרך בנויה מהמון המון דברים ופעולות קטנות שצריך לייצר, לקחת בחשבון, גם כהשקעה לטווח רחוק, שלפעמים, במיוחד כעצמאים ניובי'ס, לא תמיד רואים או יכולים לאמוד את האימפקט של העשייה, שההסתכלות על הדברים היא לרוב מוכוונת ROI, מה ההחזר על ההשקעה שלי וכמה הוא מהיר… בפרספקטיבה שלו לאחור, הדברים הופכים בהירים יותר בהמשך וההסתכלות משתנה עם הניסיון שנצבר.כמה תובנות שעלו בשיחה -ההבנה שבתחילת הדרך כל משכורת היא כנראה ואלידית, יש שוק ואתה מוכר את התוצר עבור הלקוחות, בשלב זה, משיגים לקוחות, מתייצבים, מתפרנסים.מעצבים לא למדו להיות אנשי עסקים ולא תמיד רוצים, מנגד, הם כן צריכים להיות כדי לגדול.כדי להיות ביזמות צריך הרבה חוסן נפשי, לא להרפות ולהמשיך כל הזמן לדחוף, גם במשך תקופות ארוכות, לבסוף, ההתמדה היא זאת שמביאה את התוצאות המיוחלות, הלידים, הלקוחות, ההצלחה.בנוסף נגענו באיך הדברים עובדים כיום? כמובן, להיות נוכח ברשתות החברתיות (זה מאסט).איך מיישמים בפועל? בקצרה, נטוורקינג/ נוכחות בלינקדאין (על ידי כתיבת תוכן, שיתוף ידע, תגובות וכו'…) ומיתוג עצמי (איך אני נתפס בעיניי אחרים? למצוא את החזון שלנו ולשתף עם העולם).בסיכומו של דבר על מנת להפוך מפרילנס יחיד לבעל עסק צריך קודם כל לרצות, המון אורך רוח והתמדה, ולהביןשההצלחה לא מגיעה ביום אחד, היא בנויה מהמון ניסוי וטעייה, הרבה ויתורים לצד יצירת גבולות בהמשך, ובקיצור - אין קיצורי דרך ☺️איך זה התברר אצל אסף? בכל פעם שהוא היה צריך לטפס על הר הוא גילה שיש הרים גבוהים יותר לטפס עליהם 🙂 והחליט להמשיך.וזה רק על קצה המזלג…אז, רוצו להקשיב, אולי תגלו שם דברים ויפלו אסימונים חשובים.

בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר. נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת. נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.

איך עושים מחקר משתמשים נכון? כשמדברים על מחקר משתמשים בחברות טכנולוגיה, נעם סגל הוא בדיוק האדם שרציתם לשמוע. עם ניסיון עשיר בחברות כמו Meta, Twitter ו-Airbnb, הוא היה שם כשהתעשייה עיצבה מחדש את הדרך בה אנחנו מתקשרים, מתארחים ומשתפים מידע. בשיחה עם תום אבן, נעם משתף בתובנות על המתח המתמיד בין טכנולוגיה לאנושיות, מסביר איך AI משנה את כללי המשחק במחקר משתמשים, ולמה לפעמים דווקא רובוט יכול לגרום לנו להיות יותר כנים. זוהי שיחה על ההבדל בין לבנות מוצר, לבין לבנות מוצר שאנשים באמת צריכים. 💌 להרשמה לניוזלטר: ~~~ על האורח: נעם סגל הוא חוקר ומנהל מחקר בכיר בתעשיית הטכנולוגיה, עם רקע עשיר בפסיכולוגיה ומחקר משתמשים. לאורך הקריירה שלו הוביל צוותי מחקר בחברות מובילות כמו Meta, Twitter, Airbnb ו-Upwork. בנוסף לתפקידיו בתעשייה, נועם הוא מאמן מוסמך המתמחה בליווי אנשי טכנולוגיה בפיתוח הקריירה והמנהיגות שלהם. הוא משלב את הרקע האקדמי שלו בפסיכולוגיה עם ניסיונו העשיר בתעשייה כדי לעזור לאנשים להתגבר על חסמים מנטליים ולממש את הפוטנציאל שלהם.

תרגילי בית דורשים כמות לא קטנה של שעות בכדי לפתור, אך פרוטוטייפ ברמה גבוהה הוא רק נקודת אמצע הדרך. החצי השני של המבחן הוא להציג את העבודה בפני פאנל של מגייסים, ולהסביר את התהליך שהביא אותנו מהבעיה לפתרון, עם תחנות עצירה בניתוח הבעיה, בניית פרסונות, הגדרת הפתרון ועוד. השראת השבוע: https://playbook.ebay.com/

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק, איך אנחנו ממציאים מחדש את הדרך שבה אנחנו מעצבים חוויות משתמש? זו השאלה העיקרית שהתעסקנו בה בפרק הזה, בו עדי לוין מארחת את דוד קלר, מנכ״ל ומייסד מאניוואן ישראל. בפרק דברנו על איך AI מאפשר ליצור תהליכי עיצוב חדשניים ומהירים, איך מראים ללקוח 200 קונספטים בלי לבלבל אותו, ועל שבירת המוצרים הרגילים שאנחנו מכירים ויצירת חוויות חדשות שמתאימות לעידן ולטכנולוגיה הנוכחים. דוד משתף בפרק על שלב הקונספט אקספלוריישן שהם יצרו במאניוואן – שם הבינה מלאכותית משנה את הדרך בה הם עובדים כבר בתהליכי העבודה שלהם. כאשר הם עובדים על מוצרים פיזים, כלי ה איי-איי מאפשרים להם לייצר ולסנן מאות קונספטים בצורה מסודרת וברורה, במקום להציג רק 3-4 רעיונות ללקוח כמו בדרך המסורתית. הפריימוורק הייחודי הזה משלב יצירה ואוצרות, ומביא לכך שהלקוחות מקבל לא רק יותר אפשרויות, אלא גם הבנה עמוקה יותר על מה שעובד ומה פחות – כי הם שותפים לתהליך. אפשר להבין די מהר שאחרי שעושים דבר כזה, קשה לחזור אחורה… דבר נוסף מעניין מאוד שהם מכניסים לתהליכים שלהם זהו רדאר טרנדים - כלי שפיתחו בעצמם ומחבר בין מודלי שפה, מאגרי מידע, ותובנות שמוזנות ידנית כדי ליצור מפת טרנדים ברורה ונגישה. הכלי הזה מאפשר ללקוחות לראות את התמונה הגדולה – מה צפוי לקרות בשנה הקרובה, בעוד שנתיים, ואפילו בעוד חמש שנים. אפשר להכניס שאלה כמו ״אני מנהלת של חברת מזון לילדים, באילו תחומים שווה לי להתמקד ולפתח מוצרים חדשים?״ לאחר מכן נקבל תשובה ויזואלית בצורה שתאפשר לנו לדבר על זה יחד - כל הסטייקהולדרים (וגם אנחנו המעצבים מאוד רלוונטים לכאן). כך ניתן לחזות לא רק את העתיד העסקי, אלא גם את הצרכים העתידיים של המשתמשים, ולתכנן בהתאם את המוצרים והחוויות. נכנסנו גם לעומק של חוויית משתמש בעידן הבינה המלאכותית. לפעמים מרגיש שכדי לא להשאר מאחור, חברות מוסיפות למוצרים שלהן חיבור לג׳יפיטי בתור השיח של המשתמש עם המערכת וחושבים שזה עושה את העבודה. אז זהו - שממש לא. הצ׳אט הוא דרך מאוד ספציפית לשפר את החיים שלנו, אבל לא כל מוצר צריך את זה, ולא לכל מוצר זה מספיק כדי לספק חוויה מדהימה למשתמשים. דוד מעלה את השאלה - האם אנחנו צריכים לעצב היום כמו לפני שנתיים, או שאולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על החוויה עצמה? לדוגמה, האם חוויית משתמש צריכה להיראות אותו דבר לכולם, או להפוך לפרסונלית לכל יוזר? שווה לראות את הקונספט המגניב שהם עשו לאיקאה - ובו הגדירו מחדש את חווית הקנייה הדיגיטלית. אז נכון, זה לא משהו שיצא בשנה הקרובה, אבל חשוב לחלום רחוק כדי להבין לאיפה אנחנו רוצים להגיע. לסיכום ומצד שני (ויש כזה), צריך לזכור ולא לבטל שנים של UX שהוכיח את עצמו (כמו הכנסת פילטרים שעוזרים לקבל החלטות). היום, עם שימוש בצ׳אט חכם לחוויות איקומרס לדוגמא, אנחנו לפעמים מחזירים את החוויה לנקודת ההתחלה – ודורשים מהמשתשמש לשאול שאלה פתוחה. האתגר שלנו המעצבים הוא לשלב את החדש מבלי לאבד את מה שעבד. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

בפרק הזה עדי התרגשה לארח את ד״ר יעקב גרינשפן. יעקב הוא מומחה לאפיון ממשקי משתמש, והוא מסוג האנשים שיכול להפוך כל מילה לנושא שיחה שלם, ויכול לדבר עליו שעות. כמות הידע שיש לו ואסף לאורך 25 שנות הקריירה שלו היא מרשימה מאוד, ואפילו מרתק לשמוע ממנו דוגמאות שקשורות בטכנולוגיות שכבר עברו מהעולם… 🙃 (לא מפתיע שהעקרונות נשארו דומים). בפרק הזה דיבר עם עדי על עקרונות קוגנטיביים בעיצוב אונבורדינג. לא חיפשנו מדריך קסמים של "עשה ואל תעשה", אלא ניסינו להבין מה באמת קורה בראש של משתמשים בתהליך הזה. יעקב הסביר על הרמות העמוקות הקוגניטיביות שאנחנו עוברים וצריכים לדעת כאשר אנחנו מעצבים אנבורדינג. התחלנו בלדבר על על מתי אונבורדינג מתחיל ומתי נגמר. יעקב טען שאונבורדינג לא מתחיל בהכנסת האימייל ולא נגמר בהרשמה, אלא הרבה לפני ואחרי. הוא דיבר על החשיבות של תפיסת המוצר על ידי המשתמשים, ועל זה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המחשבות והדעות שיש למשתמשים עוד לפני שהם בכלל נכנסים למוצר. עוד נושא מעניין שדברו עליו היה מה הופך אונבורדינג למוצלח. יעקב טען שצריך להפריד בין הצלחה במדדי הקונברז׳ן שהגדרנו לעצמנו לבין הצלחה של האונבורדינג לאורך זמן. אונבורדינג מוצלח הוא הרבה יותר משילם/נרשם/מסר פרטים. הסיבה היא שמה שקורה בתהליך הראשוני, חייב להיות בהלימה עם המוצר עצמו. אחרת יכול להתפתח פער בין מה שהבנתי שהמוצר הוא, לבין מה שאקבל בפועל. ובמקרה הטוב המשתמשת כבר נרשמה, ובמקרה הפחות טוב היא בכלל לא נרשמה, כי לא הבינה את הדבר הבסיסי ביותר - מה הוא המוצר הזה בכלל. יעקב סיפר על "קיללת הידע" - הקושי שלנו, כאנשי מקצוע, לחשוב מנקודת מבט של מי שלא מכיר את המוצר. זה קריטי לבנות את הידע של המשתמשים על המוצר בצורה נכונה - לא לאט מידי ולא מהר מידי. לתת בדיוק את המידע שהם צריכים בכל נקודת זמן. פעמים רבות יעקב ראה מוצרים נכשלים מכיוון שהיוזרים לא הבינו את הדבר הבסיסי ביותר - מה המוצר שאותו ירכשו. שיטה מעולה לבדוק את עצמנו היא לשאול את עצמנו (ואת המשתמשים) - האם יש הלימה נכונה בין מה שהמשתמש יכול לדעת, לבין מה שהוא צריך לדעת. יעקב גרינשפן הוא ממקימי חברת UI, בעשור האחרון יעקב מאפיין קונספטים לממשקי משתמש לחברות גדולות כמו גם קטנות ומלמד מספר קורסים בתחום ה-UX באוניברסיטת רייכמן. בנוסף מלווה סטארטאפים ומעביר הרצאות וסדנאות בארץ וברחבי העולם. ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. ההרצאה של יעקב נקראת - ״כשהמוח בלחץ: איך לתכנן UX מתוך חשיבה על עומס קוגניטיבי?״, ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי

אנחנו יכולים להעזר בבינה מלאכותית כמכפיל כח בכל אחד מהשלבים בתהליכי Design Thinking. רן לירון משתף אותנו בכלים מומלצים לכל שלב.

איך שומטים את הידע על הממשק וחוזרים להיות משתמשים קלולסים

מדוע נדרשת מטוטלת בתהליך האפיון והעיצוב, ולמה עליה לנוע כל הזמן בין צד המומחה וצד המשתמש

הזמנתי את שגיא שרייבר להדגים לנו מה זה אומר עיצוב אמוציונלי כדי שנבין ונדע לנמק החלטות עיצוביות ואיך להשפיע על המשתמשים באמצעות הטריגרים.

שיטת שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש - הפעם מול מערכת מורכבת

מתכון שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש אמיתי ואפקטיבי

איך נמנעים מעכברים משוטטים בפיגמה? איך מאפיינים תהליך עבודה מחדש? ואיך אנחנו יודעים שזה עובד? שירלי גואטה ועומר מורג מעצב מוצר Senior Product Designer JFrog משוחחים על שיפור תהליכי עבודה בחברה, ומעקב אחר ביצועי התהליך לאורך זמן. בואו ללמוד איתנו איך להתבונן בתהליך העבודה הקיים ומשם עובדים יותר נכון ויעיל.

היי חברים, הפעם אנחנו עם ישי כהן, מומחה UX, ויחד אנחנו צוללים לחפירה עמוקה על הקו הדק בין פרודקט לUX. ישי מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה אפקטיבי בין השניים וגם מדבר על השינוי שחל בתעשייה בעקבות מהפכת כלי הAI. בשיחה נגענו בחשיבות הנחת האגו בצד בהתנהלות שבין UX וPM כדי להגיע לתוצאות מיטיבות, ועל המחשבה מאחורי החלטות מוצר מסוימות שנובעות משילוב בין המוצר לקהל היעד, ואפילו דיברנו קצת על טיקטוק

בפרק הזה נלמד על פרסונות. יש כמה מתודולוגיות מאוד נפוצות באקדמיה, שתמיד תהיתם האם בתעשייה שמים אליהן בכלל לב. פרסונות זה לגמרי אחת מהן. מי שרציני בתעשייה ישתמש ומי שלחוץ בזמן או שלא מעריך את הכלי הזה, ישכח ממנו מאוד מהר. בפרק הזה נעקוב אחרי שודד הים הידוע "הלל שחור הזקן" שבאופן מפתיע לא מצליח לשדוד...

אודי סלנט, מנהל ובעלים של סטודיו סלנט איי די ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מתמחה באפיון ועיצוב מערכות מורכבות. הוא משמש גם כמנטור בתוכנית האקסלרטורים של גוגל. בפרק, אודי מדבר על תפקידו כיועץ לחוויית משתמש בחברות עם מוצרים בעייתיים או "שבורים." תהליך העבודה שלו כולל תצפיות וניתוח אנליטיקה כדי לזהות מגמות חוסמות המונעות מהמוצר להצליח. את המגמות הוא מציף לצוות המוצר ומעניק המלצות לשיפור. אודי מציין שעקב אכילס של מוצרים רבים הוא ארכיטקטורת מוצר מסורבלת עם פיצ'רים מיותרים, לעיתים עקב חוסר תשומת לב ודיוק בעבודה במשך השנים. לדבריו, הפתרון הוא לפרק את המוצר ולבנות אותו מחדש. האתגר המשמעותי בתהליך זה הוא התקשורת עם צוות המוצר, ולכן אודי מדגיש את חשיבות הסופט סקילס כדי להעביר ביקורת בצורה בונה ולא מאשימה, ולהוביל את הצוות להבנת שורש הבעיה ולשיפור המוצר.

מה ההזדמנות בשילוב Generative AI במוצר שלנו? לאיזה מוצרים זה מתאים? ואיך מוודאים שזה לא פוגע באיכות המוצר שאנחנו מציעים? חודש אוגוסט הגיע ואנחנו עומדים להקדיש את כולו לנושא שיהיה לכם קל לצרוך גם אם אתם בחופש – AI. בכל פרק בחודש, נסקור איך אפשר להשתמש ב-AI כדי לאפטם ולשפר תחום אחר בסטארטאפ שלנו – מה הכלים שקיימים, ואיך נכון להשתמש בהם. ובפרק הפעם – האחרון לחודש – אנחנו מדברים על איך אפשר לשלב Generative AI במוצר שלנו, כדי להגדיל את הצעת הערך שלנו למשתמשים. בשנה האחרונה AI נהיה מושג נפוץ, והתחושה היא שכל מוצר צריך להטמיע בתוכו פיצ׳רים של בינה מלאכותית, ושכל יזם צריך לקחת את זה בחשבון כשהוא יוצא לגייס כסף. אכן, אין ספק של-AI יש יתרונות משמעותיים, אבל האם הוא אכן מתאים לכל סוגי המוצרים? מי יכול להרוויח מהטמעה שלו, ובאיזה מוצרים זה דווקא יכול לפגוע? אז השבוע אדוה שיסגל מדברת עם מירב פרלמוטר, Data Analytics Lead ב-Tastewise, שלפני חצי שנה התחילו תהליך של הטמעת Generative AI במוצר שלהם, מה שיצר אימפקט מאוד משמעותי על הצעת הערך שלהם. מירב משתפת בהזדמנות שהם זיהו ב-Tastewise ובאיך עשו את ההטמעה בפועל, באתגרים שהם עוד חווים סביב התהליך, וגם לאיזה חברות ומוצרים הטמעה של AI לא בהכרח מתאימה.

בפרק היום נדבר על דיזיין סיסטם, מה זה, מתי כדאי לבנות אחד ומתי לא.. נדבר על בניית דיזיין סיסטם בצורה היעילה ביותר והאם אפשר לחיות בלעדיה.

בפרק עומרי ואני דיברנו על:  - מה זה תרבות עיצובית בארגון, ומה שלושת המרכיבים שעומרי מכוון בהגדרתה  - איך מתחילים ליצור תרבות עיצובית, גם כשאתה מעצב יחיד  - נקודות המפגש בין תרבות ארגונית לתרבות עיצובית  - איך שריר האמפטיה תורם לנו ליצירת תרבות יותר מודעת  - למה חשוב להגדיר את התרבות עיצובית האישית שלנו, וכיצד לשדר אותה גם במסגרת חיפוש עבודה   ההמלצה של עומרי: Material Design Foundations   לינקדין: עומרי דביר

יש רגעים בחיים שנתקלים במשהו קסום, והחיים לא חוזרים להיות כמו שהיו לפני אותו רגע.‍ככה אני מרגישה לגבי העולם של Design Thinking.‍השבוע אירחתי את דורון אגוזי המופלאה, לשיחה שבה חלקנו את אהבתנו לשיטה ולכלים שהיא טומנת בחובה.‍שוחחנו על הערך והיעילות שהיא מספקת, על כלים שאהובים עלינו במיוחד, ועל מקורות מידע שבהם למדנו כל מה שרק יכולנו על השיטה ששינתה את חיינו.‍את דורון אפשר למצא כאן:‍https://www.linkedin.com/in/doron-egozi/

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

אורי הוא אחד המעצבים הותיקים והמוערכים בישראל. יש מאחוריו רקע אדיר של עשייה עיצובית ואסטרטגית, גם בתחום המוצר וגם בחינוך. אורי, שיתף אותנו בתהליכים, התרגילים והשיטות שהוא מעביר סטארטאפים שצריכים לפצח את חווית המותג שלהם.

בואו נדבר קצת על אותנטיות, מתי הייתה הפעם האחרונה שערערתם על מוסכמות והרגלים? ?ואם כבר בחרתם לערער, איך אתם מבטיחים קרקע כמה שיותר יציבה לפיתרון שלכם ואיך בכלל עושים סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים? על כל אלו נשוחח במיטאפ הקרוב, אתם לא רוצים לפספס את זה! לאן נעלמה האותנטיות? בקי ברי בואו נתחיל לערער על הרגלים ומוסכמות שרכשנו בדרך. נדבר על רשתות חברתיות, צילום ופודקאסט. נלמד איך רשתות חברתיות השפיעו על התוכן שאנחנו מייצרים ולמה שום דבר כבר לא מרגיש אותנטי. נכיר סוג אחר של יוצרי תוכן שיוצרים בצורה קצת שונה ומחזירים את האותנטיות שחסרה לנו היום. אל תרוצו להיי פידליטי - דניאל ברש כמעצבים, כשאנחנו נדרשים לעצב חוויה, יש לנו נטייה לקפוץ משלב הבנת הבעיה הישר לתוכנות העיצוב כדי לקצר תהליכים. ואז, כשאנחנו נתקעים הרבה יותר קשה לנו לחזור אחורה. בזבזנו זמן בהזזת פיקסלים ולא השקענו מספיק מחשבה במוצר ובסיפור. בהרצאה אציג לכם את הפריימוורק שבו אני משתמש כשאני ניגש לעצב חוויה. הוא עוזר לי לבנות יסודות למוצר טוב ומדויק יותר, וכשאני מגיע לשלב העיצוב היי-פידליטי 80% מהעבודה כבר נעשתה. למצוא מחט בערימת שחת - איך לעשות סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים - שיר זלצברג חוויות משתמש של מערכות מורכבות, כוללות המון פרטים ופיצ׳רים שזמינים למגוון רחב של משתמשים. התוצאה היא הרבה פעמים סביבה קשה לניווט ותפעול. בהרצאה הקרובה, אחלוק כיצד ניגשנו לפרוייקט חדש בסיילספורס מתוך כוונה תחילה של הורדת עומס והנגשת החוויה לקהל יעד משתנה, ובאיזה שיטות השתמשנו על מנת לאפשר את זה

בפרק הזה דיברנו על הדיזיין ספרינט. על מה כל ההייפ והאם הוא בכלל מוצדק. בחנו באילו מצבים כדאי להשתמש, עם אילו לקוחות ועוד. עומר הגיע ממקום קצת סקפטי שאולי השיטה זוכה ליותר מדי אהדה, וטען שהיא לא תמיד בטוחה לשימוש ונטלי תופסת את הדיזיין ספרינט כשיטה קסומה ששינתה לה את החיים.

מערכות מורכבות בעולמות ה-B2B דורשות הסתכלות רחבה הרבה מעבר לפרסונות שאמורות להשתמש בהן. אותן פרסונות יושבות בתוך ארגונים שגם להם יש תרבות ארגונית, תהליכי עבודה ומאפיינים ייחודיים. האתגר הזה גדול במיוחד עבור חברות בעולם ה-Contech, המכניסות טכנולוגיה לתעשיית הבניה המסורתית, שבה אירגונים צריכים לשתף פעולה יחד תחת רגולציה מחמירה. אז איך אפשר להתייחס גם לרמת הפרסונה וגם לרמת הארגון במחקר, אפיון ועיצוב? בהרצאה זו סיגל והיאלי ישתפו כיצד הן מתמודדות עם האתגרים הללו בעבודתן על פלטפורמת Autodesk Construction Cloud הפונה לקהל מגוון בתעשיית הבניה. הן יציגו את הכלים והמתודות בהם משתמשים צוותי המוצר והמחקר ב-Autodesk בכדי ליצור חוויית משתמש אופטימלית המותאמת לכלל הפרסונות והאירגונים.

מה הן בעיות מורכבות? למה כדאי להשקיע זמן בלהבין את מכלול האתגרים ואיך כדאי לעשות את זה? בהרצאה, רם יתאר גישה פרקטית להבנת בעיות מורכבות כהכנה לאפיון והוא ידגים זאת על אחד המוצרים אותם תיכנן. ההרצאה תתמקד בתהליכים שעבר צוות המוצר וכיצד, דרך ניסוי וטעיה, הם למדו להבין את מכלול האתגרים שעמדו בפניהם, בדרך למוצר לא שיגרתי.

מחקר במערכות מורכבות מזמן אתגרים יחודיים. בעוד שמורכבות המערכת נמדדת בעיקר בצד הטכנולוגי שלה ואולי במספר הרכיבים, מחקר משתמשים במערכת כזו כולל מורכבויות במימדים נוספים: אירגוניים, מתודולוגיים ואחרים. איך מתכננים ומנהלים מחקר משמעותי ומשפיע לאורך זמן במערכות מורכבות? יקיר ישתף בהרצאתו מחקרים מהשטח שהוא וצוות המחקר שלו הובילו במגוון ארגונים, מערכות ותעשיות, וידגים איך אפשר ליישם את התובנות ממקרים אלה.

פונקציונליות מורכבת על פי הגדרתה דורשת תפעול מורכב, ותפעול מורכב מצריך הדרכה ו/או מערך תמיכה משמעותי בתפעול המוצר. ככל שיותר לקוחות ישתמשו במוצר יגדל גם צוות ה-CS כדי להבטיח שהלקוחות מפיקים את מירב הערך מהמוצר. אז זהו שלא. אפשר גם אחרת. אפשר להעביר את המוצר המורכב (ויחד איתו את כל הארגון) ממצב של High Touch עם הלקוח למצב של Low Touch או לפחות Lower Touch. הדבר מצריך שינוי אדיר במוצר ואפילו בארגון, אבל התועלות שהוא מביא הן עצומות. שחקן המפתח בתהליך הוא כמובן ה-UX. בהרצאה נטע תספר על מוצרים מסוגים שונים אותם העבירה מ-High Touch ל-Lower Touch ותשתף בלקחים המרכזיים שלה מהתהליך.

בין אם אתם עובדים בחברה גדולה או קטנה, האירוע הבא של הקהילה הוא לגמרי בשבילכם! במיטאפ תשמעו 3 הרצאות מרתקות על עיצוב מונחה מגדר, חוויית משתמש והתפר בין פרודקט לעיצוב. Infinite ways to grow - שרון אדלר מנהלת מוצר, מעצבת חוויית משתמש, וכלכלנית נכנסות לחדר ישיבות. נשמע כמו התחלה של... משחק? כאשר יוצרים משחק, ישנה חשיבות גדולה לכל אחד מבעלי התפקידים שמביאים איתם זווית ראייה, ניסיון וכישרון מגוונים. אך מה קורה כאשר אדם אחד ממלא שני תפקידים? בהרצאה תוכלו לקבל נקודת מבט ייחודית ואינסייטס מעניינים על היותי מנהלת מוצר וגם מעצבת חוויית משתמש. Assume nothing, question everything - כרמל ארד גם אם נראה לפעמים שהבעיה שאותה אנחנו צריכים לפתור כמעצבים מובנית מאליה, בהרבה מקרים משהו פשוט לא מסתדר. בהרצאה אסקור איך לזהות מקרים בהם אנחנו כמעצבים צריכים להגדיר מחדש את הבעיה אותה אנחנו באים לפתור, ואיזה כלים עומדים לרשותינו כדי להצליח לעשות את זה בצורה טובה ומקיפה, שתוביל לפתרון שיצור אימפקט אמיתי על המשתמשים שלנו ועל המוצר. Gender-Inclusive Design - סטפני פרייגר As digital solution designers we have the ability to influence digital experiences by including those who often suffer from exclusion in many aspects of their lives. By applying inclusive design methodologies, we can ensure that the experiences we create are equally engaging, useful and effective for ALL users, eliminating chances for discrimination based on gender. The path towards equality begins with empathy!

אדם מנהל את עיצוב הפרודקט במחלקה שלו בטאבולה מזה שנתיים. במשך הזמן הוא שיפר את חווית המשתמש במוצר, הוכיח ביצועים אפקטיביים, הצדיק השקעה בתחום מול ההנהלה והפרודקט והפך את חווית המשתמש לחלק מהתרבות הארגונית בחברה. אבל איך זה התחיל לפני כשנתיים כאשר הצטרף לחברה כמעצב הפרודקט הראשון והיחיד במחלקה? בהרצאה אדם ישתף באתגרים שעמדו בפניו בתהליך בניית התחום ויחלוק את תהליכי הפרודקט שנקבעו במקביל לגיוס פרטנרים והגדרת מדדי הצלחה.

המיטאפ כלל 3 הרצאות של הילה לביא, תמר עקביה ואיתי ש. צור: 1. The power of agile thinking in a design-centric company - הילה לביא 2. אמא'לה, אני כבר לא בסטארט-אפ! תמר עקביה 3. אפליקציית יילו - מתחנת דלק לארנק דיגיטלי - איתי ש. צור

כאנשי חווית משתמש אנחנו הרבה פעמים צריכים להתמודד עם מורכבויות מהמון כיוונים שונים. בין אם זה הפרודקט, הפיתוח, הקופירייטרים, המרקטינג, ועוד. אז איך נוכל לעשות את זה בצורה יעילה יותר ומהירה יותר? בדיוק בשביל זה החברים מרד אינטראקטיב באים לעשות לנו סדנה לפתרון בעיות! על הסדנה: בסדנה תורגלו פתרון בעיות וקבלת החלטות בדרך אפקטיבית ומהירה, תוך כדי יצירת מיקוד ומטרה משותפת לצוות, בלי דיונים אינסופיים ובלי לשנות את התהליכים הקיימים - כך שתוכלו ליישם את הכלים כבר למחרת בבוקר בעבודה שלכם.

איך בנינו צוות עיצוב (או: ככה עמתי בגבורה באתגרים של ארגון שגדל וגדל וגדל) - יוני לרנר תארו לכן שאתן מתחילות לעבוד במקום חדש, ששונה לגמרי מכל מקום אחר שהייתן בו קודם לכן. לתוך זה, תוסיפו שינויים מבניים בארגון, צוות Design שגדל בצורה אקספוננציאלית, הכרזות מטלטלות של Apple, שלושה סגרים ושנה עבודה מהבית. זו הייתה השנה שלי. בהרצאה אדבר על השינויים והתהליכים שקידמנו בשנה האחרונה ב-AppsFlyer למרות כל האתגרים שהיא טמנה בחובה. אספר איך בנינו מחדש את תהליכי העבודה שלנו, איך הגדרנו את תחומי האחריות ואיך מיצבנו את צוות ה-Design בתור החברה. Until 120? How to get older adults to use your products - ד״ר מיכל הלפרין בן צבי כשליש מהאיקומרס מתבצע ע"י אנשים מעל גיל 65. מיהם אותם משתמשים מבוגרים? למה למרות הרצון הטוב, כמחצית מהם לא מצליחים לעשות שימוש אופטימאלי במוצרים דיגיטליים? על מה חשוב לשים דגש בתהליכי הפיתוח של המוצר אם אנחנו לא רוצים לפספס אותם? בהרצאה נרחיב על קבוצת הגיל המורכבת והמרתקת הזאת, על האתגרים השונים שהיא חווה במרחב הדיגיטלי ונציג מספר קווים מנחים להתאמת הממשק. מי מפחד.ת מקוד - יהודית אשר תמיד קוד היה נראה לי כמו משהו גדול ומפחיד עם טקסטים וסימנים מוזרים. אבל היה צריך רק רגע אחד, בשביל לגרום לי לפתוח את הראש ולהתחיל לכתוב קוד. בהתחלה התרגשתי רק מעצם זה שאני מצליחה לכתוב קוד, במבט לאחור אני מבינה כמה שהידע הזה הקפיץ אותי כמעצבת. בהרצאה נבין למה הנטייה הטבעית שלנו היא לפחד מקוד, איך אפשר להתמודד עם הפחד ואיך הקוד יכול לעזור לנו להיות מעצבים טובים יותר..

בעידן של שפע צרכני ובתקופה של היצע בלתי מוגבל של מוצרים ושירותים, יזמים, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום עסוקים בלמצוא כלים ותובנות שיעזרו להם לקבל את ההחלטות הנכונות: מה אנחנו מציעים לעולם? עם איזה פיצ׳רים לצאת לדרך? מי באמת המתחרים שלנו ואיזה צורך אנחנו ממלאים? :בתנאים האלו, זה לא מפתיע שהתיאוריה הותיקה של JTBD (Jobs to be done) הפכה בשנים האחרונות להיות רלוונטית יותר מתמיד .במרכז הכלי עומד איך לא, המשתמש והכוחות המניעים אותו לקבל החלטות. הרי כשקצת חושבים על זה, אנשים לא באמת קונים לקסוס רק כדי להגיע ממקום למקום. במפגש הפעם, נדבר על על חדשנות על הפרקטיקה מאחורי התיאוריה, מה עומד מאחוריה ואיך לשאול את השאלות נכונות כדי לקבל תשובות מועילות. נעים להכיר - צחי דינר מעצב, אמן, יזם וראש המחלקה לעיצוב ותקשורת חזותית במכון הטכנולוגי. מלווה פרוייקטים דיגיטליים מהימים שהמציאו את הדפדפן ואת סיומת הדוטקום. היה בעלים ושותף של מספר חברות עיצוב בארץ ובחו״ל. ועיצב וניהל קריאטיבית עשרות רבות של פרוייקטים. בנוסף להרצאות ואקדמיה גם עובד ומלווה יזמים וגופים גדולים בתכנון ואסטרטגיה של מוצרים ושירותים דיגיטליים. מנטור בגוגל קמפוס ולא משועמם לרגע. בעל תואר שני בפילוסופיה ותרבות דיגטלית, בוגר התכנית של חדשנות אסטרטגית בהרווארד ולא מפסיק ליצור,להסתקרן וללמוד עוד על העולם.

דמיינו לעצמכם שהגיעה העת בה אתם חייבים, פשוט חייבים, לקחת כמה החלטות חשובות בנוגע למוצר שלכם. אתם לא רוצים להחליט לבד, אז אתם מכנסים את מיטב המוחות ל…. ישיבה. ואחריה עוד אחת, ואולי עוד אחת, וכרגיל, אותם אנשים מדברים, אותן החלטות נעשות (אם נעשות) ואתם חוזרים לדפוסי האפיון המוכרים והנוחים שלכם. אבל … יש דרך אחרת. ולא חייבים לצאת לספרינט של חמישה ימים, או אפילו של יום, כדי להוציא מעצמכם ומהצוות שלכם יצירתיות ודרכי מחשבה אחרות. דרושות רק שעה שעתיים, ותוכנית. בהרצאה זאת אספר לכם מה למדתי מ50+ סדנאות קריאייטיב שהעברתי בשנים האחרונות. אתן לכם דפוסי פעולה וכלי הפעלה שיחלצו יצירתיות מהצוות שלכם ויהפכו את הישיבות המשמימות לסדנאות אפקטיביות של קריאייטיביות וקבלת החלטות. תכירו את המרצה שלנו! מכירים את דורי? דורי אדר, מעצב משחקים, מרצה ומקים בית הספר לעיצוב משחקים Hands on Games. דורי עובד בתעשיית המשחקים משנת 2012 בתפקידי קריאייטיב שונים. כיום הוא מלמד עיצוב ופיתח משחקים בHands on Games ועובד עם חברות גדולות וקטנות על המוצרים המשחקיים שלהם. כמפתח משחקים עצמאי דורי מפתח משחקים פוליטיים. הוא הציג את עבודותיו בפצ'ה קוצ'ה, Tedx, Casual Connect ומעל במות נוספות.

ד"ר גלולה, ראש מכון המחקר האקדמי UED ומנכ"ל חברת ProUX, פתח את הרצאתו בהצהרה ש"העצמה אינה יעד אלא מסע" והמשיך לתאר כיצד אנחנו מועצמים בכל רגע בחיינו. הוא סקר את התפתחות תחום אינטראקציית אדם-מחשב (HCI), מהתקופה בה האדם היה משרת המחשב ועד להתפתחות תחום חוויית המשתמש (UX), המעמיד את חוויית המשתמש במרכז. בהמשך, ד"ר גלולה תיאר את מהפכת העצמת המשתמשים (UED), המתמקדת בשליטה, עצמאות, מסוגלות עצמית ומשמעות. הוא הציג את עקרונות שיטת UED: העצמה מרחיבה, כיוּון לנתיב מרכזי, והשפעה ארוכת טווח. לסיום, ד"ר גלולה הציג עקרונות עיצוב מעצימים מהמחקר שערך, והדגים כיצד לעצב מערכות שמעצימות את תחושת השליטה, העצמאות, המסוגלות העצמית והמשמעות של המשתמשים, באמצעות מתן כלים לתכנון וניבוי, עידוד עצמאות, מתן מקום להתנסות בטוחה, והצפת משמעות הפעולות של המשתמשים.

האפיון והעיצוב מחדש של המערכות התפעוליות בסניפי דומינוס (קופה, מסכים למכיני פיצות ועוד) התחיל בבקשה פשוטה: הלקוח ביקש לקצר את עקומת הלמידה לעובדים חדשים, מצד אחד, ולהגיע ליעילות מקסימלית בתפעול השוטף, מצד שני. והאתגר הגדול מכולם – לדאוג להטמעה חלקה של המערכות החדשות אצל המשתמשים הוותיקים שלא תמיד שמחים ש"מזיזים להם את הגבינה".בהרצאה ניצן ישתף מהניסיון של הצוות ב-UXPERT בעבודה על הפרויקט המורכב הזה, וידבר על העקרונות שהנחו אותם, המהלכים הייחודיים שבוצעו בתהליך העבודה, ועל השיפור הדרמטי שהתחולל בדומינוס בעקבות הפרויקט.מומלץ להגיע להרצאה שבעים‍

לא משנה אם מקום העבודה שלך פועל על בסיס עקרונות Scrum, Lean, או Kanban – מהירות היא שם המשחק. בהרצאה זו יסביר טל כיצד ליישם שיטות לחקר משתמשים בסביבת Agile מבלי לפגוע באיכות הממצאים, כיצד לשכנע את המנהלים להשקיע (זמן וכסף) במחקר, ובעיקר – איך לגייס את כל צוות המוצר לקחת חלק פעיל בתהליך המחקר ולהתבסס על הממצאים בשלבי העיצוב והפיתוח.

"תדגיש את זה בצהוב כדי שיבלוט"! "תגדיל את הכפתור ב-30% לפחות"! "אף אחד לא יגלול עד לשם"!כמה פעמים אפיינתם או עיצבתם את יצירת המופת האישית שלכם ומישהו טען שזה אולי 'נכון', זה 'מתאים למותג', זה 'נראה טוב', אבל זה 'לא מספיק מניע לפעולה'?עולם ה- Conversion Optimization מציע ארגז כלים שמאפשר לנו ליצור חוויית משתמש שמאפשרת להנות מכל העולמות – גם לשרת את המותג ולהזמין לשימוש, וגם להגדיל המרות.בהרצאתו, יחשוף עילי טכניקות, שיטות עבודה ו- Case Studies אמיתיים, שיראו לכם איך אפשר לשפר יחס המרה, ועדיין לתת למשתמשים ממשק שהם רוצים להשתמש בו.‍

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍