בפרק הזה עדי התרגשה לארח את ד״ר יעקב גרינשפן. יעקב הוא מומחה לאפיון ממשקי משתמש, והוא מסוג האנשים שיכול להפוך כל מילה לנושא שיחה שלם, ויכול לדבר עליו שעות. כמות הידע שיש לו ואסף לאורך 25 שנות הקריירה שלו היא מרשימה מאוד, ואפילו מרתק לשמוע ממנו דוגמאות שקשורות בטכנולוגיות שכבר עברו מהעולם… 🙃 (לא מפתיע שהעקרונות נשארו דומים). בפרק הזה דיבר עם עדי על עקרונות קוגנטיביים בעיצוב אונבורדינג. לא חיפשנו מדריך קסמים של "עשה ואל תעשה", אלא ניסינו להבין מה באמת קורה בראש של משתמשים בתהליך הזה. יעקב הסביר על הרמות העמוקות הקוגניטיביות שאנחנו עוברים וצריכים לדעת כאשר אנחנו מעצבים אנבורדינג. התחלנו בלדבר על על מתי אונבורדינג מתחיל ומתי נגמר. יעקב טען שאונבורדינג לא מתחיל בהכנסת האימייל ולא נגמר בהרשמה, אלא הרבה לפני ואחרי. הוא דיבר על החשיבות של תפיסת המוצר על ידי המשתמשים, ועל זה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המחשבות והדעות שיש למשתמשים עוד לפני שהם בכלל נכנסים למוצר. עוד נושא מעניין שדברו עליו היה מה הופך אונבורדינג למוצלח. יעקב טען שצריך להפריד בין הצלחה במדדי הקונברז׳ן שהגדרנו לעצמנו לבין הצלחה של האונבורדינג לאורך זמן. אונבורדינג מוצלח הוא הרבה יותר משילם/נרשם/מסר פרטים. הסיבה היא שמה שקורה בתהליך הראשוני, חייב להיות בהלימה עם המוצר עצמו. אחרת יכול להתפתח פער בין מה שהבנתי שהמוצר הוא, לבין מה שאקבל בפועל. ובמקרה הטוב המשתמשת כבר נרשמה, ובמקרה הפחות טוב היא בכלל לא נרשמה, כי לא הבינה את הדבר הבסיסי ביותר - מה הוא המוצר הזה בכלל. יעקב סיפר על "קיללת הידע" - הקושי שלנו, כאנשי מקצוע, לחשוב מנקודת מבט של מי שלא מכיר את המוצר. זה קריטי לבנות את הידע של המשתמשים על המוצר בצורה נכונה - לא לאט מידי ולא מהר מידי. לתת בדיוק את המידע שהם צריכים בכל נקודת זמן. פעמים רבות יעקב ראה מוצרים נכשלים מכיוון שהיוזרים לא הבינו את הדבר הבסיסי ביותר - מה המוצר שאותו ירכשו. שיטה מעולה לבדוק את עצמנו היא לשאול את עצמנו (ואת המשתמשים) - האם יש הלימה נכונה בין מה שהמשתמש יכול לדעת, לבין מה שהוא צריך לדעת. יעקב גרינשפן הוא ממקימי חברת UI, בעשור האחרון יעקב מאפיין קונספטים לממשקי משתמש לחברות גדולות כמו גם קטנות ומלמד מספר קורסים בתחום ה-UX באוניברסיטת רייכמן. בנוסף מלווה סטארטאפים ומעביר הרצאות וסדנאות בארץ וברחבי העולם. ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. ההרצאה של יעקב נקראת - ״כשהמוח בלחץ: איך לתכנן UX מתוך חשיבה על עומס קוגניטיבי?״, ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי

אז איך נראה תהליך אפיון בשיטת המטוטלת

על אובייקטים, קונספטים, רמזים - וסיטואציות דיגיטליות

הזמנתי את שגיא שרייבר להדגים לנו מה זה אומר עיצוב אמוציונלי כדי שנבין ונדע לנמק החלטות עיצוביות ואיך להשפיע על המשתמשים באמצעות הטריגרים.

איך נכנסים בנעלי המשתמש באמצעות, לא תאמינו - מצוקה

בפרק זה, סער גיל מסכם את ההרצאות מתוך כנס UXI Live של ברק דנין. הוא בוחן כל הרצאה מבחינת התובנות והיישום שלהן בעבודה היומיומית, ומדגיש את הנקודות החשובות שהמרצים היו רוצים שהקהל יאמצו. הסיכום מציג תובנות מעשיות ומדגיש את החשיבות של כל נושא שהועלה בכנס, תוך מתן דגש על היישום הפרקטי בעבודה בתחום ה-UX.

״הטיית האישוש״ היא הנטייה שלנו לחפש, לזכור ולפרש מידע שמאשש את האמונות שלנו, תוך התעלמות ממידע סותר או כזה שתומך באפשרויות חלופיות. הטיית האישוש רלוונטית יותר מתמיד בתקופה הכל-כך מורכבת שבה אנו חיים היום. זוהי אחת הסיבות לקיטוב החברתי שאנחנו עדים לו. שלושה נושאים מסקרנים המדוברים במהלך הפרק: ✅ למה אתם משוכנעים שכל מה שאתם חושבים שהוא נכון? ✅ האם יש דרך להתגבר על הטיית האישוש? ✅ ואיך כל זה קשור לפילוסוף של המדע בשם קארל פופר?

ארבע שאלות (מני רבות) שד״ר איתי סיסו ענה עליהם במהלך הפרק: ✅ מהם ארבעת המנגנונים שבבסיס פרדוקס הבחירה? ✅ מה משפיע על ההחלטה לנסוע ברכב פרטי לעבודה? ✅ מה מונע ממבוגרים להירשם ללימודי פסנתר באפליקציה? ✅ מהו ההבדל בין מדע הנתונים לסטטיסטיקה?

מאיה צללה והסבירה איך הבינה המלאכותית מעצימה את היכולת לעצב חוויות רגשיות, בדגש על חוויות רגשיות מעולם הבריאות הטיפולי. היא נתנה הרבה דוגמאות למוצרים מרתקים שעושים את זה, והדגימה איך מעצבים מפגש שעוסק ברגשות.

מה עושים אם שחררנו פיצ'ר והמשתמשים לא משתמשים בו? למה כדי לפתור את הבעיה חשוב לדבר לא רק עם מי שמשתמש בו – אלא גם עם מי שלא? ולמה למרות המכה הקשה לאגו וההשקעה הרבה שכבר נעשתה, לפעמים הדבר הנכון הוא לעצור פרוייקט?אין מנהל או מנהלת מוצר שלא מכירים את הבעיה הזו: יש לנו פיצ'ר שאנחנו מאמינים בו, ומבחינתנו זה פיצ'ר חכם, מושקע, מבוסס דאטה ושעונה בדיוק על מה שהוא צריך לענות – אבל מה, המשתמשים פשוט לא עושים בו שימוש. במקום שהפיצ'ר יעשה את תפקידו, הוא נותר שומם וחסר שימוש במערכת. השבוע בפודקאסט  רן ארז מדבר עם עמיחי אבן חן,  Product Manager ב- monday.com, שמספר מה עשה כשהבין שהפתרון לבעיה שניסה לפתור עבור המשתמשים, טמון בפונקציה שכבר קיימת במערכת, רק שרוב המשתמשים לא ידעו עליה. הוא מדבר על תהליך זיהוי הבעיה, למה חשוב לא רק לשאול אנשים מה הם חושבים על הפיצ'ר, אלא איך הם משתמשים בו ואיך בסוף, ממחשבה על פתרון באמצעות שדרוג שדרש חודשי פיתוח ארוכים, הגיעו לפתרון פשוט ומיידי הרבה יותר.  

איך מנגישים דאטה למשתמשים? למה חשוב לזכור שחווית המשתמש שלנו כמנהלי מוצר לא משקפת בהכרח את החוויה "הממוצעת"? ולמה לפעמים וויתור על לקוחות, אפילו כסטארט-אפ קטן, יכול לייצר גדילה?בעולם של היום – רווי המידע, ההזדמנויות והאפשרויות – אנחנו נוטים פעמים רבות להעמיס על הלקוחות שלנו דאטה. להראות להם את כל הדברים שאנחנו מסוגלים לתת להם, את כל היכולות שלנו ואת כל הרעיונות הנהדרים שלנו בבת אחת. אך כל הרצון הטוב הזה עלול להוביל לכך, שבפועל, המשתמש נשאר להתמודד לבד עם הרבה מידע שהוא לא בהכרח יודע מה לעשות איתו.השבוע בפודקאסט  רן ארז מארח את קייט ניר,  VP Product בחברת Tastewise, שמשתפת על האופן בו הצליחו להנגיש למשתמשים מוצר המבוסס דאטה, ולפשט אותו כך שיפנה למשתמשים רבים. היא מספרת איפה ואיך זיהו את הקושי של המשתמשים שלהם, איך הצליחו לפשט את הדאטה באופן ברור יותר ואילו וויתורים שעשו בדרך הביאו דווקא לערך נוסף עבור הלקוחות.

מתי מוצר בשל להתרחב? איך משיגים ערך לא רק לכל סוג משתמש, אלא גם באינטראקציה ביניהם? ומתי, בניגוד לאינטואציה, דווקא נכון לא להמעיט פריקשן עבור המשתמש? בעיית ריבוי סוגי המשתמשים תתפוס את רובנו בשלב מסוים של פיתוח המוצר. בין אם המוצר שלנו פונה מראש לסוגים שונים של משתמשים, או שאנחנו רוצים להתרחב לשוק חדש לגמרי, השאלה נשארת זהה – איך אנחנו יכולים לענות על צרכים של משתמשים שונים לגמרי באותו המוצר?השבוע רן ארז מארח את אילת לב ארי, Product Director בחברת Healthy.io. אילת משתפת במעבר ממוצר שנועד לצוותים רפואיים למוצר שמשמש גם את המטופלים, ועל איך הצליחו לענות באותו המוצר על צרכים של יוזרים שונים לגמרי, בעלי אינטרסים שונים ובעלי יכולות שונות – החל בגילאים המבוגרים של המטופלים, שעלולים להביא ליכולות טכנולוגיות מוגבלות, דרך הטרמינולוגיה הרפואית השונה ועד תחושת המעורבות שכל אחד מסוגי המשתמשים ירצה מהמוצר.

נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת. הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה. אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?

הפעם הפרק מוקדש לרצפים Streaks. מה זה רצף? הנה כמה דוגמאות: השלמה של שבעה ימי לימוד שפה במהלך השבוע (Duolingo). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם תרגלתם.ן מדיטציה (Headspace). חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם ״הסתנאפתם.ן״ עם חבר.ה (Snapchat). למה צריך רצף? כדי להגביר את המוטיבציה של משתמשים להתמיד במשימות באופן עקבי לאורך זמן. מתי נשתמש ברצף? כאשר ההגעה ליעד דורשת השקעת זמן רב (רכישת שפה, הורדת משקל, כניסה לכושר גופני, …). איך בונים רצף? האזינו לפרק :)ֿ

כמה עובדות על ספוטיפיי (נכון ל- 2022): 180 מיליון מנויים, 70 מיליון שירים, 2.9 מיליון פודקאסטים (אנחנו אחד מהם!), ~10 מיליון יורו הכנסות בשנה שעברה. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: (כמעט) לא עושים שימוש בנוטיפיקציות, בונים הרגלים (מה קורה כל יום שני?), מייצרים תחושת מחסור (מה קורה כל יום שני?), בונים ציפייה (מה קורה בסוף השנה?), ועוד (האזינו לפרק!). ו… עוד עובדות שמעניינות (בעיקר אותנו ואולי גם אתכם, נכון לסוף 2022): יצרנו 448 דקות של תוכן (14 פרקים), 40% מהמאזינים שלנו עוקבים אחרי הפודקאסט, הדירוג שלנו הוא 4.9 (מתוך 5!), ביחס לשנה שעברה יש עלייה במספר שעות האזנה (229%), מספר העוקבים (185%) ומספר המאזינים (122%).

הפרק מוקדש ל"אפקט המסגור" - הטייה ידועה לפיה אופן הצגת המידע משפיע על קבלת ההחלטה. כלומר, מסגור המסר ישפיע על ההתנהגות שלנו. לדוגמה: כנראה נעדיף שמפו ש"מכיל 97% חומרים טבעיים" ולא סבון ש "3% ממרכיביו הם כימיקלים או חומרים סינתטיים" (המסר השני כנראה יגרום לפיטוריו המיידיים של הקופירייטר שהגה אותו). מלבד מחקר אקדמי נרחב סביב התופעה, אפקט המסגור הפך לכלי פופולרי ושימושי בעולמות השיווק, המכירות, יחסי הציבור ובקרב כל מי שמעוניינ.ת להניע א.נשים לפעולה. כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק: מהם שלושת סוגי המסגור? מה זה "חוק ה- 100"? איך מעודדים סטודנטים להימנע מדחיינות? ו… האם חצי הכוס היא מלאה או ריקה?

בפרק דיברנו על אחד המודלים הפשוטים והאלגנטיים ביותר שאנחנו מכירים לעיצוב התנהגות והנעה לפעולה. למודל קוראים FOGG BEHAVIOR MODEL על שם האדם שפיתח אותו - BJ FOGG. תמצית המודל היא הנוסחה: B=MAT; התנהגות = מוטיבציה * יכולת * טריגר. כדי שהתנהגות תקרה, שלושה תנאים צריכים להתקיים בו-זמנית: טריגר בעיתוי שבו יש מוטיבציה ויכולת לביצוע הפעולה. שימו לב: אל תתנו לפשטות להטעות אתכם - יש במודל כמה רבדים של עומק. לא לשווא חלק גדול מהחברות המוכרות מעמק הסיליקון עושות שימוש במודל המבריק הזה שהתפתח באוניברסיטת STANFORD. המודל של FOGG הוא כלי מצוין לניתוח והבנה של סיטואציות שבהן פעולות לא קורות, עיצוב התערבויות אפקטיביות ובניית הרגלים.

מחקר ע-נ-ק בדק מה יגרום לנו להתמיד בתוכנית כושר. במחקר, שהשתתפו בו 61,293 (!) מתאמנים, בחנו קייטי מילקמן ואנג'לה דקוורט מאוניברסיטת וורטון (עם 28 חוקרים נוספים) 54 תוכניות אימונים שמטרתן לעודד את המנויים להגיע לחדר הכושר. התוכניות שנחקרו כללו התערבויות שונות: תמריצים כלכליים, תזכורות, תכנון לוח זמנים, פרסום ברשתות חברתיות, חתימה על אמנה ועוד. בפרק שוחחנו על: מה זה מגה-מחקר ולמה זאת פריצת דרך? (בכל זאת, המחקר התפרסם ב Nature). מהו הממצא הכי מעניין שהתגלה בניסוי? (רמז: זה קשור לתמריץ בעיתוי לא צפוי) מחקרים נוספים של קייטי מילקמן הקשורים במוטיבציה ושינוי התנהגות (שימו לב, מדובר במטאור בתחום)

טאדאאם…! אנחנו שמחים להציג את הפרק השני בפינה החדשה שהשקנו ובה אנו מדברים על העקרונות ההתנהגותיים שבבסיס ההחלטות של חברות הטק הגדולות. בין היתר, נתחקה אחר הבחירות בפיצ׳רים במוצר, קמפיינים שיווקיים, מודלי תמחור ומהלכים אסטרטגיים נוספים. בפעם שעברה דיברנו על ספוטיפיי ועכשיו הגיע תורה של ענקית הסטרימינג - נטפליקס. כמה עובדות על נטפליקס: החברה נוסדה ב- 1997 על ידי ריד האסטינגס ומארק רנדולף, לא נמכרה לבלוקאסטר ב- 50 מיליון דולר, הכניסה בשנה שעברה 32 מיליארד דולר מ- 220 מיליון מנויים - פלטפורמת הסטרימינג המובילה בעולם. עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: פרסונליזציה (השוו את מסך הפתיחה שמופיע אצלכם לשל חברים, בני משפחה או קולגות) צליל פתיחה מובחן (איך הוא נשמע?), ברירות מחדל (מה קורה חמש שניות לאחר סיום פרק?), הוכחות חברתיות (טופ 10, טרנדינג), ועוד (האזינו לפרק!).

הפעם אירחנו את עופר סנדריי. עופר מוביל את תחום המחקר ב- Soluto והוא אחד ממייסדי קהילת "פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי". לפני כן הוא היה המייסד והמנכ"ל של חברת BeApplied - חברת ייעוץ מבוסס תובנות התנהגותיות. יש לו תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת רייכמן. בפרק שוחחנו עם עופר על: איך מחקר יכול לתמוך קבלת החלטות של צוותי מוצר? ההבדל בין מחקר אקדמי למחקר יישומי. מתי סומכים על האינטואיציה ומתי יוצאים לתהליך מחקר? איך מגלים את התפיסה הסובייקטיבית של משתמשים? איך מודדים הצלחה ואימפקט של מחקר?

עיצוב אמפתי חולל מהפכה בתעשיית המוצר בכך שהוא מאפשר למעצבים ולמנהלי מוצר להבין את המשתמשים והצרכים שלהם בצורה מדויקת יותר, מה שמוביל לפיתוח מוצרים טובים יותר. עיצוב זה מתמקד ברגש ובהבנת המשתמשים, תוך שימוש בהם ככלי להשגת מטרות פונקציונליות. בהרצאתה, מאיה תעסוק בדור הבא של עיצוב אמפתי, שבו הרגש הופך למטרה בפני עצמה ולא רק לאמצעי. היא תשתף את עבודתה עם EliQ ו-Intuition Robotics, שם יישמה גישה זו בפיתוח רובוט אמפתי המצליח לשפר את חייהם של אלפי קשישים בארה"ב, תוך בידול מ-Alexa ו-Cortana. מאיה תסביר כיצד הגישה הזו יכולה להוות כלי עוצמתי וחדשני בארגז הכלים של כל מעצב.

בהרצאה של אבירן רווח הוא יציג כלים לזהות את את המרכיבים של החוזקות המיוחדות לכם (שונה לכל אחד ואחת) שמחזקות אתכם כ-״טאלנט״, ויסביר כיצד אפשר באמצעותן לנווט את התפקיד שלנו למקומות של אימפקט, סיפוק ואנרגיה אינסופית (וגם איך להימנע מהמקומות שמחלישים אתכם).

שלום לכולם וברוכים הבאים לפרק החדש של הפודקאסט - על טכנולוגיה ואנשים מבית מכון UED להעצמת משתמשים. בפודקאסט הזה אנחנו משוחחים בכל פרק עם אנשים מעניינים שרותמים את הידע שלהם על בני אדם על מנת ליצור מוצרים דיגיטליים טובים יותר עבור המשתמשים שלהם. היי, אני ד"ר דוד גלולה, ראש מכון UED להעצמת משתמשים, מנכ"ל ProUX לפרוייקטי תוכנה וחווית משתמש ומרצה במכללות האקדמיות עמק יזרעאל ותל אביב יפו. בפרק הזה אני מארח דוקטור שלא סיים בגרות מלאה בתיכון, גיק מחשבים שמצא את עצמו מלמד מחוננים כבר בגיל 21, תיאורטיקן צעיר שנזרק ישירות לאפיון של מערכת מורכבת בלי הכנות מוקדמת, וסופר שמצא את הדרך לשלב 3 אהבות גדולות שלו בחיים - טכנולוגיה, פסיכולוגיה והוראה - ל-570 עמודים של ידע מזוקק וצרוף עבור התעשיה. הדוקטור, כפי שהוא מכונה בקרב תלמידיו הרבים, או ד"ר עופר מונר כפי שהוא קורא לעצמו, הוא מאפיין עם נסיון בארץ ובחו"ל במערכות מורכבות, מייסד קורסי -הUX תחת UXER ומחבר הספר הפסיכולוגיה של האינטרקאציה. בשיחה איתו, עברנו על התשוקות שלו ליצור טכנולוגיה טובה, הכרנו את הדרך שלו בתעשיה ובאקדמיה. לא פספסנו את ההזדמנות ללמוד כמה נושאים מתוך הספר החדש שלו. למדנו להבין את הנקודת המבט שלו על התחום בעבר, בהווה וגם בעתיד. לא פסחנו על השערת הנטפליקס ועל טיפים לאפיון מוצרים. מוזמנים לצלול ולהאזין לשיחה.

בואו נדבר קצת על אותנטיות, מתי הייתה הפעם האחרונה שערערתם על מוסכמות והרגלים? ?ואם כבר בחרתם לערער, איך אתם מבטיחים קרקע כמה שיותר יציבה לפיתרון שלכם ואיך בכלל עושים סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים? על כל אלו נשוחח במיטאפ הקרוב, אתם לא רוצים לפספס את זה! לאן נעלמה האותנטיות? בקי ברי בואו נתחיל לערער על הרגלים ומוסכמות שרכשנו בדרך. נדבר על רשתות חברתיות, צילום ופודקאסט. נלמד איך רשתות חברתיות השפיעו על התוכן שאנחנו מייצרים ולמה שום דבר כבר לא מרגיש אותנטי. נכיר סוג אחר של יוצרי תוכן שיוצרים בצורה קצת שונה ומחזירים את האותנטיות שחסרה לנו היום. אל תרוצו להיי פידליטי - דניאל ברש כמעצבים, כשאנחנו נדרשים לעצב חוויה, יש לנו נטייה לקפוץ משלב הבנת הבעיה הישר לתוכנות העיצוב כדי לקצר תהליכים. ואז, כשאנחנו נתקעים הרבה יותר קשה לנו לחזור אחורה. בזבזנו זמן בהזזת פיקסלים ולא השקענו מספיק מחשבה במוצר ובסיפור. בהרצאה אציג לכם את הפריימוורק שבו אני משתמש כשאני ניגש לעצב חוויה. הוא עוזר לי לבנות יסודות למוצר טוב ומדויק יותר, וכשאני מגיע לשלב העיצוב היי-פידליטי 80% מהעבודה כבר נעשתה. למצוא מחט בערימת שחת - איך לעשות סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים - שיר זלצברג חוויות משתמש של מערכות מורכבות, כוללות המון פרטים ופיצ׳רים שזמינים למגוון רחב של משתמשים. התוצאה היא הרבה פעמים סביבה קשה לניווט ותפעול. בהרצאה הקרובה, אחלוק כיצד ניגשנו לפרוייקט חדש בסיילספורס מתוך כוונה תחילה של הורדת עומס והנגשת החוויה לקהל יעד משתנה, ובאיזה שיטות השתמשנו על מנת לאפשר את זה

קוסמים באמת מבינים אנשים. הם מומחים בלראות את העולם דרך עיניהם, מבינים איך הם חושבים ויודעים כיצד להשפיע עליהם.תום ידבר על מה אנחנו יכולים ללמוד כמעצבי חוויית משתמש מעולם הקסמים ומה הם הכוחות הפסיכולוגיים הסמויים המשפיעים על ההתנהגות שלנו. בלב ההרצאה, תום ישתף בשלוש טכניקות כדי להבין מה קורה שם מתחת למכסה המנוע של התודעה.‍

המיטאפ כלל 3 הרצאות של יאיר רונן, תום אבן ויגור שגלוב: 1. כיצד להשפיע כמעצב מוצר? - יאיר רונן 2. איך לעצב התנהגות? - תום אבן 3. האבולוציה של Wix Pricing Page:, איך חיפשנו (ומצאנו) מפגש בין המשתמשים לביזנס - יגור שגלוב

המיטאפ כלל 3 הרצאות של הילה לביא, תמר עקביה ואיתי ש. צור: 1. The power of agile thinking in a design-centric company - הילה לביא 2. אמא'לה, אני כבר לא בסטארט-אפ! תמר עקביה 3. אפליקציית יילו - מתחנת דלק לארנק דיגיטלי - איתי ש. צור

תחום האתיקה של עיצוב חווית משתמש מתפתח במהירות לאור השימוש הלא ראוי שנעשה באפיון טכנולוגיות וממשקים המנצלים חולשות אנושיות למטרות הגדלת מדדי שימוש במוצר. ההשפעה העמוקה והרחבה שיש לעיצוב מוצר על התנהגות המשתמש, מצבו הרגשי והפעולות שהוא בוחר לעשות, מחייבת אותנו לדיון והגדרת כללי אתיקה ברורים כדי להחזיר לתחום את המודעות לערכים מובילים ובעיקר לשאול את עצמנו - איך אנחנו רוצים לחיות. במפגש זה נתמקד באספקטים תיאורטיים ופרקטיים בתחום אתיקה של חווית משתמש, נבחן מתי עיצוב טוב למוצר הופך לעיצוב רע למשתמש, ונכיר את החוקרים המובילים בתחום. עוד על נועה: ד"ר נועה מורג היא המנהלת השותפה של המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB) בבית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה, ומובילה את המחקרים העוסקים בהיבטים החברתיים והאתיים של הטכנולוגיות. לאחר סיום התואר השני בעיצוב אינטראקציה בתכנית ITP ב-NYU, נועה עבדה בתעשייה ביצירת תכנים אינטראקטיביים, כולל פיתוח משחקים ותכנים אינטראקטיביים מקוריים עבור HBO ובהמשך עבור ערוץ הילדים ולוגי בישראל. נועה סיימה את הדוקטורט שלה בנושא תנועת המייקרים בישראל באוניברסיטת בר-אילן בתכנית ללימודי מדע וטכנולוגיה.

בינג׳ עקרונות שכנוע! קורס מזורז של חצי שעה. כל מה שצריך לדעת על אפקטים פסיכולוגיים.

אחד הלקחים המרכזיים של הכלכלה ההתנהגותית היא ההשפעה המכרעת שיש לסביבה על חיינו, בעידן שבו הסביבה הופכת להיות יותר ויותר דיגטלית הכח העצום הזה מתנקז אל ידיהם של אנשי חווית המשתמש - מעצבות ומאפיינים - אשר הופכים להיות בפועל ל"אדריכלי הבחירה" של חיינו. אלכס יספק הצצה אל אחורי הקלעים של מוצרים מעולים שהשכילו להתאים את עצמם למשתמש הלא רציונאלי ולהפיק מכך את מירב הערך לכל הצדדים. עוד על אלכס: אלכס הוא פסיכולוג ומומחה לכלכלה התנהגותית בעל נסיון עשיר בניהול מוצר ולמעלה מעשר שנות ייעוץ לחברות וצוותים ברחבי העולם. מרצה, פובליציסט ומנטור. אלכס הוא שותף מייסד של "The Human Factor" ייעוץ.

Nir Eyal is the author of Hooked: How to Build Habit-Forming Products and Indistractable: How to Control Your Attention and Choose Your Life. Nir taught at the Stanford Graduate School of Business and Design School. He also sold two technology companies since 2003 and now help teams design more engaging products.

כלכלה התנהגותית עוסקת בעיקרה בקבלת החלטות, ומלמדת אותנו מה באמת עומד מאחורי הבחירות שלנו. ספויילר, זה לא תמיד ההגיון הישר.בהרצאה תמר מראה דוגמאות לאופן שבו מיישמים מחקר מכלכלה התנהגותית ב-Gett כדי להשפיע על קבלת החלטות אצל משתמשים. עבור כל מקרה, תמר מציגה את העיקרון התיאורטי שעמד מאחורי הניסוי, היישום המוצרי, והתוצאות: מה עבד, מה פחות, מה הצוות ב-Gett למד בעקבות זה, ומה אתם יכולים לקחת למוצרים שלכם.‍

ראשון המרצים היה ד"ר עופר מונר, ראש התוכנית ללימודי UX ביחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה וראש התוכנית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות באינטראקציית אדם־מחשב (HCI) במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומחבר הספר Interaction Psychology, שעסק במהפכת המידע תחת הכותרת "כשסקיינט פגשה את טרון: על אנושות, על טכנולוגיה, על טכנולוגיה אנושית".ד"ר מונר פתח בהצגת ההיסטוריה של האנושות כחברה יוצרת כלים – החל מן הפשוטים ביותר, כגון אבן הצור והגרזן, וכלה בכלים המתוחכמים של ימינו: המחשבים והטלפונים החכמים. לפי ד"ר מונר, האדם פיתח ומפתח כלים כדי להשתלט על העולם, כדי לשפר את היכולות שלנו ולתת להן ביטוי חזק יותר וכדי לשפר את התקשורת שלנו עם בני אדם אחרים. הכלי המתוחכם ביותר, שבו כולם מחזיקים, הוא הטלפון החכם; בטלפון ממוצע כזה יש כוח חישוב שדי בו כדי לשגר חללית לירח, וגם הוא נועד לאפשר לנו יכולת תקשורת רחבה עם העולם כולו ולהרחיב את יכולותינו ולהשלים חוסרים כגון בעיות זיכרון, קשיי התמצאות ועוד.אחת התוצאות של השינויים הללו היא שהמשאב החשוב ביותר כיום הוא מידע. בתחילה התאפשרה גישה למידע מסונן ומהונדס בלבד, אבל כיום הרשת מספקת "מידע נא" (RAW) שמגיע ממקורות שונים ורבים באיכות משתנה. עוד אחת מתוצאות מהפכת המידע היא שהמשתמשים בטכנולוגיה הולכים ונהפכים בעצמם למוצר – כשהמטרה של החברות הגדולות היא שהמשתמשים ייצרו תוכן שייצרך על ידי משתמשים אחרים ויגדיל את ההתמכרות לפלטפורמה ואת יכולת המכירה של החברות. ד"ר מונר הפציר בקהל להילחם עבור המשתמשים, ולדרבן את המאבק למען המשתמשים כדי שלא יהפכו למוצר, כאשר מעצבי הטכנולוגיה חייבים לזכור תמיד שהמשתמשים הם לפני הכל בני אדם. כך, סקיינט מנצחת את טרון.ד"ר מונר סיכם את הרצאתו בקביעה שמטרת מכון המחקר UED היא למנוע מצב שבו המשתמשים הופכים למשרתיה של הטכנולוגיה ולקדם מציאות שבה אנחנו השולטים בטכנולוגיה והיא משמשת בעיקר לטובתנו.‍

ד"ר גלולה, ראש מכון המחקר האקדמי UED ומנכ"ל חברת ProUX, פתח את הרצאתו בהצהרה ש"העצמה אינה יעד אלא מסע" והמשיך לתאר כיצד אנחנו מועצמים בכל רגע בחיינו. הוא סקר את התפתחות תחום אינטראקציית אדם-מחשב (HCI), מהתקופה בה האדם היה משרת המחשב ועד להתפתחות תחום חוויית המשתמש (UX), המעמיד את חוויית המשתמש במרכז. בהמשך, ד"ר גלולה תיאר את מהפכת העצמת המשתמשים (UED), המתמקדת בשליטה, עצמאות, מסוגלות עצמית ומשמעות. הוא הציג את עקרונות שיטת UED: העצמה מרחיבה, כיוּון לנתיב מרכזי, והשפעה ארוכת טווח. לסיום, ד"ר גלולה הציג עקרונות עיצוב מעצימים מהמחקר שערך, והדגים כיצד לעצב מערכות שמעצימות את תחושת השליטה, העצמאות, המסוגלות העצמית והמשמעות של המשתמשים, באמצעות מתן כלים לתכנון וניבוי, עידוד עצמאות, מתן מקום להתנסות בטוחה, והצפת משמעות הפעולות של המשתמשים.

מה הקשר בין זבוב בשירותים לדלתות מסתובבות?קונספט ה"הֶינֵּד" (nudge) הוא תחום זוכה פרס נובל לכלכלה העוסק בפעולות קטנות עם אימפקט גדול.נדבר על הכוחות הפסיכולוגיים הסמויים המעצבים את הבחירות שלנו, נסקור אוסף כלים ושיטות לעיצוב התנהגות, ונחשוב איך אפשר לשפר את העולם שסביבנו בעזרת עיצוב.‍

"תעשה לי את זה מסובך וקשה לשימוש", אמר אף משתמש אף פעם. כולם רוצים ממשק פשוט, קל להבנה, נקי וכל המילים היפות שאנחנו רגילים לשמוע. חשיפה הדרגתית – progressive disclosure – הוא אחד הכלים החשובים בארגז של מאפיין ה-UX, במיוחד במערכות מורכבות. ליאב יציג בהרצאה שלו כמה דוגמאות ייחודיות ליישום של הכלי הזה.

כמאפיינים, מעצבים ומנהלים אנחנו מורגלים בשאילת שאלות. אנחנו שואלים את הלקוח אודות הבריף, אנחנו מתשאלים משתמשים בשלב המחקר או בבדיקות שמישות. אנחנו עושים את הטעות וחושבים שרק בגלל שאנחנו עושים את זה הרבה, כנראה אומר שאנחנו עושים את זה טוב. אנחנו מתמקדים באיתור התשובות הכי טובות ולעיתים רחוקות מקדישים מספיק זמן לאיתור השאלות הכי טובות.בהרצאה אספר על האובססיה שלי לשאלות ועל המסע שהיא לקחה אותי אליו; על ניסויים שערכתי בסטודיו ובבית, כדי להבין טוב יותר איך אנחנו שואלים היום ואיך נוכל להשתפר בזה; על סוגי השאלות השונים ועל היישומים הטובים ביותר עבור כל סוג. ובמיוחד, על איך מעודדים תרבות ארגונית של שאילת שאלות טובות יותר.‍

אם תשאלו אנשים שלא עוסקים ב-UX על מחקר משתמשים, הם יגידו לכם שמדובר במשהו יקר, ארוך ולרוב – מיותר. "אנחנו מכירים את המשתמשים שלנו מצוין" הם יגידו לכם. "אנחנו כבר נספר לכם מה הם צריכים, לא צריך מחקר". אחרים יגידו: "עדיף להשיק את המוצר ולראות איך הקהל מגיב", או "אין לנו עדיין משתמשים, את מי תחקור?"למרות כל ההתנגדויות האלה, הנסיון מראה שמחקר משתמשים מאפשר להגיע לתובנות מהותיות גם בזמן קצר, כאלה שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת. הוא מחבר את צוות האפיון לצרכים האמיתיים של המערכת ומאפשר לו ליצור חוויית משתמש הרבה יותר טובה – כזו שמביאה הרבה ערך למשתמשים, ולכן גם לרוב שווה הרבה כסף.מה כלי המחקר האפקטיביים ביותר? איך אפשר להשיג תובנות משמעותיות בתקציב מצומצם? ברק יענה על השאלות האלה דרך סיפורי מקרה אמיתיים מהסטודיו ביוניק יו איי ומהעולם.‍

"המין האנושי לא היה שורד לולא פיתחנו מנגנון קבלת החלטות המסוגל לבצע שיפוטים מהירים על בסיס מעט מאוד מידע" (מלקולם גלדוול). אנחנו נוטים לתאר את עצמנו כאנשים רציונאליים הפועלים משיקולי עלות-תועלת. עם זאת, מחקרים רבים שנעשו הראו שמידת השליטה שלנו בהחלטות שלנו היא מועטה עד כדי אפסית. המנגנון החלופי שלנו לקבלת החלטות, מופעל אוטומטית בין אם מדובר בהחלטה הנוגעת לעולם האמיתי או הוירטואלי.ההרצאה מאפשרת הצצה למתרחש במוחו של המשתמש והבנת הגורמים הלא מודעים מאחורי קבלת החלטות, באמצעות מערכת המאפשרת את ניתוח התנהגות הגולשים בזמן אמת. במהלך ההרצאה, המשלבת תיאוריה ופרקטיקה, תתוודעו לאופן שבו מתקבלות החלטות בעולם הוירטואלי, ולגורמים המודעים והלא מודעים המשפיעים עליהן.‍

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה פשוטה לביצוע, לא פולשנית, לא כואבת ויכולה להציל חיים. למרות זאת אנשים נמנעים מלעשות אותה. איך אפשר לגרום לאנשים לבצע את הבדיקה? זוהי אחת השאלות שאיתן אנו מתמודדים בשירותי בריאות כללית.בשירותי בריאות כללית מנסים להפוך את הלקוחות לשותפים בניהול בריאותם. כדי להצליח במשימה הזאת צריך לשכנע אותם לשנות את התנהגותם. שאלת המפתח היא כיצד משכנעים בני אדם לוותר על הרגלים ישנים ולאמץ הרגלים חדשים. ישנן דרכים שונות לשכנע אנשים; בכללית החליטו לעשות זאת באמצעות עיצוב המוצרים שלנו על פי המודל לשינוי ההתנהגות שגיבש הסוציולוג האמריקני BJ Fogg. על המודל והיישום שלו בכללית – בהרצאה של חן.‍