Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.
אנשים, לא פרסונות
I Am Not A Number, I Am A Free Man. Number 6, The Prisoner TV Series, 1967-1968סביר להניח שאתם מכירים את המושגים שאנו משתמשים בהם כדי לתאר את תחום חוויית המשתמש. המונחים המקצועיים לתיאור התחום במוסדות האקדמאים הם:' HCI – Human Computer Interaction, אוHMI – Human Machine Interaction.בשנים האחרונות נכנסו לשוק תיאורים קצת אחרים. המושגים בהם אנו מתארים את תחום חוויית המשתמש, ואפילו השם "חוויית משתמש" השתנו ללא היכר. כיום המושגים הנפוצים הם:• UX – User Experience• UI – User Interface• UCD – User Centered Design• UXD – User Experience Designמלא מושגים, נכון? מה תגידו כשאימא תשאל אתכם מה אתם עושים? מה המקצוע? הבעיה עם שפע המושגים הללו (ואפילו לא הזכרתי את המונח ההיברידי UX/UI) היא שהם חוטאים לאחד העקרונות המדעיים הראשיים והוא עקרון הפרסימוניות או "תערו של אוקאם". וויליאם איש אוקאם, נזיר פרציסקני אנגלי מהמאה ה 14, גרס שאם יש הרבה הסברים לתופעה אחת יש לבחור בעקרון הפשוט ביותר להסבר אשר מערב את מספר הגורמים המועט ביותר. בגדול, העקרון הפילוסופי הזה מדבר על חסכון במילים ובמשאבים. אל תתארו בהמון מילים מה שאפשר לתאר במילה אחת.אז לפי אוקאם יש לנו בעיה רצינית בתחום, המון מושגים ושמות לתיאור תחום אחד, לא חסכוני במיוחד… עלינו לשאוף לטבעת אחת שתשלוט בכולן.המשותף לכל המונחים ה"חדשים" הוא שהם מערבים את המילה "משתמש", User, בעוד שהמונחים הוותיקים יותר או האקדמיים עדיין מדברים על בן-אנוש, Human. אז איך עברנו מתיאור של בני אדם לתיאור של משתמשים? האם זה בכלל משנה אם אנחנו קוראים להם בני אדם או משתמשים? יש באמת כזה הבדל? ומה הקשר בין כל זה ל"פרסונות"?

Ofer Monar, Ph.D. | UXer
ככה תכתבו שאלונים שמביאים תוצאות
😑בתכלס - אני לא אוהב לשלוח שאלונים.👈קל לעשות שאלון... קשה להוציא ממנו תוצאות טובות. יש יותר מדי דברים שיכולים להשתבש - ניסוח, אורך, סדר ועוד. התוצאות יכולות להטעות בקלות.מעדיף להימנע מהם ולעשות ראיונות.אבל, לפעמים זה כלי טוב, וחשוב לדעת איך לבצע אותו. בקורסים גם ככה מכריחים לעשות סקר כדי ללמוד את הכלי. ואני יודע שלהרבה מכם קשה ליצור אותם.

Stav Katz | ux.plained
אני חושב, משמע אני טועה
חלק ניכר מהיום שלנו מוקדש למחשבות על איך אנשים אחרים חושבים ופועלים, בחיים, במערכות היחסים, בעבודה, עם הילדים ועם בני הזוג. מתוקף המקצוע - אפיון חוויית משתמש - אנחנו מחוייבים כל הזמן לחשוב כיצד אנשים אחרים חושבים ומבצעים אינטראקציות עם מוצרים. הבעיה היא - שאנשים הם לא תמיד יצור רציונאלי ולעיתים קרובות ממה שנרצה לחשוב - הלוגיקה שלהם, ושלנו, אפס, לא כ"כ קיימת. זה בלוג פוסט שעבדתי עליו לא מעט ואני חושב (לדעתי הבלתי צנועה ומשוחדת ביותר) שזו אחת הרשומות המקיפות ביותר בעברית על הטיות קוגניטיביות והקשר שלהן לאפיון חוויית משתמש.

Ofer Monar, Ph.D. | UXer
מבוא ל-10 היוריסטיקות UX
10 ההיוריסטיקות הללו מבוססות היטב בתעשיית העיצוב ומהוות את הבסיס להערכות היוריסטיות שלנו - הן פועלות כהנחיות והן כדרכים למדידת שימושיות במצבים שונים. במקום לחקור אותם במבט ממעוף הציפור ליישום רחב יותר, בואו נחקור כמה דוגמאות לאופן שבו היוריסטיקות אלה יכולות לחול על מוצרי ארגונים ו-SaaS בדרכים אמיתיות וקונקרטיות.

Pencil & Paper
אם כולם היו קופצים מהגג, גם אתה היית קופץ? סביר להניח שכן
עוד מימי כמפקד בצבא, הבנתי שיש רק דבר אחד שיכול להשפיע על אנשים.לא משנה כמה ניסיתי למצוא דרכים להשפיע, רק דבר אחד עבד - והוא דוגמא אישית. לא תמיד זה היה דוגמא אישית שאני נתתי, לפעמים זו דוגמא אישית שאני ראיתי אצל אחרים.לפעמים זה היה החייל לא ממושמע שהגיע לצוות חזק שיש לו נורמות מסוימות ושם הוא סיגל את אותן התנהגויות לעצמו. אותו הדבר, לצערי, התקיים גם הפוך, כאשר חיילים טובים סיגלו הרגלים רעים בגלל סביבתם.כמו בדוגמא הזו ובניסוי מהפוסט, כך כולנו - מושפעים בעיקר על ידי מה שעושים אחרים סביבנו - לטובה ולרעה.

Stav Katz | ux.plained
איך מוכרים מוצר שעוד לא קיים
ב4 למאי, 2018 - הגיע אלינו הלקוח המשלם הראשון, אחרי שנתיים וחצי של כשלונות.תמיד כתבנו קוד, תכננו, שיפרנו, עיצבנו, חשבנו, שרפנו זמן רב, ורק אז התחלנו לחפש לקוחות.וכמובן... אף אחד לא היה מעוניין במוצר.כמה טיפשי מצידנו.אבל ככה זה כשמתכנתים רוצים להקים סטארטאפ - לכתוב קוד זה החלק הקל, אז ניסינו שיטה אחרת. ״בוא נמכור מוצר שלא קיים, כאילו הוא קיים.״ אמרנו לעצמנו.ומאז, החיים שלנו השתנו. היינו שניה לפני וויתור. שניה לפני שקיפלנו הכל וחזרנו להיות שכירים באיזו חברה עם משכורת קבועה וחלום שנשאר מאחור.היום אנחנו עדיין חברה קטנטנה של 3 אנשים, אך בזכות המיינדסט של ״איך אנחנו, עם צוות מצומצם, יכולים לעשות דברים שיכולים להביא אימפקט בצורה מהירה לחברה ולצאת מחוץ לקופסא״, הצלחנו להגיע לאלפי לקוחות משלמים, ולמחזורים של מיליוני דולרים בשנה בלי השקעה, ובלי צוות מכירות/שיווק/בדיקות/פיתוח/.עכשיו - איך אתם יכולים להשליך את זה על הרעיון/המיזם שלכם?

Startup for Startup
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.
על מחקר חווית משתמש.ת , רגשות ובינה מלאכותית עם טלי פיק
"תפסיקו להיות חוקרים. תהיו בני אדם"
הפעם תום נפגש עם טלי פיק כדי ללמוד על על מחקר חווית משתמש.ת, רגשות ובינה מלאכותית.
טלי שיתפה בטריק לראיונות משתמשים מוצלחים - והוא מפתיע בפשטותו.
"קודם כל, תהיה אתה," היא אומרת. "כי עצם העובדה שאתה באמת רוצה לשפר את המוצר שלך, שבאמת אכפת לך - זה מה שיוצר קרבה אמיתית."
זה נשמע פשוט, אבל כמה מאיתנו באמת עושים את זה? במקום להתחבא מאחורי פרוטוקולים ושאלונים, טלי ממליצה על גישה אחרת: "להיות פתוח לשחרר את הכדור לצד השני."
על האורחת:
טלי פיק היא חוקרת חוויית משתמש.ת מנוסה בתעשיית המשחקים והטכנולוגיה.
עם למעלה מעשור של ניסיון, טלי מביאה איתה ידע עמוק בשיטות מחקר מגוונות, החל ממחקר עיצוב משותף ועד לניתוח נתונים מתקדמים.
כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית אונו, טלי מאמינה כי חוויית משתמש.ת מוצלחת היא כמו מערכת יחסים רומנטית: היא דורשת הקשבה עמוקה לצרכים, הבנה של הרגשות, ויצירת חיבור אמיתי עמוק. באמצעות מחקר חווית משתמש.ת ושימוש בכלי בינה מלאכותית, טלי מלמדת כיצד ליצור מוצרים טכנולוגיים שגורמים למשתמשים להרגיש אהובים, מיוחדים ומוערכים.
בפרק המלא תגלו:
איך לבנות אמון עם משתמשים ברגע הראשון
איך לשלב כלים חדשניים בלי לאבד את המגע האנושי
איך משחקים עוזרים לנו לחשוב יותר יצירתי על פתרונות
~~~
👋 מי אנחנו?
תום אבן - מעצב חווית משתמש שאוהב מאוד פסיכולוגיה.
מנחה סדנאות ליישום תובנות התנהגותיות, מלווה ומייעץ לסטארטאפים.
רועי בן-דור כהן - בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית ומנחה תהליכי חשיבה יצירתית.
מייסד חברת מחקר וייעוץ בתחום של תובנות התנהגותיות.
~~~
🔗 לינקים וחומרים שהוזכרו בפרק:
ליצירת קשר עם טלי בלינקדאין: linkedin.com/in/tali-pick-63a55135
כלי AI מומלץ של גוגל: https://notebooklm.google/
משחק שטלי אוהבת במיוחד: https://annapurnainteractive.com/en/games/florence
~~~
🙌 דברו איתנו:
לאתר של תום אבן: http://bit.ly/tomeven
לאתר של רועי בן-דור: http://www.roybendor.com
לחברת Q - מחקר וייעוץ תובנות התנהגותיות: https://www.q-bt.co/

MinDesign
הפסיכולוגיה של האינטראקציה: עיצוב חוויה אנושית עם ד״ר עופר מונר
מהי הפסיכולוגיה של האינטראקציה? איך לעצב חוויה אנושית?
כדי לענות על כל השאלות, תום אבן נפגש לשוחח עם ד"ר עופר מונר - מומחה באפיון חוויית משתמש, תהליכי קשב, עיבוד מידע ויזואלי, רגשות וכלכלה התנהגותית. עופר הכשיר דורות של מאפייני חוויית משתמש, מייסד ומרצה ב UXER - קורסי אפיון למתחילים ולאפיון מתקדם למערכות מורכבות. מייסד וראש התוכנית לתואר ראשון בפסיכולוגיה במסלול אפיון חוויית משתמש באקדמית ת"א יפו וכן מרצה לתואר שני בפסיכולוגיה בקורס אספקטים פסיכולוגים של חוויית משתמש באוניברסיטת ת"א. השנה עופר פרסם את ספרו ״הפסיכולוגיה של האינטראקציה: עיצוב חוויה אנושית״. זהו ספר על אפיון לבני אדם, 570 עמודים המסכמים עשרות שנות ניסיון בתעשייה ובאקדמיה. 💎 שאלות שאהבנו במיוחד מתוך השיחה: מהי תיאוריית ה"נטפליקס מומנט"? מה ההבדל בין בעיות ויזואליות ולוגיות? איך משחקי מחשב יכולים ללמד אותנו על UX

MinDesign
פרק 120 יעקב גרינשפן | עקרונות קוגנטיביים בעיצוב אונבורדינג
בפרק הזה עדי התרגשה לארח את ד״ר יעקב גרינשפן. יעקב הוא מומחה לאפיון ממשקי משתמש, והוא מסוג האנשים שיכול להפוך כל מילה לנושא שיחה שלם, ויכול לדבר עליו שעות. כמות הידע שיש לו ואסף לאורך 25 שנות הקריירה שלו היא מרשימה מאוד, ואפילו מרתק לשמוע ממנו דוגמאות שקשורות בטכנולוגיות שכבר עברו מהעולם… 🙃 (לא מפתיע שהעקרונות נשארו דומים).
בפרק הזה דיבר עם עדי על עקרונות קוגנטיביים בעיצוב אונבורדינג. לא חיפשנו מדריך קסמים של "עשה ואל תעשה", אלא ניסינו להבין מה באמת קורה בראש של משתמשים בתהליך הזה. יעקב הסביר על הרמות העמוקות הקוגניטיביות שאנחנו עוברים וצריכים לדעת כאשר אנחנו מעצבים אנבורדינג.
התחלנו בלדבר על על מתי אונבורדינג מתחיל ומתי נגמר. יעקב טען שאונבורדינג לא מתחיל בהכנסת האימייל ולא נגמר בהרשמה, אלא הרבה לפני ואחרי. הוא דיבר על החשיבות של תפיסת המוצר על ידי המשתמשים, ועל זה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המחשבות והדעות שיש למשתמשים עוד לפני שהם בכלל נכנסים למוצר.
עוד נושא מעניין שדברו עליו היה מה הופך אונבורדינג למוצלח. יעקב טען שצריך להפריד בין הצלחה במדדי הקונברז׳ן שהגדרנו לעצמנו לבין הצלחה של האונבורדינג לאורך זמן. אונבורדינג מוצלח הוא הרבה יותר משילם/נרשם/מסר פרטים. הסיבה היא שמה שקורה בתהליך הראשוני, חייב להיות בהלימה עם המוצר עצמו. אחרת יכול להתפתח פער בין מה שהבנתי שהמוצר הוא, לבין מה שאקבל בפועל. ובמקרה הטוב המשתמשת כבר נרשמה, ובמקרה הפחות טוב היא בכלל לא נרשמה, כי לא הבינה את הדבר הבסיסי ביותר - מה הוא המוצר הזה בכלל. יעקב סיפר על "קיללת הידע" - הקושי שלנו, כאנשי מקצוע, לחשוב מנקודת מבט של מי שלא מכיר את המוצר. זה קריטי לבנות את הידע של המשתמשים על המוצר בצורה נכונה - לא לאט מידי ולא מהר מידי. לתת בדיוק את המידע שהם צריכים בכל נקודת זמן. פעמים רבות יעקב ראה מוצרים נכשלים מכיוון שהיוזרים לא הבינו את הדבר הבסיסי ביותר - מה המוצר שאותו ירכשו. שיטה מעולה לבדוק את עצמנו היא לשאול את עצמנו (ואת המשתמשים) - האם יש הלימה נכונה בין מה שהמשתמש יכול לדעת, לבין מה שהוא צריך לדעת.
יעקב גרינשפן הוא ממקימי חברת UI, בעשור האחרון יעקב מאפיין קונספטים לממשקי משתמש לחברות גדולות כמו גם קטנות ומלמד מספר קורסים בתחום ה-UX באוניברסיטת רייכמן. בנוסף מלווה סטארטאפים ומעביר הרצאות וסדנאות בארץ וברחבי העולם.
☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. ההרצאה של יעקב נקראת - ״כשהמוח בלחץ: איך לתכנן UX מתוך חשיבה על עומס קוגניטיבי?״, ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם!
עריכה: מרינה ברודסקי

Radio Button
סער גיל מארח את המרצים והמרצות מהכנס - UXI Live - פרק 26
בפרק זה, סער גיל מסכם את ההרצאות מתוך כנס UXI Live של ברק דנין. הוא בוחן כל הרצאה מבחינת התובנות והיישום שלהן בעבודה היומיומית, ומדגיש את הנקודות החשובות שהמרצים היו רוצים שהקהל יאמצו. הסיכום מציג תובנות מעשיות ומדגיש את החשיבות של כל נושא שהועלה בכנס, תוך מתן דגש על היישום הפרקטי בעבודה בתחום ה-UX.
.png)
Design Club
״צריך להאמין כדי לראות״ - מה זו הטיית האישוש?
״הטיית האישוש״ היא הנטייה שלנו לחפש, לזכור ולפרש מידע שמאשש את האמונות שלנו, תוך התעלמות ממידע סותר או כזה שתומך באפשרויות חלופיות. הטיית האישוש רלוונטית יותר מתמיד בתקופה הכל-כך מורכבת שבה אנו חיים היום. זוהי אחת הסיבות לקיטוב החברתי שאנחנו עדים לו. שלושה נושאים מסקרנים המדוברים במהלך הפרק:
✅ למה אתם משוכנעים שכל מה שאתם חושבים שהוא נכון? ✅ האם יש דרך להתגבר על הטיית האישוש?
✅ ואיך כל זה קשור לפילוסוף של המדע בשם קארל פופר?

MinDesign
איך לגרום למשתמשים להשתמש בפיצ'ר ששחררנו
מה עושים אם שחררנו פיצ'ר והמשתמשים לא משתמשים בו? למה כדי לפתור את הבעיה חשוב לדבר לא רק עם מי שמשתמש בו – אלא גם עם מי שלא? ולמה למרות המכה הקשה לאגו וההשקעה הרבה שכבר נעשתה, לפעמים הדבר הנכון הוא לעצור פרוייקט?אין מנהל או מנהלת מוצר שלא מכירים את הבעיה הזו: יש לנו פיצ'ר שאנחנו מאמינים בו, ומבחינתנו זה פיצ'ר חכם, מושקע, מבוסס דאטה ושעונה בדיוק על מה שהוא צריך לענות – אבל מה, המשתמשים פשוט לא עושים בו שימוש. במקום שהפיצ'ר יעשה את תפקידו, הוא נותר שומם וחסר שימוש במערכת. השבוע בפודקאסט רן ארז מדבר עם עמיחי אבן חן, Product Manager ב- monday.com, שמספר מה עשה כשהבין שהפתרון לבעיה שניסה לפתור עבור המשתמשים, טמון בפונקציה שכבר קיימת במערכת, רק שרוב המשתמשים לא ידעו עליה. הוא מדבר על תהליך זיהוי הבעיה, למה חשוב לא רק לשאול אנשים מה הם חושבים על הפיצ'ר, אלא איך הם משתמשים בו ואיך בסוף, ממחשבה על פתרון באמצעות שדרוג שדרש חודשי פיתוח ארוכים, הגיעו לפתרון פשוט ומיידי הרבה יותר.

Startup for Startup
איך לא מעמיסים על המשתמשים שלנו
איך מנגישים דאטה למשתמשים? למה חשוב לזכור שחווית המשתמש שלנו כמנהלי מוצר לא משקפת בהכרח את החוויה "הממוצעת"? ולמה לפעמים וויתור על לקוחות, אפילו כסטארט-אפ קטן, יכול לייצר גדילה?בעולם של היום – רווי המידע, ההזדמנויות והאפשרויות – אנחנו נוטים פעמים רבות להעמיס על הלקוחות שלנו דאטה. להראות להם את כל הדברים שאנחנו מסוגלים לתת להם, את כל היכולות שלנו ואת כל הרעיונות הנהדרים שלנו בבת אחת. אך כל הרצון הטוב הזה עלול להוביל לכך, שבפועל, המשתמש נשאר להתמודד לבד עם הרבה מידע שהוא לא בהכרח יודע מה לעשות איתו.השבוע בפודקאסט רן ארז מארח את קייט ניר, VP Product בחברת Tastewise, שמשתפת על האופן בו הצליחו להנגיש למשתמשים מוצר המבוסס דאטה, ולפשט אותו כך שיפנה למשתמשים רבים. היא מספרת איפה ואיך זיהו את הקושי של המשתמשים שלהם, איך הצליחו לפשט את הדאטה באופן ברור יותר ואילו וויתורים שעשו בדרך הביאו דווקא לערך נוסף עבור הלקוחות.

Startup for Startup
איך מתאימים מוצר למשתמשים שונים לגמרי?
מתי מוצר בשל להתרחב? איך משיגים ערך לא רק לכל סוג משתמש, אלא גם באינטראקציה ביניהם? ומתי, בניגוד לאינטואציה, דווקא נכון לא להמעיט פריקשן עבור המשתמש? בעיית ריבוי סוגי המשתמשים תתפוס את רובנו בשלב מסוים של פיתוח המוצר. בין אם המוצר שלנו פונה מראש לסוגים שונים של משתמשים, או שאנחנו רוצים להתרחב לשוק חדש לגמרי, השאלה נשארת זהה – איך אנחנו יכולים לענות על צרכים של משתמשים שונים לגמרי באותו המוצר?השבוע רן ארז מארח את אילת לב ארי, Product Director בחברת Healthy.io. אילת משתפת במעבר ממוצר שנועד לצוותים רפואיים למוצר שמשמש גם את המטופלים, ועל איך הצליחו לענות באותו המוצר על צרכים של יוזרים שונים לגמרי, בעלי אינטרסים שונים ובעלי יכולות שונות – החל בגילאים המבוגרים של המטופלים, שעלולים להביא ליכולות טכנולוגיות מוגבלות, דרך הטרמינולוגיה הרפואית השונה ועד תחושת המעורבות שכל אחד מסוגי המשתמשים ירצה מהמוצר.

Startup for Startup
למה חשוב לפגוש את המשתמשים שלנו
נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת.
הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה.
אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?
.png)
Design Club
רק לא לשבור את הרצף
הפעם הפרק מוקדש לרצפים Streaks. מה זה רצף? הנה כמה דוגמאות: השלמה של שבעה ימי לימוד שפה במהלך השבוע (Duolingo). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם תרגלתם.ן מדיטציה (Headspace). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם ״הסתנאפתם.ן״ עם חבר.ה (Snapchat). למה צריך רצף? כדי להגביר את המוטיבציה של משתמשים להתמיד במשימות באופן עקבי לאורך זמן. מתי נשתמש ברצף? כאשר ההגעה ליעד דורשת השקעת זמן רב (רכישת שפה, הורדת משקל, כניסה לכושר גופני, …). איך בונים רצף? האזינו לפרק :)ֿ

MinDesign
״במיוחד בשבילך״ - על הפסיכולוגיה שמאחוריי ספוטיפיי
כמה עובדות על ספוטיפיי (נכון ל- 2022): 180 מיליון מנויים, 70 מיליון שירים, 2.9 מיליון פודקאסטים (אנחנו אחד מהם!), ~10 מיליון יורו הכנסות בשנה שעברה. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: (כמעט) לא עושים שימוש בנוטיפיקציות, בונים הרגלים (מה קורה כל יום שני?), מייצרים תחושת מחסור (מה קורה כל יום שני?), בונים ציפייה (מה קורה בסוף השנה?), ועוד (האזינו לפרק!). ו… עוד עובדות שמעניינות (בעיקר אותנו ואולי גם אתכם, נכון לסוף 2022): יצרנו 448 דקות של תוכן (14 פרקים), 40% מהמאזינים שלנו עוקבים אחרי הפודקאסט, הדירוג שלנו הוא 4.9 (מתוך 5!), ביחס לשנה שעברה יש עלייה במספר שעות האזנה (229%), מספר העוקבים (185%) ומספר המאזינים (122%).

MinDesign
אפקט המסגור - האם חצי הכוס היא מלאה או ריקה?
הפרק מוקדש ל"אפקט המסגור" - הטייה ידועה לפיה אופן הצגת המידע משפיע על קבלת ההחלטה. כלומר, מסגור המסר ישפיע על ההתנהגות שלנו. לדוגמה: כנראה נעדיף שמפו ש"מכיל 97% חומרים טבעיים" ולא סבון ש "3% ממרכיביו הם כימיקלים או חומרים סינתטיים" (המסר השני כנראה יגרום לפיטוריו המיידיים של הקופירייטר שהגה אותו). מלבד מחקר אקדמי נרחב סביב התופעה, אפקט המסגור הפך לכלי פופולרי ושימושי בעולמות השיווק, המכירות, יחסי הציבור ובקרב כל מי שמעוניינ.ת להניע א.נשים לפעולה. כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק: מהם שלושת סוגי המסגור? מה זה "חוק ה- 100"? איך מעודדים סטודנטים להימנע מדחיינות? ו… האם חצי הכוס היא מלאה או ריקה?

MinDesign
איך להניע לפעולה עם המודל של פוג
בפרק דיברנו על אחד המודלים הפשוטים והאלגנטיים ביותר שאנחנו מכירים לעיצוב התנהגות והנעה לפעולה. למודל קוראים FOGG BEHAVIOR MODEL על שם האדם שפיתח אותו - BJ FOGG. תמצית המודל היא הנוסחה: B=MAT; התנהגות = מוטיבציה * יכולת * טריגר. כדי שהתנהגות תקרה, שלושה תנאים צריכים להתקיים בו-זמנית: טריגר בעיתוי שבו יש מוטיבציה ויכולת לביצוע הפעולה. שימו לב: אל תתנו לפשטות להטעות אתכם - יש במודל כמה רבדים של עומק. לא לשווא חלק גדול מהחברות המוכרות מעמק הסיליקון עושות שימוש במודל המבריק הזה שהתפתח באוניברסיטת STANFORD. המודל של FOGG הוא כלי מצוין לניתוח והבנה של סיטואציות שבהן פעולות לא קורות, עיצוב התערבויות אפקטיביות ובניית הרגלים.

MinDesign
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.
מה גורם לשינוי התנהגות? על המודל של BJ Fogg
בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה פשוטה לביצוע, לא פולשנית, לא כואבת ויכולה להציל חיים. למרות זאת אנשים נמנעים מלעשות אותה. איך אפשר לגרום לאנשים לבצע את הבדיקה? זוהי אחת השאלות שאיתן אנו מתמודדים בשירותי בריאות כללית.בשירותי בריאות כללית מנסים להפוך את הלקוחות לשותפים בניהול בריאותם. כדי להצליח במשימה הזאת צריך לשכנע אותם לשנות את התנהגותם. שאלת המפתח היא כיצד משכנעים בני אדם לוותר על הרגלים ישנים ולאמץ הרגלים חדשים. ישנן דרכים שונות לשכנע אנשים; בכללית החליטו לעשות זאת באמצעות עיצוב המוצרים שלנו על פי המודל לשינוי ההתנהגות שגיבש הסוציולוג האמריקני BJ Fogg. על המודל והיישום שלו בכללית – בהרצאה של חן.

UXI Live
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.