MinDesign

הפרק מוקדש למילים הקטנות שמשנות הכל. על איך טקסט יכול להשפיע על קבלת החלטות והתנהגות משתמשים. האורחת שלנו היא כנרת יפרח, שותפה ומנכ"לית בחברת דראפט לכתיבת UX ומיקרו-קופי ומחברת הספר 'מיקרו-קופי: המדריך המלא' שתורגם ל-6 שפות ונמכר ב-55 מדינות. כנרת היא מהנשים המשפיעות ביותר בתעשיית הדיגיטל בישראל. היא מנהלת-שותפה של קהילת המיקרו-קופי בארץ, מרצה מבוקשת בתחום ומעבירה סדנאות לארגונים. כנרת הכשירה אלפי אנשי מקצוע מתחומי חוויית משתמש, שיווק, ניהול מוצר, כתיבה, עיצוב וניהול דיגיטל, והובילה לשינוי משמעותי בתפיסה של חשיבות השפה בעיצוב מוצרים דיגיטליים, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. דיברנו על האופן שבו מילים משפיעות על התנהגות משתמשים, על העקרונות המנחים בכתיבת UX ועל הטעויות הנפוצות שכולנו עושים. שלוש שאלות מתוך השיחה עם כנרת: ✅ למה "קצר" זו לא תמיד המטרה? ✅ איך משפט אחד יכול להעלות המרות ב-12%? ✅ האם AI יחליף את כותבי ה-UX?

״הטיית האישוש״ היא הנטייה שלנו לחפש, לזכור ולפרש מידע שמאשש את האמונות שלנו, תוך התעלמות ממידע סותר או כזה שתומך באפשרויות חלופיות. הטיית האישוש רלוונטית יותר מתמיד בתקופה הכל-כך מורכבת שבה אנו חיים היום. זוהי אחת הסיבות לקיטוב החברתי שאנחנו עדים לו. שלושה נושאים מסקרנים המדוברים במהלך הפרק: ✅ למה אתם משוכנעים שכל מה שאתם חושבים שהוא נכון? ✅ האם יש דרך להתגבר על הטיית האישוש? ✅ ואיך כל זה קשור לפילוסוף של המדע בשם קארל פופר?

ארבע שאלות (מני רבות) שד״ר איתי סיסו ענה עליהם במהלך הפרק: ✅ מהם ארבעת המנגנונים שבבסיס פרדוקס הבחירה? ✅ מה משפיע על ההחלטה לנסוע ברכב פרטי לעבודה? ✅ מה מונע ממבוגרים להירשם ללימודי פסנתר באפליקציה? ✅ מהו ההבדל בין מדע הנתונים לסטטיסטיקה?

הפעם הפרק מוקדש לרצפים Streaks. מה זה רצף? הנה כמה דוגמאות: השלמה של שבעה ימי לימוד שפה במהלך השבוע (Duolingo). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם תרגלתם.ן מדיטציה (Headspace). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם ״הסתנאפתם.ן״ עם חבר.ה (Snapchat). למה צריך רצף? כדי להגביר את המוטיבציה של משתמשים להתמיד במשימות באופן עקבי לאורך זמן. מתי נשתמש ברצף? כאשר ההגעה ליעד דורשת השקעת זמן רב (רכישת שפה, הורדת משקל, כניסה לכושר גופני, …). איך בונים רצף? האזינו לפרק :)ֿ

כמה עובדות על ספוטיפיי (נכון ל- 2022): 180 מיליון מנויים, 70 מיליון שירים, 2.9 מיליון פודקאסטים (אנחנו אחד מהם!), ~10 מיליון יורו הכנסות בשנה שעברה. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: (כמעט) לא עושים שימוש בנוטיפיקציות, בונים הרגלים (מה קורה כל יום שני?), מייצרים תחושת מחסור (מה קורה כל יום שני?), בונים ציפייה (מה קורה בסוף השנה?), ועוד (האזינו לפרק!). ו… עוד עובדות שמעניינות (בעיקר אותנו ואולי גם אתכם, נכון לסוף 2022): יצרנו 448 דקות של תוכן (14 פרקים), 40% מהמאזינים שלנו עוקבים אחרי הפודקאסט, הדירוג שלנו הוא 4.9 (מתוך 5!), ביחס לשנה שעברה יש עלייה במספר שעות האזנה (229%), מספר העוקבים (185%) ומספר המאזינים (122%).

הפרק מוקדש ל"אפקט המסגור" - הטייה ידועה לפיה אופן הצגת המידע משפיע על קבלת ההחלטה. כלומר, מסגור המסר ישפיע על ההתנהגות שלנו. לדוגמה: כנראה נעדיף שמפו ש"מכיל 97% חומרים טבעיים" ולא סבון ש "3% ממרכיביו הם כימיקלים או חומרים סינתטיים" (המסר השני כנראה יגרום לפיטוריו המיידיים של הקופירייטר שהגה אותו). מלבד מחקר אקדמי נרחב סביב התופעה, אפקט המסגור הפך לכלי פופולרי ושימושי בעולמות השיווק, המכירות, יחסי הציבור ובקרב כל מי שמעוניינ.ת להניע א.נשים לפעולה. כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק: מהם שלושת סוגי המסגור? מה זה "חוק ה- 100"? איך מעודדים סטודנטים להימנע מדחיינות? ו… האם חצי הכוס היא מלאה או ריקה?

בפרק דיברנו על אחד המודלים הפשוטים והאלגנטיים ביותר שאנחנו מכירים לעיצוב התנהגות והנעה לפעולה. למודל קוראים FOGG BEHAVIOR MODEL על שם האדם שפיתח אותו - BJ FOGG. תמצית המודל היא הנוסחה: B=MAT; התנהגות = מוטיבציה * יכולת * טריגר. כדי שהתנהגות תקרה, שלושה תנאים צריכים להתקיים בו-זמנית: טריגר בעיתוי שבו יש מוטיבציה ויכולת לביצוע הפעולה. שימו לב: אל תתנו לפשטות להטעות אתכם - יש במודל כמה רבדים של עומק. לא לשווא חלק גדול מהחברות המוכרות מעמק הסיליקון עושות שימוש במודל המבריק הזה שהתפתח באוניברסיטת STANFORD. המודל של FOGG הוא כלי מצוין לניתוח והבנה של סיטואציות שבהן פעולות לא קורות, עיצוב התערבויות אפקטיביות ובניית הרגלים.

מחקר ע-נ-ק בדק מה יגרום לנו להתמיד בתוכנית כושר. במחקר, שהשתתפו בו 61,293 (!) מתאמנים, בחנו קייטי מילקמן ואנג'לה דקוורט מאוניברסיטת וורטון (עם 28 חוקרים נוספים) 54 תוכניות אימונים שמטרתן לעודד את המנויים להגיע לחדר הכושר. התוכניות שנחקרו כללו התערבויות שונות: תמריצים כלכליים, תזכורות, תכנון לוח זמנים, פרסום ברשתות חברתיות, חתימה על אמנה ועוד. בפרק שוחחנו על: מה זה מגה-מחקר ולמה זאת פריצת דרך? (בכל זאת, המחקר התפרסם ב Nature). מהו הממצא הכי מעניין שהתגלה בניסוי? (רמז: זה קשור לתמריץ בעיתוי לא צפוי) מחקרים נוספים של קייטי מילקמן הקשורים במוטיבציה ושינוי התנהגות (שימו לב, מדובר במטאור בתחום)

טאדאאם…! אנחנו שמחים להציג את הפרק השני בפינה החדשה שהשקנו ובה אנו מדברים על העקרונות ההתנהגותיים שבבסיס ההחלטות של חברות הטק הגדולות. בין היתר, נתחקה אחר הבחירות בפיצ׳רים במוצר, קמפיינים שיווקיים, מודלי תמחור ומהלכים אסטרטגיים נוספים. בפעם שעברה דיברנו על ספוטיפיי ועכשיו הגיע תורה של ענקית הסטרימינג - נטפליקס. כמה עובדות על נטפליקס: החברה נוסדה ב- 1997 על ידי ריד האסטינגס ומארק רנדולף, לא נמכרה לבלוקאסטר ב- 50 מיליון דולר, הכניסה בשנה שעברה 32 מיליארד דולר מ- 220 מיליון מנויים - פלטפורמת הסטרימינג המובילה בעולם. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: פרסונליזציה (השוו את מסך הפתיחה שמופיע אצלכם לשל חברים, בני משפחה או קולגות) צליל פתיחה מובחן (איך הוא נשמע?), ברירות מחדל (מה קורה חמש שניות לאחר סיום פרק?), הוכחות חברתיות (טופ 10, טרנדינג), ועוד (האזינו לפרק!).

הפעם אירחנו את עופר סנדריי. עופר מוביל את תחום המחקר ב- Soluto והוא אחד ממייסדי קהילת "פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי". לפני כן הוא היה המייסד והמנכ"ל של חברת BeApplied - חברת ייעוץ מבוסס תובנות התנהגותיות. יש לו תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת רייכמן. בפרק שוחחנו עם עופר על: איך מחקר יכול לתמוך קבלת החלטות של צוותי מוצר? ההבדל בין מחקר אקדמי למחקר יישומי. מתי סומכים על האינטואיציה ומתי יוצאים לתהליך מחקר? איך מגלים את התפיסה הסובייקטיבית של משתמשים? איך מודדים הצלחה ואימפקט של מחקר?

הפרק שוחחנו על אפקט הנדירות/מחסור (SCARCITY), אחד מששת עקרונות השכנוע של רוברט סיאלדיני. אנחנו נוטים לתפוס דברים כבעלי ערך רב יותר אם יש מעט מהם או קשה להשיגם. זה נכון למוצרים במהדורה מוגבלת, מועדונים שקשה להתקבל אליהם, זמן מוגבל למבצע מסוים, וכו'. אנשי שיווק ומכירות גילו את האפקט הזה כבר מזמן: קמפיינים של 30 יום ניסיון, מודל פרימיום (FREEMIUM) שמגביל שימושיות, בלאק פריידי, "ארטיק אני הולך", … - כולם מבוססים על אותו העיקרון שנועד לצמצם את התלבטויות ולהניע לפעולה. האזנה נעימה :)

איך מחברים נר לקיר בעזרת קופסת גפרורים וקופסת נעצים? את המשימה הזאת הציג פסיכולוג בשם קארל דונקר לסטודנטים בשוויץ. לקבוצה אחת הוא הציג נר, קופסת גפרורים וקופסת נעצים. לקבוצה השנייה הוא הציג את אותם האביזרים, אך הפעם, קופסת הנעצים הייתה פתוחה והנעצים היו מחוצה לה. באיזו קבוצה אחוז הפותרים היה גבוה יותר? ומה תוצאות הניסוי מלמדות אותנו על חשיבה יצירתית ופתרון בעיות? בפרק הזה דיברנו על קיבעון תפקודי (FUNCTIONAL FIXEDNESS) - מתי הוא נוצר? איך זה משפיע עלינו ביום-יום? והאם ניתן להתגבר על כך?

איתי הוא אדם אינטליגנטי, עובד מסור, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן וקנאי. האם תקבלו אותו לעבודה בצוות שלכם? ומה בנוגע ליובל, שהוא אדם קנאי, עקשן, ביקורתי, אימפולסיבי, עובד מסור ואינטליגנטי. האם תעסיקו אותו? ~~~ את הפרק הקדשנו לכמה תופעות מעניינות שהמכנה המשותף להן הוא הראשוניות. ~~~ 🖖 כמה שאלות שדנו בהן במהלך הפרק: תוך כמה זמן אנחנו מקבלים רושם ראשוני? האם ניתן לחזות אם בני זוג יתגרשו על פי צפייה בהם במשך כמה דקות? איך אנחנו שופטים "משקפופרים"? מהו חוק חמש השניות בעיצוב אתרים? ומה משפיע על האופן שבו אנו בוחרים יין במסעדה?

הזמינו אתכם לצ'ייסר על חשבון הבית? מה קורה לנו כשמישהו נותן לנו מתנה? מה קורה לאחרים כשאנחנו עושים להם טובה? מסתבר שמעבר לחוויית ההפתעה הנעימה והשמחה, נלווית לזה גם תחושת מחויבות. נורמות חברתיות ורגשות אשם גורמים לצורך להחזיר. במילים פשוטות: אנשים נוטים להחזיר למי שעושה להם טובה. לאפקט הזה קוראים אפקט ההדדיות (RECIPROCITY) והוא אחד מששת עקרונות השכנוע של הפסיכולוג רוברט סיאלדיני.

בפרק שוחחנו על: למה BOOKING מציגים לנו בתוצאות החיפוש בתי מלון שנמצאים בתפוסה מלאה? מה יגרום לתום ולרועי לתרום לעמותת כלבים? ואיך מעודדים נהגי מוניות לקחת נסיעות נוספות?

אנחנו לא מקבלים החלטות בתוך ואקום. מידע משפיע על הבחירות שלנו והצורה בה המידע מעוצב יכולה להניע אותנו לפעולה. הפעם שוחחתי עם Roy Bendor על עיקרון הנאדג׳ - תחום זוכה פרס נובל לכלכלה החושף את הכוחות הפסיכולוגיים הסמויים המשפיעים על ההחלטות שלנו לטובה. לנאדג' יש תאום מרושע הנקרא סלאדג' - שימוש בכל הטכניקות לרעה כדי לעבוד על המשתמשים. דיברנו בפרק על ההבדלים ביניהם ועל האתיקה של שימוש בעיצוב התנהגות.

למה א.נשים לא נותנים לייקים לפוסטים שהם אוהבים בפייסבוק? נפגשנו לדבר על השאלה הזו ועוד כמה נושאים מעניינים עם ד״ר אורן שפירא - מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתנהגות אנושית. חוקר חוויית משתמש בכיר בחברת Bizzabo, ממייסדי ומובילי קהילת 'פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי'. שוחחנו עם אורן על פסיכולוגיה חברתית, מיקרו-קופי ומה שביניהם, על מגמות בתחום התובנות ההתנהגותיות בארץ, ולמה אנשים לא נותנים לייקים לפוסטים שהם אוהבים בפייסבוק.

מה משותף לקמפיין של 30 יום ניסיון, מודל פרימיום ונסיעת מבחן במכונית? בכל המקרים נוצרת תחושת בעלות של הלקוח על המוצר וכתוצאה מכך גובר הסיכוי שתיסגר העסקה. בפרק 04 נדבר על "אפקט הבעלות" - הנטייה של אנשים להעריך דברים שבבעלותם יותר משהם מעריכים מה שאינו בבעלותם. כמה שאלות שעליהן נענה בפרק: איך חברות כמו לינקדין, אפל ודואלינגו מניעות אותנו לשימוש באפליקציות שלהם? מה עשו בפארקים ציבוריים בארצות הברית כדי למנוע ממבקרים ללכלך? ואיך משמרים עובדים בארגון לאורך זמן? האזנה נעימה, תום ורועי

אם כולם יקפצו מהגג, גם אתם תקפצו? התשובה המצערת היא: כנראה שכן. אנחנו יצורים חברתיים, אנו מושפעים מפעולות של אחרים ולא תמיד חושבים בכוחות עצמנו. הוכחות חברתיות טבועות בנו כבר מאות אלפי שנים, מי שנהג בשונה משאר השבט נטרף ויצא מהמאגר הגנטי. אנחנו למעשה צאצאים של אלו ששרדו. שרדתם עד כאן? מעולה! בפרק דיברנו על... למה 97% מהצרכנים בודקים ביקורות באינטרנט לפני שהם רוכשים מדוע תיירים ביפן לא חוצים באור אדום מהו העונש הכבד ביותר בבתי סהר למה חשוב להציג למשתמשים את הפעולות של האנשים שהכי דומים להם ומדוע צחוק מזויף בסדרות סיטקום גורם לנו לצחוק יותר רק שתדעו שכולם כבר האזינו לפרק הזה :) האזנה נעימה, תום ורועי

לחכות זה מייסר, הורג אותנו לא לדעת עוד כמה זה הולך לקחת. אנחנו מכורים לשליטה, חיזוי, ניבוי, ניהול סיכונים, נתונים מתעדכנים, או בקיצור תחושת ודאות. אי-ודאות זו אחת התחושות הכי קשות שהמשתמשים והלקוחות שלנו יכולים לחוות, סיבה טובה להקדיש את הפרק השני בפודקאסט החדש שלנו כדי להבין לעומק את התופעה. איך חברות ענק כמו נטפליקס, אובר ובוקינג מצליחות להפחית את חששות המשתמשים? מדוע טיימרים ברמזורים אדומים עוזרים למנוע תאונות דרכים? ומה מנהלי חדשנות חייבים לדעת כדי לקחת יותר סיכונים? הצטרפו אלינו אל הלא נודע. האזנה נעימה, תום ורועי

פרק ראשון 🌱 התחלה חדשה. אפקט ״ההתחלה החדשה״: אנשים פועלים לעבר מטרה לאחר ציוני דרך זמניים המייצגים התחלות חדשות. כלומר, המוטיבציה שלנו גבוהה במקרים שבהם אנחנו לקראת תקופה חדשה. נוכל להיעזר בתופעה זו כדי להניע אנשים פעולה. ~~~ בפרק נספר על אפליקציות שבהן נעשה שימוש חכם באפקט, נדון באופן שבו ניתן לזהות את הרגעים הכי מתאימים, נסביר מה קורה לנו במוח כשאנו חושבים על 'האני העתידי', ונלמד איך ליצור גלים של מוטיבציה כדי להניע לפעולה.