מתי מוצר בשל להתרחב? איך משיגים ערך לא רק לכל סוג משתמש, אלא גם באינטראקציה ביניהם? ומתי, בניגוד לאינטואציה, דווקא נכון לא להמעיט פריקשן עבור המשתמש? בעיית ריבוי סוגי המשתמשים תתפוס את רובנו בשלב מסוים של פיתוח המוצר. בין אם המוצר שלנו פונה מראש לסוגים שונים של משתמשים, או שאנחנו רוצים להתרחב לשוק חדש לגמרי, השאלה נשארת זהה – איך אנחנו יכולים לענות על צרכים של משתמשים שונים לגמרי באותו המוצר?השבוע רן ארז מארח את אילת לב ארי, Product Director בחברת Healthy.io. אילת משתפת במעבר ממוצר שנועד לצוותים רפואיים למוצר שמשמש גם את המטופלים, ועל איך הצליחו לענות באותו המוצר על צרכים של יוזרים שונים לגמרי, בעלי אינטרסים שונים ובעלי יכולות שונות – החל בגילאים המבוגרים של המטופלים, שעלולים להביא ליכולות טכנולוגיות מוגבלות, דרך הטרמינולוגיה הרפואית השונה ועד תחושת המעורבות שכל אחד מסוגי המשתמשים ירצה מהמוצר.

בפרק אארח את עומר מורג מעצב סיניור בחברת Gloat ואת אנסטסיה מעצבת ברנד ומרקטינג עצמאית שחושבת לנסות להיות מעצבת מוצר שכירה לראושנה בחייה.אנחנו נדבר על אופי העבודה, על הבדלים בין חברות שונות, על הכח של נטוורקינג וקצת על בניית פורטלופיו:)הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שפתחתי במיוחד בשביל לעזור לג׳וניורים להפוך לסיניורים של הדור הבא.

איך לעשות הסבה מקצועית מאדריכלות לעיצוב ממשק וחוויית משתמש. בפרק של היום אני אארח את אילן דראי, סיניור קריאייטיב דיירקטור ב aqua security, ממקימי Inkod סטודיו לעיצוב, מחבר הספר Fusion Experience וכמובן המנטור הכי חם ואוהב שקיים בעולם, זאת הסיבה שכל מי שיגיע לאילן דרך הפודקסט יקבל שעה של מנטורינג חינם איתו! וביחד איתו תהיה איתנו גם עדן שי לינדר המוכשרת שנכנסה לי ללב מזמן כשביקשה ממני לעזור לה למצוא עבודה כמעצבת אחרי שהייתה אדריכלית. עדן אני לא ארגע עד שלא יהיה לך תן ביס וטייטל של מעצבת בחברה שאת רוצה לעבוד בה. הפרק הראשון מוקדש לך!

בפרק ויטלי ואני דיברנו על:  - מבחני בית בגיוס, האם כדאי או לא כדאי, ומה אפשר לעשות כדי למזער נזקים וחוויות שליליות למועמדים  - קונסיסטנטיות בממשקים, ומתי בקש לשבור אותה  - מחקר מקדים של מתחרים והשראה, ולמה ויטלי ממש לא ממליץ להתחיל דווקא מזה ההמלצה של ויטלי: UX StackExchange לינקדין: ויטלי מיז׳יריצקי בלוג: UXtasy (מומלץ!!!)

נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת. הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה. אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?

יש רגעים בחיים שנתקלים במשהו קסום, והחיים לא חוזרים להיות כמו שהיו לפני אותו רגע.‍ככה אני מרגישה לגבי העולם של Design Thinking.‍השבוע אירחתי את דורון אגוזי המופלאה, לשיחה שבה חלקנו את אהבתנו לשיטה ולכלים שהיא טומנת בחובה.‍שוחחנו על הערך והיעילות שהיא מספקת, על כלים שאהובים עלינו במיוחד, ועל מקורות מידע שבהם למדנו כל מה שרק יכולנו על השיטה ששינתה את חיינו.‍את דורון אפשר למצא כאן:‍https://www.linkedin.com/in/doron-egozi/

הפעם הפרק מוקדש לרצפים Streaks. מה זה רצף? הנה כמה דוגמאות: השלמה של שבעה ימי לימוד שפה במהלך השבוע (Duolingo). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם תרגלתם.ן מדיטציה (Headspace). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם ״הסתנאפתם.ן״ עם חבר.ה (Snapchat). למה צריך רצף? כדי להגביר את המוטיבציה של משתמשים להתמיד במשימות באופן עקבי לאורך זמן. מתי נשתמש ברצף? כאשר ההגעה ליעד דורשת השקעת זמן רב (רכישת שפה, הורדת משקל, כניסה לכושר גופני, …). איך בונים רצף? האזינו לפרק :)ֿ

בשנים האחרונות יש קפיצה במודעות לחשיבות המחקר במוצרים טכנולוגיים, לא רק בחברות טכנולוגיות אלא בשוק בכלל, וזה יוצר התפתחות מעניינת של הדיסציפלינה המחקרית בעולם חווית המשתמשים. בפרק השבוע אירחתי את חן האנה ויצמן בתחום כ-8 שנים ‏LinearB - כיום מאפיינת וחוקרת שימוש בחברת בנוסף, היא ממקימות קהילת מיט-אפים מקומית בנושא מחקר משתמשים. UXR Lounge בפרק דיברנו על טקטיקות ותפיסות עולם ליצירת מרחב למחקר בחברות אג׳יליות. על הדרך דיברנו הרבה גם על איך כל אחת ואחד יכולים לבצע בדיקות שמישות, מבלי להיות מומחים בתחום. על כמה חשוב לאמץ את גישת ה״קצת עדיף על כלום״ ועוד דברים מעודדים על מחקר בסביבה שצריכה לזוז מהר, ולקחת החלטות מתוך וודאות. את חן אפשר למצא בלינקדאין: https://www.linkedin.com/in/hannahsapples/ האזנה נעימה

מהן הטעויות שכדאי להימנע מהן כשעושים מחקר מתחרים? איך עושים את זה בחברות B2C ו-B2B? ומה הדרך הכי טובה ללמוד עוד על המתחרים שלנו? מחקר מתחרים הוא אחד הכלים הכי חשובים לסטארטאפ – הוא יכול לעזור לנו ללמוד עוד על השוק שבו אנחנו פועלים, לוודא שאנחנו מבדילים את עצמנו משאר התחרות, והוא אפילו קריטי לתהליכי השקעה. עם זאת, כשניגשים למחקר מתחרים יש לא מעט טעויות שכדאי להימנע מהן, ופרקטיקות שניתן ליישם כדי לוודא שאנחנו מאפטמים את השימוש בכלי הזה. השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם רן ארז, Product Lead במאנדיי והמייסד של קהילת Becoming Product Manager על כל מה שצריך לדעת על מחקר מתחרים. רן משתף בסוג המתחרים שצריך לקחת בחשבון כשעושים מחקר כזה, בשיטות ללמוד על המתחרים ישירות מהמשתמשים שלהם, ובאיזה נקודות בחיי סטארטאפ נכון להתמקד בזה.

כשמיכל ועדי דיברו לראשונה על הרעיון להקליט פרק שעוסק באפיון לבני 65+, היה נראה שזה נושא מצוין לדבר עליו, בייחוד שעוד לא התמקדנו בו בפודקאסט. ומצד שני חשבנו - מה זה בדיוק 65+? האם אנחנו יכולות להגדיר אוכלוסיה כל כך רחבה תחת מטרייה של נושא אחד?כדי לענות על השאלה הזו ניתחנו את המאפיינים השונים שקיימים אצל אנשים מבוגרים, ומיכל הסבירה שאין קו אחד שמייצג את כולם, אלא יש כל כך הרבה שוני ברמות המסוגלות, במוטיבציה, ביכולות הקוגנטיביות. ישנם גם אנשים מבוגרים ששימוש במוצרים דיגיטלים בא להם באופן טבעי ונוח, ואנחנו צריכים לזכור לא להניח שכולם מתקשים. ומהנקודת מוצא הזו צריך להתחיל.אחת השאלות בהן התמקדנו היא - למה בכלל חשוב להביא אנשים בני 65+ לסביבה הדיגיטלית? השאלה הזו חשובה ביותר ומייצגת את הבסיס שאותו חייבים להבין ולהכיר כדי ליצור מוטיבציות חזקות מספיק לפעולה. דמיינו שאדם קרוב אליכם לא מצליח לשלם על כרטיס באוטובוס, או מגיע לדואר ואז מבין שהיה צריך להזמין תור מראש, או שלא מצליח להגיב לברכות היומולדת שמקבל בוואטצאפ. היום, כידוע, אחוז משמעותי מהחיים שלנו מתנהל בעולם הדיגיטלי, ואם אנשים בני  65+ לא יהיו חלק מהעולם הזה, הם פשוט ירגישו  ממודרים (בצדק), ישארו עוד יותר מאחור, וזה יפגע להם  באיכות החיים.ד״ר מיכל הלפרין בן צבי היא מומחית ביצירה של מוצרים דיגיטליים לבני 65+, ומתעסקת בעולמות של מחקר חווית משתמשף אסטרטגיית מוצר, ותובנות התנהגותיות. היה מעניין ביותר ללמוד מהנסיון שלה, ולשמוע סיפורים מרתקים על ההתפתחות של העולם הדיגיטלי ונסיון להתאמה שלו לאוכלוסייה בוגרת יותר. מובן שמלבד האספקט החברתי שהוזכר קודם, ישנם גם הרבה יתרונות עסקיים שעליהם דיברנו - מתי נכון לנו בתור חברה להתאים את המוצר לבני 65+? מהתחלה / אחרי שישנה התכנות מסויימת? ואיך עושים את זה בכלל? איך בודקים את המוצר שאנחנו עובדים עליו על אנשים מבוגרים?

בסוף חודש דצמבר, ממש רגע לפני ששנת 2023 מתחילההוציאה האקדמיה ללשון העברית פוסט ברשתות החברתיות שעורר הרבה גלים ודיון סוער, על תקינותה של כתיבת "הנקודה המגדרית". (לינק לפרסום בהמשך)בעקבות הפוסט התעורר דיון מאד מעניין והחלטנו לעשות קצת סדר, לטובת מאזינות ומאזיני הפודקאסט‍בפרק התארחה דפנה אייזנרייך המופלאה, מנהלת יוזמת ״דברו אלינו״,וביחד ניסינו  לפרק את הסוגיה סביב הנקודה הסוררת, לתת קווים מנחים והמלצות ליצירת שיח שיוויוני מגדרית במוצרים דיגיטליים‍

כמה עובדות על ספוטיפיי (נכון ל- 2022): 180 מיליון מנויים, 70 מיליון שירים, 2.9 מיליון פודקאסטים (אנחנו אחד מהם!), ~10 מיליון יורו הכנסות בשנה שעברה. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: (כמעט) לא עושים שימוש בנוטיפיקציות, בונים הרגלים (מה קורה כל יום שני?), מייצרים תחושת מחסור (מה קורה כל יום שני?), בונים ציפייה (מה קורה בסוף השנה?), ועוד (האזינו לפרק!). ו… עוד עובדות שמעניינות (בעיקר אותנו ואולי גם אתכם, נכון לסוף 2022): יצרנו 448 דקות של תוכן (14 פרקים), 40% מהמאזינים שלנו עוקבים אחרי הפודקאסט, הדירוג שלנו הוא 4.9 (מתוך 5!), ביחס לשנה שעברה יש עלייה במספר שעות האזנה (229%), מספר העוקבים (185%) ומספר המאזינים (122%).

איך אפשר לוודא שכל פיצ׳ר חדש שאנחנו משחררים ייבנה לפי פידבק ממשתמשים? למה חשוב לייצר מערכת שמתייגת את הטיקטים של שירות הלקוחות? איך נראה שיתוף פעולה אידיאלי בין צוות המוצר לצוות ה-CX? חלק טבעי מצמיחה של חברה הוא היפרדות של מחלקות – החברה הולכת וגדלה, וגם מחלקות שהיו רגילות לעבוד באופן צמוד מתחילות להתרחק זו מזו. אחד משיתופי הפעולה האלו שייך לעבודה המשותפת בין צוותי המוצר לצוותי שירות הלקוחות, או ה-CX. אם בתחילת הדרך הם ימצאו את עצמם יושבים פיזית אחד ליד השני ויוכלו להעביר ישירות פידבקים שמגיעים מהמשתמשים, בשלבים מתקדמים יותר כל אחד מהצדדים נשאב לעבודה שלו והתקשורת ביניהם עלולה להתמעט.אבל היכולת של שתי המחלקות האלו להמשיך ולעבוד יחד באופן צמוד היא קריטית לחוויית המשתמש, וכדי לוודא שאנחנו ממשיכים להישאר מחוברים למשתמשים שלנו גם בצמיחה. אם צוותי המוצר ירוצו על פיצ׳רים חדשים מבלי לעבוד בצורה מסודרת עם צוותי ה-CX, הם יוכלו למצוא את עצמם משקיעים ימים ארוכים בפתרון של בעיה שנוגעת לחלק קטן של המשתמשים, או עובדים על פיצ׳ר חדש בעוד שהחוויה של משתמשים בפיצ׳רים קודמים עוד לא שלמה.אדוה שיסגל מדברת עם דותן אגוזי, Product Lead במאנדיי ועם דניאל גליקמן, CX Knowledge Manager במאנדי, על איך העבודה המשותפת בין המחלקות מאפשרת לנו גם לזהות הזדמנויות למוצרים חדשים וגם לעשות שינויים על בסיס פידבק מהמשתמשים. הן משתפות באיך נראית העבודה המשותפת ביניהן בפועל, איך לעבוד עם פידבק בלי לאבד פוקוס, ואיך לפעמים אפשר להוסיף משפט קטן ליד כפתור, שיוריד את כמות הטיקטים בכמעט מאה אחוז. ‍‍

כשמדובר על גיוס ג׳וניורים, איזה אינדיקציות חיוביות אפשר לקבל מקורות החיים? איזה התאמות כדאי לעשות בתהליך הראיונות? ומה המשמעות של שילוב ג׳וניורים בצוות?גיוס עובדים הוא אחד מהאתגרים הכי משמעותיים של כל סטארטאפ, וגיוס מוצלח של ג׳וניורים יכול להקל משמעותית על האתגר ולהרחיב את אפשרויות הגיוס. עם זאת – גיוס של ג׳וניורים מביא איתו אתגרים משלו, כמו תהליכי גיוס שצריכים לעבור התאמות, והבנה שללא תהליכי שילוב נכונים בצוות, גיוס כזה יכול לפגוש גם במועמד וגם בצוות שהוא נכנס אליו. השבוע אדוה שיסגל מדברת עם אפרת ינאי, Talent Aquisition Team Leader ואייל רזניק, Talent Aquisition Partner, שגם גויס לפני שנתיים על ידי אפרת בתור ג׳וניור. אפרת ואייל משתפים בפרק שאלות שכדאי לשאול בראיונות, למה אנחנו משקיעים בזה מאמצים, ואיזה דגלים אדומים אפשר לזהות בקו״ח ובראיונות.

בפרק שוחחתי עם דנה שמעוני על יצירת תהליכי עבודה בריאים ויעילים מול צוותי מוצר ופיתוח, כשצריך לנוע מהר.שוחחנו על מאיפה מתחילים ואיך מגדירים הגדרת משימה בצורה יסודית, עם עקרונות מפתח שיעזרו לנו בתהליך,כמה חשוב להבין מי הפרטנרים שלנו ומה הצרכים שהם מגיעים איתם.(Design Systems)מהן דיזיין סיסטמזכמה הן חשובות לארגון ומאיפה להתחיל‍ואפילו הוספנו בונוס חביב לקינוח(חכו לסוף של הסגיר)‍

הפרק מוקדש ל"אפקט המסגור" - הטייה ידועה לפיה אופן הצגת המידע משפיע על קבלת ההחלטה. כלומר, מסגור המסר ישפיע על ההתנהגות שלנו. לדוגמה: כנראה נעדיף שמפו ש"מכיל 97% חומרים טבעיים" ולא סבון ש "3% ממרכיביו הם כימיקלים או חומרים סינתטיים" (המסר השני כנראה יגרום לפיטוריו המיידיים של הקופירייטר שהגה אותו). מלבד מחקר אקדמי נרחב סביב התופעה, אפקט המסגור הפך לכלי פופולרי ושימושי בעולמות השיווק, המכירות, יחסי הציבור ובקרב כל מי שמעוניינ.ת להניע א.נשים לפעולה. כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק: מהם שלושת סוגי המסגור? מה זה "חוק ה- 100"? איך מעודדים סטודנטים להימנע מדחיינות? ו… האם חצי הכוס היא מלאה או ריקה?

בפרק דיברנו על אחד המודלים הפשוטים והאלגנטיים ביותר שאנחנו מכירים לעיצוב התנהגות והנעה לפעולה. למודל קוראים FOGG BEHAVIOR MODEL על שם האדם שפיתח אותו - BJ FOGG. תמצית המודל היא הנוסחה: B=MAT; התנהגות = מוטיבציה * יכולת * טריגר. כדי שהתנהגות תקרה, שלושה תנאים צריכים להתקיים בו-זמנית: טריגר בעיתוי שבו יש מוטיבציה ויכולת לביצוע הפעולה. שימו לב: אל תתנו לפשטות להטעות אתכם - יש במודל כמה רבדים של עומק. לא לשווא חלק גדול מהחברות המוכרות מעמק הסיליקון עושות שימוש במודל המבריק הזה שהתפתח באוניברסיטת STANFORD. המודל של FOGG הוא כלי מצוין לניתוח והבנה של סיטואציות שבהן פעולות לא קורות, עיצוב התערבויות אפקטיביות ובניית הרגלים.

יהודית וענבל ורמוס דברו בפרק האחרון על *למצוא את המשמעות שלי כמעצב.ת*. כדי להבין על מה מדבר הפרק, נתחיל מלהסביר מה עושה ענבל. אז ענבל היא product designer ב-dueto, חברה בארגון D4CR, וממובילות קהילת FemtechIL וקהילת WE. ענבל בוחרת להתעסק בהרבה דברים, כאשר כל אחד מהם נבחר בקפידה, ונותן משמעות יומימית לעשייה שלה.ענבל בוחרת עבודות והתנדבויות לפי מה שמחזק את העקרונות שהיא מאמינה בהם. השאלה המעניינת שנידונה בפרק היא האם יש עבודה שנותנת משכורת, ולצד זה התנדבות שנותנת סיפוק? או האם אנחנו יכולים להגיע למצב בו העבודה והעקרונות שלנו ישתלבו באופן מושלם? האם נעשה עבודה טובה יותר כמעצבים אם אנחנו באמת ובתמים נאמין במוצר?

טאדאאם…! אנחנו שמחים להציג את הפרק השני בפינה החדשה שהשקנו ובה אנו מדברים על העקרונות ההתנהגותיים שבבסיס ההחלטות של חברות הטק הגדולות. בין היתר, נתחקה אחר הבחירות בפיצ׳רים במוצר, קמפיינים שיווקיים, מודלי תמחור ומהלכים אסטרטגיים נוספים. בפעם שעברה דיברנו על ספוטיפיי ועכשיו הגיע תורה של ענקית הסטרימינג - נטפליקס. כמה עובדות על נטפליקס: החברה נוסדה ב- 1997 על ידי ריד האסטינגס ומארק רנדולף, לא נמכרה לבלוקאסטר ב- 50 מיליון דולר, הכניסה בשנה שעברה 32 מיליארד דולר מ- 220 מיליון מנויים - פלטפורמת הסטרימינג המובילה בעולם. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: פרסונליזציה (השוו את מסך הפתיחה שמופיע אצלכם לשל חברים, בני משפחה או קולגות) צליל פתיחה מובחן (איך הוא נשמע?), ברירות מחדל (מה קורה חמש שניות לאחר סיום פרק?), הוכחות חברתיות (טופ 10, טרנדינג), ועוד (האזינו לפרק!).

הרבה פעמים יוצא לנו לתהות - למה אנחנו לא מצליחים לשפוט באובייקטיביות את העיצוב של עצמנו. הרי עיצוב של אחרים נורא קל לנו לשפוט... בוחנים את המסכים כמה רגעים ויש לנו כבר עשרות הערות לשיפור ושיפוץ. אז למה בעיצוב של עצמנו זה לא ככה? למה לעיתים אנחנו מתאהבים בפיתרון שלנו וקשה לנו לשחרר?יורם רוזנר תהה בשאלה הזאת זמן רב, ובמהלך הקריאה של הספר ״לחשוב מהר לחשוב לאט״ של דניאל כהנמן, פתאום נפל לו האסימון שהיה חסר לו בשביל לענות על השאלה הזו. הוא הבין שיש לנו מערכת חשיבה אנליטית ומערכת חשיבה אינטואטיבית. ביום יום שלנו, כיוזרים, אנחנו משתמשים במוצרים על ידי המערכת האינטואטיבית שלנו, אבל כשאנחנו מעצבים - אנחנו עושים זאת על ידי המערכת האנליטית. ופה בעצם האתגר. אם רק היינו יכולים לעצב עם המערכת האינטואטיבית שלנו... האם היינו יכולים לייצר עיצוב כמעט ללא פגמים?בפרק איך לא להתאהב בעיצוב של עצמנו, יהודית ארחה את יורם רוזנר, איש ux ותיק ומנכ״ל 5ive. יורם שיתף בטיפים מהנסיון שלו לגבי איך אנחנו יכולים לשים את הכובע של החשיבה האינטואטיבית תוך כדי יום העבודה, כדי ליצור עיצוב כמה שיותר מדויק לפני שמגיע על היוזרים או הלקוחות.

המיטאפ כלל 3 הרצאות של יאיר רונן, תום אבן ויגור שגלוב: 1. כיצד להשפיע כמעצב מוצר? - יאיר רונן 2. איך לעצב התנהגות? - תום אבן 3. האבולוציה של Wix Pricing Page:, איך חיפשנו (ומצאנו) מפגש בין המשתמשים לביזנס - יגור שגלוב

המיטאפ כלל 3 הרצאות של הילה לביא, תמר עקביה ואיתי ש. צור: 1. The power of agile thinking in a design-centric company - הילה לביא 2. אמא'לה, אני כבר לא בסטארט-אפ! תמר עקביה 3. אפליקציית יילו - מתחנת דלק לארנק דיגיטלי - איתי ש. צור

At Intuit, design drives product strategy at scale. Our processes, resources, and company culture all encourage design teams to get very close to customers, deeply understand the nature of the design problem, and partner with business leaders to bring the right experiences to market. In this presentation, we’ll share stories of where this design-driven DNA came from and how it has come to life in the past three years.

לעצב קריירה - עמרי דביר מזל טוב, אתם עובדים בעיצוב! אז… מה עכשיו? כולנו רוצים להתפתח מקצועית, לגדול, ללמוד, ואולי אפילו להרוויח קצת יותר כסף מאשר הרווחנו שנה שעברה. כל צעד ופעולה שאנחנו לוקחים מקדם אותנו קצת - אבל איך מתרגמים את כל הצעדים הקטנים האלו לקריירה? איך לוקחים שליטה על קריירת העיצוב שלנו ופועלים באופן מכוון בכדי להשיג את המטרות שלנו? איך בכלל קובעים מטרות קריירה?? בהרצאה אני אחלוק צעדים פרקטיים, פשוטים וברורים שכל מעצב.ת יכול.ה להטמיע כבר מחר בכדי לנהל ולפתח קריירת עיצוב - בין אם אתם בתחילת הקריירה או שנים של ניסיון. עיצוב ממשקים מקצועיים - תמר שולץ בעבודה השוטפת שלנו אנחנו עובדים עם הרבה אנשי מקצוע, ובאופן טבעי יש חפיפה בין חלק מתחומי האחריות, או מנגד, ניתוק לא רצוי. בהרצאה נתמקד בממשק שבין מעצבים למנהלי מוצר, נסקור מה תחומי האחריות של מנהלי מוצר ואיפה ההזדמניות לשיתוף פעולה, נדבר על כלים שיכולים לעזור לשתף פעולה באופן פורה, ואיך ניתן למפות ולעצב מחדש את ממשקי עבודה שלנו כך שנגיע לתוצרים טובים יותר וסביבת עבודה חיובית ומספקת. Candidate journey: From studies to contract - עדן שופן תהליכי גיוס משתנים מחברה לחברה, ולמרות שיש שלבים בסיסיים שחוזרים על עצמם, בסופו של דבר מדובר על חוויה אינדיבדואלית ומשתנה של כל אחד ואחת. זה יכול להיות קצר, ארוך, מאתגר או מלא במזל. בשנים האחרונות ליוויתי עשרות מעצבים בדרך למציאת עבודה וגיליתי שאין מתכון אחד להצלחה ושום דבר הוא לא שחור או לבן, אבל כן יש ידע קולקטיבי שיכול לעזור לנו. בהרצאה נדבר על השאלות והתובנות הכי שכיחות שאספתי לאורך הדרך ואיך הם יוכלו להקל על תהליך מציאת העבודה.

נדבר על שלושה כלים פשוטים וזמינים שיאפשרו לכם לתפוס מעמד של מומחים בארגון שלכם ולהוביל תהליכים. בונוס: יש אפשרות ששימוש בכלים האלו ימתן תסכולים ויזרז את זמן העבודה. יניב מיכאלי: Head of UX, AT&T Israel R&D Center מוביל ומנהל קבוצות וצוותים בתחום חווית המשתמש יותר מ 20 שנה (הרבה לפני שקראו לזה כך). לאורך השנים, עבד עם סטארט-אפים, מותגים מסחריים, בתי תוכנה, משרדי ממשלה, בנקים וחברות תקשורת. הוביל את תהליכי האפיון והעיצוב למספר רב של מוצרים חדשניים ומובילי-שוק בתחומי הרובוטיקה, ממשקים קוליים וחזותיים, ומגוון יישומים מסחריים, מערכות מורכבות ואתרים. יניב מאמין שהתפקיד שלו, כמנהל חווית משתמש הוא לא רק לייצר ממשק וחוויה טובים, אלא להנחות את הצוות כולו בתהליך המחקר, התכנון והפיתוח.

בעידן של שפע צרכני ובתקופה של היצע בלתי מוגבל של מוצרים ושירותים, יזמים, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום עסוקים בלמצוא כלים ותובנות שיעזרו להם לקבל את ההחלטות הנכונות: מה אנחנו מציעים לעולם? עם איזה פיצ׳רים לצאת לדרך? מי באמת המתחרים שלנו ואיזה צורך אנחנו ממלאים? :בתנאים האלו, זה לא מפתיע שהתיאוריה הותיקה של JTBD (Jobs to be done) הפכה בשנים האחרונות להיות רלוונטית יותר מתמיד .במרכז הכלי עומד איך לא, המשתמש והכוחות המניעים אותו לקבל החלטות. הרי כשקצת חושבים על זה, אנשים לא באמת קונים לקסוס רק כדי להגיע ממקום למקום. במפגש הפעם, נדבר על על חדשנות על הפרקטיקה מאחורי התיאוריה, מה עומד מאחוריה ואיך לשאול את השאלות נכונות כדי לקבל תשובות מועילות. נעים להכיר - צחי דינר מעצב, אמן, יזם וראש המחלקה לעיצוב ותקשורת חזותית במכון הטכנולוגי. מלווה פרוייקטים דיגיטליים מהימים שהמציאו את הדפדפן ואת סיומת הדוטקום. היה בעלים ושותף של מספר חברות עיצוב בארץ ובחו״ל. ועיצב וניהל קריאטיבית עשרות רבות של פרוייקטים. בנוסף להרצאות ואקדמיה גם עובד ומלווה יזמים וגופים גדולים בתכנון ואסטרטגיה של מוצרים ושירותים דיגיטליים. מנטור בגוגל קמפוס ולא משועמם לרגע. בעל תואר שני בפילוסופיה ותרבות דיגטלית, בוגר התכנית של חדשנות אסטרטגית בהרווארד ולא מפסיק ליצור,להסתקרן וללמוד עוד על העולם.

תחום האתיקה של עיצוב חווית משתמש מתפתח במהירות לאור השימוש הלא ראוי שנעשה באפיון טכנולוגיות וממשקים המנצלים חולשות אנושיות למטרות הגדלת מדדי שימוש במוצר. ההשפעה העמוקה והרחבה שיש לעיצוב מוצר על התנהגות המשתמש, מצבו הרגשי והפעולות שהוא בוחר לעשות, מחייבת אותנו לדיון והגדרת כללי אתיקה ברורים כדי להחזיר לתחום את המודעות לערכים מובילים ובעיקר לשאול את עצמנו - איך אנחנו רוצים לחיות. במפגש זה נתמקד באספקטים תיאורטיים ופרקטיים בתחום אתיקה של חווית משתמש, נבחן מתי עיצוב טוב למוצר הופך לעיצוב רע למשתמש, ונכיר את החוקרים המובילים בתחום. עוד על נועה: ד"ר נועה מורג היא המנהלת השותפה של המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB) בבית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה, ומובילה את המחקרים העוסקים בהיבטים החברתיים והאתיים של הטכנולוגיות. לאחר סיום התואר השני בעיצוב אינטראקציה בתכנית ITP ב-NYU, נועה עבדה בתעשייה ביצירת תכנים אינטראקטיביים, כולל פיתוח משחקים ותכנים אינטראקטיביים מקוריים עבור HBO ובהמשך עבור ערוץ הילדים ולוגי בישראל. נועה סיימה את הדוקטורט שלה בנושא תנועת המייקרים בישראל באוניברסיטת בר-אילן בתכנית ללימודי מדע וטכנולוגיה.

המושג "עיצוב מכליל" - "Inclusive design"נשמע יותר ויותר בעולם העיצוב.זהו עיצוב שלוקח בחשבון כמה שיותר אנשים, כולל אלה שיש להם יכולות שונות כמו אנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלות, ולבסוף מוביל למוצר שטוב יותר לכולנו. בזכות העיצוב המכליל יותר אנשים יוכלו להשתמש במוצרים שלנו, ולא נשאיר אנשים מאחור.בהרצאה זו אדבר על החיבור בין נגישות לעיצוב מכליל וחווית משתמש, ועל עקרונות העבודה של עיצוב מכליל. אראה מגמות עולמיות בתחום (גם של החברות המובילות), תוך מתן דוגמאות של מוצרים פיזיים ודיגיטליים, ונבין למה עיצוב מכליל טוב לחברה בה אנו חיים וגם לעסק שלנו.הכירו את הדוברת!נעה ניצן - מנהלת המרכז הטכנולוגי בבית איזי שפירא מתמחה בתחום של טכנולוגיה מסייעת, עוסקת בעיצוב חווית משתמש ובהכשרתה בעלת תואר ראשון ושני בריפוי בעיסוק ובוגרת קורס עיצוב חווית משתמש.‍

בשקט בשקט, בזמן שאנחנו מקשיבים בכיף שלנו לפודקאסטים, עולם האודיו מוביל את המהפיכה הדיגיטלית החמישית. כולנו מאזינים לפודקאסטים ומכירים את סירי והעוזרות הקוליות, אבל מפספסים אוקיינוס כחול שנמצא מתחת לאף שלנו – שילוב של אודיו בעולמות השיווק, חוויית המשתמש ומסעות הלקוחות שלנו. למה אחרי התמחות באפיון ממשקי משתמש ויזואליים וקרוב ל-200 פרויקטי אפיון ממשקי משתמש בחרתי לעשות שינוי כיוון ולהוביל מיזם עצמאי שעוסק דווקא באודיו? למה הגיע הזמן שמעצבים ומאפייני ממשקי משתמש יוסיפו את עולם האודיו לרשימת הכלים שהם משתמשים בהם? מה ההזדמנות שאודיו מביא, איך נכון להתייחס לאודיו ואיך משלבים אותו בצורה בציר הזמן של הלקוחות שלכם? עוד על טל - הדובר שלנו! מבכירי ומובילי תחום חוויית המשתמש בישראל, מחבר הספר ״חוויית המשתמש״, זוכה פרס ה-UX Award הבינלאומי, מוביל מסלול ההסמכה למאפייני חוויית משתמש UXV ומנכ״ל ומקים Summurai – שעוזרת לאנשים עסוקים לדעת יותר בפחות מאמץ.

דמיינו לעצמכם שהגיעה העת בה אתם חייבים, פשוט חייבים, לקחת כמה החלטות חשובות בנוגע למוצר שלכם. אתם לא רוצים להחליט לבד, אז אתם מכנסים את מיטב המוחות ל…. ישיבה. ואחריה עוד אחת, ואולי עוד אחת, וכרגיל, אותם אנשים מדברים, אותן החלטות נעשות (אם נעשות) ואתם חוזרים לדפוסי האפיון המוכרים והנוחים שלכם. אבל … יש דרך אחרת. ולא חייבים לצאת לספרינט של חמישה ימים, או אפילו של יום, כדי להוציא מעצמכם ומהצוות שלכם יצירתיות ודרכי מחשבה אחרות. דרושות רק שעה שעתיים, ותוכנית. בהרצאה זאת אספר לכם מה למדתי מ50+ סדנאות קריאייטיב שהעברתי בשנים האחרונות. אתן לכם דפוסי פעולה וכלי הפעלה שיחלצו יצירתיות מהצוות שלכם ויהפכו את הישיבות המשמימות לסדנאות אפקטיביות של קריאייטיביות וקבלת החלטות. תכירו את המרצה שלנו! מכירים את דורי? דורי אדר, מעצב משחקים, מרצה ומקים בית הספר לעיצוב משחקים Hands on Games. דורי עובד בתעשיית המשחקים משנת 2012 בתפקידי קריאייטיב שונים. כיום הוא מלמד עיצוב ופיתח משחקים בHands on Games ועובד עם חברות גדולות וקטנות על המוצרים המשחקיים שלהם. כמפתח משחקים עצמאי דורי מפתח משחקים פוליטיים. הוא הציג את עבודותיו בפצ'ה קוצ'ה, Tedx, Casual Connect ומעל במות נוספות.

מהו תחום המחקר של HCI באקדמיה בעולם? איך זה מתחבר לעולמות הUX, עיצוב אינטראקציה, ועיצוב טכנולוגיות חדשניות? מה השינויים שעולם הUX עובר בחברות המובילות בעולם, בדגש על החיבור וההפרדה בין צוותי UX, UI, ותפקידי הפרודקט? הכירו את אורן: ד"ר אורן צוקרמן, בוגר מעבדת המדיה של MIT, ראש תוכנית תואר שני בHCI ומנהל המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי הרצליה, חוקר ומרצה בתחומי אינטראקציית אדם-מחשב בדגש על אינטראקציה פיזית-דיגיטלית בין אדם לאובייקטים חכמים.

Fresh is a global community of designers and User Experience professionals created by the WIX UX Guild. We run meetups, workshops and events designed to bring creatives together to collaborate, share knowledge and be inspired.

בעבר, בדיקות שמישות נתפסו לי בתור ׳הפקה׳. בייחוד כפרילנסרית, כשתמיד מנסים לצמצם את העלויות של הפרוייקט, בדיקות שמישות הרגישו כסוג של ׳מותרות׳. עד שלפני שנה למדתי את הנושא והבנתי שזה לא חייב להיות מסובך ואפילו די נגיש. ומאז בדיקות שמישות הן מאסט מבחינתי בתהליך העבודה השוטף. בהרצאה אני אסביר שלב אחרי שלב- למה, מתי ואיך עושים בדיקות שמישות. אז מי זו נטלי?: נטלי היא מאפיינת, מעצבת ויזמית. ייסדה ב-2010 את Best Designers Ever יחד עם סער גיל וכיום מנהלת את הסטודיו בעצמה. מנחה סדנאות דיזיין ספרינט ומלווה חברות משלב הקונספט ועד לשלב ההטמעה. עבדה על מגוון של פרוייקטים מתחומים שונים: זיהוי פנים, מסחר בשוק ההון, קופה רושמת ועוד. ב2017 הקימה יחד עם דניאל שטרנליכט מנוע חיפוש לצ׳טבוטים: There is a bot for that נהנית מכל אתגר גדול כקטן ומכל שלב בתהליך

"שגיא, אני שולח/ת קורות חיים ותיק עבודות שוב ושוב, אבל אף אחד לא חוזר אליי…"זאת בהחלט אחת השאלות ששואלים אותי המון.שאלתי בשבילכם את חברי הטוב סער גיל – שהוא מעצב סופר סופר מוכשר, בן אדם מדהים, וספציפית כרגע מנהל עיצוב בחברת סטרטאפ מצליחה ובאמצא תקופת חיפוש מעצבים לצוות שלו. התשובה שלו תפתיע את חלקכם.ספוילר – לחפש עבודה באמצעות לוחות דרושים למעצבים וחיפוש עבודות למעצבים בפייסבוק וגוגל לא בהכרח ישיג לכם את העבודה הנחשקת…‍

ד"ר גלולה, ראש מכון המחקר האקדמי UED ומנכ"ל חברת ProUX, פתח את הרצאתו בהצהרה ש"העצמה אינה יעד אלא מסע" והמשיך לתאר כיצד אנחנו מועצמים בכל רגע בחיינו. הוא סקר את התפתחות תחום אינטראקציית אדם-מחשב (HCI), מהתקופה בה האדם היה משרת המחשב ועד להתפתחות תחום חוויית המשתמש (UX), המעמיד את חוויית המשתמש במרכז. בהמשך, ד"ר גלולה תיאר את מהפכת העצמת המשתמשים (UED), המתמקדת בשליטה, עצמאות, מסוגלות עצמית ומשמעות. הוא הציג את עקרונות שיטת UED: העצמה מרחיבה, כיוּון לנתיב מרכזי, והשפעה ארוכת טווח. לסיום, ד"ר גלולה הציג עקרונות עיצוב מעצימים מהמחקר שערך, והדגים כיצד לעצב מערכות שמעצימות את תחושת השליטה, העצמאות, המסוגלות העצמית והמשמעות של המשתמשים, באמצעות מתן כלים לתכנון וניבוי, עידוד עצמאות, מתן מקום להתנסות בטוחה, והצפת משמעות הפעולות של המשתמשים.

ראשון המרצים היה ד"ר עופר מונר, ראש התוכנית ללימודי UX ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה וראש התוכנית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות באינטראקציית אדם־מחשב (HCI) במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומחבר הספר Interaction Psychology, שעסק במהפכת המידע תחת הכותרת "כשסקיינט פגשה את טרון: על אנושות, על טכנולוגיה, על טכנולוגיה אנושית".ד"ר מונר פתח בהצגת ההיסטוריה של האנושות כחברה יוצרת כלים – החל מן הפשוטים ביותר, כגון אבן הצור והגרזן, וכלה בכלים המתוחכמים של ימינו: המחשבים והטלפונים החכמים. לפי ד"ר מונר, האדם פיתח ומפתח כלים כדי להשתלט על העולם, כדי לשפר את היכולות שלנו ולתת להן ביטוי חזק יותר וכדי לשפר את התקשורת שלנו עם בני אדם אחרים. הכלי המתוחכם ביותר, שבו כולם מחזיקים, הוא הטלפון החכם; בטלפון ממוצע כזה יש כוח חישוב שדי בו כדי לשגר חללית לירח, וגם הוא נועד לאפשר לנו יכולת תקשורת רחבה עם העולם כולו ולהרחיב את יכולותינו ולהשלים חוסרים כגון בעיות זיכרון, קשיי התמצאות ועוד.אחת התוצאות של השינויים הללו היא שהמשאב החשוב ביותר כיום הוא מידע. בתחילה התאפשרה גישה למידע מסונן ומהונדס בלבד, אבל כיום הרשת מספקת "מידע נא" (RAW) שמגיע ממקורות שונים ורבים באיכות משתנה. עוד אחת מתוצאות מהפכת המידע היא שהמשתמשים בטכנולוגיה הולכים ונהפכים בעצמם למוצר – כשהמטרה של החברות הגדולות היא שהמשתמשים ייצרו תוכן שייצרך על ידי משתמשים אחרים ויגדיל את ההתמכרות לפלטפורמה ואת יכולת המכירה של החברות. ד"ר מונר הפציר בקהל להילחם עבור המשתמשים, ולדרבן את המאבק למען המשתמשים כדי שלא יהפכו למוצר, כאשר מעצבי הטכנולוגיה חייבים לזכור תמיד שהמשתמשים הם לפני הכל בני אדם. כך, סקיינט מנצחת את טרון.ד"ר מונר סיכם את הרצאתו בקביעה שמטרת מכון המחקר UED היא למנוע מצב שבו המשתמשים הופכים למשרתיה של הטכנולוגיה ולקדם מציאות שבה אנחנו השולטים בטכנולוגיה והיא משמשת בעיקר לטובתנו.‍

אנו חיים בתרבות של הסחות דעת. מחקרים מראים שאנשים מחליפים משימות בממוצע כל שלוש דקות. הסחות הדעת הללו לא רק פוגעות ביעילות העבודה אלא גם מייצרות השפעות רגשיות שליליות, כגון מתח גבוה ומצב רוח רע. כמאפיינים, אנו יכולים לסייע בהפחתת חלק מההשפעות השליליות, על ידי תכנון מערכות התומכות באופן שבו המשתמש מנהל ריבוי משימות. נתמקד בכמה היבטים של איפיון למציאות של ריבוי משימות והפרעות, כולל כיצד לצמצם את הזמן שנדרש כדי לעבור בין משימות, מתי וכיצד להפריע למשתמש בצורה חכמה, ואיך לתמוך בהתמקדות במשימה נתונה. בנוסף לשיתוף דוגמאות, נדון בתיאוריות קוגניטיביות התומכות בעקרונות המוצגים.

האפיון והעיצוב מחדש של המערכות התפעוליות בסניפי דומינוס (קופה, מסכים למכיני פיצות ועוד) התחיל בבקשה פשוטה: הלקוח ביקש לקצר את עקומת הלמידה לעובדים חדשים, מצד אחד, ולהגיע ליעילות מקסימלית בתפעול השוטף, מצד שני. והאתגר הגדול מכולם – לדאוג להטמעה חלקה של המערכות החדשות אצל המשתמשים הוותיקים שלא תמיד שמחים ש"מזיזים להם את הגבינה".בהרצאה ניצן ישתף מהניסיון של הצוות ב-UXPERT בעבודה על הפרויקט המורכב הזה, וידבר על העקרונות שהנחו אותם, המהלכים הייחודיים שבוצעו בתהליך העבודה, ועל השיפור הדרמטי שהתחולל בדומינוס בעקבות הפרויקט.מומלץ להגיע להרצאה שבעים‍

"תעשה לי את זה מסובך וקשה לשימוש", אמר אף משתמש אף פעם. כולם רוצים ממשק פשוט, קל להבנה, נקי וכל המילים היפות שאנחנו רגילים לשמוע. חשיפה הדרגתית – progressive disclosure – הוא אחד הכלים החשובים בארגז של מאפיין ה-UX, במיוחד במערכות מורכבות. ליאב יציג בהרצאה שלו כמה דוגמאות ייחודיות ליישום של הכלי הזה.

אם אתה חושב להמשיך בקריירה כמעצב UI או מעצב UX אז הסרטון הזה הוא בשבילך. זה יכול להיות קשה לדעת מאיפה להתחיל ואיזה כביש מתאים לך לנסוע. למרות שיש כמה קווי דמיון מובנה בין שני התפקידים, הם שונים מאוד באופיים.‍