כל פעם שאנחנו ניגשים לבניית פיצ׳ר במוצר, בין אם הוא גדול או קטן, אנחנו עוברים את אותו התהליך:1 – זיהוי האימפקט2 – הגדרת הבעיה3 – תכנון הפתרון 4 – ביצוע 5- שחרור למשתמשים וקבלת פידבקזה אולי נשמע טריוויאלי, אבל במשך תקופה ארוכה של ניסוי וטעיה גיבשנו את הפרקטיקות היעילות ביותר, את ה-pitfalls האפשריים בכל שלב, ואת הניואנסים שיגרמו לפיצ׳ר להצליח. זה היה מסע שכלל הרבה מאוד למידות, שבעיקר הוכיחו לנו כמה חשוב להתעכב על כל שלב, למרות שלפעמים די מפתה לוותר על אחד או שניים בדרך.השבוע דריה ורטהיים דיברה עם שירלי באומר, Group Product Manager, ואורון מורד, Group Engineering Manager במאנדיי.קום, על השלבים השונים שעומדים בבסיס מתודולוגיית הפרודקט שלנו. זה הפרק הראשון מתוך שניים בנושא, והוא עוסק בשלושת השלבים הראשונים בתהליך.

מה משותף לקמפיין של 30 יום ניסיון, מודל פרימיום ונסיעת מבחן במכונית? בכל המקרים נוצרת תחושת בעלות של הלקוח על המוצר וכתוצאה מכך גובר הסיכוי שתיסגר העסקה. בפרק 04 נדבר על "אפקט הבעלות" - הנטייה של אנשים להעריך דברים שבבעלותם יותר משהם מעריכים מה שאינו בבעלותם. כמה שאלות שעליהן נענה בפרק: איך חברות כמו לינקדין, אפל ודואלינגו מניעות אותנו לשימוש באפליקציות שלהם? מה עשו בפארקים ציבוריים בארצות הברית כדי למנוע ממבקרים ללכלך? ואיך משמרים עובדים בארגון לאורך זמן? האזנה נעימה, תום ורועי

אם כולם יקפצו מהגג, גם אתם תקפצו? התשובה המצערת היא: כנראה שכן. אנחנו יצורים חברתיים, אנו מושפעים מפעולות של אחרים ולא תמיד חושבים בכוחות עצמנו. הוכחות חברתיות טבועות בנו כבר מאות אלפי שנים, מי שנהג בשונה משאר השבט נטרף ויצא מהמאגר הגנטי. אנחנו למעשה צאצאים של אלו ששרדו. שרדתם עד כאן? מעולה! בפרק דיברנו על... למה 97% מהצרכנים בודקים ביקורות באינטרנט לפני שהם רוכשים מדוע תיירים ביפן לא חוצים באור אדום מהו העונש הכבד ביותר בבתי סהר למה חשוב להציג למשתמשים את הפעולות של האנשים שהכי דומים להם ומדוע צחוק מזויף בסדרות סיטקום גורם לנו לצחוק יותר רק שתדעו שכולם כבר האזינו לפרק הזה :) האזנה נעימה, תום ורועי

לחכות זה מייסר, הורג אותנו לא לדעת עוד כמה זה הולך לקחת. אנחנו מכורים לשליטה, חיזוי, ניבוי, ניהול סיכונים, נתונים מתעדכנים, או בקיצור תחושת ודאות. אי-ודאות זו אחת התחושות הכי קשות שהמשתמשים והלקוחות שלנו יכולים לחוות, סיבה טובה להקדיש את הפרק השני בפודקאסט החדש שלנו כדי להבין לעומק את התופעה. איך חברות ענק כמו נטפליקס, אובר ובוקינג מצליחות להפחית את חששות המשתמשים? מדוע טיימרים ברמזורים אדומים עוזרים למנוע תאונות דרכים? ומה מנהלי חדשנות חייבים לדעת כדי לקחת יותר סיכונים? הצטרפו אלינו אל הלא נודע. האזנה נעימה, תום ורועי

.

.

1. סקירת ספרים בעברית על כלכלה התנהגותית: shilmanalex.com/blog אותו האוסף הפעם מסודר ויזואלית לפי שנת יציאה: behavioralbooks.com2. אוסף המקורות הכי מעניינים ברשת לכלכלה התנהגותית: shilmanalex.com/resources3. הניוזלטר הכי חשוב על habitweekly.com - Behavioral Design 4. האינסטגרם הכי מעניין - brainydesigntips@

איך מעצבים ללא מגבלות או מחסומים? איך משתמשים בחזון וחלומות כדי לעצב מוצר טוב יותר? ואיך מנגישים את החזון הזה לחברה כולה? ״לכל מעצב יש את המהות שלו – הדבר שבשבילו הוא קם בבוקר, שמרגש אותו ומניע אותו. זה קשור ליכולת להעז בצורה שהיא יותר גדולה, יותר חולמנית ועם יותר passion. ביום יום הריגוש הזה לפעמים הולך לאיבוד, כי אנחנו רצים ממשימה למשימה ומדברים על מה צריך לעשות במקום לחשוב על מה נכון לעשות – עבורי כמעצבת ועבור המוצר. השאלה היא איך בכלל חולמים? איך מגיעים למצב שאתה יוצר משהו שעוד לא יצרו? אני חושבת שזו אחת התשוקות היותר גדולות של כל מעצב״. (הילי נאמן מגיד) השבוע ליאור קרנכל מארחת את היא-לי נאמן מגיד ויבגני קזינץ, Senior Design Leads במאנדיי.קום, שמספרים כיצד ניגשנו לעצב את הפלטפורמה מחדש בקיץ 2018 באמצעות שימוש בחזון של כל אחד מששת המעצבים של מאנדיי באותה תקופה. הילי ויבגני מתארים את תהליך העבודה ונותנים שישה כלים שבאמצעותם ניתן להפוך את האימרה הדי-רומנטית הזו – ׳לחלום ללא גבולות׳ – לכלי עבודה של ממש.

ליאור יאיר הוא יזם ומנהל מוצר, שותף בקריאט. לשעבר: מנהל מוצר בכיר בויקס, מנהל מחלקת מוצר בקומיגו ומנכ״ל נטקראפט. בשיחה מרתקת עם ליאור דיברנו על מצב השוק בישראל, האם ומתי מומלץ ללכת על לימודי תואר ראשון בעיצוב?ועל המורכבות של הכניסה לשוק העבודה היום למשרות התחלתיות.

עד לאיזו רמה צריך לפשט את המוצר כדי לספק לאנשים חווית שימוש קלה? ומה עושים כשהמוצר צריך לדבר להרבה אנשים מרקע שונה לחלוטין? ולמה בכלל חשוב לשים את בני האדם במרכז כשניגשים לעצב פיצ׳ר חדש? בין אם אנחנו מעצבים תוכנה לארגונים, אפליקציה לטלפון או רהיט – בסופו של דבר בקצה השני יושב אדם שמשתמש במוצר שלכם. זה אולי משפט מובן מאליו, אבל המשמעות שלו היא שכל פיצ׳ר במוצר שלנו לא רק צריך לעבוד מעולה, אלא גם להיות אינטואיטיבי ונגיש עבור כל המשתמשים שלנו. אבל כשהמשתמשים כל כך שונים אחד מהשני, נוצר אתגר נוסף: איך בונים מוצר שעובד לכולם? ״בתוך עולם המוצר אנחנו תמיד נתייחס ללקוחות שלנו כ״יוזרים״. וכשמדברים על יוזרים, לפעמים מאוד קל לשכוח שמדובר בבני אדם – כאלה שהם שונים זה מזה, שמגיעים מרקעים שונים ושיש להם מטרות שונות בתוך המוצר עצמו.״ (ליאור קרנכל) השבוע אנחנו מארחים את מיטל בדיחי, Senior Product Designer ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום, שמספרים איך העיקרון של לדבר עם בני אדם ליווה אותנו במהלך פיתוח פיצ׳ר האוטומציות בפלטפורמה של מאנדיי. מיטל ויבגני מדברים על דפוסים וסימנים שמוכרים לכולנו שעליהם ניתן להתבסס כשמעצבים חוויה חדשה, ומשתפים בעקרונות ליצירת UI שמצד אחד תומך בטכנולוגיות מורכבות ומצד שני יוצר חוויה פשוטה לבני אדם.

ארטיום Artiom Dashinsky הוא מעצב, ייזם ומחבר הספר Solving Product Design Exercisesהספר הוא רב מכר באמזון בקטגוריית עיצוב ונקרא על ידי מעצבים ומנהלים בכל החברות המובחרות, הספר גם משמש סטודנטים באוניברסיטאות הכי נחשבת בעולם כמו  UC Berkeley, Stanford, UCLA, MIT וכו׳ואם זה לא מספיק, ארטיום גם ראיין מעצבים רבים בתפקידו הקודם ב-WeWork.בשיחה מרתקת יחד עם ארטיום דיברנו על הדרך הנכונה לפתירת תרגילי בית ותרגיל במקום. מה המגייסים בוחנים בתהליך? מה השיטה שלו לעבור מבחני בית בקלות? ואיזה בעיה הספר בא לפתור?

תחשבו על מותג שאתם מתחברים אליו. יכול להיות שנחשפתם אליו בפרסומת בפייסבוק שמשכה את תשומת לבכם, או על שלט חוצות גדול. אולי אתם אוהבים את מה שהוא מייצג, או שאופן השימוש בו כל כך נוח ואינטואיטיבי עבורכם שאתם פשוט מתחברים אליו יותר מלמותגים אחרים. אנחנו פוגשים מוצרים בהמון רגעים ומקומות בחיים שלנו, אבל כדי שנצליח באמת להתחבר אליהם, המסר שמועבר לנו חייב להיות נכון ומדויק לאותו הרגע, הפורמט והמקום. זו הסיבה שבפרק הרביעי במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על למה חשוב להכיר את המדיום עבורו אנחנו מעצבים. איך ניתן להתאים את המסרים שלנו לכל פלטפורמה? למה אי אפשר להשתמש באותו קריאייטיב לפרסומת באינסטגרם ופרסומת ברכבת התחתית? ובאיזה אופן מדידה של תוצאות של קמפיין אונליין שונה ממדידת קמפיין אופליין? השבוע אנחנו מארחים את מעיין וקסלר דגן, מעצבת מוצר, שמצטרפת אל רותם ויסמן, ראש מחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ומשתפת בתהליך ההכנה שאנחנו מבצעים כאשר אנחנו ניגשים לעצב במדיום חדש. מעיין מסבירה איך אפשר לעצב בצורה נכונה גם עבור פלטפורמות שלא הכרנו קודם לכן (הדור הבא של המשתמשים שלנו נמצא בטיק טוק, אנחנו עדיין לא) וגם מספרת איך מודעה אחת יצירתית במיוחד בפייסבוק עזרה לנו להבין כמה חשוב שהערך של המוצר יהיה ברור – עוד לפני שהיוזרים מתחילים להשתמש בו.

בפרק הקודם במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות דיברנו על למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו. בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על השלב שקורה אחרי שהבנו את הבעיה: לזקק את המהות. אנחנו עדיין לא מגדירים את הפתרון, אלא מתעכבים על לחקור את המאפיינים שלו, את התוצאות שאנחנו מצפים ממנו לייצר, ואת החוויה שאנחנו מעוניינים לספק למשתמשים שלנו. אז איך נראה תהליך של ׳זיקוק מהות׳ מפיצ׳ר? מה המחיר שאנחנו עלולים לשלם אם לא נעשה את זה כמו שצריך? האם כדאי ליצור עיצוב על בסיס פתרונות שכבר קיימים ומוכרים בשוק, או דווקא להביא קונספט חדש לחלוטין? ואיך כדאי לגשת לתהליך שכזה אם אנחנו מוגבלים בזמן או במשאבים? היום אנחנו מארחים את שי כהן, מעצב מוצר, ואיתי כהן, מפתח פול סטאק במאנדיי.קום, שמדגימים כיצד ניגשו לתהליך שכזה כאשר הוחלט לפתח פיצ׳ר של הקצאת משאבים (resource allocation) – כלי מעולמות ניהול הפרוייקטים הקלאסיים שלרוב מצטייר כמאוד אפור וכבד. שי ואיתי יספרו איך לאחר הרבה מחקר, בדיקות ושיחות עם משתמשים והשראה עיצובית ממקומות לא צפויים – הצלחנו להפוך את הפיצ׳ר המדובר לחלק בלתי נפרד מהפלטפורמה שלנו. מוזמנים לגלול למטה ולראות דוגמאות לשלבים בתהליך יצירת הפיצ׳ר אצלנו, וגם – איך נראית הקצאת משאבים באקסל לעומת איך נראית הקצאת משאבים במאנדיי.קום היום.

בפרק השני במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על נושא שנשמע טריוויאלי למדי במחשבה ראשונה: למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו? מסתבר שזה לא כל כך פשוט. כמעצבים, המטרה שלנו היא לתת ערך למשתמשים או לייצר חוויה מסוימת. וכאן מגיע האתגר: הנטייה הטבעית שלנו היא לקפוץ מיד ל׳איך׳ במקום להתעכב על ה-׳למה׳ – וכשאנחנו עושים את זה, אנחנו יכולים לפספס לגמרי את המטרה האמיתית וליצור משהו שהוא אולי מאוד יפה, אבל בכלל לא שימושי. ״גם לי, כמעצבת, מיד עולה הפתרון שאני חושבת שהוא הכי נכון. אבל אז אני עוצרת וחושבת איך אני צריכה לפתור את הבעיה, איך לגשת למשימה ולנטרל את התהליך הטבעי שאני רגילה אליו. אני לוקחת רגע להיות במקום שהוא יותר חוקר, שואל שאלות ולומד. ברוב המקרים, הפתרונות שיגיעו אחר כך יהיו הרבה יותר טובים ומדוייקים״. (מאי קישון) אז לאילו מקורות כדאי לנו לפנות בשביל פידבק שימושי למה שיצרנו? מה תפקיד המעצבים בתוך תהליכי בדיקת המוצר? ואיזה ויתורים נדרשים מאיתנו, כמעצבים, אנשי פרודקט ומפתחים, בשביל להגיע לפתרון הכי מדויק עבור כל בעיה? בפרק הזה מצטרפת אלינו מאי קישון, מעצבת מוצר במאנדיי.קום, ומשתפת באתגרים שהיא חווה כמעצבת בתוך צוות שעיקר מטרתו היא להבין טוב יותר את המשתמשים במוצר. מתוך דוגמא על תהליך ההרשמה ללקוחות חדשים במאנדיי.קום, מאי מספרת מה קורה כששוכחים לעצור ולהתמקד בבעיה, או יותר נכון – מה קורה כשאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים מה הפתרון, למרות שאנחנו ממש לא בכיוון.

בשיחה מרתקת יחד עם עדי שוחחנו על העליות והמורדות בקריירה. על הדרך שהוא עבר עד לתפקידו הנוכחי כמנהל צוות עיצוב בפייסבוק, מה גרם לו לעזוב את עולם היזמות? איך מקימים צוות עיצוב מנצח? מהי שיטת הפיבו דיזיין שעדי הגה? והכי חשוב, איך מתקבלים לעבודה בפייסבוק? תוכלו למצוא אותנו בכל אפלקציות הפודקאסט האהובות עליכם.

דאטה אנליסט, מעצב מוצר איך לעבוד נכון יחד? | פרק 26 עם עדיה אוחנה

זה הפרק הראשון במיני סדרה הראשונה שאנחנו משיקים, שתעסוק בעיצוב וביכולת שלנו להנגיש באמצעותו דברים בצורה פשוטה. יצירה של חוויה פשוטה למשתמש היא עקרון מנחה בכל דבר שאנחנו עושים. את ההבנה הזו זיקקנו לשישה כלים שמלווים אותנו בכל תהליך שאנחנו ניגשים אליו. הפרק הזה אמנם מדבר על עיצוב, אבל פונה לכל מי שעוסק בבנייה ובפיתוח של מוצרים ותוכן, ומתעניין בהעברת מסרים בצורה ברורה וקלה. בפרק המבוא לסדרה מתארחים רותם וויסמן, Head of Design, ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום. הם סוקרים את ששת הכלים הללו: לספר סיפור להבין את הבעיה לזקק את המהות להכיר את המדיום לדבר עם בני אדם לחלום בלי גבולות בפרקים הבאים בסדרה יארחו רותם ויבגני מעצבים נוספים ממחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ויחד איתם יעמיקו בכל אחד מהכלים האלה.

״הדרך הכי בסיסית ואנושית להעביר מסרים – היא לספר סיפור. לכן זה משהו שכל מעצב, איש פרודקט, או מי שמעביר מצגות צריך לדעת – איך להעביר את המסר שלנו בצורה הכי פשוטה וקלה לעיכול, שתגרום לאנשים לרצות ללמוד עוד. המהות של סטוריטלינג זה לחבר אנשים לרגשות, וזה התפקיד שלנו בתור מעצבים.״ (רותם וויסמן) בפרק הראשון במיני סדרה שלנו אנחנו מדברים על סטוריטלינג, או איך לספר סיפור באמצעות motion. בתחום הזה אנחנו משתמשים הרבה במונח ״גישור״: הרבה פעמים נרצה להעביר מסר שקשה לנסח בפשטות, ואז נשתמש ב-motion בשביל לגשר על הפער שמילים לא יכולות להעביר. הפעם בחרנו להביא כדוגמא את תהליך יצירת הסרטון להשקת מאנדיי 2.0 שהוצאנו לפני חודש – תהליך שבאמת דרש מאיתנו לבצע את הגישור הזה, כיוון שהיה מדובר בדבר שהרבה יותר פשוט להסביר בצורה ויזואלית מאשר במילים. השבוע מצטרפים אלינו רותם וויסמן, Head of Design, ושגיא הוברמן, מוביל צוות ה-motion במאנדיי.קום, ומסבירים איך סטוריטלינג עוזר לנו לעצב בפשטות ב-motion. שגיא ורותם עוברים על תהליך יצירת הסרטונים בחברה, ומתמקדים בשאלות כמו – כמה השפעה יש לסרטון של 5 שניות בלבד? מה זה עקרון הלולאות? ומה צריך להגדיר קודם – את המסר, או את הסיפור עצמו? (רמז – התשובה לא תמיד ברורה 🙂

איך לחבר בין צוותים?Ilan Dray Former VP Creative & Head of Design at Cybereasonבשיחה מרתקת יחד עם אילן שוחחנו על איך לנהל מעצבים תוך שיתופי פעולה בין הצוותים השונים.עד כמה החיבור הוא פשוט וכל אחד יכול לגרום לזה לקרות ולעבוד בצורה טובה יותר...שוחחנו גם על הספר שהוא כותב, סביב חיבור בין חוויות,איך הטלפון שלנו יכול להפוך לאפליקציה אחת במקום להכיל אפליקציות שונות?בקרוב יצא הספר Fusion Experience, אז אל תפספסו...כל זה ועוד בפרק מספר 19 של Radio Button.תוכלו למצוא אותנו בכל אפלקציות הפודקאסט האהובות עליכם

גלעד נפגש עם ד״ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגטלי. גלעד ולירז דיברו על עיצוב התנהגות והרגלים, על האחריות הגדולה שמגיעה עם ניהול מוצר בתחום הזה, על הפן הפסיכולוגי של ניהול מוצר וחווית המשתמש ולמה הבסט פרקטיס לפעמיים יכול להיות הוורסט פרקטיס

!!! מדריך הווידאו המקיף לאיך נכנסים לתחום !!! הכל, הכל פה ! הקהילה הגדולה ברשת - #כולאלייק בשיתוף המכון להעצמת משתמשים קיימה פאנל מומחים הכולל את ד"ר עופר מונר (אנוכי), ד"ר דוד גלולה ומר טל סולומון על הדרכים לכניסה לעולם המרתק של אפיון חוויית משתמש. כל מה שרציתם לדעת בשעתיים צפייה. רוצים להכנס לתחום ה UX/UI? * מה זה בכלל אפיון חוויית משתמש? * מה ההבדל בין UX ל UI? * מה התפקיד של איש חוויית משתמש בפועל ומהם תפקידי המשנה? * מהם מסלולי הכניסה לתחום: תואר או קורס ואיזה רקע נדרש? * איך להתקבל לעבודה בתחום? מה מעסיקים רוצים לראות בתיק העבודות? מה השכר ? * איך מתקדמים? מה אופקי התעסוקה? * מה העתיד צופן למקצוע? על המשתתפים בפאנל: ד״ר עופר מונר - מייסד ובעלים של UXer – אפיון, ייעוץ והדרכת חוויית משתמש המנהל האקדמי של התוכנית ללימודי UX של לימודי חוץ אוניברסיטת חיפה שלוחת ת"א, מרצה לפסיכולוגיה ואפיון חוויית משתמש באקדמית ת"א יפו ובאוניברסיטת ת"א. ד״ר דוד גלולה - מנכ"ל חברת ProUX לפרויקטי תוכנה וחוויית משתמש, ראש מכון המחקר UED להעצמת משתמשים, מרצה לאינטראקצית אדם-מחשב במכללות האקדמיות עמק יזרעאל ותל אביב-יפו. טל סולומון - מוביל צוות העיצוב בחברת Redis, ומנהל מסלול הלימודים בפסיכולוגיה וחוויית משתמש במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. תהנו 🙂

המיטאפ כלל 3 הרצאות של רז כהן ודור בן שמעון, עידו זייפמן חיים ובן בנחורין: 1. Penta - נקודות משמעותיות ביצירה ופיתוח הדיזיין סיסטם בפייבר - רז כהן ודור בן שמעון. 2. למה להיות שכיר ועצמאי אם אפשר גם וגם - גרסת 2.0 - עידו זייפמן. 3. ,NFTקוד, אומנות ועוד - בן בנחורין

המיטאפ כלל 3 הרצאות של יאיר רונן, תום אבן ויגור שגלוב: 1. כיצד להשפיע כמעצב מוצר? - יאיר רונן 2. איך לעצב התנהגות? - תום אבן 3. האבולוציה של Wix Pricing Page:, איך חיפשנו (ומצאנו) מפגש בין המשתמשים לביזנס - יגור שגלוב

הצעדים הראשונים בהפיכת הפיתוח שלנו לנגיש לבעלי מוגבלויות יכולים להיות מאתגרים. באירוע משותף, מפתחים מ-Wix ומאנדיי שיתפו במסע שלהם לנגישות , ובניית תשתית שתעמוד בסקייל.

Three years ago we hosted Pablo in our community for the first time for one of the best meetups we've ever had. Lucky for us, what started as a very enthusiastic fan request has evolved into one of our community's best traditions and I'm honored to share Pablo will join us for a virtual webinar for the third time! This year we'll have a session about Pablo’s latest work, including Blush, Robotos and Bueno.

עם מאות מיליוני (!) משתמשים צוות הדיזיין ב-Moovit מתמודד עם אתגר מעניין – ליצור מוצר שכל אחד יכול להשתמש בו. במהלך ההרצאה עידן יציג עקרונות של עיצוב מכליל (inclusive design) ויראה כיצד הם עזרו למשתמשים ב-112 מדינות וב-45 שפות, להרגיש בבית עם האפליקציה. נראה כיצד הפנייה לקהל רחב ככל האפשר מתפקדת בו זמנית כעמדה מוסרית…...

הנה רעיון רווחי: משחק הרפתקאות הומוריסטי בעברית! עם תקציב נמוך וציפיות גבוהות צוות פיפוש יצא לפתח משחק פוינט אנד קליק דור אחד מאוחר מדי ועוד בעברית. אלעד טבקוב, מנהל הצוות, ידבר על האתגרים בעיצוב משחק המשך לתופעת קאלט משנות ה90 מול סטנדרטים מודרניים. תכירו את אלעד: אלעד טבקוב, 28, מקים ומנהל צוות פיפוש - מתעסק בעיצוב משחק (גיימינג דיזיין), הפקה, בימוי, שיווק וניהול צוותי הקריאייטיב, פיתוח וארט. לפני כן מייסד שותף של "גרפיקה חברתית" שנתנה שירותי מיתוג, שיווק ועיצוב לעמותות וארגונים חברתיים.

רוב המעצבים אינם מנהלים (שזה דבר טוב, אחרת היה הרבה פחות עיצוב והרבה יותר פגישות). אך משום מה הרבה מעצבות ומעצבים מאמינים שהם לא יוכלו להשפיע על החלטות גדולות בארגון עד שיגיעו לתפקיד ניהולי. אך האם באמת צריך את התואר ׳מנהלת׳ לפני השם בכדי לייצר ולהגשים חזון עיצובי?בהרצאה זאת אנסה לשכנע אתכם ששינויים אירגוניים יכולים להגיע מכל מקום, אדבר על הכלים הנחוצים בכדי להפוך למנהיג עיצובי, ואפרק את השיטה ליצירת שינוי אירגוני שלב אחר שלב מרעיון ועד ביצוע.על עמרי דביר:עמרי הוא מנהל עיצוב, מנטור ודובר (ואבא!). ב3 השנים האחרונות הוא מנהל את צוות העיצוב של קורטנה במייקרוסופט ישראל, שבונים מוצרים מבוססי אינטליגנציה מלאכותית. כשעמרי מסיים לשלוח אימיילים ולשחק עם הבנות בגינה הוא אוהב לחלוק את הניסיון והלמידה שלו בהרצאות ופודקאסטים, ומנסה לעזור למעצבות ומעצבים צעירים לפתח את הקריירה שלהם.‍

דאטה ויז - איך לספר את הסיפור של המספרים שלכם יצירת סיפור טוב מבוסס נתונים הוא תהליך מורכב - דורש הבנה בעבודה עם דאטה מצד אחד ויכולת איפיון ומציאת פתרונות ויזואלים מהצד השני. לדעת להפוך את טבלת האקסל לסיפור פשוט וברור ומדויק עבור המשתמשים שלנו היא אתגר לא פשוט, בעיקר לאלו מאיתנו שבאים מהעולם הויזואלי ולא מעולם המספרים. :בהרצאה אציג את תהליך העבודה שלי על הדוח הפינטק השנתי שעבדתי עליו עם צוות האנליסטים והפיתוחשל חברת Start-Up nation Central אני אדבר על כמה מהאתגרים שעמדו בפנינו וכיצד פתרנו אותם - צבעוניות, בחירת גרפים מתאימים לדאטה ועוד. לינק לדוח: https://finder.startupnationcentral.org/reports/fintech/2019 על הדס: מעצבת דאטה ויזואליזיישן, מרצה, יועצת ויזמת. מקימה ומנהלת קהילת Data Visualization Israel ובעלת סטודיו הדס שיזפ - דאטה ויז. מומחית בתרגום נתונים לסיפורים ויזואלים ברורים, פשוטים וממוקדים עבור המשתמשים. עם תארים בתקשורת חזותית ופסיכולוגיה, היא מבינה גם את הצרכים של המשתמש וגם את הפתרונות הויזואליים המתאימים. בתפקידה האחרון הובילה את תחום הדאטה ויז וה-חווית משתמש בגיקטיים, שם עסקה בהצגתם של המספרים מאחורי תעשיית ההייטק והסטארטאפים הישראלית בשיתוף עם מחלקת המחקר של החברה. כיום היא משמשת כמעצבת ויועצת בתחום הדאטה ויזואלייזיישן עבור חברות וארגונים מרכזיים באקוסיסטם, חברת וועדה ב-Data Visualization Society הפועלת ברחבי העולם ומעבירה הרצאות וסדנאות הכשרה בתחום.

Fresh is a global community of designers and User Experience professionals created by the WIX UX Guild. We run meetups, workshops and events designed to bring creatives together to collaborate, share knowledge and be inspired.

אז למפגש הקרוב הזמנו את גל בשביל שיחלוק איתנו קצת מהקסם שלו. נדבר על הצלחה, קריירה, על סלילת דרך מקצועית, על פיתוח פרוייקטים אישיים ועל בניית שם לעצמכם. על גל: After years working as a designer and illustrator for startups, Gal quit his job to become an independent artist and to focus solely on his creative pursuits. His artwork gained massive exposure on social media where he's cultivating an ever-growing community of artists and fans. https://galshir.com/about

איך עיצוב יכול לעזור לנו להיות יותר פרודוקטיבים? נדבר על טיפים שונים שיאפשרו עבודה יעילה (בעיקר בעבודה מהבית, אבל לא רק) ומבוססים על עולמות ויזואליים. איך אדום, מחסן שעולה על גדותיות ויותר משני מסכים יכולים לעזור לנו? נסביר דרך מחקרים ושורות תחתונות של המון ניסויים וטעויות . עוד על לירון: לירון לביא טורקניץ׳ היא מעצבת פונטים עצמאית ויזמית של עיצוב. בוגרת תואר ראשון בתקשורת חזותית ותואר שני בעיצוב פונטים מאונבריסטת רדינג באנגליה.לירון מעצבת פונטים רב-לשוניים ללקוחות שונים ולעצמה. בינם ערברית, מערכת כתב היברידית דו-לשונית המחברת בין עברית וערבית אשר הוצגה בין השאר במוזיאון העיצוב בלונדון ובTEDx וינה. בין יוזמותיה, פרויקט 52 רעיונות ובו מיילים שבועיים העוסקים בפרודוקטיביות, אקטיביות בעבודה וניהול פרויקטים מקבילים. היא מבלה הרבה מזמנה במטוסים בדרכה להעברת הרצאות וסדנאות רבות בארץ ובעולם.נוסף על כך, לירון מנהלת את תוכנית המנטורשיפ של קבוצת Alphabettes העולמית, יוזמת הגדה של פסח לילדים, מראיינת מעצבים, מלמדת טיפוגרפיה מארגנת כנסי עיצוב פונטים.

"שגיא, אני שולח/ת קורות חיים ותיק עבודות שוב ושוב, אבל אף אחד לא חוזר אליי…"זאת בהחלט אחת השאלות ששואלים אותי המון.שאלתי בשבילכם את חברי הטוב סער גיל – שהוא מעצב סופר סופר מוכשר, בן אדם מדהים, וספציפית כרגע מנהל עיצוב בחברת סטרטאפ מצליחה ובאמצא תקופת חיפוש מעצבים לצוות שלו. התשובה שלו תפתיע את חלקכם.ספוילר – לחפש עבודה באמצעות לוחות דרושים למעצבים וחיפוש עבודות למעצבים בפייסבוק וגוגל לא בהכרח ישיג לכם את העבודה הנחשקת…‍

A design system is made up of parts: visual style, UI components, code, editorial, and often more. We know how to design, build, deliver them is like any other digital product development process. And there's the rub: your system is a product in and of itself, applied to an enterprise's ecosystem of other products built by autonomous teams of designers and developers. A design system strategy must answer "What products will use it, when and to what extent?" "Who's our audience?" "Who participates and contributes?" "What groups must we align with?" "Who wants it, and – really – who doesn't?" In this talk, Nathan will explore ways to identify and prioritize how to engage your enterprise's people and products as you spread and sustain a system over time.

מה הקשר בין זבוב בשירותים לדלתות מסתובבות?קונספט ה"הֶינֵּד" (nudge) הוא תחום זוכה פרס נובל לכלכלה העוסק בפעולות קטנות עם אימפקט גדול.נדבר על הכוחות הפסיכולוגיים הסמויים המעצבים את הבחירות שלנו, נסקור אוסף כלים ושיטות לעיצוב התנהגות, ונחשוב איך אפשר לשפר את העולם שסביבנו בעזרת עיצוב.‍

העורך של WalkMe מאפשר למשתמש ליצור שכבת הדרכה פשוטה מעל מערכת מורכבת, תוך שימוש ביכולות ויזואליות ולוגיות. בפרויקט הזה הצוות ב-WalkMe לקח את העורך הישן והלינארי של המוצר, הכניס אותו למערבל בטון, והוציא אותו גרפי, עשיר, וחזק. איך זה קרה? איזה פדיחות הם עשו בדרך (רמז: וויי וויי איזה פדיחות), ואיך זה קשור ל- Yoda? הרצאה קלילה של אודי על עיצוב רציני, עם מה לעשות ומה פחות, ועם משתמש בודד שלקח את הצוות ב-WalkMe לקצה.

"תעשה לי את זה מסובך וקשה לשימוש", אמר אף משתמש אף פעם. כולם רוצים ממשק פשוט, קל להבנה, נקי וכל המילים היפות שאנחנו רגילים לשמוע. חשיפה הדרגתית – progressive disclosure – הוא אחד הכלים החשובים בארגז של מאפיין ה-UX, במיוחד במערכות מורכבות. ליאב יציג בהרצאה שלו כמה דוגמאות ייחודיות ליישום של הכלי הזה.

כיצד יוצרים שפה גרפית, דינאמית וצעירה, לארגון אנטרפרייז השביעי בגודלו בעולם? איך מעודדים ומשמרים עקביות בפורטפוליו של מאות מוצרים? היכן עובר הגבול בין שבירת מוסכמות עיצוביות, לבין הכרת קהל היעד, אותו נועדה לשרת השפה העיצובית? בהרצאה זו ראובן מתמקד בתהליך המרתק והמצליח ביצירת שפה עיצובית ארגונית, במיזוג בין HPE software ו-Micro Focus. ראובן משתף את העקרונות שיעזרו לכם בתהליכים דומים, גם אם אתם בארגון בסדר גודל צנוע יותר.

אם אתה חושב להמשיך בקריירה כמעצב UI או מעצב UX אז הסרטון הזה הוא בשבילך. זה יכול להיות קשה לדעת מאיפה להתחיל ואיזה כביש מתאים לך לנסוע. למרות שיש כמה קווי דמיון מובנה בין שני התפקידים, הם שונים מאוד באופיים.‍

כמאפיינים, מעצבים ומנהלים אנחנו מורגלים בשאילת שאלות. אנחנו שואלים את הלקוח אודות הבריף, אנחנו מתשאלים משתמשים בשלב המחקר או בבדיקות שמישות. אנחנו עושים את הטעות וחושבים שרק בגלל שאנחנו עושים את זה הרבה, כנראה אומר שאנחנו עושים את זה טוב. אנחנו מתמקדים באיתור התשובות הכי טובות ולעיתים רחוקות מקדישים מספיק זמן לאיתור השאלות הכי טובות.בהרצאה אספר על האובססיה שלי לשאלות ועל המסע שהיא לקחה אותי אליו; על ניסויים שערכתי בסטודיו ובבית, כדי להבין טוב יותר איך אנחנו שואלים היום ואיך נוכל להשתפר בזה; על סוגי השאלות השונים ועל היישומים הטובים ביותר עבור כל סוג. ובמיוחד, על איך מעודדים תרבות ארגונית של שאילת שאלות טובות יותר.‍