איך לעשות הסבה מקצועית מאדריכלות לעיצוב ממשק וחוויית משתמש. בפרק של היום אני אארח את אילן דראי, סיניור קריאייטיב דיירקטור ב aqua security, ממקימי Inkod סטודיו לעיצוב, מחבר הספר Fusion Experience וכמובן המנטור הכי חם ואוהב שקיים בעולם, זאת הסיבה שכל מי שיגיע לאילן דרך הפודקסט יקבל שעה של מנטורינג חינם איתו! וביחד איתו תהיה איתנו גם עדן שי לינדר המוכשרת שנכנסה לי ללב מזמן כשביקשה ממני לעזור לה למצוא עבודה כמעצבת אחרי שהייתה אדריכלית. עדן אני לא ארגע עד שלא יהיה לך תן ביס וטייטל של מעצבת בחברה שאת רוצה לעבוד בה. הפרק הראשון מוקדש לך!

איך תדעו אם הגעתם לנקודה שאתם יכולים להתפתח לניהול, שהגיע הזמן להתקדם לתפקיד ניהולי? וכשתגיעו לתפקיד ניהול של אנשים, איך עושים את זה? מאיפה מתחילים ואיזה כלים יכולים לעזור לכם לעשות את זה בהצלחה? מה התפקיד של פוליטיקה ארגונית בתפקיד המנהל.ת ואיפה תוכלו לקבל השראה וטקטיקות לפעולה? בפרק הפעם על התקדמות לתפקיד ניהול ויצירת הובלה תומכת ומקדמת, היתה לי שיחה מדהימה, פוקחת עיניים ומלאת תובנות וטיפים ממנהלת שהלוואי ותהיה לי הזדמנות לעבוד תחתיה, או מישהי כמוהה יום אחד, שגית סיגל. אם יש לכם התלבטויות או שאלות לגבי ניהול והובלת צוות, איך לדעת אם זה בשבילכם, ואיך לעשות את זה בהצלחה- זה הפרק בשבילכם. אוצרות מובטחים בפנים. את שגית ניתן למצא כאן: https://www.linkedin.com/in/sagit-siegal-8433b/ Julie Zhuo) - ספר חובה למנהלים ומנהלות עם טקטיקות ועצות לניהול אפקטיבי ומיטיב ברנה בראון (Brene Brown) - Podcast https://open.spotify.com/show/4P86ZzHf7EOlRG7do9LkKZ?si=0f10d6825bdc4d8d

מה צריך לעשות כדי ליצור קולבורציה מעולה בין צוותי עיצוב, פיתוח וניהול מוצר? מה כל אחד צריך להביא לשולחן כדי שיהיה לנו ׳דרים טים׳? איך נוכל לייצר בהירות בצוות ולמנוע חיכוכים וקונפליקטים בין החברים? ואיך כל זה קשור לפיגמה?! הצטרפו אלינו לפרק בו נדב ואני ננסה לענות על כל השאלות האלה ועוד מתוך הנסיון שהיה לנו בעבודה. הכנו לכם גם קובץ טמפלט לניהול משימות, משיקוף האסטרטגיה לצוות, דרך חלוקת משימות והגדרת תחומי אחריות ועד שיתוף סטטוס התקדמות ומסכים מעוצבים. כדאי לפתוח את הקובץ לפני האזנה: https://www.figma.com/community/file/1199975991201542910

נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת. הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה. אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?

יש רגעים בחיים שנתקלים במשהו קסום, והחיים לא חוזרים להיות כמו שהיו לפני אותו רגע.‍ככה אני מרגישה לגבי העולם של Design Thinking.‍השבוע אירחתי את דורון אגוזי המופלאה, לשיחה שבה חלקנו את אהבתנו לשיטה ולכלים שהיא טומנת בחובה.‍שוחחנו על הערך והיעילות שהיא מספקת, על כלים שאהובים עלינו במיוחד, ועל מקורות מידע שבהם למדנו כל מה שרק יכולנו על השיטה ששינתה את חיינו.‍את דורון אפשר למצא כאן:‍https://www.linkedin.com/in/doron-egozi/

הפעם הפרק מוקדש לרצפים Streaks. מה זה רצף? הנה כמה דוגמאות: השלמה של שבעה ימי לימוד שפה במהלך השבוע (Duolingo). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם תרגלתם.ן מדיטציה (Headspace). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם ״הסתנאפתם.ן״ עם חבר.ה (Snapchat). למה צריך רצף? כדי להגביר את המוטיבציה של משתמשים להתמיד במשימות באופן עקבי לאורך זמן. מתי נשתמש ברצף? כאשר ההגעה ליעד דורשת השקעת זמן רב (רכישת שפה, הורדת משקל, כניסה לכושר גופני, …). איך בונים רצף? האזינו לפרק :)ֿ

מהן הטעויות שכדאי להימנע מהן כשעושים מחקר מתחרים? איך עושים את זה בחברות B2C ו-B2B? ומה הדרך הכי טובה ללמוד עוד על המתחרים שלנו? מחקר מתחרים הוא אחד הכלים הכי חשובים לסטארטאפ – הוא יכול לעזור לנו ללמוד עוד על השוק שבו אנחנו פועלים, לוודא שאנחנו מבדילים את עצמנו משאר התחרות, והוא אפילו קריטי לתהליכי השקעה. עם זאת, כשניגשים למחקר מתחרים יש לא מעט טעויות שכדאי להימנע מהן, ופרקטיקות שניתן ליישם כדי לוודא שאנחנו מאפטמים את השימוש בכלי הזה. השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם רן ארז, Product Lead במאנדיי והמייסד של קהילת Becoming Product Manager על כל מה שצריך לדעת על מחקר מתחרים. רן משתף בסוג המתחרים שצריך לקחת בחשבון כשעושים מחקר כזה, בשיטות ללמוד על המתחרים ישירות מהמשתמשים שלהם, ובאיזה נקודות בחיי סטארטאפ נכון להתמקד בזה.

בסוף חודש דצמבר, ממש רגע לפני ששנת 2023 מתחילההוציאה האקדמיה ללשון העברית פוסט ברשתות החברתיות שעורר הרבה גלים ודיון סוער, על תקינותה של כתיבת "הנקודה המגדרית". (לינק לפרסום בהמשך)בעקבות הפוסט התעורר דיון מאד מעניין והחלטנו לעשות קצת סדר, לטובת מאזינות ומאזיני הפודקאסט‍בפרק התארחה דפנה אייזנרייך המופלאה, מנהלת יוזמת ״דברו אלינו״,וביחד ניסינו  לפרק את הסוגיה סביב הנקודה הסוררת, לתת קווים מנחים והמלצות ליצירת שיח שיוויוני מגדרית במוצרים דיגיטליים‍

כמה עובדות על ספוטיפיי (נכון ל- 2022): 180 מיליון מנויים, 70 מיליון שירים, 2.9 מיליון פודקאסטים (אנחנו אחד מהם!), ~10 מיליון יורו הכנסות בשנה שעברה. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: (כמעט) לא עושים שימוש בנוטיפיקציות, בונים הרגלים (מה קורה כל יום שני?), מייצרים תחושת מחסור (מה קורה כל יום שני?), בונים ציפייה (מה קורה בסוף השנה?), ועוד (האזינו לפרק!). ו… עוד עובדות שמעניינות (בעיקר אותנו ואולי גם אתכם, נכון לסוף 2022): יצרנו 448 דקות של תוכן (14 פרקים), 40% מהמאזינים שלנו עוקבים אחרי הפודקאסט, הדירוג שלנו הוא 4.9 (מתוך 5!), ביחס לשנה שעברה יש עלייה במספר שעות האזנה (229%), מספר העוקבים (185%) ומספר המאזינים (122%).

איך אפשר לוודא שכל פיצ׳ר חדש שאנחנו משחררים ייבנה לפי פידבק ממשתמשים? למה חשוב לייצר מערכת שמתייגת את הטיקטים של שירות הלקוחות? איך נראה שיתוף פעולה אידיאלי בין צוות המוצר לצוות ה-CX? חלק טבעי מצמיחה של חברה הוא היפרדות של מחלקות – החברה הולכת וגדלה, וגם מחלקות שהיו רגילות לעבוד באופן צמוד מתחילות להתרחק זו מזו. אחד משיתופי הפעולה האלו שייך לעבודה המשותפת בין צוותי המוצר לצוותי שירות הלקוחות, או ה-CX. אם בתחילת הדרך הם ימצאו את עצמם יושבים פיזית אחד ליד השני ויוכלו להעביר ישירות פידבקים שמגיעים מהמשתמשים, בשלבים מתקדמים יותר כל אחד מהצדדים נשאב לעבודה שלו והתקשורת ביניהם עלולה להתמעט.אבל היכולת של שתי המחלקות האלו להמשיך ולעבוד יחד באופן צמוד היא קריטית לחוויית המשתמש, וכדי לוודא שאנחנו ממשיכים להישאר מחוברים למשתמשים שלנו גם בצמיחה. אם צוותי המוצר ירוצו על פיצ׳רים חדשים מבלי לעבוד בצורה מסודרת עם צוותי ה-CX, הם יוכלו למצוא את עצמם משקיעים ימים ארוכים בפתרון של בעיה שנוגעת לחלק קטן של המשתמשים, או עובדים על פיצ׳ר חדש בעוד שהחוויה של משתמשים בפיצ׳רים קודמים עוד לא שלמה.אדוה שיסגל מדברת עם דותן אגוזי, Product Lead במאנדיי ועם דניאל גליקמן, CX Knowledge Manager במאנדי, על איך העבודה המשותפת בין המחלקות מאפשרת לנו גם לזהות הזדמנויות למוצרים חדשים וגם לעשות שינויים על בסיס פידבק מהמשתמשים. הן משתפות באיך נראית העבודה המשותפת ביניהן בפועל, איך לעבוד עם פידבק בלי לאבד פוקוס, ואיך לפעמים אפשר להוסיף משפט קטן ליד כפתור, שיוריד את כמות הטיקטים בכמעט מאה אחוז. ‍‍

הזמנתי את יאנה בליטמן לפרק לגורמים את תהליך בניית דיזיין סיסטם מאפס. דיברנו על תיכנון אסטרטגיה לפני שיוצאים לדרך והתרכזנו ביצירת היסודות - צבעים, טיפוגרפיה ואייקונים שמהם נבנה קומפוננטות. בנוסף, דיברנו על טרמינולוגיה ותיעוד החלטות ולוגיקה בתוך המערכת.

כשמדובר על גיוס ג׳וניורים, איזה אינדיקציות חיוביות אפשר לקבל מקורות החיים? איזה התאמות כדאי לעשות בתהליך הראיונות? ומה המשמעות של שילוב ג׳וניורים בצוות?גיוס עובדים הוא אחד מהאתגרים הכי משמעותיים של כל סטארטאפ, וגיוס מוצלח של ג׳וניורים יכול להקל משמעותית על האתגר ולהרחיב את אפשרויות הגיוס. עם זאת – גיוס של ג׳וניורים מביא איתו אתגרים משלו, כמו תהליכי גיוס שצריכים לעבור התאמות, והבנה שללא תהליכי שילוב נכונים בצוות, גיוס כזה יכול לפגוש גם במועמד וגם בצוות שהוא נכנס אליו. השבוע אדוה שיסגל מדברת עם אפרת ינאי, Talent Aquisition Team Leader ואייל רזניק, Talent Aquisition Partner, שגם גויס לפני שנתיים על ידי אפרת בתור ג׳וניור. אפרת ואייל משתפים בפרק שאלות שכדאי לשאול בראיונות, למה אנחנו משקיעים בזה מאמצים, ואיזה דגלים אדומים אפשר לזהות בקו״ח ובראיונות.

כשהגעתי לוויז והתחלתי לעבוד על הפיצ׳ר הראשון החווית עבודה שלי עם הדיזיין סיסטם הייתה טובה, הרגשתי שהדיזיין סיסטם חוסך לי זמן ולא מסבך אותי יותר מדי. ספריה מסודרת בפיגמה, הסבר קצר ופשוט על קומפונטה וביעקר מענה סופר זמין של הצוות ישבתי לשיחה עם גיא לוין, סקוואד ליד ומוביל תחום Design Infrastructure בווייז. כיום כמעט כולם כבר מבינים את הערך שצוותי עיצוב וארגונים מפיקים מדיזיין סיסטמם - אבל איך גורמים לזה לעבוד? במילים אחרות, איך בונים דיזיין סיסטם שמעצבים (ומפתחים!) אוהבים, וצומחת יחד עם הארגון? התובנה העיקרית שלי מהשיחה עם גיא היא שדיזיין סיסטם הוא שירות, שהלקוחות שלו הם המעצבים בצוות. לעצב רכיבים זה קל; האתגר האמיתי הוא לרתום את הצוות למטרה, כך שמעצבות ומעצבים יעדיפו להשתמש בסיסטם כי זה קל ונוח ומספק ערך - לא כי המנהלים שלהם אמרו להם. הפרק הזה הוא אחד הספונטנים שלנו, ישבנו לשיחת קפה במטבון של וויז, ואיכשהו התחלנו לדבר על דיזיין סיסטם ואז אמרתי לו. ״אולי נקליט פרק?״ גיא זרם ובצורה לא מוסברת הסטודיו היה פנוי, וכך התבשל לו פרק. אני מקבלת בקשות לפרקים מסוג ״איך נראה יום עבודה״ אני חושבת שאנשים אוהבים את התחושה של להיות ״זבוב על הקיר״. אשמח לשמוע האם הפרק הזה עונה על זה? והאם תשמחו לעוד פרקים בסגנון הזה?

בפרק שוחחתי עם דנה שמעוני על יצירת תהליכי עבודה בריאים ויעילים מול צוותי מוצר ופיתוח, כשצריך לנוע מהר.שוחחנו על מאיפה מתחילים ואיך מגדירים הגדרת משימה בצורה יסודית, עם עקרונות מפתח שיעזרו לנו בתהליך,כמה חשוב להבין מי הפרטנרים שלנו ומה הצרכים שהם מגיעים איתם.(Design Systems)מהן דיזיין סיסטמזכמה הן חשובות לארגון ומאיפה להתחיל‍ואפילו הוספנו בונוס חביב לקינוח(חכו לסוף של הסגיר)‍

הפרק מוקדש ל"אפקט המסגור" - הטייה ידועה לפיה אופן הצגת המידע משפיע על קבלת ההחלטה. כלומר, מסגור המסר ישפיע על ההתנהגות שלנו. לדוגמה: כנראה נעדיף שמפו ש"מכיל 97% חומרים טבעיים" ולא סבון ש "3% ממרכיביו הם כימיקלים או חומרים סינתטיים" (המסר השני כנראה יגרום לפיטוריו המיידיים של הקופירייטר שהגה אותו). מלבד מחקר אקדמי נרחב סביב התופעה, אפקט המסגור הפך לכלי פופולרי ושימושי בעולמות השיווק, המכירות, יחסי הציבור ובקרב כל מי שמעוניינ.ת להניע א.נשים לפעולה. כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק: מהם שלושת סוגי המסגור? מה זה "חוק ה- 100"? איך מעודדים סטודנטים להימנע מדחיינות? ו… האם חצי הכוס היא מלאה או ריקה?

איך נראים שבעת השלבים של עיצוב מוצר במאנדיי? למה אסור להגיע עם עיצוב מוגמר כבר בשלב הראשון? ולמה חשוב שמפתחים ייקחו חלק בראיונות המשתמשים? במשך תקופה ארוכה במאנדיי, נתקלנו בהרבה קשיים סביב התקשורת הבין צוותית שלנו, מה שהתבטא בהמון מקרים של תחושות כישלון – גם מהצד של העיצוב וגם מהצד של הפיתוח.החברה גדלה, הפוקוס היה על פיתוח ומשימות פרודקטיות עם דגש על חווית משתמש היו נדחקות הצידה ולאורך האיטרציה יורדות בעדיפות עד שהגענו למצב שמעצבים היו מכניסים משימות לאיטרציות ובכלל לא מצפים שהם יקרו, וזה יצר הרבה תסכול.זיהינו ששני הכאבים העיקריים ששני הצדדים חווים הם חוסר הבנה של הערך של המשימות הפרודקטיות מצב המפתחים, וחוסר הבנה של ההיתכנות הטכנית מצד העיצוב והפרודקט. בפרק השבוע דריה ורטהיים מדברת עם דניאל ורטמן, Senior Product Designer במאנדיי, על התהליך העבודה שבנינו בעקבות הכאבים האלו, ומתרכז כולו סביב תקשורת. הן מדברות על התפקיד של המעצב בכל אחד משבעת השלבים בתהליך, איך משלבים את המפתחים בשלבים מוקדמים ועל למה המעצבים אצלנו הם אלו שעושים copy ux למוצר.

בפרק דיברנו על אחד המודלים הפשוטים והאלגנטיים ביותר שאנחנו מכירים לעיצוב התנהגות והנעה לפעולה. למודל קוראים FOGG BEHAVIOR MODEL על שם האדם שפיתח אותו - BJ FOGG. תמצית המודל היא הנוסחה: B=MAT; התנהגות = מוטיבציה * יכולת * טריגר. כדי שהתנהגות תקרה, שלושה תנאים צריכים להתקיים בו-זמנית: טריגר בעיתוי שבו יש מוטיבציה ויכולת לביצוע הפעולה. שימו לב: אל תתנו לפשטות להטעות אתכם - יש במודל כמה רבדים של עומק. לא לשווא חלק גדול מהחברות המוכרות מעמק הסיליקון עושות שימוש במודל המבריק הזה שהתפתח באוניברסיטת STANFORD. המודל של FOGG הוא כלי מצוין לניתוח והבנה של סיטואציות שבהן פעולות לא קורות, עיצוב התערבויות אפקטיביות ובניית הרגלים.

יהודית וענבל ורמוס דברו בפרק האחרון על *למצוא את המשמעות שלי כמעצב.ת*. כדי להבין על מה מדבר הפרק, נתחיל מלהסביר מה עושה ענבל. אז ענבל היא product designer ב-dueto, חברה בארגון D4CR, וממובילות קהילת FemtechIL וקהילת WE. ענבל בוחרת להתעסק בהרבה דברים, כאשר כל אחד מהם נבחר בקפידה, ונותן משמעות יומימית לעשייה שלה.ענבל בוחרת עבודות והתנדבויות לפי מה שמחזק את העקרונות שהיא מאמינה בהם. השאלה המעניינת שנידונה בפרק היא האם יש עבודה שנותנת משכורת, ולצד זה התנדבות שנותנת סיפוק? או האם אנחנו יכולים להגיע למצב בו העבודה והעקרונות שלנו ישתלבו באופן מושלם? האם נעשה עבודה טובה יותר כמעצבים אם אנחנו באמת ובתמים נאמין במוצר?

טאדאאם…! אנחנו שמחים להציג את הפרק השני בפינה החדשה שהשקנו ובה אנו מדברים על העקרונות ההתנהגותיים שבבסיס ההחלטות של חברות הטק הגדולות. בין היתר, נתחקה אחר הבחירות בפיצ׳רים במוצר, קמפיינים שיווקיים, מודלי תמחור ומהלכים אסטרטגיים נוספים. בפעם שעברה דיברנו על ספוטיפיי ועכשיו הגיע תורה של ענקית הסטרימינג - נטפליקס. כמה עובדות על נטפליקס: החברה נוסדה ב- 1997 על ידי ריד האסטינגס ומארק רנדולף, לא נמכרה לבלוקאסטר ב- 50 מיליון דולר, הכניסה בשנה שעברה 32 מיליארד דולר מ- 220 מיליון מנויים - פלטפורמת הסטרימינג המובילה בעולם. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: פרסונליזציה (השוו את מסך הפתיחה שמופיע אצלכם לשל חברים, בני משפחה או קולגות) צליל פתיחה מובחן (איך הוא נשמע?), ברירות מחדל (מה קורה חמש שניות לאחר סיום פרק?), הוכחות חברתיות (טופ 10, טרנדינג), ועוד (האזינו לפרק!).

הרבה פעמים יוצא לנו לתהות - למה אנחנו לא מצליחים לשפוט באובייקטיביות את העיצוב של עצמנו. הרי עיצוב של אחרים נורא קל לנו לשפוט... בוחנים את המסכים כמה רגעים ויש לנו כבר עשרות הערות לשיפור ושיפוץ. אז למה בעיצוב של עצמנו זה לא ככה? למה לעיתים אנחנו מתאהבים בפיתרון שלנו וקשה לנו לשחרר?יורם רוזנר תהה בשאלה הזאת זמן רב, ובמהלך הקריאה של הספר ״לחשוב מהר לחשוב לאט״ של דניאל כהנמן, פתאום נפל לו האסימון שהיה חסר לו בשביל לענות על השאלה הזו. הוא הבין שיש לנו מערכת חשיבה אנליטית ומערכת חשיבה אינטואטיבית. ביום יום שלנו, כיוזרים, אנחנו משתמשים במוצרים על ידי המערכת האינטואטיבית שלנו, אבל כשאנחנו מעצבים - אנחנו עושים זאת על ידי המערכת האנליטית. ופה בעצם האתגר. אם רק היינו יכולים לעצב עם המערכת האינטואטיבית שלנו... האם היינו יכולים לייצר עיצוב כמעט ללא פגמים?בפרק איך לא להתאהב בעיצוב של עצמנו, יהודית ארחה את יורם רוזנר, איש ux ותיק ומנכ״ל 5ive. יורם שיתף בטיפים מהנסיון שלו לגבי איך אנחנו יכולים לשים את הכובע של החשיבה האינטואטיבית תוך כדי יום העבודה, כדי ליצור עיצוב כמה שיותר מדויק לפני שמגיע על היוזרים או הלקוחות.

הכניסה לתחום ה-UX יכולה להיות מאתגרת ומרתיעה. הדיון בשולחן העגול שלנו פורק את הטעויות והתפיסות השגויות הנפוצות ביותר של אנשים שנכנסים לתחום ומספק עצות מעשיות כיצד להתגבר על האתגרים הגדולים ביותר.

שבוע ביקורת אחרי הפרק של עיצוב לטקסט ארוך. נתתי ביקורת לבתאל - עיצוב של טופס, לשי - עיצוב של טופס מובייל להלוואות, עברתי על עיצוב טקטס ארוך שליטל עשתה ונתתי ביקורת לעיצוב קייס סטאדי של תמר.

השבוע נתתי ביקורת עבור נירית לקייס סטאדי שלה, לבתאל לאתר מתכונים, לאנסטסיה לאתר, ולפולינה למשחק מובייל. בנוסף, היה לנו תרגיל טיפוגרפיה - לעצב קורות החיים רק בעזרת הטקסט, אז עברתי על התרגילים שהוגשו ונתתי ביקורת. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

השבוע נתתי ביקורת עבור ליטל לאפליקציית קפה, ולפולינה למשחק מובייל.

עברתי על יומן המטלות של פולינה ומשחק חדש שהיא מעצבת, נתתי טיפים לנירית בבחירת צבעים על רקע כהה, וגם עברתי על תיק העבודות שנירית שיפרה מפעם קודמת, ונתתי ביקורת לעיצובים של שי עבור אפליקציית מובייל למתן הלוואות. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

שבוע 4 לתוכנית לימודי UI. נתתי ביקורת לליטל לעבודת העתקה שהיא הלכה שלב אחד קדימה והתאימה עיצוב לצרכים שלה - דיברתי על איזון סימטרי, ביקורת לתיק העבודות של נירית שהיא תיקנה בעקבות פידבק משבוע שעבר, ביקורת לדשבוארד לשירה. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

שבוע 3 לתוכנית לימודי UI - - התחלתי מתזכורת לאתגרים עיצוביים והראתי חומרים שאני ממליצה להתחיל מהם. נתתי ביקורת לליטל לעבודת העתקה שהיא הלכה שלב אחד קדימה והתאימה עיצוב לצרכים שלה. אנסטסיה עשתה מודבוארד לאפליקצייה מעקב הריון ועיצבה מחדש אפליקציה של מכבי, וביקורת לתיק העבודות של נירית. תציצו, נתתי שם גם תוך כדי טיפ מתקדם לשילוב הצבעים ואיך לתקן clashing colors. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

כמה טיפים להעתקות מסך, על מה לשים לב, איחודות בסגנון האיקונים. פידבק ל-2 עיצובים. על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה. הקישור למדריך: https://lambrian.notion.site/THAT-GUI...

על התוכנית: החלטתי להרים את הכפפה וליצור תוכנית ללימודי עיצוב ממשק משתמש הכולל מדריך ללימוד ותרגול. בנוסף, נפתחה קבוצת למידה בווצאפ למי שרוצה מסגרת מחייבת עם אפשרות לפידבק. ההשתתפות ללא עלות כחלק מיוזמה שלי לעזור בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה.

המיטאפ כלל 3 הרצאות של עמרי דביר, צליל שטנדל חיים ולילך נווה: ‍1. איך לשפר את מערכת היחסים עם המנהל באמצעות חשיבה עיצובית עמרי דביר, Head of Product Design @Fairmatic‍2. היכרות עם שיטת העבודה של Continuous Discovery צליל שטנדל חיים, Product Design Team Lead @Yotpo‍3. עיצוב & Machine Learning על קצה המזלג לילך נווה, Product Designer @Booking

איך זה להיות שכיר לעומת עצמאי? פאנל מעצבים שמדברים על היתרונות, החסרונות ומה שבינהם + שאלות פתוחות מהקה.

בהמשך ליצירת וריאבלז לצבעים ומידות עבור הדיזיין סיסטם שלנו, פיגמה שיחררו עדכון שמאפשר יצירת וריאבלז גם לטיפוגרפיה, שקיפות וגרדיאנטים 🙌 בוידאו סער גיל ויאנה בליטמן מדגימים את השינויים ואיך מומלץ להשתמש ביכולות החדשות בדיזיין סיסטם שלנו.

בפרק התארח: נמרוד אשכנזי - מנהל ה-UX בTabnine.com. מעצב UX בכיר לממשקים דיגיטלים, פיזיים ומשולבים. מרצה בשנקר ומנטור. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: למי נועדה סביבת האג׳׳יל? איך מנהלים צוות עיצוב באג׳ייל עיצוב = אנטי אג׳ייל צרכים אנושיים וצרכי משתמשים איך מגדלים מעצבים טובים? איך אפשר לייצר עיצוב וקריאייטיב טובים בסביבה אג׳ילית? האם עיצוב צריך להיות תחת פרודקט או במקביל לפרודקט בסביבות טכנולוגיות? חדשנות בעיצוב איך יוצרים ״מפץ גדול״ בעיצוב כלים מתקדמים בעיצוב משתמשי העתיד מדדים בעלי ערך בהערכת עיצוב בסקייל מה זה בכלל אומר לעצב בסקייל? תהליכי אנטי סקייל דיזיין אופס, עיצוב תעשייתי, עולם הרכב וחיות אחרות

בפרק התארחו: מירב רון - מעצבת מוצר בכירה ומובילת הדיזיין סיסטם ב-monday.com. מתמחה בתהליכי עיצוב והטמעה של דיזיין סיסטמס במערכות מורכבות, מרצה, מנטורית ואמא. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על הם דיברו: הקראש של עידו על מאנדיי אופי ומבנה צוות העיצוב במאנדיי למה חשוב שמוצר יהיה ״יפה״? מה החשיבות של עיצוב במוצר ובארגון בכלל? מה התפקיד של דיזיין סיסטם אל מול העיצוב? הכח של סיסטם - איך לתת מקום למעצבים מבלי להתפשר על עיצוב איך עובד הדיזיין סיסטם של מאנדיי בדיקות שמישות של הדיזיין סיסטם ולמה זה חשוב מה לאג׳ייל ולעבודה על דיזיין סיסטם האם דיזיין סיסטם מפריע ליצירתיות? גרסאות של הדיזיין סיסטם בסביבה אג׳ילית (versioning) איך דוקומנטציה באה לידי ביטוי בברנד של מאנדיי? מה הקשר בין הברנד למוצר? תהליכים ושינויים במערכת של מאנדיי מה ההבדל בחשיבה של מעצבי ברנד ומעצבי סיסטם? תהליכי ברנד במאנדיי והקשר של הברנד לסיסטם

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

אתי לייפר שרביט - מעצבת ותיקה בעלת ניסיון עשיר בעולם העיצוב. בנתה אינספור Design Systems והובילה תהליכי DesOps בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל. אוהבת לרכוב על אופניים ושוקולד לינט מריר עם מלח ים. יוליה סקיגר - מעצבת עם רקע של פרודקט דיזיין במגוון מערכות מורכבות. ניהלה ובנתה Design Systems של חברות מובילות בישראל. מתמחה בבניית תשתיות חכמות אשר תומכות במערכות white label. אוהבת לגלות את הטוקנים בכל בוקר מחדש ומאתגרת את הקשר עם עיצוב לפיתוח בכל פרויקט. על מה הם דיברו בפרק: מי אנחנו? מה התפקיד שלנו כדיזיין אופס? מה זה דיזיין אופס בכלל? מהי עבודת הדייזין אופס ביום-יום? האם דיזיין אופס זה למעשה עבודת UI? - מה זה תהליך קונטריביושן? למה צריך סיסטם ותהליכי קונטריובשן? מה האימפקט הכלכלי של עבודה עם סיסטם? מה זה אומר תהליכי התבגרות של חברה ואיך זה קורה בפועל? איך מודדים את היעילות של הסיסטם? קשיים ביום-יום בעבודה על פיגמה ועם דיזיין סיסטם איך דיזיין אופס יכול לעזור למעצבים ביום-יום? איך פיגמה והסיסטם משמשים ככלי חשיבה? מה זה ניהול של תהליכי Scaling של חברה? מסר לאומה

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

כיצד דיזיין סיסטם יכול להפוך מכלי טכני למתודולוגיה שמשפרת את חוויית המשתמשים שלנו? איך נייצר מתוך המטא-דאטה של הדיזיין סיסטם שלנו תובנות, שישפיעו באופן ישיר על האופן שבו אנחנו מעצבים? איך נוודא שהדיזיין סיסטם לא רק שלא מגביל אותנו, אלא להיפך – מאפשר לנו להיות מעצבים טובים יותר? בהרצאה זו, מירב תשתף במתודולוגיות ובכלים הפרקטיים איתם עובדים בצוות הדיזיין סיסטם במאנדיי, תוך מתן דוגמאות מתהליכי עיצוב שנעשו בשנה האחרונה. הכלים והמתודולוגיות הללו מאפשרים לצוותי עיצוב המוצר בחברה לייצר חוויית משתמש טובה יותר. ההרצאה תציע אפשרות לפיתוח הדיזיין סיסטם לשלב הבא שלו, מתוך ההבנה שכבר לא מדובר רק ב"אבני לגו" לבניית המוצר, אלא במוצר בפני עצמו שמאפשר לנו לעצב חוויית משתמש טובה יותר.

בפרק הזה אירחתי את מושון, שדיבר על התשוקה שלו לויזואליזציה ומיפוי.