פוסט זה עוסק על החשיבות של חווית משתמש באתרי איקומרס וכיצד היא יכולה להשפיע על התנהגות לקוחות, במיוחד במונחים של נטישת עגלה. המחברת (בר רחמים) מדגישה שש טעויות UX נפוצות שנראו באתרי מסחר אלקטרוני שונים שעלולות להוביל לנטישת העגלות שלהם ולעבור לאתרים אחרים. בנוסף, היא מדגישה את המשמעות של הצבת צרכי הלקוחות ותהליך ההזמנה שלהם במרכז עיצוב UX כדי להפחית את שיעורי הנטישה ולבנות אמון בחברה, בשירותיה ובמוצריה.

לכל אדם יש מטרה במה שהוא עושה. לפעמים המטרות מוגדרות היטב ולפעמים פחות מוגדרות… בכל אופן מטרה זה חשוב בחיים.

חוב עיצובי מתייחס לעלות המצטברת של ארגון כשנעשים קיצורי דרך או פשרות בתהליך העיצוב. DesignOps ממלא תפקיד מכריע בטיפול ופתרון חובות עיצוב באמצעות אסטרטגיות שונות.

Variables עוזרים לנו, מעצבי הסיסטם, לשמור על היסודות שלנו עקביים, גמישים ומוגדרים היטב, מה שכמובן מביא לכך שעבודת המעצבים תהיה יעילה יותר, מהירות הצוות גבוהה יותר ובאופן כללי כולם יהיו שמחים יותר

אפל משתמשת במניפולציות בחווית המשתמש של האייפון כדי להגביל את האפשרויות של המשתמשים. אבל מה אם ההגבלות האלו הן למעשה לטובתנו?

יש אנשים שלמדו איתי עיצוב מוצרים דיגיטליים במכללות, לפני כמה שנים (ואפילו לאחרונה) - והם מרגישים שרימו אותם. הם מרגישים ש*אני* רימיתי אותם. אחרי שיחה עם סטודנט היו לי המון מחשבות שלדעתי רלוונטיות לכל מיני אנשים - אנשים שחושבים להיכנס לתחום, אנשים שעומדים לסיים את הסימסטר הראשון שלהם בלימודים או בוגרים שכבר יושבים חודשים בבית, שולחים קו"ח ומשכתבים תיקי עבודות יפים בשביל אף אחד. חמש מחשבות על מכללות לעיצוב מוצרים דיגיטליים (UI\UX)

כל UXer אי פעם נתקל בתסכול הזה. בהודעת הunfortunately פעם אחר פעם, בחוסר אונים שמגיע עם המחשבה של "למה דווקא אני לא מצליח?"זה קשוח, אני יודע.גם אני קיבלתי בהתחלה שלי 256 (!!) הודעות כאלו.עם הזמן אתה לומד יותר בזכות ביקורות מאנשי מפתח, ניסוי וטעייה ומחקר אחר כאלו שכן הצליחו, ומזקק מזה את הפעולות שעלייך לעשות.וזה בדיוק מה שאני אכתוב כאן בנקודות.שנתחיל?‍

הפוסט הזה דן בשימוש באמפתיה ככלי מקצועי בתחום חווית המשתמש. למרות חשיבותה בחיינו האישיים, נטען כי אמפתיה אינה אמינה מספיק בעבודה מקצועית. הסיבה לכך היא "פער האמפתיה": קיים פער בין האופן בו אנחנו תופסים את רגשותיו של האחר לבין המציאות האמיתית, ויש לנו נטייה להגזים ביכולת שלנו להבין את האחר, במיוחד כאשר הוא שונה מאיתנו. כתוצאה מכך, שימוש באמפתיה עלול להוביל לפיתוח מוצרים וחוויות משתמש שאינם עונים על הצרכים האמיתיים של קהל היעד. במקום זאת, מומלץ להסתמך על נתונים אמיתיים ומחקר על התנהגות המשתמשים.

לאחרונה יוצא לי לבחון תיקי עבודות ולדבר עם לא מעט מעצבים שמתחילים את דרכם בעולם העיצוב.כדי להיות סיניור צריך המון דברים: כשרון, טכניקה, אבל לא פחות חשוב מיינדסט שעד שלא תשנו אותו לא תהיו סיניוריםאז קדימה בואו נבין איך לשנות את המיינדסט ולהתקדם מקצועית!

מסמך אפיון בסיסי: אל תוותרו על זהאני יודע, לכתוב מסמכים זה לא כיף, יותר כיף לעצב מסכים, לראות פרוטוטייפים זזים ולדמיין איך המוצר שלנו הולך לשנות את העולם.אבל האמת היא שבלי מסמך אפיון מפורט, יהיה קשה לנו להפוך את המוצר שלנו למציאות, אנחנו נעבוד בחוסר סדר, תסכול ונגיע למטרה מאוחר ממה שצפינו, אם בכלל.אני גם מבין, הזמן לוחץ והתקציב הוא לא תמיד מאפשר.אבל גם כתיבת מסמך בסיסי, תשתית ראשונית למסמך המפורט שיבוא לאחריו שכבר תעסיקו מנהל מוצר, יכול לעשות הבדל עצום ביעילות של העבודה ולבסוף גם יביא לתוצאותולכם מעצבי מוצר, אם אתם יכולים תעזרו ללקוחות ותכינו מסמך בסיסי בעצמכם, זה ישפר את העבודה שלכם פלאים והלקוחות יערכיו אתכם מאוד על כך.

בתוך ג'ונגל הכלים המתעדכן בלי הרף, האתרים האלה עברו את מבחן הזמן אצלי ⌚.

אז קראתם ולמדתם המון על ChatGPT, אבל האם אתם משתמשים בו למשימות היומיות שלכם בעבודה? משיחות עם קולגות וחברים, הופתעתי לגלות שהרבה משתמשים בו רק לעיתים רחוקות או בכלל לא.למה? יש מגוון סיבות: כי עדיין לא מצאו זמן ללמוד ולהתעמק בנושא, בגלל הקושי הכרוך בשינוי הרגלי עבודה או שניסו להשתמש והתבאסו שלקח להם יותר זמן להסביר לו את המשימה ואז לעשות איתו פינג פונג מאשר לעשות את המשימה בעצמם…

לא שומר סודות בפוסט הזה! עבדתי בצורה הזו עם עשרות לקוחות שיצאו מרוצים, שילמו בשמחה והמליצו עליי לאחרים. גם את האתר שלי עשיתי עם התהליך הזה.

קיצורי המקלדת האלה יגרמו לכם להספיק יותר, בפחות זמן, ועם פחות כאבי מפרק🤕

כאנשי חווית משתמש, אנו נדרשים לעצב ולאפיין ממשקים דיגיטליים שיאפשרו למשתמשים לבצע את משימתם על הצד הטוב ביותר ואפילו שיהנו מהדרך. כדי לעשות זאת, ראשית אנו צריכים לתכנן ולבנות ממשק שמיש ונגיש (Usability , Accessibility). כדי שממשק יהיה שמיש, בין היתר, הוא צריך להתאים לתנאי הסביבה שישתמשו בו. למרות שמשפט זה נשמע מובן מאליו, לרוב כשחושבים על תנאי סביבה של משתמשים לוקחים בחשבון מקרים גנריים כמו ישיבה נוחה במשרד, או שימוש ברחוב סואן במובייל, בעוד שלמעשה שימוש בממשקים דיגיטליים יכול להתרחש במגוון רחב של סביבות והקשרים. ישנם ממשקים שמשתמשים בהם בסיטואציות יותר קיצוניות כמו צלילה, טיפוס הרים, נסיעה מטלטלת ואפילו בשדה קרב. במקרים אלו יש חשיבות מרובה להתייחס לתנאי הסביבה בעת עיצוב הממשק. למעשה ישנם תנאי סביבה רבים שעלולים להשפיע על השימוש שלנו במוצר ולהוות אתגר או קושי. בגלל שממשקים דיגיטליים רבים, הם ויזואליים, אחד הגורמים המשפיעים ביותר הוא עיצוב ממשק משתמש UI לתנאי תאורה שונים.

אז כמו כל מערכת מורכבת טובה ובריאה, גם המערכת שלכם מכילה נתונים, או ברוב המקרים – הרבה נתונים. נשאלת השאלה המתבקשת – איך עוזרים למשתמש שלנו למצוא את המחט בתוך ערימת השחת? ובכן, יש כל מיני שיטות, היום נדבר לעומק על שיטת הפילטור (סינון בשפת הקודש). בשנים האחרונות, יצא לנו ב-UXpert לאפיין ולעצב מספר לא מבוטל של מערכות מורכבות מעולמות שונים ומגוונים: סייבר, בנקאות, רשתות תקשורת, ניהול משלוחים ושרשראות אספקה, ניהול משמרות, פנסיה, שדות תעופה, והרשימה עוד ארוכה. כמעט בכולן, חוץ מכמה יוצאות מן הכלל, הגענו לשלב שבו הווליום שנשמע מהמשרד של עופר (הגורו למערכות מורכבות אצלנו) עולה באופן דרסטי וטיעונים מלאי התלהבות עולים מן החדר – שלב הפילטור!

אוקי, פוסט קצר אך יעיל מאוד ושימושי מאוד. כלי AI הופכים להיות יותר ויותר משמעותיים בחיים של כולנו. גם בחיים האישיים וגם בחיים המקצועיים. אמנם לדעתי עוד יקח לא מעט זמן עד שכלים אלו יוכלו לחקות לגמרי התנהגות אנושית על כל המורכבות שלה, אבל זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בכלים האלו למשימות יותר פשוטות (או מורכבות יותר, תלוי כמה אנחנו סומכים על הדאטה שהם מפיקים וכמה הוא נכון). אז...קבלו מספר כלים שיכולים לעזור לכם:)

אוקי, פוסט קצר אך יעיל מאוד ושימושי מאוד.כלי AI הופכים להיות יותר ויותר משמעותיים בחיים של כולנו.גם בחיים האישיים וגם בחיים המקצועיים.אמנם לדעתי עוד יקח לא מעט זמן עד שכלים אלו יוכלו לחקות לגמרי התנהגות אנושית על כל המורכבות שלה, אבל זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בכלים האלו למשימות יותר פשוטות (או מורכבות יותר, תלוי כמה אנחנו סומכים על הדאטה שהם מפיקים וכמה הוא נכון).

רוב סקרי ה-UX מנוהלים בשלב ההאזנה הסופי של מחזור העיצוב. עם זאת, ישנם סוגים רבים ושונים של סקרים, שניתן להשתמש בהם ביעילות לאורך מחזור התכנון.

בדיקות שמישות או מחקר משתמשים הוא חלק מתת תחום של מחקר UX ותחת מערך מחקר הערכתי, כשרוצים להעריך פיתרון מסוים שאופיין ועוצב. בדיקות שמישות הינן בדיקות התנהגותיות של קהל יעד מסוים על המוצר ומבוססות על ניתוח התנהגותו בתרחישים מוגדרים. בבדיקות אלו בוחנים את האינטראקציה של משתמשים עם המוצר/אב טיפוס/ שלד עיצובי שבפיתוח. את הבדיקות מבצעים במהלך מספר שלבים בפיתוח המוצר, וגם כשהוא קיים ורוצים להעריך את השמישות שלו. לפני שנצלול להרחבה על הנושא, כדאי לפני זה לדעת- מה זה שמישות?