.

הפרק הזה הוא לא עוד פרק קלאסי עם מעצב.ת מחברה כזו או אחרת, אלא נותן הצצה לתחום ה-UX מעולם הטלווזיה.כמעצבת, אני מחפשת הרבה השראות, אחד הדברים שיותר פותחים לי את הראש, זה לחפש השראות מעולמות קצת שונים.
בפרק עם Ofer Naor VP Product at Mako נחשפתי לעולם תוכן חדש ומרתק.עופר סיפר בפרק על אפליקציית האח הגדול, הם השקיעו המון כסף באפליקציה, אבל בפועל כשהעיצוב פגש את המשתמשים הוא נכשל ובגדול.החלק היותר מענין בסיפור היה איך הם שיפרו את האפליקציה תוך שבוע עד השידור של הפרק הבא בתוכנית!אני ממש סקרנית לשמוע מה דעתכם על הפרק, האם תרצו לשמוע עוד פרקים בנושאים רחבים יותר?

איך מוודאים שמשתמשים לא רק ירשמו למוצר שלנו – אלא גם ישתמשו בו? איך יודעים איזה מהפיצ׳רים שלנו צריך לשנות כדי להגדיל retention? ומתי יודעים שאקטיבציה הצליחה? למי מאיתנו לא יצא להירשם לאפליקציית מדיטציה, רק כדי לא להיכנס אליה שוב לעולם? חלון ההזדמנויות ליצירת ערך עבור משתמשים חדשים שנרשמים למאנדיי נסגר אחרי מספר דקות בלבד, כאשר אחוז לא קטן מהם עוזב את המערכת ולא חוזר אליה. טמון כאן פוטנציאל צמיחה עצום, המלווה באתגר ענק – איך נראה ׳מה אנחנו שווים׳ בזמן מועט כל כך, ואיך נוודא שמשתמשים לא רק נרשמים לפלטפורמה – אלא גם ממשיכים להשתמש בה?  התשובה לכך היא אקטיבציה – הגשר שמחבר בין הרגע בו יוזר נרשם למערכת לבין מצב בו היוזר באמת משתמש בה. בפרק 34, ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן ועם מיכל לופו, Group Product Manager במאנדיי, על שיטות העבודה של צוות ה-Growth, שתפקידו למקסם את הערך בחלון ההזדמנויות הזה.השבוע ב׳בקצרה׳ אנחנו חוזרים לפרק 34 ומתמקדים בשלב האקטיבציה ובהזדמנות הטמונה בו. נבין מהם חמשת השלבים שמרכיבים את טקטיקת הצמיחה שלנו, איך להבין כיצד לעודד משתמשים להיות פעילים בפלטפורמה, וכמה מקום צריך לתת לאינטואיציה שלנו בתהליך.

.

1. סקירת ספרים בעברית על כלכלה התנהגותית: shilmanalex.com/blog אותו האוסף הפעם מסודר ויזואלית לפי שנת יציאה: behavioralbooks.com2. אוסף המקורות הכי מעניינים ברשת לכלכלה התנהגותית: shilmanalex.com/resources3. הניוזלטר הכי חשוב על habitweekly.com - Behavioral Design 4. האינסטגרם הכי מעניין - brainydesigntips@

איך מעצבים ללא מגבלות או מחסומים? איך משתמשים בחזון וחלומות כדי לעצב מוצר טוב יותר? ואיך מנגישים את החזון הזה לחברה כולה? ״לכל מעצב יש את המהות שלו – הדבר שבשבילו הוא קם בבוקר, שמרגש אותו ומניע אותו. זה קשור ליכולת להעז בצורה שהיא יותר גדולה, יותר חולמנית ועם יותר passion. ביום יום הריגוש הזה לפעמים הולך לאיבוד, כי אנחנו רצים ממשימה למשימה ומדברים על מה צריך לעשות במקום לחשוב על מה נכון לעשות – עבורי כמעצבת ועבור המוצר. השאלה היא איך בכלל חולמים? איך מגיעים למצב שאתה יוצר משהו שעוד לא יצרו? אני חושבת שזו אחת התשוקות היותר גדולות של כל מעצב״. (הילי נאמן מגיד) השבוע ליאור קרנכל מארחת את היא-לי נאמן מגיד ויבגני קזינץ, Senior Design Leads במאנדיי.קום, שמספרים כיצד ניגשנו לעצב את הפלטפורמה מחדש בקיץ 2018 באמצעות שימוש בחזון של כל אחד מששת המעצבים של מאנדיי באותה תקופה. הילי ויבגני מתארים את תהליך העבודה ונותנים שישה כלים שבאמצעותם ניתן להפוך את האימרה הדי-רומנטית הזו – ׳לחלום ללא גבולות׳ – לכלי עבודה של ממש.

עד לאיזו רמה צריך לפשט את המוצר כדי לספק לאנשים חווית שימוש קלה? ומה עושים כשהמוצר צריך לדבר להרבה אנשים מרקע שונה לחלוטין? ולמה בכלל חשוב לשים את בני האדם במרכז כשניגשים לעצב פיצ׳ר חדש? בין אם אנחנו מעצבים תוכנה לארגונים, אפליקציה לטלפון או רהיט – בסופו של דבר בקצה השני יושב אדם שמשתמש במוצר שלכם. זה אולי משפט מובן מאליו, אבל המשמעות שלו היא שכל פיצ׳ר במוצר שלנו לא רק צריך לעבוד מעולה, אלא גם להיות אינטואיטיבי ונגיש עבור כל המשתמשים שלנו. אבל כשהמשתמשים כל כך שונים אחד מהשני, נוצר אתגר נוסף: איך בונים מוצר שעובד לכולם? ״בתוך עולם המוצר אנחנו תמיד נתייחס ללקוחות שלנו כ״יוזרים״. וכשמדברים על יוזרים, לפעמים מאוד קל לשכוח שמדובר בבני אדם – כאלה שהם שונים זה מזה, שמגיעים מרקעים שונים ושיש להם מטרות שונות בתוך המוצר עצמו.״ (ליאור קרנכל) השבוע אנחנו מארחים את מיטל בדיחי, Senior Product Designer ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום, שמספרים איך העיקרון של לדבר עם בני אדם ליווה אותנו במהלך פיתוח פיצ׳ר האוטומציות בפלטפורמה של מאנדיי. מיטל ויבגני מדברים על דפוסים וסימנים שמוכרים לכולנו שעליהם ניתן להתבסס כשמעצבים חוויה חדשה, ומשתפים בעקרונות ליצירת UI שמצד אחד תומך בטכנולוגיות מורכבות ומצד שני יוצר חוויה פשוטה לבני אדם.

ארטיום Artiom Dashinsky הוא מעצב, ייזם ומחבר הספר Solving Product Design Exercisesהספר הוא רב מכר באמזון בקטגוריית עיצוב ונקרא על ידי מעצבים ומנהלים בכל החברות המובחרות, הספר גם משמש סטודנטים באוניברסיטאות הכי נחשבת בעולם כמו  UC Berkeley, Stanford, UCLA, MIT וכו׳ואם זה לא מספיק, ארטיום גם ראיין מעצבים רבים בתפקידו הקודם ב-WeWork.בשיחה מרתקת יחד עם ארטיום דיברנו על הדרך הנכונה לפתירת תרגילי בית ותרגיל במקום. מה המגייסים בוחנים בתהליך? מה השיטה שלו לעבור מבחני בית בקלות? ואיזה בעיה הספר בא לפתור?

תחשבו על מותג שאתם מתחברים אליו. יכול להיות שנחשפתם אליו בפרסומת בפייסבוק שמשכה את תשומת לבכם, או על שלט חוצות גדול. אולי אתם אוהבים את מה שהוא מייצג, או שאופן השימוש בו כל כך נוח ואינטואיטיבי עבורכם שאתם פשוט מתחברים אליו יותר מלמותגים אחרים. אנחנו פוגשים מוצרים בהמון רגעים ומקומות בחיים שלנו, אבל כדי שנצליח באמת להתחבר אליהם, המסר שמועבר לנו חייב להיות נכון ומדויק לאותו הרגע, הפורמט והמקום. זו הסיבה שבפרק הרביעי במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על למה חשוב להכיר את המדיום עבורו אנחנו מעצבים. איך ניתן להתאים את המסרים שלנו לכל פלטפורמה? למה אי אפשר להשתמש באותו קריאייטיב לפרסומת באינסטגרם ופרסומת ברכבת התחתית? ובאיזה אופן מדידה של תוצאות של קמפיין אונליין שונה ממדידת קמפיין אופליין? השבוע אנחנו מארחים את מעיין וקסלר דגן, מעצבת מוצר, שמצטרפת אל רותם ויסמן, ראש מחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ומשתפת בתהליך ההכנה שאנחנו מבצעים כאשר אנחנו ניגשים לעצב במדיום חדש. מעיין מסבירה איך אפשר לעצב בצורה נכונה גם עבור פלטפורמות שלא הכרנו קודם לכן (הדור הבא של המשתמשים שלנו נמצא בטיק טוק, אנחנו עדיין לא) וגם מספרת איך מודעה אחת יצירתית במיוחד בפייסבוק עזרה לנו להבין כמה חשוב שהערך של המוצר יהיה ברור – עוד לפני שהיוזרים מתחילים להשתמש בו.

בפרק הקודם במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות דיברנו על למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו. בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על השלב שקורה אחרי שהבנו את הבעיה: לזקק את המהות. אנחנו עדיין לא מגדירים את הפתרון, אלא מתעכבים על לחקור את המאפיינים שלו, את התוצאות שאנחנו מצפים ממנו לייצר, ואת החוויה שאנחנו מעוניינים לספק למשתמשים שלנו. אז איך נראה תהליך של ׳זיקוק מהות׳ מפיצ׳ר? מה המחיר שאנחנו עלולים לשלם אם לא נעשה את זה כמו שצריך? האם כדאי ליצור עיצוב על בסיס פתרונות שכבר קיימים ומוכרים בשוק, או דווקא להביא קונספט חדש לחלוטין? ואיך כדאי לגשת לתהליך שכזה אם אנחנו מוגבלים בזמן או במשאבים? היום אנחנו מארחים את שי כהן, מעצב מוצר, ואיתי כהן, מפתח פול סטאק במאנדיי.קום, שמדגימים כיצד ניגשו לתהליך שכזה כאשר הוחלט לפתח פיצ׳ר של הקצאת משאבים (resource allocation) – כלי מעולמות ניהול הפרוייקטים הקלאסיים שלרוב מצטייר כמאוד אפור וכבד. שי ואיתי יספרו איך לאחר הרבה מחקר, בדיקות ושיחות עם משתמשים והשראה עיצובית ממקומות לא צפויים – הצלחנו להפוך את הפיצ׳ר המדובר לחלק בלתי נפרד מהפלטפורמה שלנו. מוזמנים לגלול למטה ולראות דוגמאות לשלבים בתהליך יצירת הפיצ׳ר אצלנו, וגם – איך נראית הקצאת משאבים באקסל לעומת איך נראית הקצאת משאבים במאנדיי.קום היום.

במאי 2019 מאנדיי.קום הפכה לראשונה לנגישה בשפה שאינה השפה האנגלית. התחלנו עם ספרדית, ובאוגוסט של אותה השנה כבר היינו נגישים בשבע שפות נוספות. אבל כשאנחנו מדברים על הנגשת הפלטפורמה ולוקליזציה, חשוב להדגיש שממש לא מדובר רק בתרגום – תרגום הוא רק קצה הקרחון. לכל שוק צרכים, תרבות ואסטרטגיה משלו, ולא בטוח שמה שעובד לנו מצויין בארה״ב, יעבוד גם בברזיל או בגרמניה.אז איך לוקחים שפה שלמה של מוצר ומבצעים לה התאמה מדויקת לשווקים השונים? באילו מדדים אנחנו יכולים להשתמש בשביל לבדוק את הביצועים שלנו בשוק חדש לחלוטין? איזה מחלקות בארגון מעורבות בעולם הלוקליזציה? ולמה חשוב להתאים את המוצר לשוק לא רק מבחינת השפה, אלא גם מבחינת התרבות?השבוע אנחנו מדברים עם איתן אבני, Head of Localization במאנדיי.קום, שהוביל בעבר תהליכים דומים גם בוויקס. איתן מספר לנו איך לוקחים את מה שנקרא לוקליזציה והופכים אותו למכונה משומנת – כזו ששמה דגש על תוכן וכן על פיתוח עסקי, מאפשרת לתהליך התרגום של פיצ׳רים חדשים להתבצע בצורה אוטומטית, ומצליחה לחבר את כל היחידות העסקיות בחברה – החל מ-Customer Experience ועד הפרודקט – לחשיבות האסטרטגית של חדירה לשווקים חדשים.

בפרק השני במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על נושא שנשמע טריוויאלי למדי במחשבה ראשונה: למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו? מסתבר שזה לא כל כך פשוט. כמעצבים, המטרה שלנו היא לתת ערך למשתמשים או לייצר חוויה מסוימת. וכאן מגיע האתגר: הנטייה הטבעית שלנו היא לקפוץ מיד ל׳איך׳ במקום להתעכב על ה-׳למה׳ – וכשאנחנו עושים את זה, אנחנו יכולים לפספס לגמרי את המטרה האמיתית וליצור משהו שהוא אולי מאוד יפה, אבל בכלל לא שימושי. ״גם לי, כמעצבת, מיד עולה הפתרון שאני חושבת שהוא הכי נכון. אבל אז אני עוצרת וחושבת איך אני צריכה לפתור את הבעיה, איך לגשת למשימה ולנטרל את התהליך הטבעי שאני רגילה אליו. אני לוקחת רגע להיות במקום שהוא יותר חוקר, שואל שאלות ולומד. ברוב המקרים, הפתרונות שיגיעו אחר כך יהיו הרבה יותר טובים ומדוייקים״. (מאי קישון) אז לאילו מקורות כדאי לנו לפנות בשביל פידבק שימושי למה שיצרנו? מה תפקיד המעצבים בתוך תהליכי בדיקת המוצר? ואיזה ויתורים נדרשים מאיתנו, כמעצבים, אנשי פרודקט ומפתחים, בשביל להגיע לפתרון הכי מדויק עבור כל בעיה? בפרק הזה מצטרפת אלינו מאי קישון, מעצבת מוצר במאנדיי.קום, ומשתפת באתגרים שהיא חווה כמעצבת בתוך צוות שעיקר מטרתו היא להבין טוב יותר את המשתמשים במוצר. מתוך דוגמא על תהליך ההרשמה ללקוחות חדשים במאנדיי.קום, מאי מספרת מה קורה כששוכחים לעצור ולהתמקד בבעיה, או יותר נכון – מה קורה כשאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים מה הפתרון, למרות שאנחנו ממש לא בכיוון.

״הדרך הכי בסיסית ואנושית להעביר מסרים – היא לספר סיפור. לכן זה משהו שכל מעצב, איש פרודקט, או מי שמעביר מצגות צריך לדעת – איך להעביר את המסר שלנו בצורה הכי פשוטה וקלה לעיכול, שתגרום לאנשים לרצות ללמוד עוד. המהות של סטוריטלינג זה לחבר אנשים לרגשות, וזה התפקיד שלנו בתור מעצבים.״ (רותם וויסמן) בפרק הראשון במיני סדרה שלנו אנחנו מדברים על סטוריטלינג, או איך לספר סיפור באמצעות motion. בתחום הזה אנחנו משתמשים הרבה במונח ״גישור״: הרבה פעמים נרצה להעביר מסר שקשה לנסח בפשטות, ואז נשתמש ב-motion בשביל לגשר על הפער שמילים לא יכולות להעביר. הפעם בחרנו להביא כדוגמא את תהליך יצירת הסרטון להשקת מאנדיי 2.0 שהוצאנו לפני חודש – תהליך שבאמת דרש מאיתנו לבצע את הגישור הזה, כיוון שהיה מדובר בדבר שהרבה יותר פשוט להסביר בצורה ויזואלית מאשר במילים. השבוע מצטרפים אלינו רותם וויסמן, Head of Design, ושגיא הוברמן, מוביל צוות ה-motion במאנדיי.קום, ומסבירים איך סטוריטלינג עוזר לנו לעצב בפשטות ב-motion. שגיא ורותם עוברים על תהליך יצירת הסרטונים בחברה, ומתמקדים בשאלות כמו – כמה השפעה יש לסרטון של 5 שניות בלבד? מה זה עקרון הלולאות? ומה צריך להגדיר קודם – את המסר, או את הסיפור עצמו? (רמז – התשובה לא תמיד ברורה 🙂

זה הפרק הראשון במיני סדרה הראשונה שאנחנו משיקים, שתעסוק בעיצוב וביכולת שלנו להנגיש באמצעותו דברים בצורה פשוטה. יצירה של חוויה פשוטה למשתמש היא עקרון מנחה בכל דבר שאנחנו עושים. את ההבנה הזו זיקקנו לשישה כלים שמלווים אותנו בכל תהליך שאנחנו ניגשים אליו. הפרק הזה אמנם מדבר על עיצוב, אבל פונה לכל מי שעוסק בבנייה ובפיתוח של מוצרים ותוכן, ומתעניין בהעברת מסרים בצורה ברורה וקלה. בפרק המבוא לסדרה מתארחים רותם וויסמן, Head of Design, ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום. הם סוקרים את ששת הכלים הללו: לספר סיפור להבין את הבעיה לזקק את המהות להכיר את המדיום לדבר עם בני אדם לחלום בלי גבולות בפרקים הבאים בסדרה יארחו רותם ויבגני מעצבים נוספים ממחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ויחד איתם יעמיקו בכל אחד מהכלים האלה.

איך לחבר בין צוותים?Ilan Dray Former VP Creative & Head of Design at Cybereasonבשיחה מרתקת יחד עם אילן שוחחנו על איך לנהל מעצבים תוך שיתופי פעולה בין הצוותים השונים.עד כמה החיבור הוא פשוט וכל אחד יכול לגרום לזה לקרות ולעבוד בצורה טובה יותר...שוחחנו גם על הספר שהוא כותב, סביב חיבור בין חוויות,איך הטלפון שלנו יכול להפוך לאפליקציה אחת במקום להכיל אפליקציות שונות?בקרוב יצא הספר Fusion Experience, אז אל תפספסו...כל זה ועוד בפרק מספר 19 של Radio Button.תוכלו למצוא אותנו בכל אפלקציות הפודקאסט האהובות עליכם

גלעד נפגש עם ד״ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגטלי. גלעד ולירז דיברו על עיצוב התנהגות והרגלים, על האחריות הגדולה שמגיעה עם ניהול מוצר בתחום הזה, על הפן הפסיכולוגי של ניהול מוצר וחווית המשתמש ולמה הבסט פרקטיס לפעמיים יכול להיות הוורסט פרקטיס

הסיבה המרכזית שסטארטאפים נכשלים היא לא קשיים בהשגת מימון, טכנולוגיה גרועה או הרכב לוקה של צוות מייסדים. מחקרים מראים שרוב הסטארטאפים נכשלים כי למוצר שלהם אין ״פרודקט-מרקט פיט״ – מוצר שאינו פוגש את השוק, או במילים אחרות – מוצר שאינו עונה על צורך באופן מספק.אז איך בכל זאת מנצחים את הסטטיסטיקה ובונים מוצר שעובד?התשובה של הרבה חברות היא להיות ״דאטה דריבן״. כלומר, לנתח את נתוני השימוש במוצר ודפוסי ההתנהגות של המשתמשים כדי לדעת אם המוצר בכיוון הנכון או לא. אבל האם ״דאטה דריבן״ אומר בהכרח טבלאות אקסל, גרפים ומספרים מעשרות אלפי משתמשים?שירלי באומר, מנהלת מוצר במאנדיי.קום, טוענת שלא, וכי השילוב של דאטה איכותני עם דאטה כמותי הוא זה שמספק תמונה רחבה של צרכי המשתמשים. באופן ספציפי, שירלי מדגישה את החשיבות של ראיונות עם משתמשים בכדי להבין את הצורך של משתמשים בצורה טובה ועמוקה: ״…שאלות איכותניות יודעות לענות על שאלות מאתגרות כמו – מה הבעיה שאנחנו מנסים לפתור? למה אנשים מתנהגים ככה? מה בעצם קורה כאן?״בפרק שירלי תעבור איתנו על כל שלבי הביצוע של ראיון איכותי – מבניית השאלות בצורה מיטיבה ותיאום ציפיות מול המרואיין, דרך דגשים לניהול הראיון עצמו ועד לניתוח המידע שנאסף ודרכים לתקשר את התובנות ממנו חזרה לחברה.

רן לירון,  ‏‎Head of UX‎‏ ב-‏‎CyberArk Israel‎‏ מתארח בפרק השמיני של הפודקאסט.בשיחה מרתקת יחד עם רן שוחחנו על המצב היום בו אנשים רק חושבים שהם "מבינים" חוויית משתמש אבל בפועל הם לא...ואיך באמת גורמים להם באמת להבין? הגענו גם לדבר על ההתפתחות של המקצוע ומדוע השכר של ויזואל דיזיינרד יותר נמוך מ-Product Designers?הזדמנות מעולה להכיר לעומק את אחת מאושיות מקצוע חוויית המשתמש ולגלות גם למה ממש לאחרונה הוא בחר לעזוב את המשרה הבטוחה שלו כמנהל צוות ועובר לעבוד כ-UX יחיד בסטארטאפ קטן.כל זה ועוד בפרק מספר שמונה של Radio Button !

איך להמשיך לפתח את יכולות העיצוב?עומר פרנק, ‎מתארח בפרק ה-15 של הפודקאסט.בשיחה מרתקת יחד עם עומר שוחחנו על איך לפתח את יכולות העיצוב ללא הפסקה? למה הוא חושב שמעצבים לפעמים מתעצלים ובוחרים בדרך הפשוטה במקום להתמודד וליצור עיצובים טובים יותר.

עודד בביוף הוא VP Designe בחברת similarweb וממקימי סטודיו מתנס אינטראקטיב ובין השאר מלמד עיצוב בשנקר.מה גרם לו להחליף 6 מקומות עבודה בשנתיים? איך מוצאים את המקום עבודה הנכון? האם יש קשר בין עיצוב פרודקט לברנד בחברה? מה חשוב לו במעצב מוצר כשהוא מגייס? ומה זה גיק של עיצוב?‍כל זה ועוד - בפרק השלישי של Radio Button!האזנה מהנה :)

כמאפיינים, מעצבים ומנהלים אנחנו מורגלים בשאילת שאלות. אנחנו שואלים את הלקוח אודות הבריף, אנחנו מתשאלים משתמשים בשלב המחקר או בבדיקות שמישות. אנחנו עושים את הטעות וחושבים שרק בגלל שאנחנו עושים את זה הרבה, כנראה אומר שאנחנו עושים את זה טוב. אנחנו מתמקדים באיתור התשובות הכי טובות ולעיתים רחוקות מקדישים מספיק זמן לאיתור השאלות הכי טובות.בהרצאה אספר על האובססיה שלי לשאלות ועל המסע שהיא לקחה אותי אליו; על ניסויים שערכתי בסטודיו ובבית, כדי להבין טוב יותר איך אנחנו שואלים היום ואיך נוכל להשתפר בזה; על סוגי השאלות השונים ועל היישומים הטובים ביותר עבור כל סוג. ובמיוחד, על איך מעודדים תרבות ארגונית של שאילת שאלות טובות יותר.‍

במשך 6 חודשים למדנו מאות אפליקציות מובייל בדגש על חוויית המשתמש הראשונית שלהם. לאחר המחקר המעמיק הצלחנו לזהות את המנגונים השונים שנועדו להפוך את חוויית המשתמש הראשונה למושלמת – שימוש בווידאו, מיקרו-קופי, אילוסטרציה, אינטראקציה ועוד.ככלל, אפליקציות מובייל מתמודדות עם אחוז נטישה גבוה של משתמשים, בימים הראשונים לאחר ההתקנה והמפגש הראשון עם הממשק (4 מתוך 5 לא שורדים אפילו 72 שעות!).בהרצאה זאת ננתח את מבנה החוויה הראשונית ונייצר ארגז כלים פרקטי שילווה אתכם בפעם הבאה שתבנו חוויה כזאת.‍

"המין האנושי לא היה שורד לולא פיתחנו מנגנון קבלת החלטות המסוגל לבצע שיפוטים מהירים על בסיס מעט מאוד מידע" (מלקולם גלדוול). אנחנו נוטים לתאר את עצמנו כאנשים רציונאליים הפועלים משיקולי עלות-תועלת. עם זאת, מחקרים רבים שנעשו הראו שמידת השליטה שלנו בהחלטות שלנו היא מועטה עד כדי אפסית. המנגנון החלופי שלנו לקבלת החלטות, מופעל אוטומטית בין אם מדובר בהחלטה הנוגעת לעולם האמיתי או הוירטואלי.ההרצאה מאפשרת הצצה למתרחש במוחו של המשתמש והבנת הגורמים הלא מודעים מאחורי קבלת החלטות, באמצעות מערכת המאפשרת את ניתוח התנהגות הגולשים בזמן אמת. במהלך ההרצאה, המשלבת תיאוריה ופרקטיקה, תתוודעו לאופן שבו מתקבלות החלטות בעולם הוירטואלי, ולגורמים המודעים והלא מודעים המשפיעים עליהן.‍

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

"אתה לא המשתמש" הוא אחד השיעורים החשובים שכל מאפיין UI/UX צריך ללמוד. לא משנה כמה אתה מאפיין טוב, עד שהמוצר שלך פוגש את המשתמשים האמיתיים שלו, אין לך שום דרך לדעת כמה הוא טוב. כל החלטות ה UI שלך מבוססות על ניחוש בלבד. זה לא נשמע כמו היסוד הכי יציב לבסס עליו את הצלחת החברה או המוצר שלך…אז איך מתבססים על יותר מניחוש? איך גורמים למוצר לפגוש את המשתמשים שלו מוקדם יותר בתהליך? ולא פחות חשוב, איך לומדים משהו מועיל מהמפגש הזה? ב-30 דקות יציג ערן חלק מהתשובות של חברת Jifiti לשאלות האלה, בתור חברת מוצר שמתמודדת איתן כל יום. ההרצאה הזאת לא מכילה שום אמירות כלליות על אפיון ממשק משתמש. היא גם לא מכילה שום ציטוטים ממאמרים בסגנון "איך לעצב נכון" ו"מה משתמשים אוהבים". היא כן מכילה דוגמאות אמיתיות ומסקנות מעשיות שלמדו ב-Jifiti ממשתמשי המובייל וה-web של מוצרי החברה, ואי אפשר היה ללמוד בשום דרך אחרת. היא גם מכילה כלים שמנצלים ב-Jifiti כדי לשפר את הלימוד ממשתמשים, לעשות כמה שיותר ממנו עוד לפני שהמוצר באמת יוצא לשוק, וגם להמשיך אחרי שהוא כבר שם.

מחקר בשלבים שונים במעגל חיים של מוצר אינטראקטיבי – איך מה ולמה זה טוב. מחקר בפיתוח אסטרטגיה מוצרית וככלי לאופטימיזציה.‍

ישנן דרכים רבות לגשת לתהליך אפיון חוויית משתמש. עם השנים, כל אחד מפתח לעצמו את הדרך הנכונה עבורו ועבור הארגון שהוא פועל בו, מתודולוגיה ייחודית. בפאנל נשוחח עם הדוברים בפאנל ועם הקהל על המתודולגיה שלהם – אנשים שונים בארגונים מסוגים שונים – ונננסה ללמוד מהנסיון הייחודי של המשתתפים בשיחה.