עודד בביוף הוא VP Designe בחברת similarweb וממקימי סטודיו מתנס אינטראקטיב ובין השאר מלמד עיצוב בשנקר.מה גרם לו להחליף 6 מקומות עבודה בשנתיים? איך מוצאים את המקום עבודה הנכון? האם יש קשר בין עיצוב פרודקט לברנד בחברה? מה חשוב לו במעצב מוצר כשהוא מגייס? ומה זה גיק של עיצוב?‍כל זה ועוד - בפרק השלישי של Radio Button!האזנה מהנה :)

**פרק 2**מה התפקיד של מעצב בהייטק? מה זה בכלל עיצוב מוצר? ולמה תואר זה לא הכל?עומרי הוא מוביל צוות עיצוב במיקרוסופט ישראל ולפני זה עבד כמעצב בפייסבוק.עומרי מתמקד בחינוך לעיצוב, הוא מעביר סדנאות בתוך מיקרוספט אבל רוצה גם לעזור מעבר.חשוב לו שמעצבים יבינו את המשמעות של עיצוב מוצר ויפסיקו להתמקד רק בפקסלים.ו........ הוא מזמין אותכם לשלוח קו"ח ישירות למייל האישי שלו ומבטיח להתייחס 😇אז יאללה, תתחילו להקשיב כי זה סופר רלוונטי להיום.המייל של עומרי:Omri.dvir@microsoft.com

*פרק ראשון**היא הקימה את Startup Designers מאפס, למיטאפ השני הגיעו 12 אנשים (כולל בעלה והסדרן), ניהלה במקביל קריירה כמעצבת יחידה בסטארטאפ, והייתה צריכה להתמודד עם לימוד דברים שלא היה לה מושג מה הם.בפרק הראשון שלנו, נארח את שיר זלצברג, אז.. איך היא התקדמה צעד אחרי צעד בהקמה של הקבוצה? למה היא ממליצה למעצבים לנסות להתקבל למשרות שגדולות עליהם? איך היא מצא את המוטיבציה להמשיך למרות האתגרים? ואיך להמשיך ליצור דברים בלי לפחד?אל תשכחו להצטרף לקבוצה:https://www.facebook.com/groups/1208195396047093/

רותם וויסמן התחילה במאנדיי (אז דהפאלס) לפני חמש שנים בתור מעצבת יחידה בחברה של שישה אנשים שעבדו מתוך דירת חדר קטנטנה ברוטשילד עם לקוח אחד בלבד. פאסט פורווד להיום היא מובילה את העיצוב בחברה של 126 עובדים, 300 אלף משתמשים מ158 מדינות ברחבי העולם. חתיכת נסיעה. רותם מספרת על איך נראה תפקיד המעצבת במאנדיי, אז והיום. איך ממשיכים לשמור על פשטות במוצר כל כך מורכב שמשתכלל ומתפתח בקצב מסחרר, למה המעצבים במאנדיי חיים ונושמים דאטה ומה הסוד למערכת היחסים המשגשגת בין מפתחים ומעצבים בחברה (ספוילר: זה לא תמיד היה ככה).

בפרק התארחו: מירב רון - מעצבת מוצר בכירה ומובילת הדיזיין סיסטם ב-monday.com. מתמחה בתהליכי עיצוב והטמעה של דיזיין סיסטמס במערכות מורכבות, מרצה, מנטורית ואמא. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על הם דיברו: הקראש של עידו על מאנדיי אופי ומבנה צוות העיצוב במאנדיי למה חשוב שמוצר יהיה ״יפה״? מה החשיבות של עיצוב במוצר ובארגון בכלל? מה התפקיד של דיזיין סיסטם אל מול העיצוב? הכח של סיסטם - איך לתת מקום למעצבים מבלי להתפשר על עיצוב איך עובד הדיזיין סיסטם של מאנדיי בדיקות שמישות של הדיזיין סיסטם ולמה זה חשוב מה לאג׳ייל ולעבודה על דיזיין סיסטם האם דיזיין סיסטם מפריע ליצירתיות? גרסאות של הדיזיין סיסטם בסביבה אג׳ילית (versioning) איך דוקומנטציה באה לידי ביטוי בברנד של מאנדיי? מה הקשר בין הברנד למוצר? תהליכים ושינויים במערכת של מאנדיי מה ההבדל בחשיבה של מעצבי ברנד ומעצבי סיסטם? תהליכי ברנד במאנדיי והקשר של הברנד לסיסטם

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

אתי לייפר שרביט - מעצבת ותיקה בעלת ניסיון עשיר בעולם העיצוב. בנתה אינספור Design Systems והובילה תהליכי DesOps בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל. אוהבת לרכוב על אופניים ושוקולד לינט מריר עם מלח ים. יוליה סקיגר - מעצבת עם רקע של פרודקט דיזיין במגוון מערכות מורכבות. ניהלה ובנתה Design Systems של חברות מובילות בישראל. מתמחה בבניית תשתיות חכמות אשר תומכות במערכות white label. אוהבת לגלות את הטוקנים בכל בוקר מחדש ומאתגרת את הקשר עם עיצוב לפיתוח בכל פרויקט. על מה הם דיברו בפרק: מי אנחנו? מה התפקיד שלנו כדיזיין אופס? מה זה דיזיין אופס בכלל? מהי עבודת הדייזין אופס ביום-יום? האם דיזיין אופס זה למעשה עבודת UI? - מה זה תהליך קונטריביושן? למה צריך סיסטם ותהליכי קונטריובשן? מה האימפקט הכלכלי של עבודה עם סיסטם? מה זה אומר תהליכי התבגרות של חברה ואיך זה קורה בפועל? איך מודדים את היעילות של הסיסטם? קשיים ביום-יום בעבודה על פיגמה ועם דיזיין סיסטם איך דיזיין אופס יכול לעזור למעצבים ביום-יום? איך פיגמה והסיסטם משמשים ככלי חשיבה? מה זה ניהול של תהליכי Scaling של חברה? מסר לאומה

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

כיצד דיזיין סיסטם יכול להפוך מכלי טכני למתודולוגיה שמשפרת את חוויית המשתמשים שלנו? איך נייצר מתוך המטא-דאטה של הדיזיין סיסטם שלנו תובנות, שישפיעו באופן ישיר על האופן שבו אנחנו מעצבים? איך נוודא שהדיזיין סיסטם לא רק שלא מגביל אותנו, אלא להיפך – מאפשר לנו להיות מעצבים טובים יותר? בהרצאה זו, מירב תשתף במתודולוגיות ובכלים הפרקטיים איתם עובדים בצוות הדיזיין סיסטם במאנדיי, תוך מתן דוגמאות מתהליכי עיצוב שנעשו בשנה האחרונה. הכלים והמתודולוגיות הללו מאפשרים לצוותי עיצוב המוצר בחברה לייצר חוויית משתמש טובה יותר. ההרצאה תציע אפשרות לפיתוח הדיזיין סיסטם לשלב הבא שלו, מתוך ההבנה שכבר לא מדובר רק ב"אבני לגו" לבניית המוצר, אלא במוצר בפני עצמו שמאפשר לנו לעצב חוויית משתמש טובה יותר.

בפרק הזה אירחתי את מושון, שדיבר על התשוקה שלו לויזואליזציה ומיפוי.

השאלה ״איך עושים רילוקיישן כמעצבים״ עולה בקבוצה כל הזמן והמחשבות על עבודה מחוץ לישראל עוברות בראש של הרבה מעצבים. בזום הקרוב, נדבר עם שלושה מעצבים ישראלים שעובדים מחוץ לישראל במודלים שונים.

צחי דינר הוא ראש המחלקה לתקשורת חזותית בחולון. היתה לי שיחה מעניינת על השאלות המוכרות בהכשרת מעצבים.

אילן, דמות מרתקת בנוף העיצוב הישראלי, שיתף אותנו בדרך, בראייה המיוחדת, והחזון שלו על חדשנות, עיצוב ותקשורת בארגון.

אפליקציות רבות כוללות כדף פתיחה לוח מחוונים – dashboard. הדשבורד הוא גם פונקציונלי, גם אסתטי, וגם מהווה מעין חלון-ראווה של האפליקציה, ויכול להציג באופן חי ומושך את יתרונותיה עבור המשתמש. הוא כלי ויזואלי חזק לביטוי הערכים שאנו רוצים להדגיש, וזאת באמצעות נתונים חיים של המשתמש עצמו. במקביל, ה-dashboard הוא נקודת ההתחלה של השימוש באפליקציה, ולכן אמור לתמוך היטב בתרחישי השימוש, ה-workflows, הראשוניים. איך ליישב את הדרישות האלה? כיצד לתכנן דשבורד אפקטיבי: מושך, נעים, שמכיל מספיק אינפורמציה אך אינו מרתיע, ומאזן כל זאת עם פונקציונליות? כיצד לשלב רעיונות אינפוגרפיים בתוך ה-design-pattern הדשבורדי? מאידך, לא בכל מקום דשבורד הוא הפיתרון הנכון; מתי עדיף לוותר על דשבורד לטובת פתרונות אחרים?‍

נניח שאתם מאפיינים או מעצבים של מוצרי מובייל, תדמית ואינטרנט. אתם ממש ממש טובים בזה. באמת. אבל התחרות בשוק גדולה, הלקוחות באים והולכים ותכל'ס – צריך לעבוד פה ממש קשה בשביל להוציא מזה פרנסה.יום אחד בא לקוח גדול עם כיסים עמוקים ואומר- בואו תעשו לי את המוצר הזה שלי: יש לי מאה קבוצות פיתוח בכל העולם, אני צריך מערכת שתאפשר לקבוצות לנהל את הפיתוח הפנימי שלהן, בקורלציה מלאה עם הקבוצות המקבילות ובו בזמן – תאפשר לי לעקוב אחר קצב העבודה בכל הקבוצות, לנתר את צווארי הבקבוק וליישם פתרונות פרו-אקטיביים.ברור לכם שזה גדול, ברור לכם שיש פה כסף וברור לכם שזה אתגר שעוד לא התמודדתם אתו עד היום. עכשיו עומדות לפניכם שתי אפשרויות: לקחת או לא לקחת. אם לא תיקחו – נשארתם באזור הבטוח שלכם. לא העזתם – ולא נכשלתם. אם תקחו – אתם נכנסים לארץ לא נודעת – ומתחילים לשחק בליגה של הגדולים.אנחנו ננסה לברר איך עושים את הקפיצה, המחשבתית והמקצועית, שתאפשר לכם לעלות למגרש, לשחק בביטחון ולצבור את הניסיון הדרוש כדי להפוך לאנשי פרו אמיתיים.‍

סיימתם לימודים והתחלתם לעבוד. לימדו אותכם איך לאפיין wireframes, איך לתכנן user journeys ואפילו פרסונות. אבל הזמן עובר (כי זה מה שהוא עושה הכי טוב) ואז מגיע הדבר, שלא לימדו אתכם עליו כלום: קידום. הצעה לתפקיד הובלה. או אולי, החלטתם לבד לעשות את הצעד. אבל מה צריך לדעת כדי להוביל? ועוד צוות עיצוב… בהרצאה ישי ישתף מניסיונו בתור מוביל ובתור מי שעבר לצד ההובלה. הוא ישתף חלק מהמתודולוגיות שהוא למד תוך כדי התפקיד לצד שאלות שהציב לעצמו, או אולי היה צריך להציב לעצמו לפני שהחליט לנהל.

אבירן רווח הוא מעצב מוצר מהותיקים בסצנה, מרצה בשנקר, הקים והיה הבעלים של סטודיו פומיקה שנמכר לסולוטו. היום אנחנו מדברים על קומפוננטות, אבל לא רק מהכיוון העיצובי, אלא מהזווית של המתכנתים. אבירן מסביר לנו מה הבעיות הכי קשות שיש היום בהקשר לשימוש בקומפוננטות קוד, מה הבעיה עם המודל הנוכחי של גיטהאב ואיך החברה שבה הוא עובד - ביט - רוצה לפתור את הבעיות האלה. תתכוננו לשיחה טכנית ועמוקה :)

הגזע האנושי חייב להבין. אנחנו חייבים להבין מדוע דברים קורים, ותמיד מחפשים סיבה והסבר, גם כשהם לא שם. זו הסיבה לכך שאנשים צריכים לדעת מדוע הבנק דחה את בקשת ההלוואה שלהם או מדוע המרק יצא תפל. זה ממש לא משנה אם מדובר במערכות אנושיות או במערכות טכנולוגיות. אבל הנה העניין: מערכות AI – ובמיוחד המורכבות והמתוחכמות שביניהן – קשות מאוד להבנה על ידי משתמשים.ות. כלומר, הן מספקות למשתמשים.ות המלצות והחלטות נפלאות. אבל זה מגיע עם מחיר כבד של הבנת ה"מדוע קיבלתי את ההמלצה הזו?" – ומי אוהבת לסמוך על המלצה שהיא לא מבינה את הרציונל שלה? בהרצאה זו יעקב ידבר על הדרכים להסביר למשתמש.ת את תוצאות פעילותה של מערכת AI באופן פשוט ונהיר. כיצד מאפשרים למשתמשות.ים לבטוח בתוצאות? כיצד מונעים רגשות שליליים של משתמשים.ות? אלו הם אתגרי UX חדשים לחלוטין שאף זכו לשם XAI – קיצור של eXplainable AI , אתגרים ששכיחותם הולכת ועולה עם חדירת מערכות AI לעולמנו. מבחינת עולם ה-UX, התחום עדיין בחיתוליו, אבל ישנם לא מעט דברים שכבר אפשר לעשות. ובניתוח הבעיה, דוגמאות לפתרונות והצגת כלים למומחי.ות UX לאתגרים אלו תעסוק ההרצאה כולה.

מערכת Beyeonics One היא מיקרוסקופ דיגיטלי לניתוחי עיניים, העושה שימוש בטכנולוגית קסדות טייסי קרב. תמונת המיקרוסקופ ומידע רפואי מוצגים במערכת ראש אותה חובש המנתח. אותה מערכת ראש מאפשרת למנתח גם לשלוט על פעולות המיקרוסקופ, ללא שימוש בידיים. הטכנולוגיה של Beyeonics One מורכבת מאד, ומאפשרת הרבה יכולות, אבל הממשק חייב להיות פשוט להפעלה וקל ללמידה. בהרצאה יתאר מיקי את הפעולות שנעשו להקטנת מורכבות ממשק המערכת, כך שיהיה נוח ופשוט כבר בהפעלה הראשונה.

צמיחה מהירה בחברה מביאה איתה אתגרים רבים, חלקם ניהוליים, עסקיים ועיצוביים.כיצד ניתן לקדם תעדוף שיוביל לשיפור בעיצוב חווית המשתמש למרות אותם אתגרים? ואיך מעצבים יכולים להבטיח השפעה מירבית על הארגון כולו בעזרת הגדרת תרבות עיצוב בשלב מוקדם.בואו לשמוע על האתגרים שחוות חברות בצמיחה מהירה ומהן הן דרכי ההתמודדות הנכונות שיבטיחו את ההצלחה שלהן. כיצד להוביל שינוי עיצובי תוך כדי צמיחה מהירה - עידן יניב עיצוב חווית משתמש פשוטה ויעילה היא קריטית להשגת יעדים עסקיים. אבל התעדוף של משאבים לעיצוב כחלק מה Roadmap מהווים פעמים רבות אתגר עבור חברה בקצב גדילה מהיר כאשר יש מגוון רחב של צרכים ושיקולים. כיצד ניתן לקדם תעדוף שיוביל לשיפור בעיצוב חווית המשתמש? בהרצאה אציג דרכי פעולה שעוזרות לחבר את המטרות העיצוביות למטרות העסקיות ואילו טקטיקות יכולות להניע לשינוי עיצובי במוצר שלכםכאבי גדילה - התמודדות עם צמיחה מהירה - ד״ר טלי לביאחברות שנמצאות בתהליך צמיחה מהיר נדרשות לעשות התאמות בכדי להמשיך להצליח ולגדול. בהרצאה אציג אתגרים ניהוליים, עסקיים ועיצוביים הנובעים מגדילה מהירה של החברה, אחלוק רעיונות וכיוונים להתמודד עם האתגרים ואפרט את ההזדמנויות הטמונות בעבודה בסביבה כזו.לעצב תרבות עיצוב - עמרי דבירתרבות, ותרבות עיצוב במיוחד, היא דבר שכולנו מרגישים, אך קשה להגדיר בצורה מדוייקת. לעיתים נראה שתרבות עיצוב היא מעין כוח מסתורי שנרקם מעצמו, שילוב אנרגיות מיסטי של כל חברי הצוות. אך תרבות, כמו כל פרוייקט עיצובי, בנוי מרצף של החלטות שנועדו לפתור בעיה אנושית. בין אם מדובר בצוות של מעצב.ת יחיד.ה, ובין אם צוות של עשרות מעצבים - הגדרת תרבות עיצוב בשלב מוקדם יכולה לעזור לבנות מוצרים טובים יותר, ולהעניק למעצבים בצוות יכולת השפעה אסטרטגית על הארגון כולו.‍

!!! מדריך הווידאו המקיף לאיך נכנסים לתחום !!! הכל, הכל פה ! הקהילה הגדולה ברשת - #כולאלייק בשיתוף המכון להעצמת משתמשים קיימה פאנל מומחים הכולל את ד"ר עופר מונר (אנוכי), ד"ר דוד גלולה ומר טל סולומון על הדרכים לכניסה לעולם המרתק של אפיון חוויית משתמש. כל מה שרציתם לדעת בשעתיים צפייה. רוצים להכנס לתחום ה UX/UI? * מה זה בכלל אפיון חוויית משתמש? * מה ההבדל בין UX ל UI? * מה התפקיד של איש חוויית משתמש בפועל ומהם תפקידי המשנה? * מהם מסלולי הכניסה לתחום: תואר או קורס ואיזה רקע נדרש? * איך להתקבל לעבודה בתחום? מה מעסיקים רוצים לראות בתיק העבודות? מה השכר ? * איך מתקדמים? מה אופקי התעסוקה? * מה העתיד צופן למקצוע? על המשתתפים בפאנל: ד״ר עופר מונר - מייסד ובעלים של UXer – אפיון, ייעוץ והדרכת חוויית משתמש המנהל האקדמי של התוכנית ללימודי UX של לימודי חוץ אוניברסיטת חיפה שלוחת ת"א, מרצה לפסיכולוגיה ואפיון חוויית משתמש באקדמית ת"א יפו ובאוניברסיטת ת"א. ד״ר דוד גלולה - מנכ"ל חברת ProUX לפרויקטי תוכנה וחוויית משתמש, ראש מכון המחקר UED להעצמת משתמשים, מרצה לאינטראקצית אדם-מחשב במכללות האקדמיות עמק יזרעאל ותל אביב-יפו. טל סולומון - מוביל צוות העיצוב בחברת Redis, ומנהל מסלול הלימודים בפסיכולוגיה וחוויית משתמש במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. תהנו 🙂

המיטאפ כלל 3 הרצאות של רז כהן ודור בן שמעון, עידו זייפמן חיים ובן בנחורין: 1. Penta - נקודות משמעותיות ביצירה ופיתוח הדיזיין סיסטם בפייבר - רז כהן ודור בן שמעון. 2. למה להיות שכיר ועצמאי אם אפשר גם וגם - גרסת 2.0 - עידו זייפמן. 3. ,NFTקוד, אומנות ועוד - בן בנחורין

המיטאפ כלל 3 הרצאות של יאיר רונן, תום אבן ויגור שגלוב: 1. כיצד להשפיע כמעצב מוצר? - יאיר רונן 2. איך לעצב התנהגות? - תום אבן 3. האבולוציה של Wix Pricing Page:, איך חיפשנו (ומצאנו) מפגש בין המשתמשים לביזנס - יגור שגלוב