פרק 9: אומרים שעיצוב הוא ספורט קבוצתי, עובדה שנכונה במיוחד כשמדובר בבניית קריירה. האנשים שנכיר, בין אם חברים קרובים ובין אם מכרי עבודה, הם יהיו אלה שיפתחו הכי הרבה דלתות במסע הקריירה. לעיתים היכולת לאסוף קשרים ולבנות רשת תמיכה תעזור לקדם את מסע העיצוב שלנו יותר מכל קיצור מקשים חדש בפיגמה. ההשראה השבועית: https://www.youtube.com/watch?v=AX2uz2XYkbo

בפרק הזה עדי התרגשה לארח את ד״ר יעקב גרינשפן. יעקב הוא מומחה לאפיון ממשקי משתמש, והוא מסוג האנשים שיכול להפוך כל מילה לנושא שיחה שלם, ויכול לדבר עליו שעות. כמות הידע שיש לו ואסף לאורך 25 שנות הקריירה שלו היא מרשימה מאוד, ואפילו מרתק לשמוע ממנו דוגמאות שקשורות בטכנולוגיות שכבר עברו מהעולם… 🙃 (לא מפתיע שהעקרונות נשארו דומים). בפרק הזה דיבר עם עדי על עקרונות קוגנטיביים בעיצוב אונבורדינג. לא חיפשנו מדריך קסמים של "עשה ואל תעשה", אלא ניסינו להבין מה באמת קורה בראש של משתמשים בתהליך הזה. יעקב הסביר על הרמות העמוקות הקוגניטיביות שאנחנו עוברים וצריכים לדעת כאשר אנחנו מעצבים אנבורדינג. התחלנו בלדבר על על מתי אונבורדינג מתחיל ומתי נגמר. יעקב טען שאונבורדינג לא מתחיל בהכנסת האימייל ולא נגמר בהרשמה, אלא הרבה לפני ואחרי. הוא דיבר על החשיבות של תפיסת המוצר על ידי המשתמשים, ועל זה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המחשבות והדעות שיש למשתמשים עוד לפני שהם בכלל נכנסים למוצר. עוד נושא מעניין שדברו עליו היה מה הופך אונבורדינג למוצלח. יעקב טען שצריך להפריד בין הצלחה במדדי הקונברז׳ן שהגדרנו לעצמנו לבין הצלחה של האונבורדינג לאורך זמן. אונבורדינג מוצלח הוא הרבה יותר משילם/נרשם/מסר פרטים. הסיבה היא שמה שקורה בתהליך הראשוני, חייב להיות בהלימה עם המוצר עצמו. אחרת יכול להתפתח פער בין מה שהבנתי שהמוצר הוא, לבין מה שאקבל בפועל. ובמקרה הטוב המשתמשת כבר נרשמה, ובמקרה הפחות טוב היא בכלל לא נרשמה, כי לא הבינה את הדבר הבסיסי ביותר - מה הוא המוצר הזה בכלל. יעקב סיפר על "קיללת הידע" - הקושי שלנו, כאנשי מקצוע, לחשוב מנקודת מבט של מי שלא מכיר את המוצר. זה קריטי לבנות את הידע של המשתמשים על המוצר בצורה נכונה - לא לאט מידי ולא מהר מידי. לתת בדיוק את המידע שהם צריכים בכל נקודת זמן. פעמים רבות יעקב ראה מוצרים נכשלים מכיוון שהיוזרים לא הבינו את הדבר הבסיסי ביותר - מה המוצר שאותו ירכשו. שיטה מעולה לבדוק את עצמנו היא לשאול את עצמנו (ואת המשתמשים) - האם יש הלימה נכונה בין מה שהמשתמש יכול לדעת, לבין מה שהוא צריך לדעת. יעקב גרינשפן הוא ממקימי חברת UI, בעשור האחרון יעקב מאפיין קונספטים לממשקי משתמש לחברות גדולות כמו גם קטנות ומלמד מספר קורסים בתחום ה-UX באוניברסיטת רייכמן. בנוסף מלווה סטארטאפים ומעביר הרצאות וסדנאות בארץ וברחבי העולם. ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. ההרצאה של יעקב נקראת - ״כשהמוח בלחץ: איך לתכנן UX מתוך חשיבה על עומס קוגניטיבי?״, ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי

בשנים האחרונות הגיע לחופינו סוג חדש של ראיון עבודה, שנהיה יותר ויותר פופולרי: תרגיל הלוח. במקום לקבל תרגיל עיצובי הביתה שיכול לקחת עשרות שעות, חברות רבות בוחרות בפורמט שבו המועמד עובר תהליך מוצרי שלם בפחות משישים דקות. זהו אתגר חדש עבור מעצבים רבים, שלפתע צריכים לצמצם את תהליך פתרון הבעיות לשעה, לדבר ולתקשר את התהליך בזמן אמת, ולעצב פתרון מוצרי ללא פיקסלים. ההשראה השבועית: https://public.tableau.com/app/discover

מעצבים מונוס ומפתחים ממאדים? אז... מסתבר שונוס ומאדים כבר לא כל כך רחוקים! בשיחה שלי עם אסף משיח מחברת Jux גיליתי כלי מדהים שעוזר למעצבים לדבר בשפתו של המתכנת, וליצור את העיצוב הכי קרוב למציאות - חי כבר משלב העיצוב. אתם צריכים לראות כדי להבין על מה אני מדברת.

כל מי שחי בעולם ההייטק (וגם מי שלא) יודע שמצב השוק יכול להיות יותר טוב: גלי פיטורים, חברות נסגרות, ומעט מאוד משרות נפתחות. השבוע נחקור מה באמת מצב השוק עבור מעצבים, מה רצף האירועים שהובילו אותנו לכאן, ומה ניתן לצפות כשמסתכלים לעתיד.

לאן אני הולך מכאן? מה האופציות שמחכות לכם בשוק? בפרק נעבור על העולמות שמחפשים אנשי חווית משתמש UX-UI ונבין לאיפה אנחנו יכולים לכוון. נפרוס לכם את כל האופציות ומכאן העבודה שלכם היא רק לבחור במה להתמקד. תחלמו בגדול!

אופיר ראובן, מנטור למעצבי מוצר UX UI בתחילת דרכם, ומעצב של מערכות מורכבות מרתקות בעולם הספורט והצבא, ואנוכי משוחחים על איך מוצאים הנאה בעיצוב מערכות מורכבות, מי יכול לעזור למעצבים צעירים להשתלב בשוק?

כמה אני אמור להשקיע בעיצוב ux ui? איך המפתח מצפה לקבל אותו? מה זה מקרי קצה ואיך מתמודדים איתם? מה יקרה לקומפוננטות שאין לנו זמן לעצב? רמז, המפתחים לא למדו עיצוב חוויית משתמש..! כשהיינו באוניברסיטה תמיד עיצבנו לפי הסיטואציה הכי יפה ומלאה שיש. צריך להבין שכשנכנסים לעולם הקוד והפיתוח, צריך להתמודד עם המון מקרים שלא תכננו מראש איך הם יעבדו. ואז יש שלוש אופציות: או שהעיצוב ישבר, או שהמפתח יעצב משהו, או שיהיה באג והמערכת תיתקע. שלושתם לא רצויים. אבל מה הגבול?? לעצב לאין סוף?

בפרק זה, עדי לוין מארחת את מקס שפירו, דיירקטור UX/UI בסטודיו קשת דיגיטל, לדיון על עיצוב אפליקציית ה-VOD החדשה של קשת - "12+". מקס שיתף בתובנות חשובות על האתגרים הייחודיים בעיצוב לעולם הטלוויזיה - על הצורך להנגיש תוכן באופן דינמי, תוך התאמה למגוון רחב של מכשירים וסיטואציות שימוש.

בפרק הזה נלמד על פרסונות. יש כמה מתודולוגיות מאוד נפוצות באקדמיה, שתמיד תהיתם האם בתעשייה שמים אליהן בכלל לב. פרסונות זה לגמרי אחת מהן. מי שרציני בתעשייה ישתמש ומי שלחוץ בזמן או שלא מעריך את הכלי הזה, ישכח ממנו מאוד מהר. בפרק הזה נעקוב אחרי שודד הים הידוע "הלל שחור הזקן" שבאופן מפתיע לא מצליח לשדוד...

"מעצבים טובים מעתיקים רעיונות, ומעצבים מעולים גונבים אותם"איך לעזאזל פיקאסו אומר שמעצבים צריכים לגנוב רעיונות? ואיך באמת אפשר לקבל השראה עיצובית ממתחרים בלי ממש להעתיק.‍

אודי סלנט, מנהל ובעלים של סטודיו סלנט איי די ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מתמחה באפיון ועיצוב מערכות מורכבות. הוא משמש גם כמנטור בתוכנית האקסלרטורים של גוגל. בפרק, אודי מדבר על תפקידו כיועץ לחוויית משתמש בחברות עם מוצרים בעייתיים או "שבורים." תהליך העבודה שלו כולל תצפיות וניתוח אנליטיקה כדי לזהות מגמות חוסמות המונעות מהמוצר להצליח. את המגמות הוא מציף לצוות המוצר ומעניק המלצות לשיפור. אודי מציין שעקב אכילס של מוצרים רבים הוא ארכיטקטורת מוצר מסורבלת עם פיצ'רים מיותרים, לעיתים עקב חוסר תשומת לב ודיוק בעבודה במשך השנים. לדבריו, הפתרון הוא לפרק את המוצר ולבנות אותו מחדש. האתגר המשמעותי בתהליך זה הוא התקשורת עם צוות המוצר, ולכן אודי מדגיש את חשיבות הסופט סקילס כדי להעביר ביקורת בצורה בונה ולא מאשימה, ולהוביל את הצוות להבנת שורש הבעיה ולשיפור המוצר.

איך יוצרים פיצ׳ר בתעשיה? מה כל השלבים והתחנות שעוברים דרכם?היום נצא למסע ארוך ומשוגע ברכבת הפיצ'רים, שתעבור בכל התחנות בדרך אל הפיצ׳ר המושלם.נעשה עצירות בתחנות שקשורות אלינו, או למקצועות שעובדים איתנו, ונסביר בקצרה מה תאכלס אנחנו עושים בכל תחנה. בדרך נציץ לראות מי האנשים הרלוונטיים שעולים ויורדים בכל תחנה.‍‍

הפרק היום ידבר על איך יואיקס טוב יכול לעזור לנו לנצח במלחמה, נדבר על איך אפשר להציג נתונים בצורה מעניינת ופשוטה, שתעזור למשתמשים שלנו אשכרה להבין אותם

בפרק הפעם שמנו זרקור על לימודי חווית משתמש בנפרד מעיצוב חווית משתמש (UX ללא UI).דיברנו על מטרתם, על ההצפה בשוק והדרישה לאנשי ונשות מקצוע שעושים הכל מהכל.תהינו לגבי המצב שכרגע מכוונים ללמד גם UX וגם UI כחלק מהכשרה אחת, ודנו בשאלה האם זה נכון, בעיקר כשזה מכוון את ההכשרה ליצירת תיק עבודות שמהווה מין צ'ק ליסט של כלים?שוחחנו על השאלה הגדולה- האם אפשר לעשות גם UX וגם UI? האם זה נכון לחבר את שני התחומים יחד? על הפסיכולוגיה שמאחורי ההפרדה, ועד כמה המוטיבציה קריטית לא רק ללימודים, אלא בכלל למקצוע.‍

מפתחים ומעצבים. סיפור האהבה של כולנו. זה לפעמים יכול להשמע כמו סיפור על זוגיות ארוכה עם מלא עליות וירידות. כשתיכנסו לעולם היואיקס אתם תיתקלו בלא מעט קונפליקטים מול המפתחים. היום נביא לכם את הבעיות הנפוצות שיכולות לצוץ לכם, שלא תופתעו, וכמובן גם תקבלו הצעות לשיפור מערכת היחסים המשוגעת הזו.

בפרק נדבר על ניסיון מעשי, על הטעויות, ההצלחות והמסקנות החשובות שהסקנו לאורך הקריירה המגוונת שלנו בתקווה שנעזור גם לירין וגם לכם ללכת בדרך הטובה ביותר!אסים בחפיסה:• רפאל עוזרימנהיג, יזם, מנטור, מרצה, אח על מלא של ירין, אבא, בעל ומפתח על חלל עם מלא ניסיון מגוון תחומים, בעיקר בפיתוח לאנדרואיד. היום הוא מוביל את פיתוח אפליקצית האנדרואיד ב-Livez.aiֻֻֻֻ• ירין הוא אח על מלא של רפי, אבא, בעל, מעצב מוצר בתחילת דרכו עם עבר אומנותי עשיר כצייר ותלתיסט. לאחרונה הוא סיים את תפקידו כמעצב בחברת מיתוג והיום הוא מחפש את האתגר הבא שלו!אני נהניתי מקווה שגם אתם תהנו!

בפרק נשמע שאלות מצויינות של ענבל ראובן (מעצבת בתחילת דרכה) ותשובות מרתקות משלומי זיגרט (מעצב מוביל מטרוליון) על מה כדאי לעשות וממה כדאי להימנע בשביל להיות מעצב טוב.‍

מה עושים אם שחררנו פיצ'ר והמשתמשים לא משתמשים בו? למה כדי לפתור את הבעיה חשוב לדבר לא רק עם מי שמשתמש בו – אלא גם עם מי שלא? ולמה למרות המכה הקשה לאגו וההשקעה הרבה שכבר נעשתה, לפעמים הדבר הנכון הוא לעצור פרוייקט?אין מנהל או מנהלת מוצר שלא מכירים את הבעיה הזו: יש לנו פיצ'ר שאנחנו מאמינים בו, ומבחינתנו זה פיצ'ר חכם, מושקע, מבוסס דאטה ושעונה בדיוק על מה שהוא צריך לענות – אבל מה, המשתמשים פשוט לא עושים בו שימוש. במקום שהפיצ'ר יעשה את תפקידו, הוא נותר שומם וחסר שימוש במערכת. השבוע בפודקאסט  רן ארז מדבר עם עמיחי אבן חן,  Product Manager ב- monday.com, שמספר מה עשה כשהבין שהפתרון לבעיה שניסה לפתור עבור המשתמשים, טמון בפונקציה שכבר קיימת במערכת, רק שרוב המשתמשים לא ידעו עליה. הוא מדבר על תהליך זיהוי הבעיה, למה חשוב לא רק לשאול אנשים מה הם חושבים על הפיצ'ר, אלא איך הם משתמשים בו ואיך בסוף, ממחשבה על פתרון באמצעות שדרוג שדרש חודשי פיתוח ארוכים, הגיעו לפתרון פשוט ומיידי הרבה יותר.  

איך מנגישים דאטה למשתמשים? למה חשוב לזכור שחווית המשתמש שלנו כמנהלי מוצר לא משקפת בהכרח את החוויה "הממוצעת"? ולמה לפעמים וויתור על לקוחות, אפילו כסטארט-אפ קטן, יכול לייצר גדילה?בעולם של היום – רווי המידע, ההזדמנויות והאפשרויות – אנחנו נוטים פעמים רבות להעמיס על הלקוחות שלנו דאטה. להראות להם את כל הדברים שאנחנו מסוגלים לתת להם, את כל היכולות שלנו ואת כל הרעיונות הנהדרים שלנו בבת אחת. אך כל הרצון הטוב הזה עלול להוביל לכך, שבפועל, המשתמש נשאר להתמודד לבד עם הרבה מידע שהוא לא בהכרח יודע מה לעשות איתו.השבוע בפודקאסט  רן ארז מארח את קייט ניר,  VP Product בחברת Tastewise, שמשתפת על האופן בו הצליחו להנגיש למשתמשים מוצר המבוסס דאטה, ולפשט אותו כך שיפנה למשתמשים רבים. היא מספרת איפה ואיך זיהו את הקושי של המשתמשים שלהם, איך הצליחו לפשט את הדאטה באופן ברור יותר ואילו וויתורים שעשו בדרך הביאו דווקא לערך נוסף עבור הלקוחות.

המיטאפ כלל 3 הרצאות של עמרי דביר, צליל שטנדל חיים ולילך נווה: ‍1. איך לשפר את מערכת היחסים עם המנהל באמצעות חשיבה עיצובית עמרי דביר, Head of Product Design @Fairmatic‍2. היכרות עם שיטת העבודה של Continuous Discovery צליל שטנדל חיים, Product Design Team Lead @Yotpo‍3. עיצוב & Machine Learning על קצה המזלג לילך נווה, Product Designer @Booking

איך זה להיות שכיר לעומת עצמאי? פאנל מעצבים שמדברים על היתרונות, החסרונות ומה שבינהם + שאלות פתוחות מהקה.

בהמשך ליצירת וריאבלז לצבעים ומידות עבור הדיזיין סיסטם שלנו, פיגמה שיחררו עדכון שמאפשר יצירת וריאבלז גם לטיפוגרפיה, שקיפות וגרדיאנטים 🙌 בוידאו סער גיל ויאנה בליטמן מדגימים את השינויים ואיך מומלץ להשתמש ביכולות החדשות בדיזיין סיסטם שלנו.

בפרק התארח: נמרוד אשכנזי - מנהל ה-UX בTabnine.com. מעצב UX בכיר לממשקים דיגיטלים, פיזיים ומשולבים. מרצה בשנקר ומנטור. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: למי נועדה סביבת האג׳׳יל? איך מנהלים צוות עיצוב באג׳ייל עיצוב = אנטי אג׳ייל צרכים אנושיים וצרכי משתמשים איך מגדלים מעצבים טובים? איך אפשר לייצר עיצוב וקריאייטיב טובים בסביבה אג׳ילית? האם עיצוב צריך להיות תחת פרודקט או במקביל לפרודקט בסביבות טכנולוגיות? חדשנות בעיצוב איך יוצרים ״מפץ גדול״ בעיצוב כלים מתקדמים בעיצוב משתמשי העתיד מדדים בעלי ערך בהערכת עיצוב בסקייל מה זה בכלל אומר לעצב בסקייל? תהליכי אנטי סקייל דיזיין אופס, עיצוב תעשייתי, עולם הרכב וחיות אחרות

בפרק התארחו: מירב רון - מעצבת מוצר בכירה ומובילת הדיזיין סיסטם ב-monday.com. מתמחה בתהליכי עיצוב והטמעה של דיזיין סיסטמס במערכות מורכבות, מרצה, מנטורית ואמא. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על הם דיברו: הקראש של עידו על מאנדיי אופי ומבנה צוות העיצוב במאנדיי למה חשוב שמוצר יהיה ״יפה״? מה החשיבות של עיצוב במוצר ובארגון בכלל? מה התפקיד של דיזיין סיסטם אל מול העיצוב? הכח של סיסטם - איך לתת מקום למעצבים מבלי להתפשר על עיצוב איך עובד הדיזיין סיסטם של מאנדיי בדיקות שמישות של הדיזיין סיסטם ולמה זה חשוב מה לאג׳ייל ולעבודה על דיזיין סיסטם האם דיזיין סיסטם מפריע ליצירתיות? גרסאות של הדיזיין סיסטם בסביבה אג׳ילית (versioning) איך דוקומנטציה באה לידי ביטוי בברנד של מאנדיי? מה הקשר בין הברנד למוצר? תהליכים ושינויים במערכת של מאנדיי מה ההבדל בחשיבה של מעצבי ברנד ומעצבי סיסטם? תהליכי ברנד במאנדיי והקשר של הברנד לסיסטם

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

אתי לייפר שרביט - מעצבת ותיקה בעלת ניסיון עשיר בעולם העיצוב. בנתה אינספור Design Systems והובילה תהליכי DesOps בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל. אוהבת לרכוב על אופניים ושוקולד לינט מריר עם מלח ים. יוליה סקיגר - מעצבת עם רקע של פרודקט דיזיין במגוון מערכות מורכבות. ניהלה ובנתה Design Systems של חברות מובילות בישראל. מתמחה בבניית תשתיות חכמות אשר תומכות במערכות white label. אוהבת לגלות את הטוקנים בכל בוקר מחדש ומאתגרת את הקשר עם עיצוב לפיתוח בכל פרויקט. על מה הם דיברו בפרק: מי אנחנו? מה התפקיד שלנו כדיזיין אופס? מה זה דיזיין אופס בכלל? מהי עבודת הדייזין אופס ביום-יום? האם דיזיין אופס זה למעשה עבודת UI? - מה זה תהליך קונטריביושן? למה צריך סיסטם ותהליכי קונטריובשן? מה האימפקט הכלכלי של עבודה עם סיסטם? מה זה אומר תהליכי התבגרות של חברה ואיך זה קורה בפועל? איך מודדים את היעילות של הסיסטם? קשיים ביום-יום בעבודה על פיגמה ועם דיזיין סיסטם איך דיזיין אופס יכול לעזור למעצבים ביום-יום? איך פיגמה והסיסטם משמשים ככלי חשיבה? מה זה ניהול של תהליכי Scaling של חברה? מסר לאומה

הסדנה תתן לך כלים ליצור דיזיין סיסטם מאפס בצורה יעילה ונכונה, ולתקשר את זה בתוך צוות העיצוב ומול הפיתוח. בסדנה נראה כמה זה פשוט לעבוד עם היכולות של פיגמה - נתחיל ביסודות על ידי שימוש בערכים של וריאבלז ליצירת לוגיקה והורשה בצבעים, טיפוגרפיה, מידות וגריד ונמשיך בשימוש ביכולות החדשות של אוטו-לייאאוט לבניית קומפוננטות מורכבות עם וריאנטים ליצירת רספונסיביות אוטומטית. את כל זה נחבר לצרכים של הפיתוח מבחינת טרמינולוגיה והנחיות להטמעה ונלמד איך ליצור תיעוד ללוגיקה ולהחלטות שיצרנו, כולל מבנה להתמצאות של כולם במערכת. הסדנה מתאימה גם למי שרוצה לעשות את המעבר לפיגמה מתוכנות אחרות, מכיוון שנלמד הכל מאפס ובניה של דיזיין סיסטם נותנת הבנה עמוקה של עבודה עם פיגמה ביעילות מקסימלית. הכנתי וידאו נוסף שנותן סקירה כללית על התוכנה מבחינת יכולות ושימוש למי שאלו הצעדים הראשונים עם פיגמה: https://vimeo.com/799742714

כיצד דיזיין סיסטם יכול להפוך מכלי טכני למתודולוגיה שמשפרת את חוויית המשתמשים שלנו? איך נייצר מתוך המטא-דאטה של הדיזיין סיסטם שלנו תובנות, שישפיעו באופן ישיר על האופן שבו אנחנו מעצבים? איך נוודא שהדיזיין סיסטם לא רק שלא מגביל אותנו, אלא להיפך – מאפשר לנו להיות מעצבים טובים יותר? בהרצאה זו, מירב תשתף במתודולוגיות ובכלים הפרקטיים איתם עובדים בצוות הדיזיין סיסטם במאנדיי, תוך מתן דוגמאות מתהליכי עיצוב שנעשו בשנה האחרונה. הכלים והמתודולוגיות הללו מאפשרים לצוותי עיצוב המוצר בחברה לייצר חוויית משתמש טובה יותר. ההרצאה תציע אפשרות לפיתוח הדיזיין סיסטם לשלב הבא שלו, מתוך ההבנה שכבר לא מדובר רק ב"אבני לגו" לבניית המוצר, אלא במוצר בפני עצמו שמאפשר לנו לעצב חוויית משתמש טובה יותר.

בפרק הזה אירחתי את מושון, שדיבר על התשוקה שלו לויזואליזציה ומיפוי.

צחי דינר הוא ראש המחלקה לתקשורת חזותית בחולון. היתה לי שיחה מעניינת על השאלות המוכרות בהכשרת מעצבים.

אילן, דמות מרתקת בנוף העיצוב הישראלי, שיתף אותנו בדרך, בראייה המיוחדת, והחזון שלו על חדשנות, עיצוב ותקשורת בארגון.

נניח שאתם מאפיינים או מעצבים של מוצרי מובייל, תדמית ואינטרנט. אתם ממש ממש טובים בזה. באמת. אבל התחרות בשוק גדולה, הלקוחות באים והולכים ותכל'ס – צריך לעבוד פה ממש קשה בשביל להוציא מזה פרנסה.יום אחד בא לקוח גדול עם כיסים עמוקים ואומר- בואו תעשו לי את המוצר הזה שלי: יש לי מאה קבוצות פיתוח בכל העולם, אני צריך מערכת שתאפשר לקבוצות לנהל את הפיתוח הפנימי שלהן, בקורלציה מלאה עם הקבוצות המקבילות ובו בזמן – תאפשר לי לעקוב אחר קצב העבודה בכל הקבוצות, לנתר את צווארי הבקבוק וליישם פתרונות פרו-אקטיביים.ברור לכם שזה גדול, ברור לכם שיש פה כסף וברור לכם שזה אתגר שעוד לא התמודדתם אתו עד היום. עכשיו עומדות לפניכם שתי אפשרויות: לקחת או לא לקחת. אם לא תיקחו – נשארתם באזור הבטוח שלכם. לא העזתם – ולא נכשלתם. אם תקחו – אתם נכנסים לארץ לא נודעת – ומתחילים לשחק בליגה של הגדולים.אנחנו ננסה לברר איך עושים את הקפיצה, המחשבתית והמקצועית, שתאפשר לכם לעלות למגרש, לשחק בביטחון ולצבור את הניסיון הדרוש כדי להפוך לאנשי פרו אמיתיים.‍

אפליקציות רבות כוללות כדף פתיחה לוח מחוונים – dashboard. הדשבורד הוא גם פונקציונלי, גם אסתטי, וגם מהווה מעין חלון-ראווה של האפליקציה, ויכול להציג באופן חי ומושך את יתרונותיה עבור המשתמש. הוא כלי ויזואלי חזק לביטוי הערכים שאנו רוצים להדגיש, וזאת באמצעות נתונים חיים של המשתמש עצמו. במקביל, ה-dashboard הוא נקודת ההתחלה של השימוש באפליקציה, ולכן אמור לתמוך היטב בתרחישי השימוש, ה-workflows, הראשוניים. איך ליישב את הדרישות האלה? כיצד לתכנן דשבורד אפקטיבי: מושך, נעים, שמכיל מספיק אינפורמציה אך אינו מרתיע, ומאזן כל זאת עם פונקציונליות? כיצד לשלב רעיונות אינפוגרפיים בתוך ה-design-pattern הדשבורדי? מאידך, לא בכל מקום דשבורד הוא הפיתרון הנכון; מתי עדיף לוותר על דשבורד לטובת פתרונות אחרים?‍

סיימתם לימודים והתחלתם לעבוד. לימדו אותכם איך לאפיין wireframes, איך לתכנן user journeys ואפילו פרסונות. אבל הזמן עובר (כי זה מה שהוא עושה הכי טוב) ואז מגיע הדבר, שלא לימדו אתכם עליו כלום: קידום. הצעה לתפקיד הובלה. או אולי, החלטתם לבד לעשות את הצעד. אבל מה צריך לדעת כדי להוביל? ועוד צוות עיצוב… בהרצאה ישי ישתף מניסיונו בתור מוביל ובתור מי שעבר לצד ההובלה. הוא ישתף חלק מהמתודולוגיות שהוא למד תוך כדי התפקיד לצד שאלות שהציב לעצמו, או אולי היה צריך להציב לעצמו לפני שהחליט לנהל.

אבירן רווח הוא מעצב מוצר מהותיקים בסצנה, מרצה בשנקר, הקים והיה הבעלים של סטודיו פומיקה שנמכר לסולוטו. היום אנחנו מדברים על קומפוננטות, אבל לא רק מהכיוון העיצובי, אלא מהזווית של המתכנתים. אבירן מסביר לנו מה הבעיות הכי קשות שיש היום בהקשר לשימוש בקומפוננטות קוד, מה הבעיה עם המודל הנוכחי של גיטהאב ואיך החברה שבה הוא עובד - ביט - רוצה לפתור את הבעיות האלה. תתכוננו לשיחה טכנית ועמוקה :)

מערכת Beyeonics One היא מיקרוסקופ דיגיטלי לניתוחי עיניים, העושה שימוש בטכנולוגית קסדות טייסי קרב. תמונת המיקרוסקופ ומידע רפואי מוצגים במערכת ראש אותה חובש המנתח. אותה מערכת ראש מאפשרת למנתח גם לשלוט על פעולות המיקרוסקופ, ללא שימוש בידיים. הטכנולוגיה של Beyeonics One מורכבת מאד, ומאפשרת הרבה יכולות, אבל הממשק חייב להיות פשוט להפעלה וקל ללמידה. בהרצאה יתאר מיקי את הפעולות שנעשו להקטנת מורכבות ממשק המערכת, כך שיהיה נוח ופשוט כבר בהפעלה הראשונה.

הגזע האנושי חייב להבין. אנחנו חייבים להבין מדוע דברים קורים, ותמיד מחפשים סיבה והסבר, גם כשהם לא שם. זו הסיבה לכך שאנשים צריכים לדעת מדוע הבנק דחה את בקשת ההלוואה שלהם או מדוע המרק יצא תפל. זה ממש לא משנה אם מדובר במערכות אנושיות או במערכות טכנולוגיות. אבל הנה העניין: מערכות AI – ובמיוחד המורכבות והמתוחכמות שביניהן – קשות מאוד להבנה על ידי משתמשים.ות. כלומר, הן מספקות למשתמשים.ות המלצות והחלטות נפלאות. אבל זה מגיע עם מחיר כבד של הבנת ה"מדוע קיבלתי את ההמלצה הזו?" – ומי אוהבת לסמוך על המלצה שהיא לא מבינה את הרציונל שלה? בהרצאה זו יעקב ידבר על הדרכים להסביר למשתמש.ת את תוצאות פעילותה של מערכת AI באופן פשוט ונהיר. כיצד מאפשרים למשתמשות.ים לבטוח בתוצאות? כיצד מונעים רגשות שליליים של משתמשים.ות? אלו הם אתגרי UX חדשים לחלוטין שאף זכו לשם XAI – קיצור של eXplainable AI , אתגרים ששכיחותם הולכת ועולה עם חדירת מערכות AI לעולמנו. מבחינת עולם ה-UX, התחום עדיין בחיתוליו, אבל ישנם לא מעט דברים שכבר אפשר לעשות. ובניתוח הבעיה, דוגמאות לפתרונות והצגת כלים למומחי.ות UX לאתגרים אלו תעסוק ההרצאה כולה.

צמיחה מהירה בחברה מביאה איתה אתגרים רבים, חלקם ניהוליים, עסקיים ועיצוביים.כיצד ניתן לקדם תעדוף שיוביל לשיפור בעיצוב חווית המשתמש למרות אותם אתגרים? ואיך מעצבים יכולים להבטיח השפעה מירבית על הארגון כולו בעזרת הגדרת תרבות עיצוב בשלב מוקדם.בואו לשמוע על האתגרים שחוות חברות בצמיחה מהירה ומהן הן דרכי ההתמודדות הנכונות שיבטיחו את ההצלחה שלהן. כיצד להוביל שינוי עיצובי תוך כדי צמיחה מהירה - עידן יניב עיצוב חווית משתמש פשוטה ויעילה היא קריטית להשגת יעדים עסקיים. אבל התעדוף של משאבים לעיצוב כחלק מה Roadmap מהווים פעמים רבות אתגר עבור חברה בקצב גדילה מהיר כאשר יש מגוון רחב של צרכים ושיקולים. כיצד ניתן לקדם תעדוף שיוביל לשיפור בעיצוב חווית המשתמש? בהרצאה אציג דרכי פעולה שעוזרות לחבר את המטרות העיצוביות למטרות העסקיות ואילו טקטיקות יכולות להניע לשינוי עיצובי במוצר שלכםכאבי גדילה - התמודדות עם צמיחה מהירה - ד״ר טלי לביאחברות שנמצאות בתהליך צמיחה מהיר נדרשות לעשות התאמות בכדי להמשיך להצליח ולגדול. בהרצאה אציג אתגרים ניהוליים, עסקיים ועיצוביים הנובעים מגדילה מהירה של החברה, אחלוק רעיונות וכיוונים להתמודד עם האתגרים ואפרט את ההזדמנויות הטמונות בעבודה בסביבה כזו.לעצב תרבות עיצוב - עמרי דבירתרבות, ותרבות עיצוב במיוחד, היא דבר שכולנו מרגישים, אך קשה להגדיר בצורה מדוייקת. לעיתים נראה שתרבות עיצוב היא מעין כוח מסתורי שנרקם מעצמו, שילוב אנרגיות מיסטי של כל חברי הצוות. אך תרבות, כמו כל פרוייקט עיצובי, בנוי מרצף של החלטות שנועדו לפתור בעיה אנושית. בין אם מדובר בצוות של מעצב.ת יחיד.ה, ובין אם צוות של עשרות מעצבים - הגדרת תרבות עיצוב בשלב מוקדם יכולה לעזור לבנות מוצרים טובים יותר, ולהעניק למעצבים בצוות יכולת השפעה אסטרטגית על הארגון כולו.‍