הפרק הזה הוא המשך ישיר לשיחה הקודמת על יצירת פרוטוטייפים מהירים באמצעות כלי בינה מלאכותית. הפעם צללנו לעולם שבו העיצוב הוא נקודת הפתיחה – דיברנו על גישה של UI First לפיתוח מוצרים.אירחתי את אבישי כהן, מנכ"ל Anima, לשיחה על הכלי שפיתחו שמאפשר פיבלוש ישיר מקובצי Figma לקוד חי. דיברנו על שני יוז-קייסים עיקריים:יצירת פורטפוליו בפיגמה וייצוא מיידי לאתר מתפקדעיצוב מסך, פיבלוש לפרוטוטייפ חי, ואז איטרציות באמצעות פרומפטיםשילבנו גם הדגמות וידאו חיות, ודיברנו על היתרונות בגישה שבה העיצוב מוביל – שליטה, חופש ויכולת לבחון רעיונות מהר מול משתמשים ומפתחים.‍לינק להדגמה בוידאו:https://youtu.be/N9nNaZ4_2pU?si=lBAUqjnLxXtfIpSSלינק להתנסות באנימה:https://www.animaapp.com/

בפרק הזה של רדיו באטן אני מארחת את גיורא פלדמן, VP Product Design של Hello Heart, לשיחה על הנקודה שבה עיצוב פוגש תרבות ארגונית - ועל יצירת תרבות עיצובית בריאה שמזיזה דברים בארגון.דיברנו על הדילמה שמעסיקה לא מעט מעצבים.ות ומנהלי.ות צוותים: איך שומרים על איכות, ומקצוענות - תוך כדי שממשיכים לנוע קדימה? איך עיצוב יכול להוביל תנועה ולא להיות צוואר בקבוק?גיורא שיתף באיך הוא מסתכל על עיצוב כחלק אינטגרלי מתרבות החברה. לא רק כ-output, אלא ככוח שמנהל שיח, מזיז תהליכים קדימה, ומחבר בין ביזנס, מוצר וצוותים שונים.הוא גם דיבר בכנות על המקומות שבהם אפשר להתקע, על דינמיקות ניהוליות מול צוותים אחרים, על הפערים בין חזון לעשייה - ועל מה עוזר להחזיר את העיצוב לקרקע, בלי לוותר על הערך.זה פרק על עיצוב ככוח ארגוני. זה מתחיל בתרבות הצוותית - איך מדברים, מתווכחים, משתפים, ואיך יוצרים מזה כח מניע שמשפיע באופן רוחבי על כל הארגון.עריכה: מרינה ברודסקיהאזנה נעימה! 🎧

כמו כל קבוצה סגורה גם להייטק ועיצוב יש שפה משלהם. מילים מקצועיות, הגדרות, ושלל תיאורים שמרגישים טבעיים לחלוטין לחברי הקבוצה, אך יהיו זרים למי שמביט מבחוץ. לשפה יש כוח, ובכדי להכנס ולהיות חלק ממועדון עיצוב המוצר חשוב שנכיר את השפה המקומית, המילים, והביטויים. השראת השבוע: https://www.anoda.co.il/

בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר. נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת. נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.

אנחנו נוהגים לחשוב על תהליכי גיוס כהליך לינארי, שבו נעים קדימה שלב אחרי שלב, עד שלבסוף מגיעים לקו הסיום. אך בעולם האמיתי לרוב ננהל מספר תהליכים לינארים במקביל, שמוביל ללחץ, טעויות, ובלבול. אם נרצה את הסיכוי הטוב ביותר לעבור את כל שלבי הראיונות, נצטרף למצוא טכניקות לניהול המידע, הזמן, והאנרגיה בצורה יעילה.

פרק 22: בעולם העבודה, אחת הדרכים הכי ברורות להגדיר רמה או ותק של מעצב היא על פי הטייטל שלו. ועד כמה שנרצה להגיד לעצמנו שאין לטייטלים משמעות, בסופו של דבר הדבר הראשון שאנחנו עושים אחרי קידום זה לרוץ לעדכן את הכותרת בלינקדאין. אבל לטייטלים יש משמעות יותר עמוקה מאשר כלי להשוויץ מול זרים באינטרנט - הם יכולים להיות כלי חשוב בניהול הקריירה. ההשראה השבועית: https://www.amazon.com/USAOPOLY-Vibrant-Guessing-Perfect-Together/dp/B084D2XQ9F?th=1

בשונה מהתקופה הפרה-היסטורית של שנות ה90, היום ישנן דרכים רבות להכנס לעולם העיצוב. מתעודה אקדמית של ארבע שנים, דרך מסלולי המרה מקצועיים, ועד למידה עצמאית עיקשת מול וידאויים של יוטיוב - איך אפשר לדעת מה הטכניקה הנכונה עבורך?

פרק 19: קריירה יכולה לקרות בשתי דרכים: הראשונה, בטעות. עבודה מובילה לעבודה שמובילה לעבודה, ולבסוף אפשר להסתכל במראה האחורית ולזהות מסלול שנוצר. השנייה, היא באופן מודע ומתוכנן, שבה הבנה עמוקה של עצמך מובילה אותנו למקומות שבו אנחנו נהנים, מרוויחים, ומתפתחים. בכדי לבנות את מצפן הקריירה שחסר לרבים מאיתנו הזמנו את עידן אפלמן, מרצה ויועץ קריירה, לחלוק עצות לניהול קריירה אפקטיבי. ההשראה השבועית: https://www.instagram.com/ux.ui.dan/

ישנן שתי דרכים להתקדם בקריירה: הדרך הקשה והדרך הקלה. הדרך הקשה כוללת ניסיון וטעייה, כשלונות, נפילות, והרבה כאב. והדרך הקלה? היא כוללת מנטור, שיוכל לענות על שאלות, ללוות תהליכים, לחלוק טריקים וסודות, ובסופו של דבר להעניק קיצור דרך אמיתי לשלב הבא בקריירה. ההשראה השבועית: MadS https://www.youtube.com/watch?v=Vm6_MDnj3Hg

פרק 17: לרוב מעצבים נוטים להיות זן אנשים שנהנה לשקוע בעבודה; אחרי הכל, מה יותר כיף מאשר יום ללא פגישות שבו אף אחד לא מכריח אותנו להרים את האף מהמסך? אך האמת היא שהמעצב המודרני נדרש להיות מודע לעולם שמסביבו, מטרנדים עיצוביים ועד חדשות טכנולוגיה ועסקים. העבודה שלנו כמעצבים, כמו תהליך העיצוב עצמו, חייב לכלול שיחה תמידית עם העולם הגדול, ויש לנו את החובה להשאר עם היד על דופק התעשייה. ההשראה השבועית: https://frnkl.co/ השראות אינסטגרם של תמר: https://www.tamarsegura.com/insta-inspiration

תרגילי בית דורשים כמות לא קטנה של שעות בכדי לפתור, אך פרוטוטייפ ברמה גבוהה הוא רק נקודת אמצע הדרך. החצי השני של המבחן הוא להציג את העבודה בפני פאנל של מגייסים, ולהסביר את התהליך שהביא אותנו מהבעיה לפתרון, עם תחנות עצירה בניתוח הבעיה, בניית פרסונות, הגדרת הפתרון ועוד. השראת השבוע: https://playbook.ebay.com/

אם אנחנו רוצים להעלות את הערך של עיצוב ויואיקס באירגון השלב הראשון זה לזהות בכלל באיזה שלב האירגון שלנו נמצא מבחינת החשיבות שיש לעיצוב. מכאן דורון נותנת לנו טיפים מעולים שנוכל לאמץ בשלבים כדי להגיע לשלב החמישי הנכסף.

אין דבר מרגש יותר מאשר להתחיל עבודה חדשה; אנשים חדשים, מוצר חדש, מכונת קפה חדשה. אך כגודל ההזדמנות גם קודם הסיכון - והחודש הראשון בעבודה טומן בתוכו כמות שווה של שניהם. הכניסה הרשמית לעבודה חדשה, תהליך האונבורדינג, דורש מאיתנו להיות אקטיביים, מתוכננים, ואסטרטגיים בכדי שנתחיל את המסע החדש ברגל ימין. השראת השבוע: https://www.youtube.com/watch?v=DYaq2sWTWAA

כיצד מעצבים אתרים שמניעים לפעולה? איך משפיעים על התנהגות גולשים?

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק, איך אנחנו ממציאים מחדש את הדרך שבה אנחנו מעצבים חוויות משתמש? זו השאלה העיקרית שהתעסקנו בה בפרק הזה, בו עדי לוין מארחת את דוד קלר, מנכ״ל ומייסד מאניוואן ישראל. בפרק דברנו על איך AI מאפשר ליצור תהליכי עיצוב חדשניים ומהירים, איך מראים ללקוח 200 קונספטים בלי לבלבל אותו, ועל שבירת המוצרים הרגילים שאנחנו מכירים ויצירת חוויות חדשות שמתאימות לעידן ולטכנולוגיה הנוכחים. דוד משתף בפרק על שלב הקונספט אקספלוריישן שהם יצרו במאניוואן – שם הבינה מלאכותית משנה את הדרך בה הם עובדים כבר בתהליכי העבודה שלהם. כאשר הם עובדים על מוצרים פיזים, כלי ה איי-איי מאפשרים להם לייצר ולסנן מאות קונספטים בצורה מסודרת וברורה, במקום להציג רק 3-4 רעיונות ללקוח כמו בדרך המסורתית. הפריימוורק הייחודי הזה משלב יצירה ואוצרות, ומביא לכך שהלקוחות מקבל לא רק יותר אפשרויות, אלא גם הבנה עמוקה יותר על מה שעובד ומה פחות – כי הם שותפים לתהליך. אפשר להבין די מהר שאחרי שעושים דבר כזה, קשה לחזור אחורה… דבר נוסף מעניין מאוד שהם מכניסים לתהליכים שלהם זהו רדאר טרנדים - כלי שפיתחו בעצמם ומחבר בין מודלי שפה, מאגרי מידע, ותובנות שמוזנות ידנית כדי ליצור מפת טרנדים ברורה ונגישה. הכלי הזה מאפשר ללקוחות לראות את התמונה הגדולה – מה צפוי לקרות בשנה הקרובה, בעוד שנתיים, ואפילו בעוד חמש שנים. אפשר להכניס שאלה כמו ״אני מנהלת של חברת מזון לילדים, באילו תחומים שווה לי להתמקד ולפתח מוצרים חדשים?״ לאחר מכן נקבל תשובה ויזואלית בצורה שתאפשר לנו לדבר על זה יחד - כל הסטייקהולדרים (וגם אנחנו המעצבים מאוד רלוונטים לכאן). כך ניתן לחזות לא רק את העתיד העסקי, אלא גם את הצרכים העתידיים של המשתמשים, ולתכנן בהתאם את המוצרים והחוויות. נכנסנו גם לעומק של חוויית משתמש בעידן הבינה המלאכותית. לפעמים מרגיש שכדי לא להשאר מאחור, חברות מוסיפות למוצרים שלהן חיבור לג׳יפיטי בתור השיח של המשתמש עם המערכת וחושבים שזה עושה את העבודה. אז זהו - שממש לא. הצ׳אט הוא דרך מאוד ספציפית לשפר את החיים שלנו, אבל לא כל מוצר צריך את זה, ולא לכל מוצר זה מספיק כדי לספק חוויה מדהימה למשתמשים. דוד מעלה את השאלה - האם אנחנו צריכים לעצב היום כמו לפני שנתיים, או שאולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על החוויה עצמה? לדוגמה, האם חוויית משתמש צריכה להיראות אותו דבר לכולם, או להפוך לפרסונלית לכל יוזר? שווה לראות את הקונספט המגניב שהם עשו לאיקאה - ובו הגדירו מחדש את חווית הקנייה הדיגיטלית. אז נכון, זה לא משהו שיצא בשנה הקרובה, אבל חשוב לחלום רחוק כדי להבין לאיפה אנחנו רוצים להגיע. לסיכום ומצד שני (ויש כזה), צריך לזכור ולא לבטל שנים של UX שהוכיח את עצמו (כמו הכנסת פילטרים שעוזרים לקבל החלטות). היום, עם שימוש בצ׳אט חכם לחוויות איקומרס לדוגמא, אנחנו לפעמים מחזירים את החוויה לנקודת ההתחלה – ודורשים מהמשתשמש לשאול שאלה פתוחה. האתגר שלנו המעצבים הוא לשלב את החדש מבלי לאבד את מה שעבד. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

תלוי בגודל החברה, לפעמים מסע ראיונות העבודה יעבור דרך המשרד הפינתי של המנכ״ל. בשונה מראיונות מקצועיים שבוחנים יכולות ביצוע, וראיונות אישיותיים שבוחנים אופי והתאמה, ראיון מנכ״ל בוחן הכל וכלום באותו זמן. נשמע מסתורי? לחלוטין. ולכן ראיון עם האדם ששמו כתוב על הדלת דורש הכנה.

פרק 9: אומרים שעיצוב הוא ספורט קבוצתי, עובדה שנכונה במיוחד כשמדובר בבניית קריירה. האנשים שנכיר, בין אם חברים קרובים ובין אם מכרי עבודה, הם יהיו אלה שיפתחו הכי הרבה דלתות במסע הקריירה. לעיתים היכולת לאסוף קשרים ולבנות רשת תמיכה תעזור לקדם את מסע העיצוב שלנו יותר מכל קיצור מקשים חדש בפיגמה. ההשראה השבועית: https://www.youtube.com/watch?v=AX2uz2XYkbo

בשנים האחרונות הגיע לחופינו סוג חדש של ראיון עבודה, שנהיה יותר ויותר פופולרי: תרגיל הלוח. במקום לקבל תרגיל עיצובי הביתה שיכול לקחת עשרות שעות, חברות רבות בוחרות בפורמט שבו המועמד עובר תהליך מוצרי שלם בפחות משישים דקות. זהו אתגר חדש עבור מעצבים רבים, שלפתע צריכים לצמצם את תהליך פתרון הבעיות לשעה, לדבר ולתקשר את התהליך בזמן אמת, ולעצב פתרון מוצרי ללא פיקסלים. ההשראה השבועית: https://public.tableau.com/app/discover

בפרק הזה עדי התרגשה לארח את ד״ר יעקב גרינשפן. יעקב הוא מומחה לאפיון ממשקי משתמש, והוא מסוג האנשים שיכול להפוך כל מילה לנושא שיחה שלם, ויכול לדבר עליו שעות. כמות הידע שיש לו ואסף לאורך 25 שנות הקריירה שלו היא מרשימה מאוד, ואפילו מרתק לשמוע ממנו דוגמאות שקשורות בטכנולוגיות שכבר עברו מהעולם… 🙃 (לא מפתיע שהעקרונות נשארו דומים). בפרק הזה דיבר עם עדי על עקרונות קוגנטיביים בעיצוב אונבורדינג. לא חיפשנו מדריך קסמים של "עשה ואל תעשה", אלא ניסינו להבין מה באמת קורה בראש של משתמשים בתהליך הזה. יעקב הסביר על הרמות העמוקות הקוגניטיביות שאנחנו עוברים וצריכים לדעת כאשר אנחנו מעצבים אנבורדינג. התחלנו בלדבר על על מתי אונבורדינג מתחיל ומתי נגמר. יעקב טען שאונבורדינג לא מתחיל בהכנסת האימייל ולא נגמר בהרשמה, אלא הרבה לפני ואחרי. הוא דיבר על החשיבות של תפיסת המוצר על ידי המשתמשים, ועל זה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המחשבות והדעות שיש למשתמשים עוד לפני שהם בכלל נכנסים למוצר. עוד נושא מעניין שדברו עליו היה מה הופך אונבורדינג למוצלח. יעקב טען שצריך להפריד בין הצלחה במדדי הקונברז׳ן שהגדרנו לעצמנו לבין הצלחה של האונבורדינג לאורך זמן. אונבורדינג מוצלח הוא הרבה יותר משילם/נרשם/מסר פרטים. הסיבה היא שמה שקורה בתהליך הראשוני, חייב להיות בהלימה עם המוצר עצמו. אחרת יכול להתפתח פער בין מה שהבנתי שהמוצר הוא, לבין מה שאקבל בפועל. ובמקרה הטוב המשתמשת כבר נרשמה, ובמקרה הפחות טוב היא בכלל לא נרשמה, כי לא הבינה את הדבר הבסיסי ביותר - מה הוא המוצר הזה בכלל. יעקב סיפר על "קיללת הידע" - הקושי שלנו, כאנשי מקצוע, לחשוב מנקודת מבט של מי שלא מכיר את המוצר. זה קריטי לבנות את הידע של המשתמשים על המוצר בצורה נכונה - לא לאט מידי ולא מהר מידי. לתת בדיוק את המידע שהם צריכים בכל נקודת זמן. פעמים רבות יעקב ראה מוצרים נכשלים מכיוון שהיוזרים לא הבינו את הדבר הבסיסי ביותר - מה המוצר שאותו ירכשו. שיטה מעולה לבדוק את עצמנו היא לשאול את עצמנו (ואת המשתמשים) - האם יש הלימה נכונה בין מה שהמשתמש יכול לדעת, לבין מה שהוא צריך לדעת. יעקב גרינשפן הוא ממקימי חברת UI, בעשור האחרון יעקב מאפיין קונספטים לממשקי משתמש לחברות גדולות כמו גם קטנות ומלמד מספר קורסים בתחום ה-UX באוניברסיטת רייכמן. בנוסף מלווה סטארטאפים ומעביר הרצאות וסדנאות בארץ וברחבי העולם. ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. ההרצאה של יעקב נקראת - ״כשהמוח בלחץ: איך לתכנן UX מתוך חשיבה על עומס קוגניטיבי?״, ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי

מזל טוב, הגעתם לקו הסיום - קיבלתם חוזה! אבל... האם זה באמת קו הסיום? קריאת חוזה וניהול משא ומתן על הפרטים הוא שלב משל עצמו, שדורש זמן ותשומת לב. חוזה עבודה כולל המון פרטים, ממשכורת ומניות ועד ימי חופשה וביטחון מידע, והכל כתוב בשפה משפטית שכמעט נועדה לבלבל. אך עם ידע מקדים והכלים הנכונים, כל מעצב יכול לפענח חוזה ולהגיע למעמד החתימה.

בפרק התארחו: מירב רון - מעצבת מוצר בכירה ומובילת הדיזיין סיסטם ב-monday.com. מתמחה בתהליכי עיצוב והטמעה של דיזיין סיסטמס במערכות מורכבות, מרצה, מנטורית ואמא. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על הם דיברו: הקראש של עידו על מאנדיי אופי ומבנה צוות העיצוב במאנדיי למה חשוב שמוצר יהיה ״יפה״? מה החשיבות של עיצוב במוצר ובארגון בכלל? מה התפקיד של דיזיין סיסטם אל מול העיצוב? הכח של סיסטם - איך לתת מקום למעצבים מבלי להתפשר על עיצוב איך עובד הדיזיין סיסטם של מאנדיי בדיקות שמישות של הדיזיין סיסטם ולמה זה חשוב מה לאג׳ייל ולעבודה על דיזיין סיסטם האם דיזיין סיסטם מפריע ליצירתיות? גרסאות של הדיזיין סיסטם בסביבה אג׳ילית (versioning) איך דוקומנטציה באה לידי ביטוי בברנד של מאנדיי? מה הקשר בין הברנד למוצר? תהליכים ושינויים במערכת של מאנדיי מה ההבדל בחשיבה של מעצבי ברנד ומעצבי סיסטם? תהליכי ברנד במאנדיי והקשר של הברנד לסיסטם

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

אתי לייפר שרביט - מעצבת ותיקה בעלת ניסיון עשיר בעולם העיצוב. בנתה אינספור Design Systems והובילה תהליכי DesOps בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל. אוהבת לרכוב על אופניים ושוקולד לינט מריר עם מלח ים. יוליה סקיגר - מעצבת עם רקע של פרודקט דיזיין במגוון מערכות מורכבות. ניהלה ובנתה Design Systems של חברות מובילות בישראל. מתמחה בבניית תשתיות חכמות אשר תומכות במערכות white label. אוהבת לגלות את הטוקנים בכל בוקר מחדש ומאתגרת את הקשר עם עיצוב לפיתוח בכל פרויקט. על מה הם דיברו בפרק: מי אנחנו? מה התפקיד שלנו כדיזיין אופס? מה זה דיזיין אופס בכלל? מהי עבודת הדייזין אופס ביום-יום? האם דיזיין אופס זה למעשה עבודת UI? - מה זה תהליך קונטריביושן? למה צריך סיסטם ותהליכי קונטריובשן? מה האימפקט הכלכלי של עבודה עם סיסטם? מה זה אומר תהליכי התבגרות של חברה ואיך זה קורה בפועל? איך מודדים את היעילות של הסיסטם? קשיים ביום-יום בעבודה על פיגמה ועם דיזיין סיסטם איך דיזיין אופס יכול לעזור למעצבים ביום-יום? איך פיגמה והסיסטם משמשים ככלי חשיבה? מה זה ניהול של תהליכי Scaling של חברה? מסר לאומה

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

כיצד דיזיין סיסטם יכול להפוך מכלי טכני למתודולוגיה שמשפרת את חוויית המשתמשים שלנו? איך נייצר מתוך המטא-דאטה של הדיזיין סיסטם שלנו תובנות, שישפיעו באופן ישיר על האופן שבו אנחנו מעצבים? איך נוודא שהדיזיין סיסטם לא רק שלא מגביל אותנו, אלא להיפך – מאפשר לנו להיות מעצבים טובים יותר? בהרצאה זו, מירב תשתף במתודולוגיות ובכלים הפרקטיים איתם עובדים בצוות הדיזיין סיסטם במאנדיי, תוך מתן דוגמאות מתהליכי עיצוב שנעשו בשנה האחרונה. הכלים והמתודולוגיות הללו מאפשרים לצוותי עיצוב המוצר בחברה לייצר חוויית משתמש טובה יותר. ההרצאה תציע אפשרות לפיתוח הדיזיין סיסטם לשלב הבא שלו, מתוך ההבנה שכבר לא מדובר רק ב"אבני לגו" לבניית המוצר, אלא במוצר בפני עצמו שמאפשר לנו לעצב חוויית משתמש טובה יותר.

בפרק הזה אירחתי את מושון, שדיבר על התשוקה שלו לויזואליזציה ומיפוי.

השאלה ״איך עושים רילוקיישן כמעצבים״ עולה בקבוצה כל הזמן והמחשבות על עבודה מחוץ לישראל עוברות בראש של הרבה מעצבים. בזום הקרוב, נדבר עם שלושה מעצבים ישראלים שעובדים מחוץ לישראל במודלים שונים.

צחי דינר הוא ראש המחלקה לתקשורת חזותית בחולון. היתה לי שיחה מעניינת על השאלות המוכרות בהכשרת מעצבים.

אילן, דמות מרתקת בנוף העיצוב הישראלי, שיתף אותנו בדרך, בראייה המיוחדת, והחזון שלו על חדשנות, עיצוב ותקשורת בארגון.

אפליקציות רבות כוללות כדף פתיחה לוח מחוונים – dashboard. הדשבורד הוא גם פונקציונלי, גם אסתטי, וגם מהווה מעין חלון-ראווה של האפליקציה, ויכול להציג באופן חי ומושך את יתרונותיה עבור המשתמש. הוא כלי ויזואלי חזק לביטוי הערכים שאנו רוצים להדגיש, וזאת באמצעות נתונים חיים של המשתמש עצמו. במקביל, ה-dashboard הוא נקודת ההתחלה של השימוש באפליקציה, ולכן אמור לתמוך היטב בתרחישי השימוש, ה-workflows, הראשוניים. איך ליישב את הדרישות האלה? כיצד לתכנן דשבורד אפקטיבי: מושך, נעים, שמכיל מספיק אינפורמציה אך אינו מרתיע, ומאזן כל זאת עם פונקציונליות? כיצד לשלב רעיונות אינפוגרפיים בתוך ה-design-pattern הדשבורדי? מאידך, לא בכל מקום דשבורד הוא הפיתרון הנכון; מתי עדיף לוותר על דשבורד לטובת פתרונות אחרים?‍

נניח שאתם מאפיינים או מעצבים של מוצרי מובייל, תדמית ואינטרנט. אתם ממש ממש טובים בזה. באמת. אבל התחרות בשוק גדולה, הלקוחות באים והולכים ותכל'ס – צריך לעבוד פה ממש קשה בשביל להוציא מזה פרנסה.יום אחד בא לקוח גדול עם כיסים עמוקים ואומר- בואו תעשו לי את המוצר הזה שלי: יש לי מאה קבוצות פיתוח בכל העולם, אני צריך מערכת שתאפשר לקבוצות לנהל את הפיתוח הפנימי שלהן, בקורלציה מלאה עם הקבוצות המקבילות ובו בזמן – תאפשר לי לעקוב אחר קצב העבודה בכל הקבוצות, לנתר את צווארי הבקבוק וליישם פתרונות פרו-אקטיביים.ברור לכם שזה גדול, ברור לכם שיש פה כסף וברור לכם שזה אתגר שעוד לא התמודדתם אתו עד היום. עכשיו עומדות לפניכם שתי אפשרויות: לקחת או לא לקחת. אם לא תיקחו – נשארתם באזור הבטוח שלכם. לא העזתם – ולא נכשלתם. אם תקחו – אתם נכנסים לארץ לא נודעת – ומתחילים לשחק בליגה של הגדולים.אנחנו ננסה לברר איך עושים את הקפיצה, המחשבתית והמקצועית, שתאפשר לכם לעלות למגרש, לשחק בביטחון ולצבור את הניסיון הדרוש כדי להפוך לאנשי פרו אמיתיים.‍

סיימתם לימודים והתחלתם לעבוד. לימדו אותכם איך לאפיין wireframes, איך לתכנן user journeys ואפילו פרסונות. אבל הזמן עובר (כי זה מה שהוא עושה הכי טוב) ואז מגיע הדבר, שלא לימדו אתכם עליו כלום: קידום. הצעה לתפקיד הובלה. או אולי, החלטתם לבד לעשות את הצעד. אבל מה צריך לדעת כדי להוביל? ועוד צוות עיצוב… בהרצאה ישי ישתף מניסיונו בתור מוביל ובתור מי שעבר לצד ההובלה. הוא ישתף חלק מהמתודולוגיות שהוא למד תוך כדי התפקיד לצד שאלות שהציב לעצמו, או אולי היה צריך להציב לעצמו לפני שהחליט לנהל.

אבירן רווח הוא מעצב מוצר מהותיקים בסצנה, מרצה בשנקר, הקים והיה הבעלים של סטודיו פומיקה שנמכר לסולוטו. היום אנחנו מדברים על קומפוננטות, אבל לא רק מהכיוון העיצובי, אלא מהזווית של המתכנתים. אבירן מסביר לנו מה הבעיות הכי קשות שיש היום בהקשר לשימוש בקומפוננטות קוד, מה הבעיה עם המודל הנוכחי של גיטהאב ואיך החברה שבה הוא עובד - ביט - רוצה לפתור את הבעיות האלה. תתכוננו לשיחה טכנית ועמוקה :)

הגזע האנושי חייב להבין. אנחנו חייבים להבין מדוע דברים קורים, ותמיד מחפשים סיבה והסבר, גם כשהם לא שם. זו הסיבה לכך שאנשים צריכים לדעת מדוע הבנק דחה את בקשת ההלוואה שלהם או מדוע המרק יצא תפל. זה ממש לא משנה אם מדובר במערכות אנושיות או במערכות טכנולוגיות. אבל הנה העניין: מערכות AI – ובמיוחד המורכבות והמתוחכמות שביניהן – קשות מאוד להבנה על ידי משתמשים.ות. כלומר, הן מספקות למשתמשים.ות המלצות והחלטות נפלאות. אבל זה מגיע עם מחיר כבד של הבנת ה"מדוע קיבלתי את ההמלצה הזו?" – ומי אוהבת לסמוך על המלצה שהיא לא מבינה את הרציונל שלה? בהרצאה זו יעקב ידבר על הדרכים להסביר למשתמש.ת את תוצאות פעילותה של מערכת AI באופן פשוט ונהיר. כיצד מאפשרים למשתמשות.ים לבטוח בתוצאות? כיצד מונעים רגשות שליליים של משתמשים.ות? אלו הם אתגרי UX חדשים לחלוטין שאף זכו לשם XAI – קיצור של eXplainable AI , אתגרים ששכיחותם הולכת ועולה עם חדירת מערכות AI לעולמנו. מבחינת עולם ה-UX, התחום עדיין בחיתוליו, אבל ישנם לא מעט דברים שכבר אפשר לעשות. ובניתוח הבעיה, דוגמאות לפתרונות והצגת כלים למומחי.ות UX לאתגרים אלו תעסוק ההרצאה כולה.

מערכת Beyeonics One היא מיקרוסקופ דיגיטלי לניתוחי עיניים, העושה שימוש בטכנולוגית קסדות טייסי קרב. תמונת המיקרוסקופ ומידע רפואי מוצגים במערכת ראש אותה חובש המנתח. אותה מערכת ראש מאפשרת למנתח גם לשלוט על פעולות המיקרוסקופ, ללא שימוש בידיים. הטכנולוגיה של Beyeonics One מורכבת מאד, ומאפשרת הרבה יכולות, אבל הממשק חייב להיות פשוט להפעלה וקל ללמידה. בהרצאה יתאר מיקי את הפעולות שנעשו להקטנת מורכבות ממשק המערכת, כך שיהיה נוח ופשוט כבר בהפעלה הראשונה.

צמיחה מהירה בחברה מביאה איתה אתגרים רבים, חלקם ניהוליים, עסקיים ועיצוביים.כיצד ניתן לקדם תעדוף שיוביל לשיפור בעיצוב חווית המשתמש למרות אותם אתגרים? ואיך מעצבים יכולים להבטיח השפעה מירבית על הארגון כולו בעזרת הגדרת תרבות עיצוב בשלב מוקדם.בואו לשמוע על האתגרים שחוות חברות בצמיחה מהירה ומהן הן דרכי ההתמודדות הנכונות שיבטיחו את ההצלחה שלהן. כיצד להוביל שינוי עיצובי תוך כדי צמיחה מהירה - עידן יניב עיצוב חווית משתמש פשוטה ויעילה היא קריטית להשגת יעדים עסקיים. אבל התעדוף של משאבים לעיצוב כחלק מה Roadmap מהווים פעמים רבות אתגר עבור חברה בקצב גדילה מהיר כאשר יש מגוון רחב של צרכים ושיקולים. כיצד ניתן לקדם תעדוף שיוביל לשיפור בעיצוב חווית המשתמש? בהרצאה אציג דרכי פעולה שעוזרות לחבר את המטרות העיצוביות למטרות העסקיות ואילו טקטיקות יכולות להניע לשינוי עיצובי במוצר שלכםכאבי גדילה - התמודדות עם צמיחה מהירה - ד״ר טלי לביאחברות שנמצאות בתהליך צמיחה מהיר נדרשות לעשות התאמות בכדי להמשיך להצליח ולגדול. בהרצאה אציג אתגרים ניהוליים, עסקיים ועיצוביים הנובעים מגדילה מהירה של החברה, אחלוק רעיונות וכיוונים להתמודד עם האתגרים ואפרט את ההזדמנויות הטמונות בעבודה בסביבה כזו.לעצב תרבות עיצוב - עמרי דבירתרבות, ותרבות עיצוב במיוחד, היא דבר שכולנו מרגישים, אך קשה להגדיר בצורה מדוייקת. לעיתים נראה שתרבות עיצוב היא מעין כוח מסתורי שנרקם מעצמו, שילוב אנרגיות מיסטי של כל חברי הצוות. אך תרבות, כמו כל פרוייקט עיצובי, בנוי מרצף של החלטות שנועדו לפתור בעיה אנושית. בין אם מדובר בצוות של מעצב.ת יחיד.ה, ובין אם צוות של עשרות מעצבים - הגדרת תרבות עיצוב בשלב מוקדם יכולה לעזור לבנות מוצרים טובים יותר, ולהעניק למעצבים בצוות יכולת השפעה אסטרטגית על הארגון כולו.‍

!!! מדריך הווידאו המקיף לאיך נכנסים לתחום !!! הכל, הכל פה ! הקהילה הגדולה ברשת - #כולאלייק בשיתוף המכון להעצמת משתמשים קיימה פאנל מומחים הכולל את ד"ר עופר מונר (אנוכי), ד"ר דוד גלולה ומר טל סולומון על הדרכים לכניסה לעולם המרתק של אפיון חוויית משתמש. כל מה שרציתם לדעת בשעתיים צפייה. רוצים להכנס לתחום ה UX/UI? * מה זה בכלל אפיון חוויית משתמש? * מה ההבדל בין UX ל UI? * מה התפקיד של איש חוויית משתמש בפועל ומהם תפקידי המשנה? * מהם מסלולי הכניסה לתחום: תואר או קורס ואיזה רקע נדרש? * איך להתקבל לעבודה בתחום? מה מעסיקים רוצים לראות בתיק העבודות? מה השכר ? * איך מתקדמים? מה אופקי התעסוקה? * מה העתיד צופן למקצוע? על המשתתפים בפאנל: ד״ר עופר מונר - מייסד ובעלים של UXer – אפיון, ייעוץ והדרכת חוויית משתמש המנהל האקדמי של התוכנית ללימודי UX של לימודי חוץ אוניברסיטת חיפה שלוחת ת"א, מרצה לפסיכולוגיה ואפיון חוויית משתמש באקדמית ת"א יפו ובאוניברסיטת ת"א. ד״ר דוד גלולה - מנכ"ל חברת ProUX לפרויקטי תוכנה וחוויית משתמש, ראש מכון המחקר UED להעצמת משתמשים, מרצה לאינטראקצית אדם-מחשב במכללות האקדמיות עמק יזרעאל ותל אביב-יפו. טל סולומון - מוביל צוות העיצוב בחברת Redis, ומנהל מסלול הלימודים בפסיכולוגיה וחוויית משתמש במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. תהנו 🙂

המיטאפ כלל 3 הרצאות של רז כהן ודור בן שמעון, עידו זייפמן חיים ובן בנחורין: 1. Penta - נקודות משמעותיות ביצירה ופיתוח הדיזיין סיסטם בפייבר - רז כהן ודור בן שמעון. 2. למה להיות שכיר ועצמאי אם אפשר גם וגם - גרסת 2.0 - עידו זייפמן. 3. ,NFTקוד, אומנות ועוד - בן בנחורין

המיטאפ כלל 3 הרצאות של יאיר רונן, תום אבן ויגור שגלוב: 1. כיצד להשפיע כמעצב מוצר? - יאיר רונן 2. איך לעצב התנהגות? - תום אבן 3. האבולוציה של Wix Pricing Page:, איך חיפשנו (ומצאנו) מפגש בין המשתמשים לביזנס - יגור שגלוב