כשסקיינט פגש את טרון: על אנושות, על טכנולוגיה ועל טכנולוגיה אנושית - ד"ר עופר מונר

ראשון המרצים היה ד"ר עופר מונר, ראש התוכנית ללימודי UX ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה וראש התוכנית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות באינטראקציית אדם־מחשב (HCI) במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומחבר הספר Interaction Psychology, שעסק במהפכת המידע תחת הכותרת "כשסקיינט פגשה את טרון: על אנושות, על טכנולוגיה, על טכנולוגיה אנושית".
‍

ד"ר מונר פתח בהצגת ההיסטוריה של האנושות כחברה יוצרת כלים – החל מן הפשוטים ביותר, כגון אבן הצור והגרזן, וכלה בכלים המתוחכמים של ימינו: המחשבים והטלפונים החכמים. לפי ד"ר מונר, האדם פיתח ומפתח כלים כדי להשתלט על העולם, כדי לשפר את היכולות שלנו ולתת להן ביטוי חזק יותר וכדי לשפר את התקשורת שלנו עם בני אדם אחרים. הכלי המתוחכם ביותר, שבו כולם מחזיקים, הוא הטלפון החכם; בטלפון ממוצע כזה יש כוח חישוב שדי בו כדי לשגר חללית לירח, וגם הוא נועד לאפשר לנו יכולת תקשורת רחבה עם העולם כולו ולהרחיב את יכולותינו ולהשלים חוסרים כגון בעיות זיכרון, קשיי התמצאות ועוד.
‍

אחת התוצאות של השינויים הללו היא שהמשאב החשוב ביותר כיום הוא מידע. בתחילה התאפשרה גישה למידע מסונן ומהונדס בלבד, אבל כיום הרשת מספקת "מידע נא" (RAW) שמגיע ממקורות שונים ורבים באיכות משתנה. עוד אחת מתוצאות מהפכת המידע היא שהמשתמשים בטכנולוגיה הולכים ונהפכים בעצמם למוצר – כשהמטרה של החברות הגדולות היא שהמשתמשים ייצרו תוכן שייצרך על ידי משתמשים אחרים ויגדיל את ההתמכרות לפלטפורמה ואת יכולת המכירה של החברות. ד"ר מונר הפציר בקהל להילחם עבור המשתמשים, ולדרבן את המאבק למען המשתמשים כדי שלא יהפכו למוצר, כאשר מעצבי הטכנולוגיה חייבים לזכור תמיד שהמשתמשים הם לפני הכל בני אדם. כך, סקיינט מנצחת את טרון.
‍

ד"ר מונר סיכם את הרצאתו בקביעה שמטרת מכון המחקר UED היא למנוע מצב שבו המשתמשים הופכים למשרתיה של הטכנולוגיה ולקדם מציאות שבה אנחנו השולטים בטכנולוגיה והיא משמשת בעיקר לטובתנו.