חווית משתמש טובה היא ערובה למוצר טוב, וכדי להגיע לאפיון טוב של חווית משתמש כל תהליך אפיון מוצר מתחיל בהבנת כל האספקטים של המוצר, לרבות התחום והארגון במסגרתם המוצר קיים, המתחרים שלו והמשתמשים שלו. לפני שחוקרי UX מתחילים מחקר עליהם ראשית לנסח את שאלת המחקר שתנתב את סוג המחקר בו יבחרו. מחקר אקספלורטורי – הוא מחקר בו מעלים רעיונות ומגדירים בעיה, ובו ישאלו החוקרים ״מה קורה אם?״ מחקר אקספלנטורי – יענה לשאלה ״מה קורה ולמה זה קורה?״ ומתאים לשלב בו מגדירים פיתרון מחקר הערכתי- יתאים לשאלה ״האם אנחנו מתקרבים לדרישות שלנו או משתפרים?״ מתאים לשלב בו מעריכים את הפיתרון המוצע לבעיה בממשק מחקר קזואלי (סיבתי)- יתאים לשאלות של ״מה משפיע על x?״ וזהו שלב בו יש הבנה ודיוק של הפיתרון. בהתאם לשאלת המחקר יתאימו חוקרי ה UX את סוג המחקר שיענה לשאלות בצורה המקיפה ביותר. לעתים כדי לענות לשאלה אחת יצורפו מספר סוגי מחקר שונים כדי לבסס מידע לעומק.

כולנו אוהבים לקבל מתנות, אבל לפעמים המתנה שהוענקה לנו לא ממש מתאימה למי שאנחנו. את המתנות הכי טובות נקבל מהאנשים שמכירים אותנו באמת. כשמתחילים לעצב מוצר, אתר או פיצ׳ר עלינו להתחיל תמיד בחשיבה על מי שהולך להשתמש בו, כי אם קהל היעד שלנו יהיה מרוצה, הוא יחזור שוב ושוב כי מתנות טובות לא מחליפים! כדי להכיר את קהל היעד שלנו נבצע מחקר משתמשים, נתמקד בהתנהגות, הצרכים, המוטיבציות ונקודות הכאב של המשתמשים שלנו. מידע זה ניתן לאסוף באמצעות טכניקות שונות, וסוג המחקר אותו נבצע יהיה תלוי בסוג האתר, המערכת או האפליקציה אותה אנו מעצבים, ובכמות המשאבים שנהיה מוכנים להשקיע.

מה זה עיצוב ממשק משתמש, כיצד הוא נבדל מעיצוב חווית משתמש ואילו עקרונות יש לקחת בחשבון כאשר ניגשים לעצב ממשק? ואיזה עקרונות יש לקחת בחשבון כאשר ניגשים לעצב מערכת, אפליקציה או מוצר?

בדיקות שמישות או מחקר משתמשים הוא חלק מתת תחום של מחקר UX ותחת מערך מחקר הערכתי, כשרוצים להעריך פיתרון מסוים שאופיין ועוצב. בדיקות שמישות הינן בדיקות התנהגותיות של קהל יעד מסוים על המוצר ומבוססות על ניתוח התנהגותו בתרחישים מוגדרים. בבדיקות אלו בוחנים את האינטראקציה של משתמשים עם המוצר/אב טיפוס/ שלד עיצובי שבפיתוח. את הבדיקות מבצעים במהלך מספר שלבים בפיתוח המוצר, וגם כשהוא קיים ורוצים להעריך את השמישות שלו. לפני שנצלול להרחבה על הנושא, כדאי לפני זה לדעת- מה זה שמישות?

מאמר זה עוסק בחוויית משתמש (UX) למערכות מורכבות. הוא דן באתגרים של עיצוב UX למערכות עם משתמשים רבים, משימות ואינטראקציות. המאמר מציע גם פתרונות, כגון הבנת המשתמש, המערכת והמתחרים. כמה נקודות חשובות הן שהמערכת צריכה להיות קלה לשימוש עבור מתחילים ומומחים כאחד, ושהיא צריכה למזער את הסיכוי לטעויות.

כאנשי חווית משתמש, אנו נדרשים לעצב ולאפיין ממשקים דיגיטליים שיאפשרו למשתמשים לבצע את משימתם על הצד הטוב ביותר ואפילו שיהנו מהדרך. כדי לעשות זאת, ראשית אנו צריכים לתכנן ולבנות ממשק שמיש ונגיש (Usability , Accessibility). כדי שממשק יהיה שמיש, בין היתר, הוא צריך להתאים לתנאי הסביבה שישתמשו בו. למרות שמשפט זה נשמע מובן מאליו, לרוב כשחושבים על תנאי סביבה של משתמשים לוקחים בחשבון מקרים גנריים כמו ישיבה נוחה במשרד, או שימוש ברחוב סואן במובייל, בעוד שלמעשה שימוש בממשקים דיגיטליים יכול להתרחש במגוון רחב של סביבות והקשרים. ישנם ממשקים שמשתמשים בהם בסיטואציות יותר קיצוניות כמו צלילה, טיפוס הרים, נסיעה מטלטלת ואפילו בשדה קרב. במקרים אלו יש חשיבות מרובה להתייחס לתנאי הסביבה בעת עיצוב הממשק. למעשה ישנם תנאי סביבה רבים שעלולים להשפיע על השימוש שלנו במוצר ולהוות אתגר או קושי. בגלל שממשקים דיגיטליים רבים, הם ויזואליים, אחד הגורמים המשפיעים ביותר הוא עיצוב ממשק משתמש UI לתנאי תאורה שונים.

ביוני 2025 יכנס חוק הנגישות האירופאי לתוקף , חוק זה יחייב עיצוב מכליל ונגישות (Inclusive design , accessibility). נגישות דיגיטלית בכל המגזרים הציבוריים והפרטיים באירופה בכלל ובמדינות הנורדיות בפרט אינו רק עניין של ציות לתקנות. מדובר בהתייחסות לעתיד שבו שירותים דיגיטליים הם מהותית כלליים נגישים ומתאימים לכל המשתמשים ללא קשר ליכולותיהם. בעוד לנגישות יש היום פתרונות מהירים, עיצוב מכליל הוא עניין חדש. הבנת הדקויות של השינויים החוקיים הממשמשים ובאים היא קריטית. הם מייצגים לא רק רשימת מטלות, אלא הזדמנות לחדש ולשפר את השירותים הדיגיטליים. חשוב להבין מה משמעות השינויים הללו, השפעתם על המוצרים והשירותים, ואיך הם יכולים להוות גורם לכלליות רבה יותר.

כאנשי חווית משתמש, אנו נדרשים לעצב ולאפיין ממשקים דיגיטליים שיאפשרו למשתמשים לבצע את משימתם על הצד הטוב ביותר ואפילו שיהנו מהדרך. כדי לעשות זאת, ראשית אנו צריכים לתכנן ולבנות ממשק שמיש ונגיש (Usability , Accessibility). כדי שממשק יהיה שמיש, בין היתר, הוא צריך להתאים לתנאי הסביבה שישתמשו בו. למרות שמשפט זה נשמע מובן מאליו, לרוב כשחושבים על תנאי סביבה של משתמשים לוקחים בחשבון מקרים גנריים כמו ישיבה נוחה במשרד, או שימוש ברחוב סואן במובייל, בעוד שלמעשה שימוש בממשקים דיגיטליים יכול להתרחש במגוון רחב של סביבות והקשרים. ישנם ממשקים שמשתמשים בהם בסיטואציות יותר קיצוניות כמו צלילה, טיפוס הרים, נסיעה מטלטלת ואפילו בשדה קרב. במקרים אלו יש חשיבות מרובה להתייחס לתנאי הסביבה בעת עיצוב הממשק. למעשה ישנם תנאי סביבה רבים שעלולים להשפיע על השימוש שלנו במוצר ולהוות אתגר או קושי. בגלל שממשקים דיגיטליים רבים, הם ויזואליים, אחד הגורמים המשפיעים ביותר הוא עיצוב ממשק משתמש UI לתנאי תאורה שונים.

היי ושלום 😊 אני מאמין שחלקכם מכירים אותי כמי שמלמד ux. אבל, יש לי עוד כמה כובעים עיקריים ואת אחד מהם אני רוצה לנצל לטובתכם, אולי יעזור קצת. לפני שאני מאפיין, או מרצה, אני פסיכולוג, ולכן אני מרשה לעצמי לשים רגע את הכובע הזה ולנסות לעזור לכם לקטול את המפלצת הגדולה ביותר בדרך לתיק העבודות הנכסף. מפלצת הדחיינות.

במאמר זה נשתמש בכלי לעיצוב דף אינטרנט. נעצב דף נחיתה לשעון חכם לאנשי ספורט. מדריך זה נועד לבחון האם ChatGPT יכול לעזור לנו עם רעיונות לפריסת דפי אינטרנט וכתיבת UX (כתיבת תוכן לקטעים בודדים).

תוכן הוא חלק בלתי נפרד מעיצוב המוצר. ובדיוק כמו כל רכיב אחר במוצר, התוכן צריך להיות מעוצב היטב. ככל שתוכנן תוכן טוב יותר, כך תהיה למשתמשים חוויה טובה יותר עם המוצר שלך. כותבי UX הם אנשי מקצוע האחראים על כתיבת עותקי מיקרו ומקרו עבור ממשק המשתמש. במאמר זה, נבדוק האם ניתן להקל על חיי כותבי UX באמצעות ChatGPT. להלן רשימה של דוגמאות לכתיבת UX עבור אתר eCommerce שמוכר אופני הרים.

מחקר משתמשים הוא חלק מהותי מתהליך העיצוב. ככל שצוות מוצר משקיע יותר זמן ואנרגיה במחקר משתמשים, כך גדלים הסיכויים להוציא מוצר מצליח מסחרית. במאמר זה אבדוק האם ChatGPT יכול להועיל לחקר משתמשים ושוק. כדי להפוך את המאמר הזה לספציפי יותר, אשתמש ב-ChatGPT כדי לבצע מחקר עבור אפליקציית הזמנת מלונות חדשה לנייד המתמקדת בשוק האמריקאי.

כשמעצבים שומעים את המילה 'חיכוך' זה מיד מעלה מחשבות שליליות במוחם. במאמר הזה תגלו שזה לא תמיד המצב.

כאשר אנו עוסקים באפיון מתקדם למערכות מורכבות, לעיתים קרובות אנו נתקלים במצבים בהם אין לנו יכולת לעשות מחקרים מעמיקים שיוכלו לאמת את ההנחות האפיוניות שלנו.בנוסף, רוב אם לא כל המתודולוגיות האפיוניות בשנים האחרונות שמות את המשתמשים במרכז (UCD) מה שמגביר את הבעיה האיפיונית הניצבת בפנינו. עלינו לאפיין מערכת מורכבת, לעיתים ללא גישה למשתמשים או למערכות של המתחרים. לצערנו, המצב הזה אינו מצב נדיר בעבודה היום יומית ועל מנת לאפיין נכונה מערכות מורכבות שבהן אין לנו גישה למספיק משתמשים, עלינו להשתמש גם בידע המדעי והמקצועי שצברנו אבל גם במתודולוגיות אפיון אחרות, כאלו שאינן שמות את המשתמש במרכז.

את היית זאת שכולם מקשיבים לה בחבר'ה. תמיד החברה הטובה, תמיד אוזן קשבת. את ניהלת שיחות נפש אל תוך הלילה, מבינה, מכילה, תמיד נותנת עצה טובה. היית הפסיכולוגית של כולם וכולם תמיד באו אליך להתייעץ, לדבר, לשמוע את המילים החכמות. אז אף אחד לא הרים גבה שכשהגיע הזמן להרשם ללימודי נרשמת לתואר ראשון במדעי ההתנהגות, או בפסיכולוגיה. הרי את כל כך טובה בלהקשיב ולעזור לאנשים. ובכלל, יש לך יכולת אמפטית בכלל לא מהעולם הזה. ואת חייבת להיות מטפלת.

I Am Not A Number, I Am A Free Man.  Number 6, The Prisoner TV Series, 1967-1968סביר להניח שאתם מכירים את המושגים שאנו משתמשים בהם כדי לתאר את תחום חוויית המשתמש. המונחים המקצועיים לתיאור התחום במוסדות האקדמאים הם:'  HCI – Human Computer Interaction, אוHMI – Human Machine Interaction.בשנים האחרונות נכנסו לשוק תיאורים קצת אחרים. המושגים בהם אנו מתארים את תחום חוויית המשתמש, ואפילו השם "חוויית משתמש" השתנו ללא היכר. כיום המושגים הנפוצים הם:• UX – User Experience• UI – User Interface• UCD – User Centered Design• UXD – User Experience Designמלא מושגים, נכון? מה תגידו כשאימא תשאל אתכם מה אתם עושים? מה המקצוע? הבעיה עם שפע המושגים הללו (ואפילו לא הזכרתי את המונח ההיברידי UX/UI) היא שהם חוטאים לאחד העקרונות המדעיים הראשיים והוא עקרון הפרסימוניות או "תערו של אוקאם". וויליאם איש אוקאם, נזיר פרציסקני אנגלי מהמאה ה 14, גרס שאם יש הרבה הסברים לתופעה אחת יש לבחור בעקרון הפשוט ביותר להסבר אשר מערב את מספר הגורמים המועט ביותר. בגדול, העקרון הפילוסופי הזה מדבר על חסכון במילים ובמשאבים. אל תתארו בהמון מילים מה שאפשר לתאר במילה אחת.אז לפי אוקאם יש לנו בעיה רצינית בתחום, המון מושגים ושמות לתיאור תחום אחד, לא חסכוני במיוחד… עלינו לשאוף לטבעת אחת שתשלוט בכולן.המשותף לכל המונחים ה"חדשים" הוא שהם מערבים את המילה "משתמש", User, בעוד שהמונחים הוותיקים יותר או האקדמיים עדיין מדברים על בן-אנוש, Human. אז איך עברנו מתיאור של בני אדם לתיאור של משתמשים? האם זה בכלל משנה אם אנחנו קוראים להם בני אדם או משתמשים? יש באמת כזה הבדל? ומה הקשר בין כל זה ל"פרסונות"?

לפני כמה זמן עשיתי עם ההורים שלי את השיחה. אתם יודעים – השיחה. זו שאני מסביר מה אני עושה בעבודה. סיבת השימוע הייתה האופן בו הם מספרים על העבודה שלי לחבריהם או לבני משפחה רחוקים. הוא למד פסיכולוגיה ועכשיו הוא עובד בהייטק בעיצוב תוכנות ואפליקציות שלאנשים יהיה קל להשתמש, הם אומרים בגאון. לא רע, בטח תגידו. אולי זה אפילו קצת יותר טוב מהדרך בה ההורים שלכם מספרים עליכם לחבריהם. אז מה הבעיה שלי? זה פשוט לא ממש מה שאני עושה בעבודה.‍

אפיון חוויית משתמש הפך להיות בשנים האחרונות אחד המקצועות החמים ביותר והמבוקשים ביותר בהייטק הישראלי והעולמי.אז דה-רוטשילד ביקשו לראיין אותי על הנושא, בשיתופי.הסכמתי. ‍

חלק ניכר מהיום שלנו מוקדש למחשבות על איך אנשים אחרים חושבים ופועלים, בחיים, במערכות היחסים, בעבודה, עם הילדים ועם בני הזוג.  מתוקף המקצוע - אפיון חוויית משתמש - אנחנו מחוייבים כל הזמן לחשוב כיצד אנשים אחרים חושבים ומבצעים אינטראקציות עם מוצרים. הבעיה היא - שאנשים הם לא תמיד יצור רציונאלי ולעיתים קרובות ממה שנרצה לחשוב - הלוגיקה שלהם, ושלנו, אפס, לא כ"כ קיימת.  זה בלוג פוסט שעבדתי עליו לא מעט ואני חושב (לדעתי הבלתי צנועה ומשוחדת ביותר) שזו אחת הרשומות המקיפות ביותר בעברית על הטיות קוגניטיביות והקשר שלהן לאפיון חוויית משתמש.

להתפתחות העצומה של מערכות המידע ואתרי האינטרנט יש מחיר. מספר אפשרויות הפעולה וכמויות המידע העצומות השמורות גם במערכות מידע "רגילות" ואתרי אינטרנט לא גדולים במיוחד, הופכים את השימוש במערכת לקשה ואפילו לבלתי אפשרי. ארכיטקטורת המידע, תחום שהתפתח מאוד בשנים האחרונות, מנסה לתת מענה לבעיות אלו ואחרות, באמצעות תכנון פונקציונאלי נכון ושיפור חווית המשתמשים.

הפעם מתארחת נרדית הכרי, Head of product design ב-Upwind, לשיחה מרתקת על ניהול מוצר, חוויית משתמש, תהליכים ועבודה בסטארטאפ מתפוצץ בתחום הסייבר. נרדית החלה את דרכה כמעצבת מרקטינג ב-Amdocs, שם הבינה את החשיבות של הבנת הביזנס כדי להעביר מסרים אפקטיביים. לאורך השנים, התקדמה לתפקידים מובילים בעיצוב מוצר וחוויית משתמש, כולל תפקידים ב-Spot ועכשיו ב-Upwind. ב-Upwind, חברת סייבר המתמקדת בהגנה על משאבים בענן, נרדית מובילה את תחום המוצר ומשלבת בין עולמות ה-DevOps והסקיוריטי. בשיחה שלנו, דיברנו על האתגרים שבניהול מוצר בסביבת סטארטאפ מהירה, ועל החשיבות של UX מעולה במוצרים מורכבים. נרדית שיתפה כיצד החברה מצליחה לגשר על הפער בין צוותי ה-DevOps והסקיוריטי, וכיצד הם עובדים בשיתוף פעולה כדי ליצור פתרונות הוליסטיים ללקוחות. נגענו גם בחשיבות של התאמת הפתרונות לשלב שבו החברה נמצאת, וכיצד לשלב בין מהירות הפיתוח לבין יצירת חוויית משתמש איכותית. יצא בעיניי פרק מרתק ומעורר השראה.

כשהחוזה המיוחל כבר במרחק נגיעה, קל לחשוב שראיון כוח אדם הוא שלב לפרוטוקול בלבד. אך אל תטעו: גם פה אנו נבדקים, נשפטים, מתוחקרים, ועלולים ליפול. אומנם סיימנו להוכיח את יכולות העיצוב שלנו בשלבים הקודמים, אך בראיון הזה נכנס עמוק לנפש המעצב, ונבין האם יש לנו את התכונות המתאימות למקום העבודה החדש.

הפרק מוקדש למילים הקטנות שמשנות הכל. על איך טקסט יכול להשפיע על קבלת החלטות והתנהגות משתמשים. האורחת שלנו היא כנרת יפרח, שותפה ומנכ"לית בחברת דראפט לכתיבת UX ומיקרו-קופי ומחברת הספר 'מיקרו-קופי: המדריך המלא' שתורגם ל-6 שפות ונמכר ב-55 מדינות. כנרת היא מהנשים המשפיעות ביותר בתעשיית הדיגיטל בישראל. היא מנהלת-שותפה של קהילת המיקרו-קופי בארץ, מרצה מבוקשת בתחום ומעבירה סדנאות לארגונים. כנרת הכשירה אלפי אנשי מקצוע מתחומי חוויית משתמש, שיווק, ניהול מוצר, כתיבה, עיצוב וניהול דיגיטל, והובילה לשינוי משמעותי בתפיסה של חשיבות השפה בעיצוב מוצרים דיגיטליים, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. דיברנו על האופן שבו מילים משפיעות על התנהגות משתמשים, על העקרונות המנחים בכתיבת UX ועל הטעויות הנפוצות שכולנו עושים. שלוש שאלות מתוך השיחה עם כנרת: ✅ למה "קצר" זו לא תמיד המטרה? ✅ איך משפט אחד יכול להעלות המרות ב-12%? ✅ האם AI יחליף את כותבי ה-UX?

פרק 9: אומרים שעיצוב הוא ספורט קבוצתי, עובדה שנכונה במיוחד כשמדובר בבניית קריירה. האנשים שנכיר, בין אם חברים קרובים ובין אם מכרי עבודה, הם יהיו אלה שיפתחו הכי הרבה דלתות במסע הקריירה. לעיתים היכולת לאסוף קשרים ולבנות רשת תמיכה תעזור לקדם את מסע העיצוב שלנו יותר מכל קיצור מקשים חדש בפיגמה. ההשראה השבועית: https://www.youtube.com/watch?v=AX2uz2XYkbo

בשנים האחרונות הגיע לחופינו סוג חדש של ראיון עבודה, שנהיה יותר ויותר פופולרי: תרגיל הלוח. במקום לקבל תרגיל עיצובי הביתה שיכול לקחת עשרות שעות, חברות רבות בוחרות בפורמט שבו המועמד עובר תהליך מוצרי שלם בפחות משישים דקות. זהו אתגר חדש עבור מעצבים רבים, שלפתע צריכים לצמצם את תהליך פתרון הבעיות לשעה, לדבר ולתקשר את התהליך בזמן אמת, ולעצב פתרון מוצרי ללא פיקסלים. ההשראה השבועית: https://public.tableau.com/app/discover

בפרק הזה עדי התרגשה לארח את ד״ר יעקב גרינשפן. יעקב הוא מומחה לאפיון ממשקי משתמש, והוא מסוג האנשים שיכול להפוך כל מילה לנושא שיחה שלם, ויכול לדבר עליו שעות. כמות הידע שיש לו ואסף לאורך 25 שנות הקריירה שלו היא מרשימה מאוד, ואפילו מרתק לשמוע ממנו דוגמאות שקשורות בטכנולוגיות שכבר עברו מהעולם… 🙃 (לא מפתיע שהעקרונות נשארו דומים). בפרק הזה דיבר עם עדי על עקרונות קוגנטיביים בעיצוב אונבורדינג. לא חיפשנו מדריך קסמים של "עשה ואל תעשה", אלא ניסינו להבין מה באמת קורה בראש של משתמשים בתהליך הזה. יעקב הסביר על הרמות העמוקות הקוגניטיביות שאנחנו עוברים וצריכים לדעת כאשר אנחנו מעצבים אנבורדינג. התחלנו בלדבר על על מתי אונבורדינג מתחיל ומתי נגמר. יעקב טען שאונבורדינג לא מתחיל בהכנסת האימייל ולא נגמר בהרשמה, אלא הרבה לפני ואחרי. הוא דיבר על החשיבות של תפיסת המוצר על ידי המשתמשים, ועל זה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המחשבות והדעות שיש למשתמשים עוד לפני שהם בכלל נכנסים למוצר. עוד נושא מעניין שדברו עליו היה מה הופך אונבורדינג למוצלח. יעקב טען שצריך להפריד בין הצלחה במדדי הקונברז׳ן שהגדרנו לעצמנו לבין הצלחה של האונבורדינג לאורך זמן. אונבורדינג מוצלח הוא הרבה יותר משילם/נרשם/מסר פרטים. הסיבה היא שמה שקורה בתהליך הראשוני, חייב להיות בהלימה עם המוצר עצמו. אחרת יכול להתפתח פער בין מה שהבנתי שהמוצר הוא, לבין מה שאקבל בפועל. ובמקרה הטוב המשתמשת כבר נרשמה, ובמקרה הפחות טוב היא בכלל לא נרשמה, כי לא הבינה את הדבר הבסיסי ביותר - מה הוא המוצר הזה בכלל. יעקב סיפר על "קיללת הידע" - הקושי שלנו, כאנשי מקצוע, לחשוב מנקודת מבט של מי שלא מכיר את המוצר. זה קריטי לבנות את הידע של המשתמשים על המוצר בצורה נכונה - לא לאט מידי ולא מהר מידי. לתת בדיוק את המידע שהם צריכים בכל נקודת זמן. פעמים רבות יעקב ראה מוצרים נכשלים מכיוון שהיוזרים לא הבינו את הדבר הבסיסי ביותר - מה המוצר שאותו ירכשו. שיטה מעולה לבדוק את עצמנו היא לשאול את עצמנו (ואת המשתמשים) - האם יש הלימה נכונה בין מה שהמשתמש יכול לדעת, לבין מה שהוא צריך לדעת. יעקב גרינשפן הוא ממקימי חברת UI, בעשור האחרון יעקב מאפיין קונספטים לממשקי משתמש לחברות גדולות כמו גם קטנות ומלמד מספר קורסים בתחום ה-UX באוניברסיטת רייכמן. בנוסף מלווה סטארטאפים ומעביר הרצאות וסדנאות בארץ וברחבי העולם. ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. ההרצאה של יעקב נקראת - ״כשהמוח בלחץ: איך לתכנן UX מתוך חשיבה על עומס קוגניטיבי?״, ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי

הפעם עדי אירחה את ג׳ודי סטרווייס, מנהלת צוות עיצוב ב-Waze. ג׳ודי סיפרה על הקמת הצוות, העובד על מוצר שנמצא בלב המערכת ולא בחזית ועל כן כנראה רובנו לא מכירים - מוצר לעריכת המפות בו ניתן לעדכן מידע על העולם (למשל - שיש דרך חדשה, כביש שנחסם, אין כניסה ועוד), ובכך לטייב את Waze. המוצר בשימוש קהילה של מאות אלפי משתמשים שמעדכנת את המפות על בסיס קבוע והוא למעשה משרת את כל משתמשי.ות Waze. בנוסף, ג׳ודי שיתפה על כך שהצוות בנוי מהתמחויות לפי דומיינים (תחומים), כך שכל מעצב.ת מתעמק.ת בתחום מסוים, מעבר לעבודת העיצוב השוטפת, ואחראי.ת על האסטרטגיה של התחום מול שאר הצוות וצוותים אחרים. מודל זה מאפשר למעצב.ת להתמודד עם אתגרים חדשים, לשמור על העניין ולהתפתח מקצועית. מחוץ לאזור הנוחות (אבל במידה), זה המקום בו טוב לנו להיות כמעצבים.ות כדי להתפתח. היה מעניין מאד לשמוע על הגישה של ג׳ודי לניהול ופיתוח מקצועי, האזנה נעימה!

מה צריך לעשות כדי ליצור קולבורציה מעולה בין צוותי עיצוב, פיתוח וניהול מוצר? מה כל אחד צריך להביא לשולחן כדי שיהיה לנו ׳דרים טים׳? איך נוכל לייצר בהירות בצוות ולמנוע חיכוכים וקונפליקטים בין החברים? ואיך כל זה קשור לפיגמה?! הצטרפו אלינו לפרק בו נדב ואני ננסה לענות על כל השאלות האלה ועוד מתוך הנסיון שהיה לנו בעבודה. הכנו לכם גם קובץ טמפלט לניהול משימות, משיקוף האסטרטגיה לצוות, דרך חלוקת משימות והגדרת תחומי אחריות ועד שיתוף סטטוס התקדמות ומסכים מעוצבים. כדאי לפתוח את הקובץ לפני האזנה: https://www.figma.com/community/file/1199975991201542910

איך תדעו אם הגעתם לנקודה שאתם יכולים להתפתח לניהול, שהגיע הזמן להתקדם לתפקיד ניהולי? וכשתגיעו לתפקיד ניהול של אנשים, איך עושים את זה? מאיפה מתחילים ואיזה כלים יכולים לעזור לכם לעשות את זה בהצלחה? מה התפקיד של פוליטיקה ארגונית בתפקיד המנהל.ת ואיפה תוכלו לקבל השראה וטקטיקות לפעולה? בפרק הפעם על התקדמות לתפקיד ניהול ויצירת הובלה תומכת ומקדמת, היתה לי שיחה מדהימה, פוקחת עיניים ומלאת תובנות וטיפים ממנהלת שהלוואי ותהיה לי הזדמנות לעבוד תחתיה, או מישהי כמוהה יום אחד, שגית סיגל. אם יש לכם התלבטויות או שאלות לגבי ניהול והובלת צוות, איך לדעת אם זה בשבילכם, ואיך לעשות את זה בהצלחה- זה הפרק בשבילכם. אוצרות מובטחים בפנים. את שגית ניתן למצא כאן: https://www.linkedin.com/in/sagit-siegal-8433b/ Julie Zhuo) - ספר חובה למנהלים ומנהלות עם טקטיקות ועצות לניהול אפקטיבי ומיטיב ברנה בראון (Brene Brown) - Podcast https://open.spotify.com/show/4P86ZzHf7EOlRG7do9LkKZ?si=0f10d6825bdc4d8d

מעצבים מונוס ומפתחים ממאדים? אז... מסתבר שונוס ומאדים כבר לא כל כך רחוקים! בשיחה שלי עם אסף משיח מחברת Jux גיליתי כלי מדהים שעוזר למעצבים לדבר בשפתו של המתכנת, וליצור את העיצוב הכי קרוב למציאות - חי כבר משלב העיצוב. אתם צריכים לראות כדי להבין על מה אני מדברת.

ישנם שלושה דברים בטוחים בחיים: מוות, מיסים, ותרגילי בית. בין אם הם הוגנים או חסרי פרופורציה, ארוכים או קצרים, נוגעים לתחום החברה או מומצאים לחלוטין - באיזשהו שלב נאלץ לצלוח תרגיל בית בכדי להתקדם בתהליך. החדשות הטובות? ישנם טריקים פשוטים איך להפוך כל תרגיל בית למפתח זהב שיפתח את השלב הבא בתהליך הראיונות.

בפרק הזה עדי ראיינה את טל סולומון, ודיברו על בניית צוות עיצוב גמיש, ועל התאמת מעצבים לסוגי חברות ומוצרים שונים. איך לנתח את הכישורים הנדרשים מאיתנו המעצבים להצליח במוצר או סביבת עבודה ספציפית. ואילו מהתכונות שלנו יביאו אותנו קודם כל להתקבל לעבודה, ואח״כ גם להיות ממש טובים בעבודה שלנו. בהתחלה ניתחו סוגי חברות ומוצרים. למשל טל הסביר את ההבדל בין הצרכים בחברות עם מוצר האי טאצ', לעומת חברות עם מוצר לואו טאצ'. מוצרי האי טאצ' הם מוצרים מורכבים, שההטמעה שלהם אצל הלקוחות תהיה פרסונלית ולעיתים ממש יד ביד. כאן המעצבים צריכים לאהוב לצלול לעומק לעולם תוכן מורכב, ולעבוד עם שכבות מרובות של מידע. לעומת זאת, מוצרי לואו טאצ' הם מוצרים שיודעים להסביר את עצמם, ולרוב מתרכזים בGrowth. כאן המעצבים יצטרכו לדעת לזהות דברים מהר, להוציא לפועל פתרונות, ולעבוד עם דאטא. זו דוגמא קלאסית - כי מן הסתם שהעבודה והתהליכים בסוגי מוצרים אלו הם כל כך שונים זה מזה, וכתוצאה מזה הסקילים להם ידרשו המעצבות הם גם כן שונים. טל הוא Chief Product, UX and Design בפרויקט מעניין וחדש, ולפני זה הקים והוביל את צוות עיצוב המוצר ב-Redis, הקים והוביל את המסלול לחוויית משתמש ופסיכולוגיה במכללה האקדמית ת״א-יפו, כותב בלוג, מרצה וממנטר ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות.

אל תתנו לכותרת של הראיון לבלבל אתכם - שלב הצגת הפורטפוליו כולל הרבה יותר מאשר להציג את הפורטפוליו ששלחנו בשלבים הקודמים. מבניית המצגת ועד שאלות מהמראיינים, ראיון הצגת פורטפוליו כולל הרבה אתגרים והרבה הזדמנויות.

בפרק הזה שירה תציג לנו את הדרך להשתמש בחוזקות שלנו לעיצוב הקריירה. אנחנו נעבור דרך כל השלבים ביוזר ג׳רני של עובד - מחיפוש עבודה, דרך התחלת העבודה והשתלבות בצוות, וזיהוי הזדמנויות להתקדם בקריירה בתוך האירגון או מחוץ לו.

כל תהליך ראיונות יתחיל בשיחה ״לא רשמית״ עם מגייסת מהחברה אליה אתם מתראיינים. מדוע ״לא רשמית״ במרכאות? מכיוון שהשיחה הטלפונית היא ראיון עבודה לכל דבר, עם חוקים, מטרות, וטריקים משלו.

אז בפרק האחרון יהודית אשר ארחה את עודד עזר - טיפורגף, מעצב, מרצה, שהרבה מאיתנו התחנכו על ידו, או שמשתמשים במודע או לא, באופן יומיומי בפונטים שיצר. עודד השפיע בצורה ענקית על עולם הפונטים בעשרים שנים האחרונות, והפעם יהודית ועודד שוחחו על התבטאות הטיפוגרפיה בממשקים דיגיטלים. הקהילה שלנו מורכבת מאנשים שבאו מרקעי לימוד שונים, תואר, קורס, לימוד עצמאי… ולעיתים נשמעות טענות אשר יש פער מסויים בין יכולות אפיון של מעצבים לבין ליכולות הטיפוגרפיה שלהם. עודד טוען שהיתרון בתואר של 4 שנים לעיצוב גרפי, הוא שזה נותן זמן ומשאבים למחקר ולטעויות, ואלו דברים שמלמדים אותנו המון. דברים אלו לעיתים מתפספסים בהכשרות קצרות יותר, וזה ליגיטימי, הדבר החשוב הוא לפחות להיות מודעים לזה שישנם פערים טיפוגרפים מסויימים שעליהם צריך לדבר ולגשר. עודד מתאר את הפונטים כבעלי אופי, שלא רק שמשרתים את החוויה שאנחנו רוצים להעביר, אלא לעיתים פונט בלבד מספיק בשביל להעביר למשתמשים תחושה שלמה. האזנה נעימה 🎧

קל לחשוב שעבור מעצבים, שבעיקר נמדדים לפי יכולות ויזואליות ומוצריות, קורות חיים יהיו חלק זניח מתהליך הקבלה לעבודה. אך האמת היא שהמסמך הפשוט הזה הוא המפתח הראשון לכל עבודה פוטנציאלית. כל הסודות לכתיבת קורות חיים יעילים, מה לכלול (ומה לא!), ואיך קורות חיים של מעצב נראים שונה מכל קורות חיים אחרים.

אנחנו יכולים להעזר בבינה מלאכותית כמכפיל כח בכל אחד מהשלבים בתהליכי Design Thinking. רן לירון משתף אותנו בכלים מומלצים לכל שלב.

איך שומטים את הידע על הממשק וחוזרים להיות משתמשים קלולסים

אז איך נראה תהליך אפיון בשיטת המטוטלת

על אובייקטים, קונספטים, רמזים - וסיטואציות דיגיטליות

מדוע נדרשת מטוטלת בתהליך האפיון והעיצוב, ולמה עליה לנוע כל הזמן בין צד המומחה וצד המשתמש

שיטת שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש - הפעם מול מערכת מורכבת

מתכון שלושת השלבים לניסוח סיפור משתמש אמיתי ואפקטיבי

איך נכנסים בנעלי המשתמש באמצעות, לא תאמינו - מצוקה

כשהגעתי לוויז והתחלתי לעבוד על הפיצ׳ר הראשון החווית עבודה שלי עם הדיזיין סיסטם הייתה טובה, הרגשתי שהדיזיין סיסטם חוסך לי זמן ולא מסבך אותי יותר מדי. ספריה מסודרת בפיגמה, הסבר קצר ופשוט על קומפונטה וביעקר מענה סופר זמין של הצוות ישבתי לשיחה עם גיא לוין, סקוואד ליד ומוביל תחום Design Infrastructure בווייז. כיום כמעט כולם כבר מבינים את הערך שצוותי עיצוב וארגונים מפיקים מדיזיין סיסטמם - אבל איך גורמים לזה לעבוד? במילים אחרות, איך בונים דיזיין סיסטם שמעצבים (ומפתחים!) אוהבים, וצומחת יחד עם הארגון? התובנה העיקרית שלי מהשיחה עם גיא היא שדיזיין סיסטם הוא שירות, שהלקוחות שלו הם המעצבים בצוות. לעצב רכיבים זה קל; האתגר האמיתי הוא לרתום את הצוות למטרה, כך שמעצבות ומעצבים יעדיפו להשתמש בסיסטם כי זה קל ונוח ומספק ערך - לא כי המנהלים שלהם אמרו להם. הפרק הזה הוא אחד הספונטנים שלנו, ישבנו לשיחת קפה במטבון של וויז, ואיכשהו התחלנו לדבר על דיזיין סיסטם ואז אמרתי לו. ״אולי נקליט פרק?״ גיא זרם ובצורה לא מוסברת הסטודיו היה פנוי, וכך התבשל לו פרק. אני מקבלת בקשות לפרקים מסוג ״איך נראה יום עבודה״ אני חושבת שאנשים אוהבים את התחושה של להיות ״זבוב על הקיר״. אשמח לשמוע האם הפרק הזה עונה על זה? והאם תשמחו לעוד פרקים בסגנון הזה?

הזמנתי את יאנה בליטמן לפרק לגורמים את תהליך בניית דיזיין סיסטם מאפס. דיברנו על תיכנון אסטרטגיה לפני שיוצאים לדרך והתרכזנו ביצירת היסודות - צבעים, טיפוגרפיה ואייקונים שמהם נבנה קומפוננטות. בנוסף, דיברנו על טרמינולוגיה ותיעוד החלטות ולוגיקה בתוך המערכת.

בפרק הראשון והחגיגי טל ואני דיברנו על: - מה הייחודיות בצוות העיצוב ברדיס - מהו מודל המורכבות של מוצרים טכנולוגים - מה עושים באונבורדינג של רדיס כדי לעזור למעצבים חדשים להצליח בעבודה - מהו האתגר הכי גדול שלנו כמנהלים - על מסלול ההתמחות באקדמית תל אביב יפו.

עדוא ואני דיברנו על: - באילו חברות ובאילו פרוייקטים כדאי לגייס מאפיינים ומעצבים לחוד, ומתי פרודאקט דזיינרס - מה קורה עם סוגיית הownership ברגע עובדים עם מאפיינים ומעצבים בנפרד - מה בממשק בין PM לבין פרודאקט דזיינר או לבין מאפיין, ועד כמה הצוות שמלווה אותנו משפיע גם על האנשים שכדאי שנביא לפרויקט, איפה מאפיינים פורחים ואיפה product designers דווקא יכולים להשלים את המשימה יותר טוב - ההשפעה של ux maturity של חברה על העבודה היומיומית שלנו.

אלינור ואני דיברנו על: - הבחירה האישית שלה במעבר ממנהלת לתפקיד של IC - איך היא רואה את התפקיד הIC ואיך תובנות הניהול מקדמות אותה ביום יום - התכונות שהיא הכי מעריכה אצל המנהלים שלה, והתכונות שאנחנו צריכים לפתח יותר - הפחד והסיבות שבגללן המעבר הזה הרבה פחות בארץ מאשר בחו״ל - איך ומתי לעשות את המעבר הזה בצעד מקפצה להמשך.

בפרק השני עידן ואני דיברנו על: - איך פועל צוות עיצוב בחברה בצמיחה מואצת (hypergrowth) כדי להשיג תוצאות מיטביות - איך מנגישים למעצבים רואדמאפ ותיעדופים של חברה - איך אנחנו כצוות עיצוב משתלבים בתמונה הגדולה של חזון החברה - על הדרך להבטיח שגם מתוך השוטף, נעשית עבודת עומק והתקדמות מקצועית - על ניצול הזדמנויות עסקיות כדי לעשות עבודת דיזיין איכותית - הכוח הסודי של נגישות (accesibility) כהזדמנות שלנו לשדרג את המוצר - על ההתקדמות המוצרית ורעיונית של airbnb והשדרוג בעקבות הקורונה.

בפרק השלישי מיכל ואני דיברנו על: - על הטעויות הכי בסיסית שמנהלים צעירים צריכים להימנע ממנה - איך בונים תהליכים כשאין בסיס ואין role model - איך צולחים את התקופת ״גם ניהול וגם הנדס-און״ - הדרך הנכונה לנצל את הseat at the table שקיבלנו ההמלצה של מיכל: ״המחתרת התאילנדית״.

בפרק ישי ואני דיברנו על: - באילו מצבים מגיעים באמת לפיטורין של מעצבים מבחינה מקצועית - על קביעת מדדים להערכת ביצועים - הפגיעה הרגשית בעת פיטורין, ומה המינדסט הנכון שעוזר להיחלץ מהמצב - הכלים והחשבון נפש שיעזרו להתכונן לשלב הבא - מה אסור לנו לעשות כמנהלים לאחר פיטורין של חבר צוות.

בפרק רן ואני דיברנו על: - מה התכונות המרכזיות שנרצה לזהות אצל מנהלים זוטרים במהלך תהליך הגיוס - השיטות של רן לנבא הצלחה של מועמדים - למה הוא מאמין שגם למנהלי UX כדאי לעשות תרגילים בתהליך - המימד שתצטרכו להוסיף בפורטפוליו שלכם להתמודדות על תפקידי ניהול - הטיפים של רן לכניסה לתפקיד חדש - למה חשוב למנהלים לגבש ״אג׳נדה״

בפרק אבירן ואני דיברנו על: - ארבעת הגורמים שמקשים עלינו כמנהלים כשזה מגיע למתן פידבק: ״אמפטיה״, זמן, מידע וסטנדרטים, ואיך ruinous empathy נכנסת לתמונה. - איך ניגשים למפגש של מתן פידבק, ואיך נמנעים מלהעיר את שלושת המוקשים: identity, truth, relationship - שלושה סוגי הפידבק: appreciation, evaluation, coaching.

בפרק עומרי ואני דיברנו על:  - מה זה תרבות עיצובית בארגון, ומה שלושת המרכיבים שעומרי מכוון בהגדרתה  - איך מתחילים ליצור תרבות עיצובית, גם כשאתה מעצב יחיד  - נקודות המפגש בין תרבות ארגונית לתרבות עיצובית  - איך שריר האמפטיה תורם לנו ליצירת תרבות יותר מודעת  - למה חשוב להגדיר את התרבות עיצובית האישית שלנו, וכיצד לשדר אותה גם במסגרת חיפוש עבודה   ההמלצה של עומרי: Material Design Foundations   לינקדין: עומרי דביר

בפרק עם ענבל דיברנו על: - מה ההבדל בין צוות למעצבים לגילדת מעצבים - מהו מבנה הגילדה באלספלייר, איך מחולקים המעצבים, ואילו טקסים יש להם כגילדה פעילה ויעילה - מה המשמעות של מסמך הקובע דרגות ואחריות עבור מעצבים - למה ענבל מאוד לא מאמינה בתרגילי בית בתהליכי גיוס מעצבים, ולמה כדאי להתמקד ביכולות הסטוריטלינג במקום   ההמלצה של ענבל: מגזין פורטפוליו    לינקדין: ענבל ברון

בפרק ויטלי ואני דיברנו על:  - מבחני בית בגיוס, האם כדאי או לא כדאי, ומה אפשר לעשות כדי למזער נזקים וחוויות שליליות למועמדים  - קונסיסטנטיות בממשקים, ומתי בקש לשבור אותה  - מחקר מקדים של מתחרים והשראה, ולמה ויטלי ממש לא ממליץ להתחיל דווקא מזה ההמלצה של ויטלי: UX StackExchange לינקדין: ויטלי מיז׳יריצקי בלוג: UXtasy (מומלץ!!!)

בפרק הזה עמית ואני דיברנו על איך להתנהל בצל מערכות יחסים רעילות בעבודה, ובכלל איך נוכל לשפר את התחושה האישית שלנו כמנהלים, ושל האנשים שעובדים איתנו לאור התמודדות עם דינאמיקות רעילות, ובכלל בהתמודדות עם החיים עצמם.  דיברנו גם על: The Emotional Labor of Being a Leader ההמלצות של עמית: The First 90 Days The Making of a Manager Bouncing Back from Rejection ליקנדין: עמית שמיס

דורון ואני דיברנו בפרק על: -המעבר כמנהלת בקורפורייט למנהלת בסטארטפ. מה גרם לדורון לעשות את הקפיצה? - מעברים לא נוחים, ותחושת אי נוחות בעשייה -  השלבים הראשונים של הקמת תהליכי עבודה בסטארטפ ללא אסטרטגיה עיצובית מוקדמת - הנעה לייעול תהליכי עיצוב מגלי לעורר התנגדות - האימפקט בביזנס והלחץ שמופעל כשאתה מוביל במוצר אחד ויחיד - הכנת תוכנית 90 יום ועבודה עם פאונדר ללא נסיון רחב של עבודה עם מנהלת עיצוב  - אפקט המפתח עם הטוש   ההמלצה של דורון: פרק עם שחף שקוף   לינקדין: דורון אגוזי

בר רחמים חקרה בשלושת השנים האחרונות את האלגוריתם של לינקדאין ובפרק הזה היא הולכת לשתף איתנו את כל הסודות - קבלו טיפים שכל אחד יכול ליישם בקלות כדי לשפר את הניראות שלו בלינקדאין, להגדיל חשיפה ולהתממשק עם יותר לקוחות / מעסיקים פוטנציאליים.

המסע לחוזה עבודה הוא ארוך בכל תחום, אך בעיצוב ישנה מזוודה כבדה שצריך לארוז לפני שיוצאים לדרך. מקורות חיים ותיק עבודות, ועד פרופיל לינקדאין וקשרים בתעשייה - כל מה שצריך לפני ששולחים מועמדות.

כל מי שחי בעולם ההייטק (וגם מי שלא) יודע שמצב השוק יכול להיות יותר טוב: גלי פיטורים, חברות נסגרות, ומעט מאוד משרות נפתחות. השבוע נחקור מה באמת מצב השוק עבור מעצבים, מה רצף האירועים שהובילו אותנו לכאן, ומה ניתן לצפות כשמסתכלים לעתיד.

איך מנהלים גילדת מעצבים? ניר יוז, ‏‎VP UX‎‏ ב-‏‎WIX‎‏ מתארח בפרק התשיעי של הפודקאסט. בשיחה מרתקת יחד עם ניר שוחחנו על הצורת מבנה האירגוני המעניינת שבה וויקס עובדת ואיך במסגרת התפקיד שלו כמנהל הגילדה הוא מצליח לגרום לכל ה-UX לעבוד יחד... הגענו גם לדבר על עבודה מול מפתחים, מנהלי מוצר ואפילו למה הם בוחרים לאחד את ה-UI עם ה-UX ולא מפרידים לצוותים נפרדים. כל זה ועוד בפרק מספר שמונה של Radio Button !

דאטה אנליסט, מעצב מוצר איך לעבוד נכון יחד? | פרק 26 עם עדיה אוחנה

בשיחה מרתקת יחד עם עדי שוחחנו על העליות והמורדות בקריירה. על הדרך שהוא עבר עד לתפקידו הנוכחי כמנהל צוות עיצוב בפייסבוק, מה גרם לו לעזוב את עולם היזמות? איך מקימים צוות עיצוב מנצח? מהי שיטת הפיבו דיזיין שעדי הגה? והכי חשוב, איך מתקבלים לעבודה בפייסבוק? תוכלו למצוא אותנו בכל אפלקציות הפודקאסט האהובות עליכם.

רותם וויסמן התחילה במאנדיי (אז דהפאלס) לפני חמש שנים בתור מעצבת יחידה בחברה של שישה אנשים שעבדו מתוך דירת חדר קטנטנה ברוטשילד עם לקוח אחד בלבד. פאסט פורווד להיום היא מובילה את העיצוב בחברה של 126 עובדים, 300 אלף משתמשים מ158 מדינות ברחבי העולם. חתיכת נסיעה. רותם מספרת על איך נראה תפקיד המעצבת במאנדיי, אז והיום. איך ממשיכים לשמור על פשטות במוצר כל כך מורכב שמשתכלל ומתפתח בקצב מסחרר, למה המעצבים במאנדיי חיים ונושמים דאטה ומה הסוד למערכת היחסים המשגשגת בין מפתחים ומעצבים בחברה (ספוילר: זה לא תמיד היה ככה).

הזמנתי את שגיא שרייבר להדגים לנו מה זה אומר עיצוב אמוציונלי כדי שנבין ונדע לנמק החלטות עיצוביות ואיך להשפיע על המשתמשים באמצעות הטריגרים.

גלעד התחיל את דרכו בפרודקט כבר בצבא, משם הוא התלבט אם בכלל לפנות לרפואה אבל בסוף בחר להכנס לתעשיית הטק דרך תפקידי דאטה, משם התקדם לניהול מוצר, אחכ לניהול והיום הוא עובד בEvinced כvp product. גלעד משתף על הדרך ועל ההחלטות שלקח בדרך לפרודקט, ומספר המון על תחום הנגישות ועל הפיתרון של Evinced. הנושאים שעליהם דיברנו: החשיבות של shifting left, איזון בין צרכי הלקוח המשלם מול משתמש קצה: גילעד מדבר על הדינמיקה בין קונים ומשתמשי קצה בהקשר B2B וכיצד לתת מענה לשניהם, סוויטת המוצרים של אווינסד, הגישה המעשית של גלעד לניהול מוצר.

היי חברים, הפעם אנחנו עם ישי כהן, מומחה UX, ויחד אנחנו צוללים לחפירה עמוקה על הקו הדק בין פרודקט לUX. ישי מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה אפקטיבי בין השניים וגם מדבר על השינוי שחל בתעשייה בעקבות מהפכת כלי הAI. בשיחה נגענו בחשיבות הנחת האגו בצד בהתנהלות שבין UX וPM כדי להגיע לתוצאות מיטיבות, ועל המחשבה מאחורי החלטות מוצר מסוימות שנובעות משילוב בין המוצר לקהל היעד, ואפילו דיברנו קצת על טיקטוק

הפעם לפרק מעניין במיוחד, התארחה בר רחמים, מומחית UX. בפרק אנחנו נותנים הצצה לסשיין אמיתי (ודי ספונטני) בין פרודקט לUX שבו אנחנו מנסים לדון ולפצח בעיות בחווית המשתמש.יצרתי case study על החברה הכמעט אמיתית DataInsight, שכלל פרטי רקע על החברה כמו ויז׳ן, מטרות, השוק, פרסונה רלוונטית ועוד מידע שיעזור לנו לנהל דיון אינטיליגנטי. לאחר מכן, הוצגו בעיות בשימוש, ובמהלך הפרק בר ואני דיברנו על פתרונות.

יש משהו מאוד מספק להיות בתחילת דרך של מוצר. יש עוד המון מה לעשות, יש הרבה כיוונים שונים לבחון, ולשינויים שאנחנו עושים יש פוטניציאל להשפיע על חווית המשתמש באופן עמוק. כמובן שחשוב גם לדבר על איך אנחנו לא מאבדים את הקצב המהיר ואת העבודה על דברים משמעותיים גם כאשר אנחנו עובדים על מוצר וותיק - אבל זה כבר נושא לפרק אחר… בפרק ״המרת מסורת לחדשנות - שיטות עבודה בבנק הדיגיטלי OneZero״, אירחתי את הגר ויסקינד, שהיא ה head of design ב־One Zero, ודברנו על האתגרים בעיצוב מוצר פיננסי - על המשימה העיקרית שלהם שהיא חינוך שוק, איך אפשר לייצר טראסט דרך עיצוב, ולמה הכל חייב לקרות מהר. הגר מסבירה שהם נמצאים ב OneZero בסיטואציה שהם כל הזמן בוחנים שיטות עבודה שבהן הם יכולים גם לייצר הרבה השפעה, וגם לעשות את זה מהר. זה מאוד חשוב להם כי הם עובדים על מוצר שהוא למעשה בנק. בנק זה לא דבר חדש. לכל אחד ואחת יש בנק, עם הקונבנציות המוכרות, האהובות, השנואות, אבל בעיקר - הידועות. המשימה לעצב בנק דיגיטלי שאין בו את הגורם האנושי הוא אתגר שצריך להיות בתוכו יצירתיים ואג׳יליים. הגר והצוות הבינו את זה, ויצרו לעצמם שיטות עבודה שתומכות בצרכים שלהם. אחת מההבנות היתה שאחד מהדברים החשובים הוא לקבל פידבקים מהירים מהמשתמשים שלהם. הם פתחו קבוצת פייסבוק לכל המשתמשים שלהם, ושם מעודדים אותם לכתוב פידבקים ולשתף מהחוויות שלהם. בצורה זאת יצרו שני דברים חשובים - הראשון הוא שירות לקוחות מצויין, והשני הוא ערוץ ישיר עם הלקוחות ועל ידי כך איסוף פידבקים מהירים מהשטח. הרבה מהפידבקים האלו נכנסים באופן מיידי לתכנית העבודה, מתוך הבנה שאלו הדברים שייצרו אימפקט חיובי ואפקטיבי. עוד אתגר מעניין שהגר דיברה עליו הוא על איך יוצרים חווית משתמש מוכרת ונכונה בתוך עולם חדשני. אז אמנם חוויה של יצירת הבנק היא חדשה בעולם הדיגיטלי, אבל העולם הדיגיטלי הוא לא חדש. לכן פיתרון של לקיחת השראות דווקא ממוצרי יום יום מוכרים - ג׳ימייל, פייסבוק, וואטצאפ - הוא מאוד נכון במקרה שלהם. אלו מוצרים שכולנו משתמשים בהם, והם עובדים לכל שכבות הגיל וההבנה הטכנולוגית. הגר הסבירה שהם לא רק לוקחים מהמוצרים האלו השראות, אלא גם לומדים מהטעויות של המוצרים שהאלו על ידי בחינה שלהם לאורך זמן, וכבר מיישמים את הלמידות מראש. ** הגר נתנה טיפ מצויין לאתר רפרנסים שמאגד צילומי מסך של אפליקציות פינטק בשם 11:FS.

אילו שאלות כדאי לשאול כלי AI כדי להפיק תובנות אמינות ומדוייקות ממחקר המשתמשים שלנו? איך רותמים בינה מלאכותית כדי לסכם ולנתח כמויות גדולות של פידבק כתוב? איך אפשר לשפר את מיומנויות הריאיון שלנו באמצעות AI? הפעם, אדוה שיסגל מדברת עם מורן רוזנטל (Senior UI/UX Product Designer במאנדיי) ועמיחי אבן חן (Senior Product Manager במאנדיי), על הדרך שבה הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לשדרג את מחקר המשתמשים שלהם: מהשלב הראשון של זיהוי והגדרת הבעיות שלנו, דרך עיבוד כמויות גדולות של פידבקים כתובים, ועד להפקת תובנות סדורות שיובילו לפעולות מלומדות שישפרו את המוצר שלנו.

הפרק היום ידבר על איך יואיקס טוב יכול לעזור לנו לנצח במלחמה, נדבר על איך אפשר להציג נתונים בצורה מעניינת ופשוטה, שתעזור למשתמשים שלנו אשכרה להבין אותם

בפרק הזה נלמד על פרסונות. יש כמה מתודולוגיות מאוד נפוצות באקדמיה, שתמיד תהיתם האם בתעשייה שמים אליהן בכלל לב. פרסונות זה לגמרי אחת מהן. מי שרציני בתעשייה ישתמש ומי שלחוץ בזמן או שלא מעריך את הכלי הזה, ישכח ממנו מאוד מהר. בפרק הזה נעקוב אחרי שודד הים הידוע "הלל שחור הזקן" שבאופן מפתיע לא מצליח לשדוד...

לאן אני הולך מכאן? מה האופציות שמחכות לכם בשוק? בפרק נעבור על העולמות שמחפשים אנשי חווית משתמש UX-UI ונבין לאיפה אנחנו יכולים לכוון. נפרוס לכם את כל האופציות ומכאן העבודה שלכם היא רק לבחור במה להתמקד. תחלמו בגדול!

שמוליק בא מעולמות הפרודקט והיזמות, זה חיבור שחשוב שכולנו נבין אם נרצה לפתח רעיון למוצר אמיתי. בפרק סער גיל ושמוליק דבר דיברו על איך עושים ולידציה לבעיה, ולידציה לפתרון, בדיקה של פוטנציאל שוק, בניית תוכנית עסקית וקביעת יעדים להצלחה. כל זה כדי להבין האם אנחנו בונים את המוצר הנכון.

כולם שואפים להצליח - לפתור בעיות גדולות, לבנות מוצרים מעולים ולהשיג יעדים עסקיים. אחד הדברים שיכולים לסייע להם להצליח הוא למדוד את ההצלחה שלהם. בפרק הזה, סער גיל ורועי לייזר ידברו על איך החברות המצליחות בעולם מגדירות מטרות אפקטיביות ומצליחות לעמוד בהן. הנושא המרכזי עליו הם דנו היה OKR (Objective Key Results).

כניסה לתפקיד חדש מלווה בהתרגשות ואנרגיה לצד אתגרים והתלבטויות. בפרק הזה מיטל ואסנת ילוו אותנו בהתמודדויות האלו דרך הגדרת מטרת על, גזירת יעדים קצרי טווח וקביעת פעולות שתלויות בנו על מנת לעמוד ביעדים ולמדוד אותם.

איך נמנעים מעכברים משוטטים בפיגמה? איך מאפיינים תהליך עבודה מחדש? ואיך אנחנו יודעים שזה עובד? שירלי גואטה ועומר מורג מעצב מוצר Senior Product Designer JFrog משוחחים על שיפור תהליכי עבודה בחברה, ומעקב אחר ביצועי התהליך לאורך זמן. בואו ללמוד איתנו איך להתבונן בתהליך העבודה הקיים ומשם עובדים יותר נכון ויעיל.

בפרק זה עדי מארחת את נועה שטרן, מעצבת מוצר בכירה ב-FIDO, לשיחה על עיצוב בעולמות לא קונבנציונליים, כחלק משיתוף הפעולה עם כנס UXI Live. נועה מספרת על בחירתה לעבוד בחברות שמעניינות אותה ועושות טוב בעולם. היא החלה את דרכה ב-HealthTech, שם פיתחה משחק מציאות מדומה המסייע בפיזיותרפיה, ולאחר מכן עברה ל-FIDO, חברת FinTech המתמקדת במוצרים פיננסיים באפריקה. למרות ההבדלים בין התחומים, שניהם מציבים אתגרים ייחודיים, הכוללים הבנת עולם תוכן חדש והתאמת חוויות למשתמשים עם צרכים מיוחדים. נועה משתפת כיצד התמודדה עם אתגרים אלו והצליחה להיכנס לעולמות השונים במהירות.

בפרק עדי לוין מארחת את תמי וייס, מעצבת מוצר בכירה ב-Simply Piano, לשיחה על התאמת המוצר לקהל היעד באמצעות ניתוח מקרה של סימפלי פיאנו. המוצר, שבמקור תוכנן ללמד פסנתר למבוגרים, זיהה עלייה בשימוש של ילדים באפליקציה אך גילה כי הם נוטשים במהירות מאחר שהיא לא הייתה מותאמת לצרכיהם. תמי וייס וצוותה הבינו שעליהם למצוא התאמה חדשה בין המוצר לשוק (PMF) עבור ילדים. תהליך זה כלל מחקר מעמיק שבו צפו בילדים משתמשים באפליקציה בביתם וגילו דיסוננס בין רצונם להשתמש באפליקציה לקשיים בלהשלים את הקורסים, מה שהוביל לתסכול. תמי מסבירה שבאמצעות הבנה מעמיקה של הקשיים והצרכים של הילדים, הצוות פיתח פתרונות חדשים כדי להתאים את המוצר לקהל היעד החדש. הפרק מדגיש שמוצרים הם דינמיים, ושמעצבי מוצר חייבים להיות ערניים לשינויים הטבעיים בשוק ולהתאים את המוצר בהתאם כדי לשמור על הצלחתו.

אודי סלנט, מנהל ובעלים של סטודיו סלנט איי די ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מתמחה באפיון ועיצוב מערכות מורכבות. הוא משמש גם כמנטור בתוכנית האקסלרטורים של גוגל. בפרק, אודי מדבר על תפקידו כיועץ לחוויית משתמש בחברות עם מוצרים בעייתיים או "שבורים." תהליך העבודה שלו כולל תצפיות וניתוח אנליטיקה כדי לזהות מגמות חוסמות המונעות מהמוצר להצליח. את המגמות הוא מציף לצוות המוצר ומעניק המלצות לשיפור. אודי מציין שעקב אכילס של מוצרים רבים הוא ארכיטקטורת מוצר מסורבלת עם פיצ'רים מיותרים, לעיתים עקב חוסר תשומת לב ודיוק בעבודה במשך השנים. לדבריו, הפתרון הוא לפרק את המוצר ולבנות אותו מחדש. האתגר המשמעותי בתהליך זה הוא התקשורת עם צוות המוצר, ולכן אודי מדגיש את חשיבות הסופט סקילס כדי להעביר ביקורת בצורה בונה ולא מאשימה, ולהוביל את הצוות להבנת שורש הבעיה ולשיפור המוצר.

בפרק שירה נטוביץ' אשכנזי, חוקרת חוויית משתמש ב-Honeywell וממקימות קהילת UXR Lounge, מדברת עם עדי לוין על יצירתיות בעבודת המחקר. שירה משתפת בחשיבות ההיכרות העמוקה עם המשתמשים שלה כדי להתמודד עם אתגרים ומספרת איך פתרה בעיה של גישה פיזית למשתמשים בארה"ב על ידי ביקור במפעלים דומים בישראל. בנוסף, שירה מתארת את השיפור ביכולות הסטוריטלינג שלה בעקבות פידבק, ובוחרת להעביר תובנות מחקר בצורה יצירתית ובלתי נשכחת - למשל, על ידי עריכת ראיון סינטטי עם פרסונה במוצר. בסיפור אישי, היא מספרת על החלטתה להוריד את עצמה בדרגה בעבודה כדי לשמור על השקט הנפשי שלה, מה שמדגיש את החשיבות של איזון בין עבודה לחיים והקשבה פנימית. הפרק מלא בתובנות ושיטות יצירתיות שיכולות לסייע לכל מעצב או חוקר להעביר מידע בצורה מעניינת ומרגשת.

ארבע שאלות (מני רבות) שד״ר איתי סיסו ענה עליהם במהלך הפרק: ✅ מהם ארבעת המנגנונים שבבסיס פרדוקס הבחירה? ✅ מה משפיע על ההחלטה לנסוע ברכב פרטי לעבודה? ✅ מה מונע ממבוגרים להירשם ללימודי פסנתר באפליקציה? ✅ מהו ההבדל בין מדע הנתונים לסטטיסטיקה?

״הטיית האישוש״ היא הנטייה שלנו לחפש, לזכור ולפרש מידע שמאשש את האמונות שלנו, תוך התעלמות ממידע סותר או כזה שתומך באפשרויות חלופיות. הטיית האישוש רלוונטית יותר מתמיד בתקופה הכל-כך מורכבת שבה אנו חיים היום. זוהי אחת הסיבות לקיטוב החברתי שאנחנו עדים לו. שלושה נושאים מסקרנים המדוברים במהלך הפרק: ✅ למה אתם משוכנעים שכל מה שאתם חושבים שהוא נכון? ✅ האם יש דרך להתגבר על הטיית האישוש? ✅ ואיך כל זה קשור לפילוסוף של המדע בשם קארל פופר?

האם יצא לכםן לחשוב על הפוטנציאל האמיתי של אווטארים דיגיטליים? כאלה שאפשר לדבר איתם בזמן אמת והם מגיבים לנו? ככל שעובר הזמן הגבול בין העולם הווירטואלי למציאות מטשטש, בייחוד שמדברים על דמויות שנראות כמונו, נשמעות כמונו, ויש להן מימיקות כמו שלנו. בפרק הזה אירחתי את תומר צוקר, שהוא VP Marketing ב D-ID, ודיברנו על התהליך של בניית האווטארים, היישום שלהם במוצרים והפוטנציאל הגדול בטכנולוגיה הזו. ב D-ID פיתחו אווטארים שאפשר להגדיר להם מראה, אישיות ולאמן אותם על בסיס ידע מסויים, וכך אפשר לדבר איתם בזמן אמת, והם עונים בקול ובסגנון שלהם. שוחחנו על האלמנטים השונים שניתן לשנות באווטארים – מראה, דיבור, מחוות, ואיך הם משפיעים על התפיסה שלנו אותם. זה קריטי במיוחד שחושבים על התאמת האווטארים לתרבויות ושפות שונות. דברנו על השימושים השונים של האוואטרים על ידי חברות עסקיות ומשתמשים פרטיים, ואיך אנחנו יכולים לשלב אותם במוצרים שלנו. תומר סיפר על השפעת האוואטרים על חוויית המשתמש, ואיך הם יכולים לשנות את האופן בו אנחנו מתקשרים עם מוצרים דיגיטליים, ולהביא את האינטראקציה איתם לרמה חדשה של אינטראקטיביות ודינמיות. אחת הדוגמאות המגניבות שדיברנו עליהן הייתה איך אווטארים גנרטיביים יכולים להשתלב באפליקציות למידה. דמיינו מנטור דיגיטלי שנראה אנושי שמעביר לנו את מהלך השיעורים לפי תסריט מוגדר מראש, וכאשר מגיעים לאימון, אותו מנטור עונה לנו על שאלות בצורה חופשית בזמן אמת. המוח האנושי גורם לנו לבטוח בו כי אנחנו מרגישים שאנחנו כבר מכירים אותו. גם אם אנחנו יודעים ב100% שהוא מג׳ונרט. למעשה, יש פה 2 סוגי אווטארים - למנטור הראשון יש טקסט קבוע, והשני מאומן כך שיודע לענות על השאלות שלנו בלייב ובאופן חופשי. לדעתי זה פותח אפשרויות מדהימות ללמידה אינטראקטיבית ומותאמת אישית.

בפרק זה, סער גיל מסכם את ההרצאות מתוך כנס UXI Live של ברק דנין. הוא בוחן כל הרצאה מבחינת התובנות והיישום שלהן בעבודה היומיומית, ומדגיש את הנקודות החשובות שהמרצים היו רוצים שהקהל יאמצו. הסיכום מציג תובנות מעשיות ומדגיש את החשיבות של כל נושא שהועלה בכנס, תוך מתן דגש על היישום הפרקטי בעבודה בתחום ה-UX.

כמה אני אמור להשקיע בעיצוב ux ui? איך המפתח מצפה לקבל אותו? מה זה מקרי קצה ואיך מתמודדים איתם? מה יקרה לקומפוננטות שאין לנו זמן לעצב? רמז, המפתחים לא למדו עיצוב חוויית משתמש..! כשהיינו באוניברסיטה תמיד עיצבנו לפי הסיטואציה הכי יפה ומלאה שיש. צריך להבין שכשנכנסים לעולם הקוד והפיתוח, צריך להתמודד עם המון מקרים שלא תכננו מראש איך הם יעבדו. ואז יש שלוש אופציות: או שהעיצוב ישבר, או שהמפתח יעצב משהו, או שיהיה באג והמערכת תיתקע. שלושתם לא רצויים. אבל מה הגבול?? לעצב לאין סוף?

אופיר ראובן, מנטור למעצבי מוצר UX UI בתחילת דרכם, ומעצב של מערכות מורכבות מרתקות בעולם הספורט והצבא, ואנוכי משוחחים על איך מוצאים הנאה בעיצוב מערכות מורכבות, מי יכול לעזור למעצבים צעירים להשתלב בשוק?

גלעד נפגש עם ד״ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגטלי. גלעד ולירז דיברו על עיצוב התנהגות והרגלים, על האחריות הגדולה שמגיעה עם ניהול מוצר בתחום הזה, על הפן הפסיכולוגי של ניהול מוצר וחווית המשתמש ולמה הבסט פרקטיס לפעמיים יכול להיות הוורסט פרקטיס

בפרק זה, עדי לוין מארחת את מקס שפירו, דיירקטור UX/UI בסטודיו קשת דיגיטל, לדיון על עיצוב אפליקציית ה-VOD החדשה של קשת - "12+". מקס שיתף בתובנות חשובות על האתגרים הייחודיים בעיצוב לעולם הטלוויזיה - על הצורך להנגיש תוכן באופן דינמי, תוך התאמה למגוון רחב של מכשירים וסיטואציות שימוש.

מיכל מימרן ברזילאי היא מסוג האנשים שכדאי להכיר. היא לא מעצבת במקצועה, אך עיצוב תמיד היה נמצא ברקע של חייה. מיכל היא הד האנטרית מנוסה, ואחרי 20 שנים שהתעסקה בעולמות הגיוס, הקימה את החברה diviners, שמתמקדת בחיבור מעצבים ומנהלי מוצר מנוסים לחברות מגייסות. מיכל היא הגשר בין העולמות של מחפשי העבודה למפרסמי המשרות. היא חווה את צד המעצבים - החששות, הציפיות, האכזבות והשמחות, וכמו כן, את צד החברות, שאולי יפתיע כמה, אך חוות רגשות דומים.בפרק דיברנו על שוק חיפוש העבודה למעצבים מנוסים - מעברים מקצועיים בקריירה, ההבדל בין עבודה ב-B2B ל-B2C, ואיך להשאר אטרקטיביים בעולם שמתמיד להשתנות.

מאיה צללה והסבירה איך הבינה המלאכותית מעצימה את היכולת לעצב חוויות רגשיות, בדגש על חוויות רגשיות מעולם הבריאות הטיפולי. היא נתנה הרבה דוגמאות למוצרים מרתקים שעושים את זה, והדגימה איך מעצבים מפגש שעוסק ברגשות.

בשנים האחרונות יש קפיצה במודעות לחשיבות המחקר במוצרים טכנולוגיים, לא רק בחברות טכנולוגיות אלא בשוק בכלל, וזה יוצר התפתחות מעניינת של הדיסציפלינה המחקרית בעולם חווית המשתמשים. בפרק השבוע אירחתי את חן האנה ויצמן בתחום כ-8 שנים ‏LinearB - כיום מאפיינת וחוקרת שימוש בחברת בנוסף, היא ממקימות קהילת מיט-אפים מקומית בנושא מחקר משתמשים. UXR Lounge בפרק דיברנו על טקטיקות ותפיסות עולם ליצירת מרחב למחקר בחברות אג׳יליות. על הדרך דיברנו הרבה גם על איך כל אחת ואחד יכולים לבצע בדיקות שמישות, מבלי להיות מומחים בתחום. על כמה חשוב לאמץ את גישת ה״קצת עדיף על כלום״ ועוד דברים מעודדים על מחקר בסביבה שצריכה לזוז מהר, ולקחת החלטות מתוך וודאות. את חן אפשר למצא בלינקדאין: https://www.linkedin.com/in/hannahsapples/ האזנה נעימה

נועה ואיתנה מעצבות מוצר בפידו. יש להן אתגר גדול במיוחד בגלל שהמשתמשים שלהם נמצאים ביבשת אחרת. הן הולכות לשתף אותנו בשיטות עבודה שהן פיתחו על מנת לגשר על הפערים. מראיונות ותצפיות לפיתוח קשר אישי עם המשתמשים, דרך יצירת מעגל קרוב שמכיר את התרבות להתייעצות, מחקר שוק ואדפטיביות בסייקלים מהירים להתמודדות עם מציאות משתנה. אז אם הן טסות עד אפריקה לפגוש את המשתמשים שלהן, מה עוצר בעדך מלצאת עכשיו מהמשרד?

אחד הנכסים שיש לנו בחברה שאנחנו לא תמיד זוכרים לנצל כמעצבי UX, זה צוותי ‫ה-Customer‬ Success, Sales. למה זה נכס? הצוותים האלה מדברים עם היוזרים באופן יומיומי, הם מכירים את נקודות הכאב מקרוב והם יוכלים לעזור לנו בכל שלב של פיתוח המוצר. אם זה בשלב של המחקר לחבר אותנו ליוזרים הנכונים (במקום לחפור באינסוף טיקטים) ואם זה בפידבק על פיצ׳רים שאנחנו רוצים לפתח. בפרק אירחתי את יעל קרן, יעל היא מובילה את הסניף הישראלי של Dropbox ומנהלת את צוות היו איקס בארץ (כבוד!) יעל שיתפה איך הם בנו מערכת יחסים מיוחדת עם צוות Customer Succe וגם סיפרה על שיטות מחקר יחודיות. יש לכם גם שיטות מחקר מעניינות, רוצים לשתף כאן?

איך מעצבים ללא מגבלות או מחסומים? איך משתמשים בחזון וחלומות כדי לעצב מוצר טוב יותר? ואיך מנגישים את החזון הזה לחברה כולה? ״לכל מעצב יש את המהות שלו – הדבר שבשבילו הוא קם בבוקר, שמרגש אותו ומניע אותו. זה קשור ליכולת להעז בצורה שהיא יותר גדולה, יותר חולמנית ועם יותר passion. ביום יום הריגוש הזה לפעמים הולך לאיבוד, כי אנחנו רצים ממשימה למשימה ומדברים על מה צריך לעשות במקום לחשוב על מה נכון לעשות – עבורי כמעצבת ועבור המוצר. השאלה היא איך בכלל חולמים? איך מגיעים למצב שאתה יוצר משהו שעוד לא יצרו? אני חושבת שזו אחת התשוקות היותר גדולות של כל מעצב״. (הילי נאמן מגיד) השבוע ליאור קרנכל מארחת את היא-לי נאמן מגיד ויבגני קזינץ, Senior Design Leads במאנדיי.קום, שמספרים כיצד ניגשנו לעצב את הפלטפורמה מחדש בקיץ 2018 באמצעות שימוש בחזון של כל אחד מששת המעצבים של מאנדיי באותה תקופה. הילי ויבגני מתארים את תהליך העבודה ונותנים שישה כלים שבאמצעותם ניתן להפוך את האימרה הדי-רומנטית הזו – ׳לחלום ללא גבולות׳ – לכלי עבודה של ממש.

עד לאיזו רמה צריך לפשט את המוצר כדי לספק לאנשים חווית שימוש קלה? ומה עושים כשהמוצר צריך לדבר להרבה אנשים מרקע שונה לחלוטין? ולמה בכלל חשוב לשים את בני האדם במרכז כשניגשים לעצב פיצ׳ר חדש? בין אם אנחנו מעצבים תוכנה לארגונים, אפליקציה לטלפון או רהיט – בסופו של דבר בקצה השני יושב אדם שמשתמש במוצר שלכם. זה אולי משפט מובן מאליו, אבל המשמעות שלו היא שכל פיצ׳ר במוצר שלנו לא רק צריך לעבוד מעולה, אלא גם להיות אינטואיטיבי ונגיש עבור כל המשתמשים שלנו. אבל כשהמשתמשים כל כך שונים אחד מהשני, נוצר אתגר נוסף: איך בונים מוצר שעובד לכולם? ״בתוך עולם המוצר אנחנו תמיד נתייחס ללקוחות שלנו כ״יוזרים״. וכשמדברים על יוזרים, לפעמים מאוד קל לשכוח שמדובר בבני אדם – כאלה שהם שונים זה מזה, שמגיעים מרקעים שונים ושיש להם מטרות שונות בתוך המוצר עצמו.״ (ליאור קרנכל) השבוע אנחנו מארחים את מיטל בדיחי, Senior Product Designer ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום, שמספרים איך העיקרון של לדבר עם בני אדם ליווה אותנו במהלך פיתוח פיצ׳ר האוטומציות בפלטפורמה של מאנדיי. מיטל ויבגני מדברים על דפוסים וסימנים שמוכרים לכולנו שעליהם ניתן להתבסס כשמעצבים חוויה חדשה, ומשתפים בעקרונות ליצירת UI שמצד אחד תומך בטכנולוגיות מורכבות ומצד שני יוצר חוויה פשוטה לבני אדם.

תחשבו על מותג שאתם מתחברים אליו. יכול להיות שנחשפתם אליו בפרסומת בפייסבוק שמשכה את תשומת לבכם, או על שלט חוצות גדול. אולי אתם אוהבים את מה שהוא מייצג, או שאופן השימוש בו כל כך נוח ואינטואיטיבי עבורכם שאתם פשוט מתחברים אליו יותר מלמותגים אחרים. אנחנו פוגשים מוצרים בהמון רגעים ומקומות בחיים שלנו, אבל כדי שנצליח באמת להתחבר אליהם, המסר שמועבר לנו חייב להיות נכון ומדויק לאותו הרגע, הפורמט והמקום. זו הסיבה שבפרק הרביעי במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על למה חשוב להכיר את המדיום עבורו אנחנו מעצבים. איך ניתן להתאים את המסרים שלנו לכל פלטפורמה? למה אי אפשר להשתמש באותו קריאייטיב לפרסומת באינסטגרם ופרסומת ברכבת התחתית? ובאיזה אופן מדידה של תוצאות של קמפיין אונליין שונה ממדידת קמפיין אופליין? השבוע אנחנו מארחים את מעיין וקסלר דגן, מעצבת מוצר, שמצטרפת אל רותם ויסמן, ראש מחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ומשתפת בתהליך ההכנה שאנחנו מבצעים כאשר אנחנו ניגשים לעצב במדיום חדש. מעיין מסבירה איך אפשר לעצב בצורה נכונה גם עבור פלטפורמות שלא הכרנו קודם לכן (הדור הבא של המשתמשים שלנו נמצא בטיק טוק, אנחנו עדיין לא) וגם מספרת איך מודעה אחת יצירתית במיוחד בפייסבוק עזרה לנו להבין כמה חשוב שהערך של המוצר יהיה ברור – עוד לפני שהיוזרים מתחילים להשתמש בו.

בפרק הקודם במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות דיברנו על למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו. בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על השלב שקורה אחרי שהבנו את הבעיה: לזקק את המהות. אנחנו עדיין לא מגדירים את הפתרון, אלא מתעכבים על לחקור את המאפיינים שלו, את התוצאות שאנחנו מצפים ממנו לייצר, ואת החוויה שאנחנו מעוניינים לספק למשתמשים שלנו. אז איך נראה תהליך של ׳זיקוק מהות׳ מפיצ׳ר? מה המחיר שאנחנו עלולים לשלם אם לא נעשה את זה כמו שצריך? האם כדאי ליצור עיצוב על בסיס פתרונות שכבר קיימים ומוכרים בשוק, או דווקא להביא קונספט חדש לחלוטין? ואיך כדאי לגשת לתהליך שכזה אם אנחנו מוגבלים בזמן או במשאבים? היום אנחנו מארחים את שי כהן, מעצב מוצר, ואיתי כהן, מפתח פול סטאק במאנדיי.קום, שמדגימים כיצד ניגשו לתהליך שכזה כאשר הוחלט לפתח פיצ׳ר של הקצאת משאבים (resource allocation) – כלי מעולמות ניהול הפרוייקטים הקלאסיים שלרוב מצטייר כמאוד אפור וכבד. שי ואיתי יספרו איך לאחר הרבה מחקר, בדיקות ושיחות עם משתמשים והשראה עיצובית ממקומות לא צפויים – הצלחנו להפוך את הפיצ׳ר המדובר לחלק בלתי נפרד מהפלטפורמה שלנו. מוזמנים לגלול למטה ולראות דוגמאות לשלבים בתהליך יצירת הפיצ׳ר אצלנו, וגם – איך נראית הקצאת משאבים באקסל לעומת איך נראית הקצאת משאבים במאנדיי.קום היום.

בפרק השני במיני סדרה שלנו על עיצוב בפשטות אנחנו מדברים על נושא שנשמע טריוויאלי למדי במחשבה ראשונה: למה חשוב להבין את הבעיה בכל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו? מסתבר שזה לא כל כך פשוט. כמעצבים, המטרה שלנו היא לתת ערך למשתמשים או לייצר חוויה מסוימת. וכאן מגיע האתגר: הנטייה הטבעית שלנו היא לקפוץ מיד ל׳איך׳ במקום להתעכב על ה-׳למה׳ – וכשאנחנו עושים את זה, אנחנו יכולים לפספס לגמרי את המטרה האמיתית וליצור משהו שהוא אולי מאוד יפה, אבל בכלל לא שימושי. ״גם לי, כמעצבת, מיד עולה הפתרון שאני חושבת שהוא הכי נכון. אבל אז אני עוצרת וחושבת איך אני צריכה לפתור את הבעיה, איך לגשת למשימה ולנטרל את התהליך הטבעי שאני רגילה אליו. אני לוקחת רגע להיות במקום שהוא יותר חוקר, שואל שאלות ולומד. ברוב המקרים, הפתרונות שיגיעו אחר כך יהיו הרבה יותר טובים ומדוייקים״. (מאי קישון) אז לאילו מקורות כדאי לנו לפנות בשביל פידבק שימושי למה שיצרנו? מה תפקיד המעצבים בתוך תהליכי בדיקת המוצר? ואיזה ויתורים נדרשים מאיתנו, כמעצבים, אנשי פרודקט ומפתחים, בשביל להגיע לפתרון הכי מדויק עבור כל בעיה? בפרק הזה מצטרפת אלינו מאי קישון, מעצבת מוצר במאנדיי.קום, ומשתפת באתגרים שהיא חווה כמעצבת בתוך צוות שעיקר מטרתו היא להבין טוב יותר את המשתמשים במוצר. מתוך דוגמא על תהליך ההרשמה ללקוחות חדשים במאנדיי.קום, מאי מספרת מה קורה כששוכחים לעצור ולהתמקד בבעיה, או יותר נכון – מה קורה כשאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים מה הפתרון, למרות שאנחנו ממש לא בכיוון.

״הדרך הכי בסיסית ואנושית להעביר מסרים – היא לספר סיפור. לכן זה משהו שכל מעצב, איש פרודקט, או מי שמעביר מצגות צריך לדעת – איך להעביר את המסר שלנו בצורה הכי פשוטה וקלה לעיכול, שתגרום לאנשים לרצות ללמוד עוד. המהות של סטוריטלינג זה לחבר אנשים לרגשות, וזה התפקיד שלנו בתור מעצבים.״ (רותם וויסמן) בפרק הראשון במיני סדרה שלנו אנחנו מדברים על סטוריטלינג, או איך לספר סיפור באמצעות motion. בתחום הזה אנחנו משתמשים הרבה במונח ״גישור״: הרבה פעמים נרצה להעביר מסר שקשה לנסח בפשטות, ואז נשתמש ב-motion בשביל לגשר על הפער שמילים לא יכולות להעביר. הפעם בחרנו להביא כדוגמא את תהליך יצירת הסרטון להשקת מאנדיי 2.0 שהוצאנו לפני חודש – תהליך שבאמת דרש מאיתנו לבצע את הגישור הזה, כיוון שהיה מדובר בדבר שהרבה יותר פשוט להסביר בצורה ויזואלית מאשר במילים. השבוע מצטרפים אלינו רותם וויסמן, Head of Design, ושגיא הוברמן, מוביל צוות ה-motion במאנדיי.קום, ומסבירים איך סטוריטלינג עוזר לנו לעצב בפשטות ב-motion. שגיא ורותם עוברים על תהליך יצירת הסרטונים בחברה, ומתמקדים בשאלות כמו – כמה השפעה יש לסרטון של 5 שניות בלבד? מה זה עקרון הלולאות? ומה צריך להגדיר קודם – את המסר, או את הסיפור עצמו? (רמז – התשובה לא תמיד ברורה 🙂

זה הפרק הראשון במיני סדרה הראשונה שאנחנו משיקים, שתעסוק בעיצוב וביכולת שלנו להנגיש באמצעותו דברים בצורה פשוטה. יצירה של חוויה פשוטה למשתמש היא עקרון מנחה בכל דבר שאנחנו עושים. את ההבנה הזו זיקקנו לשישה כלים שמלווים אותנו בכל תהליך שאנחנו ניגשים אליו. הפרק הזה אמנם מדבר על עיצוב, אבל פונה לכל מי שעוסק בבנייה ובפיתוח של מוצרים ותוכן, ומתעניין בהעברת מסרים בצורה ברורה וקלה. בפרק המבוא לסדרה מתארחים רותם וויסמן, Head of Design, ויבגני קזינץ, Product Design Lead במאנדיי.קום. הם סוקרים את ששת הכלים הללו: לספר סיפור להבין את הבעיה לזקק את המהות להכיר את המדיום לדבר עם בני אדם לחלום בלי גבולות בפרקים הבאים בסדרה יארחו רותם ויבגני מעצבים נוספים ממחלקת העיצוב במאנדיי.קום, ויחד איתם יעמיקו בכל אחד מהכלים האלה.

בשונה מתפקידים אחרים בחברה, עיצוב הוא אזור שלעיתים נוצר סביבו בלבול – לא כולם חושבים שהם יודעים לתכנת, אבל לכולנו נדמה שאנחנו יודעים לדבר עיצובית ויודעים להגיד מה נראה יפה. בתוך זה, העבודה בין מעצבים למפתחים היא לא תמיד פשוטה – למעצבים יש חזון, המתכנתים מכירים את היכולות – ובמפגש בין השניים יכול להיווצר הרבה תסכול. בפרק הזה של בקצרה, אנחנו חוזרים לפרק השני שלנו ׳איך הופכים את צוות העיצוב לחלק אינטגרלי במוצר׳, שבו ליאור קרנכל דיברה עם ערן זינמן, מנכ״ל ושותף מייסד במאנדיי ועם רותם וייסמן, VP Design והמעצבת הראשונה במאנדיי. נתמקד בתובנות העיקריות שעוסקות בשיתוף הפעולה של מעצבים ומפתחים – איפה נוצרים התסכולים, מה אפשר לעשות כדי למנוע אותם, ולמה חשוב שמפתחים יכירו גם את השפה העיצובית.

בפרק נדבר על הדרכים שונים וגישות שכדאי לאמץ בשביל לתפוס את העבודה הראשונה בעיצוב. דקל ישתף בניסיון האישי שלו שהוביל אותו לעבוד בסימילר ווב ומשם גם להפוך למרצה בבצלאל ויוליה תאתגר את שנינו בשאלות טובות.

אינטראקציה בלינקדאין היא לא רק המפתח להצלחה בפלטפורמה, יש לה גם המון סודות וטריקים שסביר להניח שעדיין לא גיליתםן! הצטרפו אלינו לפרק בו נחשוף את המידע הכי חשוב ושווה בכל הנוגע להתנהלות בלינקדאין, שיקפיץ לכםן את התוכן, את הפרופיל ואת התקשורת עם משתמשיםות אחריםות.

הידעתםן: במקרים מסויימים, סעיף ההתנדבות יכול לבדל אתכםן מאנשים אחרים שמתמודדיםות על אותה המשרה, ולעזור לכםן לקבל אותה? השבוע נדבר על חלק ההתנדבות בפרופיל ואיך למלא אותו. אם יצא לכםן להתנדב, אל תזניחו את החלק הזה של הפרופיל, ואם עדיין לא יצא, זמן מעולה להתחיל :)

סעיף ה-Experience הוא לב הפרופיל שלנו ושווה להשקיע בו. השבוע נדבר על איזה ניסיון תעסוקתי צריך להיות בחלק הזה של הפרופיל, ואיך לנסח אותו בצורה האפקטיבית ביותר עבורינו ועבור מי שקורא.ת את הפרופיל שלנו.

לינקדאין היא לא רק רשת לחיפוש עבודה אלא גם פלטפורמה מעולה למציאת לקוחות ושיתופי פעולה - ולכן היא מעולה לעצמאיים ועצמאיות! אז אם אתםן פרילאנסרים, ספקי.ות שירות, מטפליםות, מאמניםות, בעלי.ות עסק קטן או איך שלא תרצו להגדיר את עצמכםן - הפרק הזה של הלינקדינאים הוא במיוחד בשבילכםן!

סטודנטים וסטודנטיות, אם אתםן שאין לכםן על מה לכתוב בלינקדאין, אתםן טועיםות! בפרק 7 של הלינקדינאים נלמד על הפוטנציאל העשיר של סטודנטיםות לשתף בתוכן, להגיב, ללמוד ואילו לקבל הצעות עבודה.

שובריםות את הראש לגבי מה לכתוב בלינקדאין? היה פרק שכולו השראה. השבוע נדבר על נושאי כתיבה רלוונטיים ללינקדאין, וכאלה שרלוונטיים פחות. על סוגי תוכן שונים שיגוונו לנו את העשייה ולאחריםות את הפיד, וימשכו אלינו תשומת לב חיובית, ואפילו על השעות והימים שהכי רצוי לפרסם בהם.

אין חלום גדול יותר מעבודה שתמצא אותנו, במקום שנתאמץ לחפש אותה. בפרק היום נדבר על טיפים לחיפוש עבודה בלינקדאין (כי אין מה לעשות, לפעמים צריך להתאמץ טיפה) וגם איך להגדיל את הסיכויים לכך שעבודת חלומותינו תמצא אותנו.

חדשות חמות: מיתוג אישי יכול להיות כיף, מעניין ואינטואיטיבי בלי להרגיש שאתם נדחפים לפי שלא מעוניין במה שיש לכםן לומר. בפרק הזה של הלינקדינאים נדבר על מיתוג אישי בלינקדאין, כמה שהוא מבוסס יותר מהכל על אינטראקציה בינאישית (בכל זאת, רשת חברתית) ויצירת תוכן סביב דברים שבאמת מעניינים אותנו.

רוציםות לבקש Connect בלינקדאין מאדם שאתם לא מכיריםות אישית? כך תעשו את זה בצורה הכי אפקטיבית ומנומסת. בפרק היום נדבר על הכלי המשמעותי שהוא Personal note, ואיך ליצור באמצעותו רושם ראשוני חיובי שיגדיל את הסיכוי שלכםן להשיג את מה שאתםן רוציםות, אפילו ממי שלא החלפתםן איתו מילה לפני.

פרופיל האישי בלינקדאין הוא חלון הראווה שלנו, בין אם אנחנו סטודנטיםות ללא ניסיון או בכיריםות מנוסיםות. בפרק הזה נדבר על חשיבות הפרופיל האישי וההבדל בין הפרופיל האישי בלינקדאין לפרופיל בכל רשת חברתית אחרת. על חשיבות מילות המפתח בפרופיל, ועל אסטרטגיית כתיבת ה-Headline שימשכו לפרופיל שלכםן את האנשים נכוניםות.

הפרק שוחחנו על אפקט הנדירות/מחסור (SCARCITY), אחד מששת עקרונות השכנוע של רוברט סיאלדיני. אנחנו נוטים לתפוס דברים כבעלי ערך רב יותר אם יש מעט מהם או קשה להשיגם. זה נכון למוצרים במהדורה מוגבלת, מועדונים שקשה להתקבל אליהם, זמן מוגבל למבצע מסוים, וכו'. אנשי שיווק ומכירות גילו את האפקט הזה כבר מזמן: קמפיינים של 30 יום ניסיון, מודל פרימיום (FREEMIUM) שמגביל שימושיות, בלאק פריידי, "ארטיק אני הולך", … - כולם מבוססים על אותו העיקרון שנועד לצמצם את התלבטויות ולהניע לפעולה. האזנה נעימה :)

הפעם אירחנו את עופר סנדריי. עופר מוביל את תחום המחקר ב- Soluto והוא אחד ממייסדי קהילת "פסיכולוגיה חברתית בעולם האמיתי". לפני כן הוא היה המייסד והמנכ"ל של חברת BeApplied - חברת ייעוץ מבוסס תובנות התנהגותיות. יש לו תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת רייכמן. בפרק שוחחנו עם עופר על: איך מחקר יכול לתמוך קבלת החלטות של צוותי מוצר? ההבדל בין מחקר אקדמי למחקר יישומי. מתי סומכים על האינטואיציה ומתי יוצאים לתהליך מחקר? איך מגלים את התפיסה הסובייקטיבית של משתמשים? איך מודדים הצלחה ואימפקט של מחקר?

מחקר ע-נ-ק בדק מה יגרום לנו להתמיד בתוכנית כושר. במחקר, שהשתתפו בו 61,293 (!) מתאמנים, בחנו קייטי מילקמן ואנג'לה דקוורט מאוניברסיטת וורטון (עם 28 חוקרים נוספים) 54 תוכניות אימונים שמטרתן לעודד את המנויים להגיע לחדר הכושר. התוכניות שנחקרו כללו התערבויות שונות: תמריצים כלכליים, תזכורות, תכנון לוח זמנים, פרסום ברשתות חברתיות, חתימה על אמנה ועוד. בפרק שוחחנו על: מה זה מגה-מחקר ולמה זאת פריצת דרך? (בכל זאת, המחקר התפרסם ב Nature). מהו הממצא הכי מעניין שהתגלה בניסוי? (רמז: זה קשור לתמריץ בעיתוי לא צפוי) מחקרים נוספים של קייטי מילקמן הקשורים במוטיבציה ושינוי התנהגות (שימו לב, מדובר במטאור בתחום)

בפרק דיברנו על אחד המודלים הפשוטים והאלגנטיים ביותר שאנחנו מכירים לעיצוב התנהגות והנעה לפעולה. למודל קוראים FOGG BEHAVIOR MODEL על שם האדם שפיתח אותו - BJ FOGG. תמצית המודל היא הנוסחה: B=MAT; התנהגות = מוטיבציה * יכולת * טריגר. כדי שהתנהגות תקרה, שלושה תנאים צריכים להתקיים בו-זמנית: טריגר בעיתוי שבו יש מוטיבציה ויכולת לביצוע הפעולה. שימו לב: אל תתנו לפשטות להטעות אתכם - יש במודל כמה רבדים של עומק. לא לשווא חלק גדול מהחברות המוכרות מעמק הסיליקון עושות שימוש במודל המבריק הזה שהתפתח באוניברסיטת STANFORD. המודל של FOGG הוא כלי מצוין לניתוח והבנה של סיטואציות שבהן פעולות לא קורות, עיצוב התערבויות אפקטיביות ובניית הרגלים.

כמובילי ה-UX בארגון אנחנו מג'נגלים בין הפיתוח, מנהלי המוצר, ה-CTO, מעצבים גרפים, כתב טכני ועוד. ביום הראשון שלנו בתפקיד (מזל טוב!), המנהלים כבר יודעים על מה אנחנו "צריכים" לעבוד, אז קדימה 48 שעות חפיפה ולעבודה! אז זהו… כדאי שלא 🙂 בהרצאה אספר על האתגרים והחוויות שלי בהקמת צוותי UX בהיי-טק ואספק את התובנות שלי מהתהליכים שעברתי. אנסה לעזור לכם לענות על השאלות: איך גורמים לארגון להשקיע במוצר באופן שונה לגמרי ממה שהוא תכנן? איך מייצרים אג'נדה ובונים בעצמנו תכנית עבודה? איך מוצאים את דרכנו בסביבת אג'ייל? את מי כדאי לשמור קרוב אלינו? איך רותמים את מנהלי המוצר העסוקים לעניין? במה נרצה להיות מעורבים ומה רצוי לשחרר? ועל מה לא לוותר בתהליך העבודה

ניהול עובדים היא משימה מאתגרת תמיד. ניהול צוות מצליח ומשגשג זוהי משימה קשה בהרבה. ניהול צוות אנשים קריאטיבים חובבי ריגושים בעולם אנטרפרייז עם מוצר טכני מורכב ולקוחות ענק מעבר לים –זה כבר ממש נועד לכשלון. בהרצאה זו אחלוק את האתגרים בתפקיד שכזה, אשתף בטעויות שעשיתי לאורך הדרך וגם בהצלחות ואיך שומרים על צוות חזק ומצליח כנגד כל הסיכויים. אדבר על גיוס עובדים מעולים והכשרתם, על איך דואגים שהעבודה שמגיעה לצוות תמיד תהיה מאתגרת ומעניינת, איך מכשירים צוות גם בלי תקציב מפוצץ ואיך מפתחים כל אחד מאנשי הצוות גם כשלפעמים נראה שהוא כבר יודע הכל.

ביום בהיר אחד ובלי התראה מראש, הפך שובל מראש צוות עם ארבעה עובדים לארט דירקטור המוביל את תחום עיצוב המוצר ומנהל פי 7 אנשים יותר מבשנה הקודמת. וניחשתם נכון – קל זה לא היה. בהרצאה חולק שובל את הסיפור האישי שלו. ההתמודדות המורכבת עם השינוי הפתאומי, רגעי המשבר והתובנות שגילה לאורך הדרך. איזה משפט שינה לו את תפיסת העולם, ומה הוא עושה אחרת כדי להגיע יותר מוכן לקפיצה הבאה.

סיימתם לימודים והתחלתם לעבוד. לימדו אותכם איך לאפיין wireframes, איך לתכנן user journeys ואפילו פרסונות. אבל הזמן עובר (כי זה מה שהוא עושה הכי טוב) ואז מגיע הדבר, שלא לימדו אתכם עליו כלום: קידום. הצעה לתפקיד הובלה. או אולי, החלטתם לבד לעשות את הצעד. אבל מה צריך לדעת כדי להוביל? ועוד צוות עיצוב… בהרצאה ישי ישתף מניסיונו בתור מוביל ובתור מי שעבר לצד ההובלה. הוא ישתף חלק מהמתודולוגיות שהוא למד תוך כדי התפקיד לצד שאלות שהציב לעצמו, או אולי היה צריך להציב לעצמו לפני שהחליט לנהל.

מערכות מורכבות בעולמות ה-B2B דורשות הסתכלות רחבה הרבה מעבר לפרסונות שאמורות להשתמש בהן. אותן פרסונות יושבות בתוך ארגונים שגם להם יש תרבות ארגונית, תהליכי עבודה ומאפיינים ייחודיים. האתגר הזה גדול במיוחד עבור חברות בעולם ה-Contech, המכניסות טכנולוגיה לתעשיית הבניה המסורתית, שבה אירגונים צריכים לשתף פעולה יחד תחת רגולציה מחמירה. אז איך אפשר להתייחס גם לרמת הפרסונה וגם לרמת הארגון במחקר, אפיון ועיצוב? בהרצאה זו סיגל והיאלי ישתפו כיצד הן מתמודדות עם האתגרים הללו בעבודתן על פלטפורמת Autodesk Construction Cloud הפונה לקהל מגוון בתעשיית הבניה. הן יציגו את הכלים והמתודות בהם משתמשים צוותי המוצר והמחקר ב-Autodesk בכדי ליצור חוויית משתמש אופטימלית המותאמת לכלל הפרסונות והאירגונים.

מה הן בעיות מורכבות? למה כדאי להשקיע זמן בלהבין את מכלול האתגרים ואיך כדאי לעשות את זה? בהרצאה, רם יתאר גישה פרקטית להבנת בעיות מורכבות כהכנה לאפיון והוא ידגים זאת על אחד המוצרים אותם תיכנן. ההרצאה תתמקד בתהליכים שעבר צוות המוצר וכיצד, דרך ניסוי וטעיה, הם למדו להבין את מכלול האתגרים שעמדו בפניהם, בדרך למוצר לא שיגרתי.

בשלבים מוקדמים בהתפתחות של צוותי UXR, הם יודעים לתת מענה פרטני ע"י תכנון מחקר לפי צרכיהם של הלקוחות – בעלי העניין בחברה. כאשר חברות אלה מצליחות לעבור לשלב הבא שבו יש כבר מוניטין ורפרטואר של מחקרים יש עליה בביקוש למחקרי UX. צמיחה זו בביקוש גוררת אתגר בקצב ביצוע המחקרים, במיוחד לאור המחסור בחוקרים מיומנים. בהרצאה זו ארז יציג גישה חדשה לניהול מחקרי משתמשים, שבבסיסה הרעיון להפוך את ה-UXR בארגון משירות למוצר. גישה זו מאפשרת לצוותי מחקר UX להגדיל משמעותית את המענה לצרכי המחקר בארגון ובניגוד לאסטרטגיות אחרות, היא עושה את זה על-בסיס צוות המחקר הקיים.

מחקר במערכות מורכבות מזמן אתגרים יחודיים. בעוד שמורכבות המערכת נמדדת בעיקר בצד הטכנולוגי שלה ואולי במספר הרכיבים, מחקר משתמשים במערכת כזו כולל מורכבויות במימדים נוספים: אירגוניים, מתודולוגיים ואחרים. איך מתכננים ומנהלים מחקר משמעותי ומשפיע לאורך זמן במערכות מורכבות? יקיר ישתף בהרצאתו מחקרים מהשטח שהוא וצוות המחקר שלו הובילו במגוון ארגונים, מערכות ותעשיות, וידגים איך אפשר ליישם את התובנות ממקרים אלה.

פונקציונליות מורכבת על פי הגדרתה דורשת תפעול מורכב, ותפעול מורכב מצריך הדרכה ו/או מערך תמיכה משמעותי בתפעול המוצר. ככל שיותר לקוחות ישתמשו במוצר יגדל גם צוות ה-CS כדי להבטיח שהלקוחות מפיקים את מירב הערך מהמוצר. אז זהו שלא. אפשר גם אחרת. אפשר להעביר את המוצר המורכב (ויחד איתו את כל הארגון) ממצב של High Touch עם הלקוח למצב של Low Touch או לפחות Lower Touch. הדבר מצריך שינוי אדיר במוצר ואפילו בארגון, אבל התועלות שהוא מביא הן עצומות. שחקן המפתח בתהליך הוא כמובן ה-UX. בהרצאה נטע תספר על מוצרים מסוגים שונים אותם העבירה מ-High Touch ל-Lower Touch ותשתף בלקחים המרכזיים שלה מהתהליך.

הגזע האנושי חייב להבין. אנחנו חייבים להבין מדוע דברים קורים, ותמיד מחפשים סיבה והסבר, גם כשהם לא שם. זו הסיבה לכך שאנשים צריכים לדעת מדוע הבנק דחה את בקשת ההלוואה שלהם או מדוע המרק יצא תפל. זה ממש לא משנה אם מדובר במערכות אנושיות או במערכות טכנולוגיות. אבל הנה העניין: מערכות AI – ובמיוחד המורכבות והמתוחכמות שביניהן – קשות מאוד להבנה על ידי משתמשים.ות. כלומר, הן מספקות למשתמשים.ות המלצות והחלטות נפלאות. אבל זה מגיע עם מחיר כבד של הבנת ה"מדוע קיבלתי את ההמלצה הזו?" – ומי אוהבת לסמוך על המלצה שהיא לא מבינה את הרציונל שלה? בהרצאה זו יעקב ידבר על הדרכים להסביר למשתמש.ת את תוצאות פעילותה של מערכת AI באופן פשוט ונהיר. כיצד מאפשרים למשתמשות.ים לבטוח בתוצאות? כיצד מונעים רגשות שליליים של משתמשים.ות? אלו הם אתגרי UX חדשים לחלוטין שאף זכו לשם XAI – קיצור של eXplainable AI , אתגרים ששכיחותם הולכת ועולה עם חדירת מערכות AI לעולמנו. מבחינת עולם ה-UX, התחום עדיין בחיתוליו, אבל ישנם לא מעט דברים שכבר אפשר לעשות. ובניתוח הבעיה, דוגמאות לפתרונות והצגת כלים למומחי.ות UX לאתגרים אלו תעסוק ההרצאה כולה.

מערכת Beyeonics One היא מיקרוסקופ דיגיטלי לניתוחי עיניים, העושה שימוש בטכנולוגית קסדות טייסי קרב. תמונת המיקרוסקופ ומידע רפואי מוצגים במערכת ראש אותה חובש המנתח. אותה מערכת ראש מאפשרת למנתח גם לשלוט על פעולות המיקרוסקופ, ללא שימוש בידיים. הטכנולוגיה של Beyeonics One מורכבת מאד, ומאפשרת הרבה יכולות, אבל הממשק חייב להיות פשוט להפעלה וקל ללמידה. בהרצאה יתאר מיקי את הפעולות שנעשו להקטנת מורכבות ממשק המערכת, כך שיהיה נוח ופשוט כבר בהפעלה הראשונה.

העורך של WalkMe מאפשר למשתמש ליצור שכבת הדרכה פשוטה מעל מערכת מורכבת, תוך שימוש ביכולות ויזואליות ולוגיות. בפרויקט הזה הצוות ב-WalkMe לקח את העורך הישן והלינארי של המוצר, הכניס אותו למערבל בטון, והוציא אותו גרפי, עשיר, וחזק. איך זה קרה? איזה פדיחות הם עשו בדרך (רמז: וויי וויי איזה פדיחות), ואיך זה קשור ל- Yoda? הרצאה קלילה של אודי על עיצוב רציני, עם מה לעשות ומה פחות, ועם משתמש בודד שלקח את הצוות ב-WalkMe לקצה.

אנו חיים בתרבות של הסחות דעת. מחקרים מראים שאנשים מחליפים משימות בממוצע כל שלוש דקות. הסחות הדעת הללו לא רק פוגעות ביעילות העבודה אלא גם מייצרות השפעות רגשיות שליליות, כגון מתח גבוה ומצב רוח רע. כמאפיינים, אנו יכולים לסייע בהפחתת חלק מההשפעות השליליות, על ידי תכנון מערכות התומכות באופן שבו המשתמש מנהל ריבוי משימות. נתמקד בכמה היבטים של איפיון למציאות של ריבוי משימות והפרעות, כולל כיצד לצמצם את הזמן שנדרש כדי לעבור בין משימות, מתי וכיצד להפריע למשתמש בצורה חכמה, ואיך לתמוך בהתמקדות במשימה נתונה. בנוסף לשיתוף דוגמאות, נדון בתיאוריות קוגניטיביות התומכות בעקרונות המוצגים.

פסקה מיושרת לימין? גודל אות של 16px? פונט אריאל או ורדנה? תשובות לשאלות אלו משליכות באופן ישיר על האינטראקציה הרצויה. ההרצאה תעסוק בטיפוגרפיה – תורת האות, בדגש על מסך וחוויית משתמש. על משמעות הטיפוגרפיה עבורנו כמעצבים – באופן מודע, ועל ההשלכות של טיפוגרפיה על המשתמשים שלנו – באופן בלתי מודע. בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בתחום הטיפוגרפיה על מסכים. לאחרונה google הוציאו 11 פונטים חדשים בעברית, שלאט לאט מתחילים לשבור את ההגמוניה של גופן אריאל המוכר. אתרים מתחילים להעביר תחושות לא רק דרך פונקציונליות, קומפוזיציות וצבעים אלא גם באמצעות אותיות. דרך היכרות עם המהלכים העדכניים ביותר, לירון תשתף כמה כללי אצבע על מה שהופך טיפוגרפיה לטובה יותר, ותיתן כמה טיפים על הדרך לבחון אותה בסביבת מסך ומשתמש.

כיצד יוצרים שפה גרפית, דינאמית וצעירה, לארגון אנטרפרייז השביעי בגודלו בעולם? איך מעודדים ומשמרים עקביות בפורטפוליו של מאות מוצרים? היכן עובר הגבול בין שבירת מוסכמות עיצוביות, לבין הכרת קהל היעד, אותו נועדה לשרת השפה העיצובית? בהרצאה זו ראובן מתמקד בתהליך המרתק והמצליח ביצירת שפה עיצובית ארגונית, במיזוג בין HPE software ו-Micro Focus. ראובן משתף את העקרונות שיעזרו לכם בתהליכים דומים, גם אם אתם בארגון בסדר גודל צנוע יותר.

A design system is made up of parts: visual style, UI components, code, editorial, and often more. We know how to design, build, deliver them is like any other digital product development process. And there's the rub: your system is a product in and of itself, applied to an enterprise's ecosystem of other products built by autonomous teams of designers and developers. A design system strategy must answer "What products will use it, when and to what extent?" "Who's our audience?" "Who participates and contributes?" "What groups must we align with?" "Who wants it, and – really – who doesn't?" In this talk, Nathan will explore ways to identify and prioritize how to engage your enterprise's people and products as you spread and sustain a system over time.

כיצד דיזיין סיסטם יכול להפוך מכלי טכני למתודולוגיה שמשפרת את חוויית המשתמשים שלנו? איך נייצר מתוך המטא-דאטה של הדיזיין סיסטם שלנו תובנות, שישפיעו באופן ישיר על האופן שבו אנחנו מעצבים? איך נוודא שהדיזיין סיסטם לא רק שלא מגביל אותנו, אלא להיפך – מאפשר לנו להיות מעצבים טובים יותר? בהרצאה זו, מירב תשתף במתודולוגיות ובכלים הפרקטיים איתם עובדים בצוות הדיזיין סיסטם במאנדיי, תוך מתן דוגמאות מתהליכי עיצוב שנעשו בשנה האחרונה. הכלים והמתודולוגיות הללו מאפשרים לצוותי עיצוב המוצר בחברה לייצר חוויית משתמש טובה יותר. ההרצאה תציע אפשרות לפיתוח הדיזיין סיסטם לשלב הבא שלו, מתוך ההבנה שכבר לא מדובר רק ב"אבני לגו" לבניית המוצר, אלא במוצר בפני עצמו שמאפשר לנו לעצב חוויית משתמש טובה יותר.

הדר שלום האלופה הציגה לנו איך הם עובדים באלמנטור עם כלי שנקרא Dovetail ליצירת דשבורד של מאגר ידע מקוטלג שפורס פידבקים בצורה רוחבית ומנגיש את המידע כדי שבאמת כולם יוכלו לצפות בזה, ולהגיע לנקודות ספציפיות בתוך שעות של הקלטות. צפו בוידאו מתוך המיטאפ האחרון של הדיזיין קלאב בנושא מחקר משתמשים

בפרק הזה התארחה: ליאת פיקסלר מושקוביץ - בתחום העיצוב מעל לעשרים שנה, מתוכן כעשר שנים בעיצוב ממשקים. חוקרת תהליכי עבודה תוך כדי עבודה. חלק מצוות מעצבים החולקים דיזיין סיסטם, חיבה מוגזמת למזון, חלל משותף אחד והרבה שיחות ליד שולחן העבודה. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: מה זה דיזיין אופס? למה צריך דיזיין סיסטם? ניהול דיזיין סיסטם מה התפקיד של הדיזיין סיסטם בתהליך העיצובי? האם מודדים את הדיזיין סיסטם? מדדים בעלי ערך במדידת דיזיין סיסטם מה זה התבגרות עיצוב וצוותי עיצוב בחברה? מה זה תהליך קונטריביושן בחברה? מבנה התפקידים בצוות תהליכי דיזיין אופס ומה משפיע עליהם? תהליכים משמעותיים בחברה תהליכי האנד-אוף ותחזוקה של ה-״Source of truth״ עיצוב מונחה דאטה איך תפקיד הדיזיין אופס יראה בעתיד?

בפרק התארח: נמרוד אשכנזי - מנהל ה-UX בTabnine.com. מעצב UX בכיר לממשקים דיגיטלים, פיזיים ומשולבים. מרצה בשנקר ומנטור. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: למי נועדה סביבת האג׳׳יל? איך מנהלים צוות עיצוב באג׳ייל עיצוב = אנטי אג׳ייל צרכים אנושיים וצרכי משתמשים איך מגדלים מעצבים טובים? איך אפשר לייצר עיצוב וקריאייטיב טובים בסביבה אג׳ילית? האם עיצוב צריך להיות תחת פרודקט או במקביל לפרודקט בסביבות טכנולוגיות? חדשנות בעיצוב איך יוצרים ״מפץ גדול״ בעיצוב כלים מתקדמים בעיצוב משתמשי העתיד מדדים בעלי ערך בהערכת עיצוב בסקייל מה זה בכלל אומר לעצב בסקייל? תהליכי אנטי סקייל דיזיין אופס, עיצוב תעשייתי, עולם הרכב וחיות אחרות

בפרק התארח: לירן אלבוים - אסטרטג, מנהל וארכיטקט UX מאז שנת 2004. כיום מוביל קבוצת UX של מוצר הדגל ב- HP Indigo. מומחה בניהול והטמעה של קבוצות UX ומוביל דעה בתחום ה- Design Systems בארגונים גדולים ובינוניים. בוגר MA בפסיכולוגיה קוגניטיבית והנדסת גורמי אנוש מאוניברסיטת חיפה. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על מה הם דיברו: איך הכרנו? ועל האהבה המשותפת לדיזיין סיסטמס על הקבוצה דיזיין סיסטם ישראל טעויות נפוצות בדיזיין סיסטם המבנה התלת-שכבתי של הדיזיין סיסטם ע״פ לירן השכבה הבסיסית השכבה האמצעית (המתוחכמת) - קומונלית באופן חלקי השכבה הפרויקטלית הדינמיות בדיזיין סיסטמס בעיות בדיזיין סיסטמס שעדיין לא נפתרו תהליך התיעוד בסביבה אג׳ילית תנועה נגד האג׳ייל האם דיזיין סיסטם מתאים גם לסטארטאפים קטנים? השילוב בין אג׳ייל ובניית דיזיין סיסטם בסיסי הקשר דיזיין בין אופס ודיזיין סיסטמס מתודולוגיות לקבלת החלטות בדיזיין סיסטם מי אחראי על סיסטם בחברה יצירתיות בדיזיין סיסטם ככלי עבודה

בפרק התארחו: מירב רון - מעצבת מוצר בכירה ומובילת הדיזיין סיסטם ב-monday.com. מתמחה בתהליכי עיצוב והטמעה של דיזיין סיסטמס במערכות מורכבות, מרצה, מנטורית ואמא. מראיין: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. על הם דיברו: הקראש של עידו על מאנדיי אופי ומבנה צוות העיצוב במאנדיי למה חשוב שמוצר יהיה ״יפה״? מה החשיבות של עיצוב במוצר ובארגון בכלל? מה התפקיד של דיזיין סיסטם אל מול העיצוב? הכח של סיסטם - איך לתת מקום למעצבים מבלי להתפשר על עיצוב איך עובד הדיזיין סיסטם של מאנדיי בדיקות שמישות של הדיזיין סיסטם ולמה זה חשוב מה לאג׳ייל ולעבודה על דיזיין סיסטם האם דיזיין סיסטם מפריע ליצירתיות? גרסאות של הדיזיין סיסטם בסביבה אג׳ילית (versioning) איך דוקומנטציה באה לידי ביטוי בברנד של מאנדיי? מה הקשר בין הברנד למוצר? תהליכים ושינויים במערכת של מאנדיי מה ההבדל בחשיבה של מעצבי ברנד ומעצבי סיסטם? תהליכי ברנד במאנדיי והקשר של הברנד לסיסטם

בפרק התארחו: עידו זייפמן - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. קרן שגב - מעל 20 שנה בעולם העיצוב מוצר ומרקטינג, ומייסדת שותפה ב-Kido. עופר בן שושן - מוביל עיצוב עם נסיון של יותר מ-20 שנה, מתמחה בהקמה, ניהול והנחיה של צוותי עיצוב, בניית תהליכים עם הממשקים השונים ותכנון אסטרטגי של עיצוב מוצרים ומערכות מורכבות. נהנה לעבוד עם אנשים וללמוד דבר חדש לפחות פעם ביום. על מה הם דיברו: מה קרה לעולם העיצוב? מה ההבדל בין UX לבין UI? איך הם מתחברים? ומה התפקיד שלהם? איך עובד היום עולם המרקטינג? מה תפקיד המעצבים בסטארטאפים היום? חיבור או הפרדה בין מרקטינג לפרודקט - האם זה נכון? מקצוע העיצוב כמקצוע חדש האם למעצב יש מקום בקבלת החלטות בחברה טכנולוגית? איך מודדים עיצוב במוצר? איך הופכים את העיצוב למשהו אסטרטגי בארגון? איפה היתרונות והחסרונות בהפרדה בין UX לבין UI? האם שינוי תפקיד המעצב אומר שיש רגרסיה בעיצוב? מבנה צוות העיצוב מה זה אומר גיוס מעצבים בעולם החדש? מה צריכים לחפש מגייסים במעצב?

אתי לייפר שרביט - מעצבת ותיקה בעלת ניסיון עשיר בעולם העיצוב. בנתה אינספור Design Systems והובילה תהליכי DesOps בחברות טכנולוגיות מובילות בישראל. אוהבת לרכוב על אופניים ושוקולד לינט מריר עם מלח ים. יוליה סקיגר - מעצבת עם רקע של פרודקט דיזיין במגוון מערכות מורכבות. ניהלה ובנתה Design Systems של חברות מובילות בישראל. מתמחה בבניית תשתיות חכמות אשר תומכות במערכות white label. אוהבת לגלות את הטוקנים בכל בוקר מחדש ומאתגרת את הקשר עם עיצוב לפיתוח בכל פרויקט. על מה הם דיברו בפרק: מי אנחנו? מה התפקיד שלנו כדיזיין אופס? מה זה דיזיין אופס בכלל? מהי עבודת הדייזין אופס ביום-יום? האם דיזיין אופס זה למעשה עבודת UI? - מה זה תהליך קונטריביושן? למה צריך סיסטם ותהליכי קונטריובשן? מה האימפקט הכלכלי של עבודה עם סיסטם? מה זה אומר תהליכי התבגרות של חברה ואיך זה קורה בפועל? איך מודדים את היעילות של הסיסטם? קשיים ביום-יום בעבודה על פיגמה ועם דיזיין סיסטם איך דיזיין אופס יכול לעזור למעצבים ביום-יום? איך פיגמה והסיסטם משמשים ככלי חשיבה? מה זה ניהול של תהליכי Scaling של חברה? מסר לאומה

עידו זייפמן (מראיין) - מלווה צוותי עיצוב, מרצה, מייסד קהילת פיגמה ישראל ומייסד שותף ב-Kido. ענבר עמיר - מעל עשור בתחום העיצוב, בעלת ניסיון רב בבניית תשתיות ושפה משותפת עבור צוותי עיצוב ופיתוח. מאוהבת בתחום ה-design systems בקטע מביך ומתמחה בסטוקינג למומחים בתחום. חובבת כלבים, נייר ומיניאטורות. על מה הם דיברו בפרק: רקע על ענבר והמוצר של GONG מה זה דיזיין אופס? על מדידה של עיצוב, איך ניגשים למדידה של מעצבים ומה האימפקט של מדידה של הסיסטם תהליכים של קונטריביושן והנד-אוף מה המקום של מעצבי UI בעבודה על דיזיין סיסטם דוקומנטציה, כלים ותהליכים אדוקיישן של מעצבים על פיגמה דברים שאנשים שונאים בפיגמה ואיך דיזיין אופס עוזר לפתור את זה מבט לעתיד התחום

איך בנינו צוות עיצוב (או: ככה עמתי בגבורה באתגרים של ארגון שגדל וגדל וגדל) - יוני לרנר תארו לכן שאתן מתחילות לעבוד במקום חדש, ששונה לגמרי מכל מקום אחר שהייתן בו קודם לכן. לתוך זה, תוסיפו שינויים מבניים בארגון, צוות Design שגדל בצורה אקספוננציאלית, הכרזות מטלטלות של Apple, שלושה סגרים ושנה עבודה מהבית. זו הייתה השנה שלי. בהרצאה אדבר על השינויים והתהליכים שקידמנו בשנה האחרונה ב-AppsFlyer למרות כל האתגרים שהיא טמנה בחובה. אספר איך בנינו מחדש את תהליכי העבודה שלנו, איך הגדרנו את תחומי האחריות ואיך מיצבנו את צוות ה-Design בתור החברה. Until 120? How to get older adults to use your products - ד״ר מיכל הלפרין בן צבי כשליש מהאיקומרס מתבצע ע"י אנשים מעל גיל 65. מיהם אותם משתמשים מבוגרים? למה למרות הרצון הטוב, כמחצית מהם לא מצליחים לעשות שימוש אופטימאלי במוצרים דיגיטליים? על מה חשוב לשים דגש בתהליכי הפיתוח של המוצר אם אנחנו לא רוצים לפספס אותם? בהרצאה נרחיב על קבוצת הגיל המורכבת והמרתקת הזאת, על האתגרים השונים שהיא חווה במרחב הדיגיטלי ונציג מספר קווים מנחים להתאמת הממשק. מי מפחד.ת מקוד - יהודית אשר תמיד קוד היה נראה לי כמו משהו גדול ומפחיד עם טקסטים וסימנים מוזרים. אבל היה צריך רק רגע אחד, בשביל לגרום לי לפתוח את הראש ולהתחיל לכתוב קוד. בהתחלה התרגשתי רק מעצם זה שאני מצליחה לכתוב קוד, במבט לאחור אני מבינה כמה שהידע הזה הקפיץ אותי כמעצבת. בהרצאה נבין למה הנטייה הטבעית שלנו היא לפחד מקוד, איך אפשר להתמודד עם הפחד ואיך הקוד יכול לעזור לנו להיות מעצבים טובים יותר..

לעצב קריירה - עמרי דביר מזל טוב, אתם עובדים בעיצוב! אז… מה עכשיו? כולנו רוצים להתפתח מקצועית, לגדול, ללמוד, ואולי אפילו להרוויח קצת יותר כסף מאשר הרווחנו שנה שעברה. כל צעד ופעולה שאנחנו לוקחים מקדם אותנו קצת - אבל איך מתרגמים את כל הצעדים הקטנים האלו לקריירה? איך לוקחים שליטה על קריירת העיצוב שלנו ופועלים באופן מכוון בכדי להשיג את המטרות שלנו? איך בכלל קובעים מטרות קריירה?? בהרצאה אני אחלוק צעדים פרקטיים, פשוטים וברורים שכל מעצב.ת יכול.ה להטמיע כבר מחר בכדי לנהל ולפתח קריירת עיצוב - בין אם אתם בתחילת הקריירה או שנים של ניסיון. עיצוב ממשקים מקצועיים - תמר שולץ בעבודה השוטפת שלנו אנחנו עובדים עם הרבה אנשי מקצוע, ובאופן טבעי יש חפיפה בין חלק מתחומי האחריות, או מנגד, ניתוק לא רצוי. בהרצאה נתמקד בממשק שבין מעצבים למנהלי מוצר, נסקור מה תחומי האחריות של מנהלי מוצר ואיפה ההזדמניות לשיתוף פעולה, נדבר על כלים שיכולים לעזור לשתף פעולה באופן פורה, ואיך ניתן למפות ולעצב מחדש את ממשקי עבודה שלנו כך שנגיע לתוצרים טובים יותר וסביבת עבודה חיובית ומספקת. Candidate journey: From studies to contract - עדן שופן תהליכי גיוס משתנים מחברה לחברה, ולמרות שיש שלבים בסיסיים שחוזרים על עצמם, בסופו של דבר מדובר על חוויה אינדיבדואלית ומשתנה של כל אחד ואחת. זה יכול להיות קצר, ארוך, מאתגר או מלא במזל. בשנים האחרונות ליוויתי עשרות מעצבים בדרך למציאת עבודה וגיליתי שאין מתכון אחד להצלחה ושום דבר הוא לא שחור או לבן, אבל כן יש ידע קולקטיבי שיכול לעזור לנו. בהרצאה נדבר על השאלות והתובנות הכי שכיחות שאספתי לאורך הדרך ואיך הם יוכלו להקל על תהליך מציאת העבודה.

בהרצאה שגיא שרייבר שיתף איתנו את השיטה שהוא פיתח בסטודיו שלו לזיהוי המשתמש המרכזי והצרכים שלו. ברגע שנבין מי הגיבור שלנו ומה המניעים החיצוניים והפנימיים שלו נדע לדבר אליו בצורה מדוייקת ולייצר Emotional stickiness.שגיא יספר לנו איך הם עובדים עם סטרטאפים בשיטה הזאת להבין מי הגיבור המרכזי שלהם, איך השיטה קשורה לסטורי טלינג ואיזה טעויות אנחנו עושים על הדרך.

Fresh is a global community of designers and User Experience professionals created by the WIX UX Guild. We run meetups, workshops and events designed to bring creatives together to collaborate, share knowledge and be inspired.

פידבק מהמשתמשים הוא אחד מהמרכיבים הכי חשובים למעצבים בתהליך העבודה. הקול של המשתמשים מאפשר לנו להבין האם אנחנו יוצרים חווית משתמש טובה, האם אנחנו קשובים להם והאם אנחנו עונים על הצורך או הקושי שלהם. פידבק בתוך האפליקציה מאפשר לנו לאסוף מידע מן המשתמשים בכמות גדולה ועם קונטקסט לסביבת העבודה שלהם. בהרצאה שיר תשתף בניסיון שלה בחווית הבנייה של פידבק בחברה גדולה ובקשיים שהיא נתקלה בהם. היא תציג בניית פידבק בצורה מובנת תוך כדי שמירה על מטודולוגיה ברורה מובילה ליצירת פידבק שמותאם למטרות המוגדרות ועוזר לצוות העיצוב להיות ממוקד יותר בשאילת שאלות. על שיר: שיר היא מעצבת חוויית משתמש בוגרת המכון הטכנולוגי חולון. כיום היא עובדת כמעצב מוצר בכירה בחברת סיילספורס ולפני כן הובילה את העיצוב בחברת אובראופס. בתחילת 2018 שיר הקימה את קהילת סטארטאפ דיזיינרז, קהילה של מעל 8,000 מעצבי חווית משתמש הכוללת מיטאפים חודשיים, תוכנית מנטורינג, סקרי שכר ועוד. בשנת 2017 שיר נבחרה על-ידי מגזין גיקטייים לאחת מעשרת מעצבי האינטראקטיב המבטיחים בישראל. בנוסף שיר מרצה במכון הטכונולוגי חולון, כותבת על עיצוב וחוויית משתמש וכושפת רמה 4 במבוכים ודרקונים.

Three years ago we hosted Pablo in our community for the first time for one of the best meetups we've ever had. Lucky for us, what started as a very enthusiastic fan request has evolved into one of our community's best traditions and I'm honored to share Pablo will join us for a virtual webinar for the third time! This year we'll have a session about Pablo’s latest work, including Blush, Robotos and Bueno.

העתיד של האינטראקציה בעולם הפיזי, במטאוורס, במחקר מוחב20 השנים האחרונות תחום עיצוב חווית המשתמש שינה את עולם הטכנולוגיה ממערכות הפעלה ותוכנות מגושמות לממשקים ומוצרים יעילים מהנים ואינטואיטיביים. מה העתיד של התחום? מה תחום עיצוב חווית המשתמש יעשה לאינטראקציה במטאוורס? כיצד מחקר מוח ישפיע על אינטראקציות חדשניות? וכיצד נעצב אינטראקציות עם רובוטים ומכונות אוטונומיות? הצטרפו אל ד"ר אורן צוקרמן, פרופ' דורון פרידמן, ופרופ' אמיר עמדי לשיחה מרתקת על העתיד של עיצוב אינטראקציות חדשניות.לא מכירים את המרצים עדיין? תכירו עכשיו!:ד"ר אורן צוקרמן, ראש תוכנית תואר שני באוניברסיטת רייכמן וחוקר אינטראקציות עם ממשקים מוחשיים כגון רובוטים חברתיים, מכונות אוטונומיות, וחומרים אינטראקטיביים כגון טקסטיל חכם.פרופ' דורון פרידמן, ראש המעבדה למציאות מתקדמת באוניברסיטת רייכמן, חוקר אינטראקציה במציאות רבודה ומדומה (מטאוורס), ומפתח טכנולוגיות בתחום אינטראקציה בין אדם לאינטליגנציה מלאכותית.פרופ' אמיר עמדי, ראש המכון לחקר מוח, קוגניציה וטכנולוגיה באוניברסיטת רייכמן. מחלוצי המחקר הרב חושי, מוביל פיתוח טכנולוגיות מוח כגון מכשירי התמרה חושית (לראות בעזרת צלילים, לשמוע בעזרת מישוש), חוקר את היחס בין הטבע (גנים) לסביבה בעיצוב פעילות המוח והתפתחותו‍

בין אם אתם עובדים בחברה גדולה או קטנה, האירוע הבא של הקהילה הוא לגמרי בשבילכם! במיטאפ תשמעו 3 הרצאות מרתקות על עיצוב מונחה מגדר, חוויית משתמש והתפר בין פרודקט לעיצוב. Infinite ways to grow - שרון אדלר מנהלת מוצר, מעצבת חוויית משתמש, וכלכלנית נכנסות לחדר ישיבות. נשמע כמו התחלה של... משחק? כאשר יוצרים משחק, ישנה חשיבות גדולה לכל אחד מבעלי התפקידים שמביאים איתם זווית ראייה, ניסיון וכישרון מגוונים. אך מה קורה כאשר אדם אחד ממלא שני תפקידים? בהרצאה תוכלו לקבל נקודת מבט ייחודית ואינסייטס מעניינים על היותי מנהלת מוצר וגם מעצבת חוויית משתמש. Assume nothing, question everything - כרמל ארד גם אם נראה לפעמים שהבעיה שאותה אנחנו צריכים לפתור כמעצבים מובנית מאליה, בהרבה מקרים משהו פשוט לא מסתדר. בהרצאה אסקור איך לזהות מקרים בהם אנחנו כמעצבים צריכים להגדיר מחדש את הבעיה אותה אנחנו באים לפתור, ואיזה כלים עומדים לרשותינו כדי להצליח לעשות את זה בצורה טובה ומקיפה, שתוביל לפתרון שיצור אימפקט אמיתי על המשתמשים שלנו ועל המוצר. Gender-Inclusive Design - סטפני פרייגר As digital solution designers we have the ability to influence digital experiences by including those who often suffer from exclusion in many aspects of their lives. By applying inclusive design methodologies, we can ensure that the experiences we create are equally engaging, useful and effective for ALL users, eliminating chances for discrimination based on gender. The path towards equality begins with empathy!

בואו נדבר קצת על אותנטיות, מתי הייתה הפעם האחרונה שערערתם על מוסכמות והרגלים? ?ואם כבר בחרתם לערער, איך אתם מבטיחים קרקע כמה שיותר יציבה לפיתרון שלכם ואיך בכלל עושים סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים? על כל אלו נשוחח במיטאפ הקרוב, אתם לא רוצים לפספס את זה! לאן נעלמה האותנטיות? בקי ברי בואו נתחיל לערער על הרגלים ומוסכמות שרכשנו בדרך. נדבר על רשתות חברתיות, צילום ופודקאסט. נלמד איך רשתות חברתיות השפיעו על התוכן שאנחנו מייצרים ולמה שום דבר כבר לא מרגיש אותנטי. נכיר סוג אחר של יוצרי תוכן שיוצרים בצורה קצת שונה ומחזירים את האותנטיות שחסרה לנו היום. אל תרוצו להיי פידליטי - דניאל ברש כמעצבים, כשאנחנו נדרשים לעצב חוויה, יש לנו נטייה לקפוץ משלב הבנת הבעיה הישר לתוכנות העיצוב כדי לקצר תהליכים. ואז, כשאנחנו נתקעים הרבה יותר קשה לנו לחזור אחורה. בזבזנו זמן בהזזת פיקסלים ולא השקענו מספיק מחשבה במוצר ובסיפור. בהרצאה אציג לכם את הפריימוורק שבו אני משתמש כשאני ניגש לעצב חוויה. הוא עוזר לי לבנות יסודות למוצר טוב ומדויק יותר, וכשאני מגיע לשלב העיצוב היי-פידליטי 80% מהעבודה כבר נעשתה. למצוא מחט בערימת שחת - איך לעשות סדר בחוויות משתמש עמוסות פרטים - שיר זלצברג חוויות משתמש של מערכות מורכבות, כוללות המון פרטים ופיצ׳רים שזמינים למגוון רחב של משתמשים. התוצאה היא הרבה פעמים סביבה קשה לניווט ותפעול. בהרצאה הקרובה, אחלוק כיצד ניגשנו לפרוייקט חדש בסיילספורס מתוך כוונה תחילה של הורדת עומס והנגשת החוויה לקהל יעד משתנה, ובאיזה שיטות השתמשנו על מנת לאפשר את זה

צמיחה מהירה בחברה מביאה איתה אתגרים רבים, חלקם ניהוליים, עסקיים ועיצוביים.כיצד ניתן לקדם תעדוף שיוביל לשיפור בעיצוב חווית המשתמש למרות אותם אתגרים? ואיך מעצבים יכולים להבטיח השפעה מירבית על הארגון כולו בעזרת הגדרת תרבות עיצוב בשלב מוקדם.בואו לשמוע על האתגרים שחוות חברות בצמיחה מהירה ומהן הן דרכי ההתמודדות הנכונות שיבטיחו את ההצלחה שלהן. כיצד להוביל שינוי עיצובי תוך כדי צמיחה מהירה - עידן יניב עיצוב חווית משתמש פשוטה ויעילה היא קריטית להשגת יעדים עסקיים. אבל התעדוף של משאבים לעיצוב כחלק מה Roadmap מהווים פעמים רבות אתגר עבור חברה בקצב גדילה מהיר כאשר יש מגוון רחב של צרכים ושיקולים. כיצד ניתן לקדם תעדוף שיוביל לשיפור בעיצוב חווית המשתמש? בהרצאה אציג דרכי פעולה שעוזרות לחבר את המטרות העיצוביות למטרות העסקיות ואילו טקטיקות יכולות להניע לשינוי עיצובי במוצר שלכםכאבי גדילה - התמודדות עם צמיחה מהירה - ד״ר טלי לביאחברות שנמצאות בתהליך צמיחה מהיר נדרשות לעשות התאמות בכדי להמשיך להצליח ולגדול. בהרצאה אציג אתגרים ניהוליים, עסקיים ועיצוביים הנובעים מגדילה מהירה של החברה, אחלוק רעיונות וכיוונים להתמודד עם האתגרים ואפרט את ההזדמנויות הטמונות בעבודה בסביבה כזו.לעצב תרבות עיצוב - עמרי דבירתרבות, ותרבות עיצוב במיוחד, היא דבר שכולנו מרגישים, אך קשה להגדיר בצורה מדוייקת. לעיתים נראה שתרבות עיצוב היא מעין כוח מסתורי שנרקם מעצמו, שילוב אנרגיות מיסטי של כל חברי הצוות. אך תרבות, כמו כל פרוייקט עיצובי, בנוי מרצף של החלטות שנועדו לפתור בעיה אנושית. בין אם מדובר בצוות של מעצב.ת יחיד.ה, ובין אם צוות של עשרות מעצבים - הגדרת תרבות עיצוב בשלב מוקדם יכולה לעזור לבנות מוצרים טובים יותר, ולהעניק למעצבים בצוות יכולת השפעה אסטרטגית על הארגון כולו.‍

בפרק הזה אירחתי את מושון, שדיבר על התשוקה שלו לויזואליזציה ומיפוי.

אילן, דמות מרתקת בנוף העיצוב הישראלי, שיתף אותנו בדרך, בראייה המיוחדת, והחזון שלו על חדשנות, עיצוב ותקשורת בארגון.

אורי הוא אחד המעצבים הותיקים והמוערכים בישראל. יש מאחוריו רקע אדיר של עשייה עיצובית ואסטרטגית, גם בתחום המוצר וגם בחינוך. אורי, שיתף אותנו בתהליכים, התרגילים והשיטות שהוא מעביר סטארטאפים שצריכים לפצח את חווית המותג שלהם.

שני היא מעצבת ותיקה שהובילה כבר כמה סטארטאפים בהצלחה. דיברנו על גיוס מועמדים, איך למצוא נישה ולתכנן קריירה בעיצוב, איך לתקשר בצוות ומה החשיבות של אסטרטגית מוצר בתהליך העיצובי.

ברק דנין, הוא דמות מוכרת בקהילת הדיזיין בישראל. הוא כבר 13 שנה יוזם את הכנסים הכי חשובים ומרשימים בתעשייה. ברק שיתף איך הכל התחיל, מה קורה מאחורי הקלעים, איך נבחרות ההרצאות ומה העתיד של הכנסים.

גל שיר הוא יוניקורן אמיתי, עם דרך מאוד מיוחדת ומעוררת השראה. הוא מעצב, אנימטור, יזם, ומפתח שממציא את עצמו מחדש בצורה עקבית. דיברנו על הדרך שלו האומץ לעשות מה שהבטן אומרת לנו, על סקרנות מקצועית, ברנ-אווט וכמובן על הזוית המיוחדת שלו על מהפיכת הבינה המלאכותית. גל שיתף בתובנות שלו, שלדעתי ייתנו השראה לכולםן.

בפרק הזה דיברנו על הדיזיין ספרינט. על מה כל ההייפ והאם הוא בכלל מוצדק. בחנו באילו מצבים כדאי להשתמש, עם אילו לקוחות ועוד. עומר הגיע ממקום קצת סקפטי שאולי השיטה זוכה ליותר מדי אהדה, וטען שהיא לא תמיד בטוחה לשימוש ונטלי תופסת את הדיזיין ספרינט כשיטה קסומה ששינתה לה את החיים.

עדן וידאל נמצא על התפר בין מעצב למפתח פרונט-אנד כבר הרבה שנים, הקים עם אשתו ענבל את סטודיו אנדר שמתמחה בהרצת ברנד-ספרינט מפוקס ואפקטיבי ללקוחות, יזם סטארטאפ שבו בנה כלי עיצוב-פיתוח בשם רילייט ועכשיו עובד על הפרויקט החדש שלו - ריינבואו. דיברנו על המוטיבציה לבנות כלי שלא מבוסס קנבס, מה לדעתו של עדן הוא בסיס הבעיה עם כלים כאלה, מה יהיה התפקיד של בינה מלאכותית בכלי העיצוב של המחר ומה יהיה משקל ההשפעה של טכנולוגיות הווב בעתיד.

טל פלורנטין הוא מעצב ומאפיין חוויות משתמש, אחד ממומחי היואיקס הויתיקים והמוערכים בישראל, ובשנים האחרונות הקים ומוביל את סמוראי, אפליקציה שבין השאר מייצרת סיכומי באודיו של חומרים טקסטואליים ארוכים. בשיחה אנחנו מדברים על הכיוונים השונים שאליהם עיצוב בסביבת בינה מלאכותית יכול להתפתח. מה הייפ, מה באמת מהותי, האם יש לנו מה לפחד כמעצבים ואיך טל רואה ומשתמש בקדמה טכנולוגית.

אבירן רווח הוא מעצב מוצר מהותיקים בסצנה, מרצה בשנקר, הקים והיה הבעלים של סטודיו פומיקה שנמכר לסולוטו. היום אנחנו מדברים על קומפוננטות, אבל לא רק מהכיוון העיצובי, אלא מהזווית של המתכנתים. אבירן מסביר לנו מה הבעיות הכי קשות שיש היום בהקשר לשימוש בקומפוננטות קוד, מה הבעיה עם המודל הנוכחי של גיטהאב ואיך החברה שבה הוא עובד - ביט - רוצה לפתור את הבעיות האלה. תתכוננו לשיחה טכנית ועמוקה :)

הילה אורן הדגימה לנו במיטאפ איך נוכל להתחבר לדאטה לקבלת החלטות מתוך ידע ולשקף את האימפקט של העיצוב שלנו למקבלי החלטות.

At Intuit, design drives product strategy at scale. Our processes, resources, and company culture all encourage design teams to get very close to customers, deeply understand the nature of the design problem, and partner with business leaders to bring the right experiences to market. In this presentation, we’ll share stories of where this design-driven DNA came from and how it has come to life in the past three years.

Join us for a Q&A session with Dr. Steven MacGregor to learn about how we can leverage our design tools to lead and live a better, healthier life. Get to know Steven: Steven grew up in Motherwell, a former industrial heartland in the West of Scotland. Pursuing a PhD in Glasgow that took him to Stanford and Carnegie-Mellon, followed by teaching at IESE in Barcelona, IMD in Lausanne, and CEIBS in Shanghai, he has helped improve the health and wellbeing of more than 20,000 people worldwide through his Sustaining Executive Performance program. He founded The LAB in 2007 and has led consulting and leadership development engagements with clients including McKinsey, Salesforce, and Santander. An Honorary Professor of Health and Wellbeing at the Glasgow School of Art, he is the author or lead co-author of 6 books, notably Sustaining Executive Performance (Pearson 2015) and Chief Wellbeing Officer (LID 2018). A former international-level duathlete currently racing for FC Barcelona, he has trained with Olympic athletes, Tour de France cyclists, and Ironman champions, and can be found on a frequent basis running up and down the mountain overlooking the city.

אפליקציית SimplyPiano שעוצבה עבור מבוגרים שרוצים ללמוד לנגן בפסנתר חווה בשנים האחרונות גידול משמעותי של מליוני משתמשים ברחבי העולם. הגדילה המשמעותית הביאה עימה גם אתגר: קהל היעד שלנו התרחב והשתנה, וחלק משמעותי מסך המשתמשים החדשים שלנו היו....ילדים! וילדים זה (לא רק) שמחה. הצרכים, הקשיים הפדגוגיים והרגלי השימוש שלהם שונים מאוד מקהל היעד המקורי אליו תוכננה האפליקציה. מה עושים עכשיו? בהרצאה זו נשתף אתכם בקייס סטאדי ובמסע המוצרי שעברנו: החל משלבי איסוף הנתונים והמחקר הכמותי, הראיונות עם הילדים והוריהם, מבדקי השמישות ולבסוף - הפתרונות, ההצלחות וגם הכשלונות- בדרך להתאים מוצר קיים לקהל יעד חדש: ילדים. הכירו את הדוברת - תמי וויס! נעים להכיר - תמי מעצבת מוצר בג׳ויטיונס, ומובילה את תחום חוויית המשתמש בצוות המוניטיזציה של אפליקציית סימפליפיאנו. כיום מתעסקת במחקר חווית משתמש ובהתאמת הפדגוגיה וחוויית הלמידה של סימפליפיאנו (אפליקציה ללימוד פסנתר) לילדים. בזמני הפנוי מגדלת 4 ילדים וכלב, חובבת אירוויזיון מושבעת ותומכת נלהבת של גרדיאנטים.

אילו צמתים מגיעים בקריירה? איך והאם תמיד אפשר לבחור נכון? בהרצאה אורית תספר על חוויות וצמתים, סיפורי הצלחה וכישלון, וגם לקחים ומסקנות שעיצבו את הקריירה שלה. יהיה מצחיק, מעניין ומועיל. :על אורית אורית היא Full stack designer עם ניסיון של 15 שנים, שעבדה על מוצרים שהגיעו למליוני משתמשים. כיום היא עצמאית שמעצבת ומייעצת לסטרטאפים וחברות טכנולוגיות. במקביל לעיסוקה כמעצבת, היא גם הכשירה מעל ל-6,000 מעצבים בקורסים, ומרצה גם בכנסים ומיטאפים בתחום. ב-2014 הקימה את קודזיינר, שבמסגרתה היא יוצרת תכנים למעצבים בעברית ובחינם, ושצמחה להיות בית ספר למעצבים, שבו היא וסגל אנשי מקצוע מכשירים את הדור הבא של מעצבי UX ומוצר.

נדבר על שלושה כלים פשוטים וזמינים שיאפשרו לכם לתפוס מעמד של מומחים בארגון שלכם ולהוביל תהליכים. בונוס: יש אפשרות ששימוש בכלים האלו ימתן תסכולים ויזרז את זמן העבודה. יניב מיכאלי: Head of UX, AT&T Israel R&D Center מוביל ומנהל קבוצות וצוותים בתחום חווית המשתמש יותר מ 20 שנה (הרבה לפני שקראו לזה כך). לאורך השנים, עבד עם סטארט-אפים, מותגים מסחריים, בתי תוכנה, משרדי ממשלה, בנקים וחברות תקשורת. הוביל את תהליכי האפיון והעיצוב למספר רב של מוצרים חדשניים ומובילי-שוק בתחומי הרובוטיקה, ממשקים קוליים וחזותיים, ומגוון יישומים מסחריים, מערכות מורכבות ואתרים. יניב מאמין שהתפקיד שלו, כמנהל חווית משתמש הוא לא רק לייצר ממשק וחוויה טובים, אלא להנחות את הצוות כולו בתהליך המחקר, התכנון והפיתוח.

קרה לכם פעם שהרגשתם שהמוצר בחברה שלכם יכול להיות בנוי טוב יותר, או בעצם חייב להיות בנוי טוב יותר? שרציתם להוסיף איזה פיצ’ר או לשנות את החווית משתמש? אז אתם בטח זוכרים את האתגרים בדרך. ואת הדילמות. אנחנו, בזומאינפו, עברנו תהליך שידרוג לאחד המוצרים שלנו והתמודדנו עם השאלות האלו בדיוק: איך בונים מחדש מוצר שכבר יש לו משתמשים? איך משדרגים ומחדשים בממשק קיים בלי לפגוע בשימושיות? איך מציגים מידע רלוונטי נוסף ויוצרים סביבו אמון? בהרצאה נדבר על תהליך המחקר, על חשיבות הבנת הפלואו של היוזר, דילמות מבית ומחוץ, ובאיזון העדין של הוספת מידע מצד אחד ושמירה על פשטות מצד שני. נציג את האתגרים שהתמודדנו איתם ונראה איך פתרנו אותם. הכירו את המרצה: בתאל ליבוביץ היא מאפיינת חווית משתמש עם התמחות בעיצוב ממשקים. עם ניסיון של מעל 7 שנים, בתאל הגיעה לזומאינפו לאחר תפקידים שונים בחברות דוגמת פנגו ומשרד החוץ. במקביל לעבודתה כשכירה הייתה עצמאית והובילה פרויקטים עיצוביים מול חברות פרטיות וציבוריות כאחד. כיום בתאל לוקחת חלק בצוות האפיון של פלטפורמת זומאינפו המסייעת לחברות המובילות בשוק העולמי לאתר לקוחות פוטנציאלים בצורה מדויקת ולהגדיל את מחזור המכירות שלהם. העשייה שלה ותהליכי האפיון שהיא מובילה משפיעים ישירות על מעל ל- 120 אלף משתמשים חודשיים בהם וריזון, גוגל, אמאזון, ועוד. בתאל בעלת תואר ראשון בתקשורת חזותית ותואר שני M.A בטכנולוגיות מידע. את המחקר שלה היא הקדישה לתחומי המידע הויזואלי ומידת ההשפעה וההטיה שלהם על התנהגות צרכנים.

אדם מנהל את עיצוב הפרודקט במחלקה שלו בטאבולה מזה שנתיים. במשך הזמן הוא שיפר את חווית המשתמש במוצר, הוכיח ביצועים אפקטיביים, הצדיק השקעה בתחום מול ההנהלה והפרודקט והפך את חווית המשתמש לחלק מהתרבות הארגונית בחברה. אבל איך זה התחיל לפני כשנתיים כאשר הצטרף לחברה כמעצב הפרודקט הראשון והיחיד במחלקה? בהרצאה אדם ישתף באתגרים שעמדו בפניו בתהליך בניית התחום ויחלוק את תהליכי הפרודקט שנקבעו במקביל לגיוס פרטנרים והגדרת מדדי הצלחה.

Unity3D הוא מנוע פיתוח המשחקים הפופלרי ביותר בעולם. הוא יכול וצריך להיות נקודת מפגש מפרה למפתחים ולמעצבים. לאחר שנערוך היכרות עם יוניטי, נלמד כיצד בנוי האדיטור ואת מרכיביו השונים. לאחר היכרת ראשוינת נצלול פנימה אל יכולות הVR/AR של המנוע, ונפתח אפליקציית AR בסיסית לאנדרואיד/ios.

כשמדברים על Design Systems חושבים בעיקר על ספריות רכיבים, עיצוב אחיד או עקרונות עיצוב. אבל Design Systems אינם רק הכלים או חוויית המשתמש, אלא גם ובעיקר האקו-סיסטם הארגוני שבו הם מתפתחים. בהרצאה זו נבחן איך גישת "can do attitude" סללה את הדרך להטמעת Design System יחידה מסוגה בארגון גדול, ונראה איך המערכת השפיעה על החוויה של מליוני משתמשים מדי יום. אז מי זו דפנה? דפנה החלה את דרכה המקצועית במטה העולמי של National Geographic, ולאחר שעבדה בסטארטאפים בארץ ובארה״ב, הצטרפה http://xn---wix-9uf.com/ כמעצבת מוצר. בתקופת עבודתה ב-Wix לקחה חלק בהקמת דיזיין סיסטם ייחודי במינו בארגון, במקביל לעבודה על מוצרים שונים. תמיד מסוקרנת מההקשרים שבין עיצוב להתנהגות אנושית וארגונית, וחובבת איור.

שיינה הייתה האחרונה בכיתה ללמוד לקרוא ומאז היא לא הפסיקה. היא הליד קופירייטרית של הייבוב וכרגע במקביל עובדת על בניית דזיין סיסטם. לפני הייבוב היא ניהלה את הבלוג של אינויז'ן והייתה מנהלת קהילה ותוכן של הנוסקול. היא מאוד אוהבת כלבים, שומר וברני סנדרס. ההרצאה של שיינה תתנהל באנגלית, ובואו תשמעו מה יש לה להגיד לכם: The gap between talking about design and writing a 700+ word blog post about design is massive. After editing hundreds of posts written by designers as the Managing Editor of the InVision blog, I’ll share the three learnings that are specific to designers learning to write: problems, solutions, and tips

Nir Eyal is the author of Hooked: How to Build Habit-Forming Products and Indistractable: How to Control Your Attention and Choose Your Life. Nir taught at the Stanford Graduate School of Business and Design School. He also sold two technology companies since 2003 and now help teams design more engaging products.

במהלך ההרצאה נסקור את מקומות העבודה בהם נוכל להשתלב, נבין היכן אפשר ואפילו כדאי להתחיל ואיך אפשר להתקדם באמצעות תכנון מסלול נכון קדימה, באיזה פלטפורמות מומלץ לבנות תיק עבודות, איזה פרויקטים כדאי להציג ואיך מומלץ להציג את הפרויקט ולא פחות חשוב אם לא הכי....איך להציג את עצמנו. על ניר: ניר מנהל נטקראפט וסטודיו נטקראפט בElad systems, מנהל מקצועי בנטקראפט אקדמי, מרצה במכון הטכנולוגי חולון, יועץ אקדמי במשרד העבודה והרווחה, ויו״ר אגודת המעצבים הגרפיים. בעברו הקים ונהיל את צוות חווית המשתמש בחברת Amdocs והיה בעלים של סטודיו עצמאי. בהרצאה הקרובה ניר ישתף אותנו בתובנות שלו מליווי של מאות מעצבים חדשים בתחום ובאיך לבנות קורות חיים ותיק עבודות שיאפשרו לכם to get your foot in the door

When you think about a salesperson, what is the first thing that comes to mind: the Wolf Of Wall Street? A post-army young adult selling 'magical' dead sea products? There are many misconceptions associated with this profession. But, what is the correlation between the skills achieved through success in sales, and design as a discipline? In this meetup, I will share a personal account of how I transitioned from sales into design and the parallels I’ve learned across the two fields. We will also, dig into tangible takeaways that designers can learn from talented sales professions. This talk is aimed at both aspiring designers and seasoned professionals. Allie: Starting her career in Silicon Valley and now living in Tel Aviv, Allie has spent the last several years designing products at companies such as LinkedIn, Booking.com and Microsoft. But did you know, she started her career in sales? Not many people do. Allie has translated these skills into her work as a designer and is looking forward to sharing these humbling insights

נדון בשאלה כיצד ניתן לשלב בין פרודקטיביות לבין שפיות בזמן עבודה מרחוק עם צוות, מה כדאי לשמר וממה להזהר כדי שכולנו נוכל לצאת בחיוך מכל הסיפור הזה בסוף היום. אז מי זה עודד? עודד 'BGG' בנגיגי. (או כמו שכולם קוראים לו - ״בגג״) קריאטיב דיירקטור ומעצב מוצר בכיר @ JoyTunes. מומחה ב Interaction Design ובלייצר חוויות משתמש ייחודיות למוצרים דיגיטליים שמשלבים מכניקה משחקית מורכבת. מלווה את ג׳ויטונס מעל -5 שנים במשימה ללמד את העולם לנגן. בוגר בצלאל באנימציה ויוצר משחקי מחשב ומובייל אינדי זוכי פרסים. חובב מושבע של תרמילאות וטיולים במדינות עולם שלישי.

איך עיצוב יכול לעזור לנו להיות יותר פרודוקטיבים? נדבר על טיפים שונים שיאפשרו עבודה יעילה (בעיקר בעבודה מהבית, אבל לא רק) ומבוססים על עולמות ויזואליים. איך אדום, מחסן שעולה על גדותיות ויותר משני מסכים יכולים לעזור לנו? נסביר דרך מחקרים ושורות תחתונות של המון ניסויים וטעויות . עוד על לירון: לירון לביא טורקניץ׳ היא מעצבת פונטים עצמאית ויזמית של עיצוב. בוגרת תואר ראשון בתקשורת חזותית ותואר שני בעיצוב פונטים מאונבריסטת רדינג באנגליה.לירון מעצבת פונטים רב-לשוניים ללקוחות שונים ולעצמה. בינם ערברית, מערכת כתב היברידית דו-לשונית המחברת בין עברית וערבית אשר הוצגה בין השאר במוזיאון העיצוב בלונדון ובTEDx וינה. בין יוזמותיה, פרויקט 52 רעיונות ובו מיילים שבועיים העוסקים בפרודוקטיביות, אקטיביות בעבודה וניהול פרויקטים מקבילים. היא מבלה הרבה מזמנה במטוסים בדרכה להעברת הרצאות וסדנאות רבות בארץ ובעולם.נוסף על כך, לירון מנהלת את תוכנית המנטורשיפ של קבוצת Alphabettes העולמית, יוזמת הגדה של פסח לילדים, מראיינת מעצבים, מלמדת טיפוגרפיה מארגנת כנסי עיצוב פונטים.

כולנו ראינו איך אנשים מובכים ברשתות חברתיות מפוסטים מסויימים. אבל גם ראינו אנשים שצמחו באמצעותם למימדים מדהימים. איך אנחנו יכולים לעשות לעצמנו שיווק כמעצבים - ולבנות מותג לעצמנו - מבלי שנרגיש סליזי? שגיא עשה את זה במשך שנים, ובעקבות השיווק העצמי שלו לא היה צריך לעבור מבחן בית אחד בחייו. נהפוכו - בכל מקום שהגיע אליו העריצו אותו וחיכו לבואו. גם היום עם הסטודיו שלו - שגיא בונה על אותן שיטות בדיוק? מהן אותן שיטות? ומה התפיסה של שגיא לגבי שיווק עצמי? להרצאה הזאת כדאי לכם להגיע שגיא הוא מעצב ויזם, המייסד של פיקסל פרפקט מגזין - בלוג העיצוב וחווית המשתמש הגדול בארץ. הנה כמה עובדות שאולי לא ידעתם על שגיא: 1. שגיא התחיל את פיקסל פרפקט בעודו עובד על פרויקט הגמר בשנקר 2. חצי שנה אחרי פתיחת פיקסל פרפקט שגיא קיבל את ההצעה מפייבר להיות המעצב הראשון אינהאוס 3. אחרי פייבר - השותפים של שגיא לסטרטאפ מצאו אותו בדריבל, הסטרטאפ שנמכר בסוף לסימילרווב 4.שגיא מצא את דרכו לראיין מנהלים בכירים ודיירקטורים של עיצוב בפייסבוק, גוגל, אינטרקום, אירביאנבי ועוד וכך בו זמנית למד איך לנהל אופרציית עיצוב בסטרטאפ וגם בנה פודקאסט סופר פופולארי בחו"ל 5. שגיא העביר 3 הרצאות בסן פרנסיסקו, אחת בניו יורק ואחת באוקראינה. אז איך עשה את כל אלו? בשיטות שהוא יסביר לנו בסשן...

בעבר, בדיקות שמישות נתפסו לי בתור ׳הפקה׳. בייחוד כפרילנסרית, כשתמיד מנסים לצמצם את העלויות של הפרוייקט, בדיקות שמישות הרגישו כסוג של ׳מותרות׳. עד שלפני שנה למדתי את הנושא והבנתי שזה לא חייב להיות מסובך ואפילו די נגיש. ומאז בדיקות שמישות הן מאסט מבחינתי בתהליך העבודה השוטף. בהרצאה אני אסביר שלב אחרי שלב- למה, מתי ואיך עושים בדיקות שמישות. אז מי זו נטלי?: נטלי היא מאפיינת, מעצבת ויזמית. ייסדה ב-2010 את Best Designers Ever יחד עם סער גיל וכיום מנהלת את הסטודיו בעצמה. מנחה סדנאות דיזיין ספרינט ומלווה חברות משלב הקונספט ועד לשלב ההטמעה. עבדה על מגוון של פרוייקטים מתחומים שונים: זיהוי פנים, מסחר בשוק ההון, קופה רושמת ועוד. ב2017 הקימה יחד עם דניאל שטרנליכט מנוע חיפוש לצ׳טבוטים: There is a bot for that נהנית מכל אתגר גדול כקטן ומכל שלב בתהליך

בינה מלאכותית היא חלק ניכר מחיי השגרה של כולנו. האם יום אחד נתעורר לעולם שבו בינה מלאכותית גזענית ושוביניסטית תשלוט בחיינו? אחת מתופעות הלוואי של חיקוי תהליכי חשיבה אנושיים על ידי בינה מלאכותית, היא הטיות שונות. הטיות יכולות להגביר את הדיוק של מערכות כאלו, אבל באותה נשימה הן גם מהדהדות את חוסר הגיוון ומדגישות את עליונותן של קבוצות חברתיות מסויימות על פני אחרות. בהרצאה שלי אתייחס להטיות השונות שמתרחשות בעולם הטכנולוגיה והפסיכולוגיה ואציג את הקו העדין והמתעתע שביניהן. הכירו את איה: היוש, אני איה בורשטיין בן אהרון, אני מאפיינת וחוקרת חווית משתמש ברד אינטראקטיב- אנחנו סטודיו לתכנון ופיתוח של מוצרים ושירותים דיגיטליים. אנחנו עוזרים לחברות וסטארטאפים בארץ ובעולם והמומחיות שלנו היא לעשות את זה באמצעות דיזיין ספרינטס

According to DigitasLBi, 70% of customers will not use a bot again after a bad experience, and 60% of those customers also find bots to be rigid and artificial. This is not a coincidence. Poor conversation design leads to stilted, robotic bot dialogs that impede user trust and block adoption. This talk introduces the fundamentals of Conversation Design and transforms foundational linguistic research into actionable best practices that help enterprise customer support team leaders craft dialogs that follow natural patterns of service-related conversational behavior. The result is a helpful interaction that builds trust with users and increases CSAT. Examples of how to use these best practices in the Salesforce Einstein Bot Builder will be shown. More about our speaker: Greg Bennett is Conversation Design Lead at Salesforce for voice and chat experiences. As a linguist, Greg focuses his work on empowering businesses to create chatbots that feel natural and helpful, build user trust, and meet customer expectations for conversational behavior. He specializes in tailoring Conversation Design for cross-cultural differences across channels and user populations, as well as how to effectively express personality or conversational style. His paper, “Conversational Style: Beyond the nuts and bolts of conversation,” was published in the Conversational UX volume of the Springer Human-Computer Interaction Series.

אז למפגש הקרוב הזמנו את גל בשביל שיחלוק איתנו קצת מהקסם שלו. נדבר על הצלחה, קריירה, על סלילת דרך מקצועית, על פיתוח פרוייקטים אישיים ועל בניית שם לעצמכם. על גל: After years working as a designer and illustrator for startups, Gal quit his job to become an independent artist and to focus solely on his creative pursuits. His artwork gained massive exposure on social media where he's cultivating an ever-growing community of artists and fans. https://galshir.com/about

אז, כיצד משפיעה תרבות על עיצוב מוצרים? לכל אחד ואחת מאיתנו יש את ההיסטוריה, אישיות ואינטרסים ייחודיים שלו. אבל אנחנו גם שייכים לקבוצות חברתיות עם חוקים מוסכמים שמגדירים את האינטראקציה בינינו - ולחוקים האלו קוראים ״תרבות״. כמעצבים שעובדים לעיתים קרובות על מוצרים לשוק הגלובלי - האם אנחנו צריכים לטרוח בקשר לתרבות המשתמשים שלנו? כיצד ההסתכלות על תרבות יכולה לעזור לנו לייצר מוצרים שמותאמים יותר לקהל היעד? בהרצאה אסביר אלו אלמנטים בעיצוב מוצר עלולים להיות מושפעים מהטעיות תרבותיות, ואשתף אתכם במודל מבוסס מחקר שיעזור לכם להתאים מוצרים לקהלים בינלאומים שונים בהצלחה. עוד על נטי: נטי עוסקת באפיון ועיצוב מוצר ב9 שנים האחרונות, במהלכן עבדה על מגוון מוצרים בעולמות האבטחה ופינטק בחברות גדולות וסטטארטפים. כיום היא מובילה את העיצוב בחברת Buildots ותורמת לקהילה במנטורינג של מעצבים צעירים והרצאות במיטאפים ובאקדמיה.

פידבק מהמשתמשים הוא אחד מהמרכיבים הכי חשובים למעצבים בתהליך העבודה. הקול של המשתמשים מאפשר לנו להבין האם אנחנו יוצרים חווית משתמש טובה, האם אנחנו קשובים להם והאם אנחנו עונים על הצורך או הקושי שלהם. פידבק בתוך האפליקציה מאפשר לנו לאסוף מידע מן המשתמשים בכמות גדולה ועם קונטקסט לסביבת העבודה שלהם. בהרצאה שיר תשתף בניסיון שלה בחווית הבנייה של פידבק בחברה גדולה ובקשיים שהיא נתקלה בהם. היא תציג בניית פידבק בצורה מובנת תוך כדי שמירה על מטודולוגיה ברורה מובילה ליצירת פידבק שמותאם למטרות המוגדרות ועוזר לצוות העיצוב להיות ממוקד יותר בשאילת שאלות. על שיר: שיר היא מעצבת חוויית משתמש בוגרת המכון הטכנולוגי חולון. כיום היא עובדת כמעצב מוצר בכירה בחברת סיילספורס ולפני כן הובילה את העיצוב בחברת אובראופס. בתחילת 2018 שיר הקימה את קהילת סטארטאפ דיזיינרז, קהילה של מעל 8,000 מעצבי חווית משתמש הכוללת מיטאפים חודשיים, תוכנית מנטורינג, סקרי שכר ועוד. בשנת 2017 שיר נבחרה על-ידי מגזין גיקטייים לאחת מעשרת מעצבי האינטראקטיב המבטיחים בישראל. בנוסף שיר מרצה במכון הטכונולוגי חולון, כותבת על עיצוב וחוויית משתמש וכושפת רמה 4 במבוכים ודרקונים.

אחד הלקחים המרכזיים של הכלכלה ההתנהגותית היא ההשפעה המכרעת שיש לסביבה על חיינו, בעידן שבו הסביבה הופכת להיות יותר ויותר דיגטלית הכח העצום הזה מתנקז אל ידיהם של אנשי חווית המשתמש - מעצבות ומאפיינים - אשר הופכים להיות בפועל ל"אדריכלי הבחירה" של חיינו. אלכס יספק הצצה אל אחורי הקלעים של מוצרים מעולים שהשכילו להתאים את עצמם למשתמש הלא רציונאלי ולהפיק מכך את מירב הערך לכל הצדדים. עוד על אלכס: אלכס הוא פסיכולוג ומומחה לכלכלה התנהגותית בעל נסיון עשיר בניהול מוצר ולמעלה מעשר שנות ייעוץ לחברות וצוותים ברחבי העולם. מרצה, פובליציסט ומנטור. אלכס הוא שותף מייסד של "The Human Factor" ייעוץ.

הרבה מעצבים מסיימים את הלימודים ונזרקים לעולם האמיתי. שם הם מגלים שלהיות מעצב טוב זה לא מספיק. ההרצאה מאפשרת למעצבים בכל רמות הסניוריטי, להשתמש ביכולות "הרכות" שלהם כדי לבנות ביטחון בעצמם. נדבר על היתרונות היחסיים של מעצבים בחברה, נבחן כיצד אפשר לזהות יכולות "רכות" בעצמך, ונמנף את יתרונות החשיבה הקריאטיבית כדי לבנות לעצמנו ביטחון ביצירה שלנו. עוד על אבירם: אבירם פלג הוא מעצב בוגר בצלאל, בעל 15 שנות ניסיון בעיצוב ואיפיון מוצרים דיגיטליים, שימש כ-Head of Design & UX במספר חברות והוביל פרויקטים בהיקף בינלאומי, כמו כן הוא מכהן כראש מסלול "UX\UI" בלימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה.

מהו תחום המחקר של HCI באקדמיה בעולם? איך זה מתחבר לעולמות הUX, עיצוב אינטראקציה, ועיצוב טכנולוגיות חדשניות? מה השינויים שעולם הUX עובר בחברות המובילות בעולם, בדגש על החיבור וההפרדה בין צוותי UX, UI, ותפקידי הפרודקט? הכירו את אורן: ד"ר אורן צוקרמן, בוגר מעבדת המדיה של MIT, ראש תוכנית תואר שני בHCI ומנהל המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי הרצליה, חוקר ומרצה בתחומי אינטראקציית אדם-מחשב בדגש על אינטראקציה פיזית-דיגיטלית בין אדם לאובייקטים חכמים.

Pablo Stanley is the person who does it all and one of our biggest inspirations here at the Startup Designers community. In this upcoming event, we'll get to ask Pablo all of our most pressing questions to learn from his unbelievably vast experience. More about Pablo: He is a cofounder at Blush and a staff designer at Lyft. Previously co-founder of Carbon Health, and lead designer at InVision. He gives talks and workshops on product design, animation, illustration systems, storytelling, accessibility, behavioral economics, challenges, comics, and more. Pablo has a YouTube channel called Sketch Together where he shares design tutorials, live streams, critiques, and random stuff. He also hosts different podcasts, including “Diseño Cha Cha Cha.” He's the doodler behind Avataaars, Humaaans, Open Doodles, Bottts, and Buttsss. And a writer and illustrator of “The Design Team,” a comic series that follows the lives of designers.

אינסטגרם נהפך לחלק משמעותי מהחיים המקצועיים שלנו. בין אם אנחנו שמה בשביל לייצר אסטים לחברה שבה אנחנו עובדים, או אם זה בשביל לקדם את עצמנו ואת המוצג שהוא אנחנו - אינסטגרם הוא כלי עבודה למעצבים לכל דבר. במפגש שאלות ותשובות הקרוב, אירה חרקובסקי דותן, מנהלת קבוצת אינסטגרם ישראל ושם דבר בתחום הקידום בדיגיטל - תבוא לענות לנו על השאלות ולעזור לנו להשתפר ביחד! *המפגש מיועד לאנשים עם היכרות בפלטפורמה ולא לאנשים שאין להם היכרות בסיסית עם אינסטגרם. אם אתם מרגישים שאתם צריכים תזכורת או חיזוק, אירה דאגה לצרף לנו להקלטה לשיעור דיגיטלי שהיא מעבירה על אינסטגרם שעובר על כ---ל הבסיס, ממש מומלץ לצפייה לפני הסשן שאלות שלנו: https://youtu.be/n6TC1U5VCY4

דמיינו לעצמכם שהגיעה העת בה אתם חייבים, פשוט חייבים, לקחת כמה החלטות חשובות בנוגע למוצר שלכם. אתם לא רוצים להחליט לבד, אז אתם מכנסים את מיטב המוחות ל…. ישיבה. ואחריה עוד אחת, ואולי עוד אחת, וכרגיל, אותם אנשים מדברים, אותן החלטות נעשות (אם נעשות) ואתם חוזרים לדפוסי האפיון המוכרים והנוחים שלכם. אבל … יש דרך אחרת. ולא חייבים לצאת לספרינט של חמישה ימים, או אפילו של יום, כדי להוציא מעצמכם ומהצוות שלכם יצירתיות ודרכי מחשבה אחרות. דרושות רק שעה שעתיים, ותוכנית. בהרצאה זאת אספר לכם מה למדתי מ50+ סדנאות קריאייטיב שהעברתי בשנים האחרונות. אתן לכם דפוסי פעולה וכלי הפעלה שיחלצו יצירתיות מהצוות שלכם ויהפכו את הישיבות המשמימות לסדנאות אפקטיביות של קריאייטיביות וקבלת החלטות. תכירו את המרצה שלנו! מכירים את דורי? דורי אדר, מעצב משחקים, מרצה ומקים בית הספר לעיצוב משחקים Hands on Games. דורי עובד בתעשיית המשחקים משנת 2012 בתפקידי קריאייטיב שונים. כיום הוא מלמד עיצוב ופיתח משחקים בHands on Games ועובד עם חברות גדולות וקטנות על המוצרים המשחקיים שלהם. כמפתח משחקים עצמאי דורי מפתח משחקים פוליטיים. הוא הציג את עבודותיו בפצ'ה קוצ'ה, Tedx, Casual Connect ומעל במות נוספות.

Personal Branding is one of the most important investments you can make for yourself and your business. Dot Lung will share her personal branding secrets that have kept her 6-figure freelance business thriving from one global 2008 recession till today’s 2020 pandemic. Join the Mother of Social Dragons for a session on “Personal Branding, more than just pretty colors and a logo”

"ישנם שני דברים בעולם, מדע ודעות – הראשון מקדם ידע, השני מקדם בורות"היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית – 460 לפנה"ס – 370 לפנה"ס.אתה מכיר את זה, אתה מכריז ברוב חוצות "מחר חדר כושר/דיאטה/התעמלות/הוסף-מחק את המיותר". גם את, מכריזה לכל מי שרק יקשיב שמחר "קורס חדש / מתחילה סוף סוף את הפרויקט / מתקנת את הפורטפוליו / מחקי-הוסיפי את המיותר".ואז, יום חדש, מלא מוטיבציה, ולמרבה החוסר הפתעה, לא קורה כלום ושום דבר.זה קורה לנו בתכנונים, זה קורה שאנחנו רוצים להתנהג לפי ערך מסוים ולא מצליחים, זה קורה כשאנחנו מאמינים במשהו אחד ועושים משהו אחר. זה הפער בין הדעות להתנהגות.בעוד הפער הזה בחיי היום יום הוא מציק ולעיתים מפריע מאוד, באפיון חוויית משתמש הוא עלול להיות הרסני.בהרצאה נעבור על תיאוריות התנהגותיות המנסות לגשר על הפער התהומי בין דעה להתנהגות ונלמד מתודולוגיות אשר יעזרו לנו לנבא את ההתנהגויות של המשתמשים שלנו אל מול המערכת, במקום לשאול לדעתם.נשמע מדהים? חכו שתשמעו עוד על עופר:ד"ר בפסיכולוגיה קוגניטיבית מאוניברסיטת ת"א.המנהל האקדמי והיוצר של התוכנית ללימודי חווית משתמש של אוניברסיטת חיפה לימודי המשך עם קורסים בת"א, בחיפה ואון ליין למתחילים ולמתקדמים.מומחה בתהליכי קשב, עיבוד מידע ויזואלי, רגשות וכלכלה התנהגותית.בעל 13 שנות ניסיון כמאפיין מערכות מורכבות.מחבר הספר: Interaction Psychology: Human Experienceבעל 20 שנות ניסיון בהדרכה והוראה.מרצה לתואר ראשון בפסיכולוגיה במסלול אינטראקציית אדם-מחשב באקדמית ת"א יפו.מייסד ובעלים של UXer – אפיון, ייעוץ והדרכת חוויית משתמש.‍

דאטה ויז - איך לספר את הסיפור של המספרים שלכם יצירת סיפור טוב מבוסס נתונים הוא תהליך מורכב - דורש הבנה בעבודה עם דאטה מצד אחד ויכולת איפיון ומציאת פתרונות ויזואלים מהצד השני. לדעת להפוך את טבלת האקסל לסיפור פשוט וברור ומדויק עבור המשתמשים שלנו היא אתגר לא פשוט, בעיקר לאלו מאיתנו שבאים מהעולם הויזואלי ולא מעולם המספרים. :בהרצאה אציג את תהליך העבודה שלי על הדוח הפינטק השנתי שעבדתי עליו עם צוות האנליסטים והפיתוחשל חברת Start-Up nation Central אני אדבר על כמה מהאתגרים שעמדו בפנינו וכיצד פתרנו אותם - צבעוניות, בחירת גרפים מתאימים לדאטה ועוד. לינק לדוח: https://finder.startupnationcentral.org/reports/fintech/2019 על הדס: מעצבת דאטה ויזואליזיישן, מרצה, יועצת ויזמת. מקימה ומנהלת קהילת Data Visualization Israel ובעלת סטודיו הדס שיזפ - דאטה ויז. מומחית בתרגום נתונים לסיפורים ויזואלים ברורים, פשוטים וממוקדים עבור המשתמשים. עם תארים בתקשורת חזותית ופסיכולוגיה, היא מבינה גם את הצרכים של המשתמש וגם את הפתרונות הויזואליים המתאימים. בתפקידה האחרון הובילה את תחום הדאטה ויז וה-חווית משתמש בגיקטיים, שם עסקה בהצגתם של המספרים מאחורי תעשיית ההייטק והסטארטאפים הישראלית בשיתוף עם מחלקת המחקר של החברה. כיום היא משמשת כמעצבת ויועצת בתחום הדאטה ויזואלייזיישן עבור חברות וארגונים מרכזיים באקוסיסטם, חברת וועדה ב-Data Visualization Society הפועלת ברחבי העולם ומעבירה הרצאות וסדנאות הכשרה בתחום.

העובדה ש-מעל95% מהסטארטאפים נכשלים היא סוד גלוי. סודות פחות גלויים הם שלפחות 50% מהפרויקטים בחברות טכנולוגיות נכשלים, ו- 80% מהפיצ'רים לא זוכים כמעט להיות בשימוש. אחת הסיבות הבולטות לכך היא כי הרבה פעמים המוצר, השירות או הפיצ'ר שפיתחנו לא רלוונטים עבור המשתמשים שלנו. בשנים האחרונות, המודעות לחשיבות של מחקר משתמשים עלתה בצורה משמעותית, מתוך הבנה שמחקר משתמשים יכול למנוע מצב בו אנו מפתחים מוצרים שלא מתאימים למשתמשים עבורם נוצרו. יחד עם זאת, מחקר שנעשה בצורה לא נכונה יכול להוביל למסקנות שגויות ולפגוע בתהליך קבלת ההחלטות. בוובינר נדבר על טעויות נפוצות במחקר משתמשים ואיך להימנע מהן, ונכיר כלים פרקטיים שיעזרו לנו להבין מה משתמשים באמת צריכים (להבדיל מ"רוצים"), אפילו בלי לשאול אותם. עוד על יעל: עוסקת במחקר שוק ומחקר משתמשים מזה כ-7 שנים. יעל עובדת עם חברות, ארגונים, וסטארטאפים ומסייעת להם לייצר תובנות לגבי הצרכים והמוטיבציות של המשתמשים שלהם, תוך שימוש בשיטות וטכניקות מחקר שונות ותוך יישום עקרונות של Lean Research. יעל היא גם המייסדת של FitMyTime - מרקטפלייס המחבר בין מדריכי יוגה ופילאטיס מכל העולם לבין מתאמנים למטרת אימון אישי וקבוצתי אונליין.

Hasan Will be sharing some stories, notes, and reflections from a journey of a life-long designer, then he'll touch a little on some cultural and behavioral aspects of design and finish with some thoughts on our greater role as designers. About Hasan: Hasan is a multidisciplinary passionate about technology, design, and social innovation. He sold his first application while in high school, worked for several tech startups, and founded two social initiatives (hasoub.org & ibtekar.org). His work was featured on global and local forums, including Forbes magazine, TEDx, Al-Jazeera, OneYoungWorld, Stanford AMENDS, TheMarker, and others. Hasan has a B.A in communication from IDC-Herzliya and an MBA from the Technion. Today he works as a product manager at Microsoft, leads the strategy and innovation of Hasoub, and advises several startups and social initiatives.

תקופת הקורונה לא היתה כמו שום דבר שהכרנו קודם. מקומות עבודה נסגרו, מעצבים רבים ומנוסים נאלצו לחפש עבודה במפתיע, וכמעט כולנו התבקשנו בן רגע להפוך את כל שגרת חיינו על מנת לעבוד מהבית. לעבוד מהבית. כל יום. עם הילדים/החיות/השכנים הרועשים ותוך כדי שמי שגר איתכם בבית עושה בדיוק שיחת זום וצועק ״שומעים אותי??״ כל כמה דקות. זה לא קל. אבל זו גם הזדמנות מדהימה לשינוי שישפיע על כל עתיד העבודה שלנו. אז מה אנחנו צריכים לדעת כמעצבים ויוצרים על התקופה הזו? מה יעזור לנו להיות יותר פרודקטיביים? איך אנחנו יכולים לצאת מהקורונה חזקים יותר ואיך אנחנו מקדמים את הקריירה שלנו בתהליך? במפגש דיברנו עם ליאור פרנקל - האיש והעולם החדש - על כל השאלות האלה. עוד על ליאור: אהלן, אני ליאור, שותף בחברת ג׳ולט - בית הספר של העולם החדש. אני מנהל שם את חטיבות המוצר, הפיתוח, והלמידה. עד לפני מספר שנים הייתי מנכ״ל-שותף ב-nuSchool - שהיה בית ספר למעצבים פרילנסרים מכל העולם, ובמקביל גם ניהלתי פרויקטים ללקוחות כפרילנס בעצמי - ועבדתי עם מעצבים פרילנסרים כפרויקטורים - מניו-יורק, וושינגטון, וורשה, הודו, וכמובן גם מישראל. אני גם מוביל את הפודקאסט של פופקורן - על מסלולי קריירה מעניינים ועולם העבודה המתעדכן

רוב המעצבים אינם מנהלים (שזה דבר טוב, אחרת היה הרבה פחות עיצוב והרבה יותר פגישות). אך משום מה הרבה מעצבות ומעצבים מאמינים שהם לא יוכלו להשפיע על החלטות גדולות בארגון עד שיגיעו לתפקיד ניהולי. אך האם באמת צריך את התואר ׳מנהלת׳ לפני השם בכדי לייצר ולהגשים חזון עיצובי?בהרצאה זאת אנסה לשכנע אתכם ששינויים אירגוניים יכולים להגיע מכל מקום, אדבר על הכלים הנחוצים בכדי להפוך למנהיג עיצובי, ואפרק את השיטה ליצירת שינוי אירגוני שלב אחר שלב מרעיון ועד ביצוע.על עמרי דביר:עמרי הוא מנהל עיצוב, מנטור ודובר (ואבא!). ב3 השנים האחרונות הוא מנהל את צוות העיצוב של קורטנה במייקרוסופט ישראל, שבונים מוצרים מבוססי אינטליגנציה מלאכותית. כשעמרי מסיים לשלוח אימיילים ולשחק עם הבנות בגינה הוא אוהב לחלוק את הניסיון והלמידה שלו בהרצאות ופודקאסטים, ומנסה לעזור למעצבות ומעצבים צעירים לפתח את הקריירה שלהם.‍

מתחילים לחפש עבודה? הלכתם לאיבוד בתהליכי גיוס ארוכים והמון ראיונות? בהרצאה יאיר יעשה לכם קצת סדר בשלבים השונים ומה הם בוחנים, הוא ישתף טיפים רלוונטים ויסביר כיצד כדאי להתכונן אליהם. יאיר ידבר על איך להגיע מוכנים לתהליך, כיצד לייצג את עצמנו בצורה טובה, ומה צריך לדעת על החברה שמראיינת אותו. עוד על יאיר: הי, אני יאיר. מנהל צוות העיצוב של אז׳ור (הענן) במיקרוסופט ישראל. הצוות שלנו עובד עם 6 צוותי מוצר שונים אשר מפתחים מוצרים שונים הקשורים לפתרון הענן של מיקרוסופט ופונים בעיקר למפתחים ואנשיי הפיתוח. בשנה וחצי האחרונות גדלנו משלושה מעצבים לשמונה וגיוס מעצבים הפך להיות חלק משמעותי בתפקיד שלי. חוץ מזה אני גם אבא לשלושה ילדים וגר בתל אביב

לינקדין יכול להרגיש קצת מלחיץ: לכתוב את הסיכום והכותרת הנכונים, להתחבר עם לפחות 500 קונקשיינים, וליצור תוכן. כולם אומרים שכדאי להתחיל ליצור תוכן…אבל אפשר גם להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת - כי לא חייבים להיות אינפלואנסר בלינקדין כדי לצלוח את הפלטפרומה.בהרצאה שירה, פרפקציוניסטית לשעבר, תסביר מה חשוב, איך בונים פרופיל לינקדין חזק, ואיך משתמשים בו ככלי לחיפוש עבודה נכון. היא גם תדבר על איך היא יצרה קשרים עם אנשים בחברות כמו מאנדיי, שופיפיי, אינטל, וולט, ועוד - וגם הגיעה לתפקיד בחווית משתמש שבכלל לא פורסם - וכל זה בלי ליצור תוכן בלינקדין בכלל.עוד על שירה:ישראלית-קנדית שמביאה את המאה 21 לבי”ס הבינלאומי באוניברסיטת ת”א דרך הטמעת מערכות טכנולוגיות. כשהיא לא משפרת תהליכים ארגוניים, היא עוזרת למעצבי חווית משתמש עם מיתוג אישי וניהול קריירה אסטרטגים ועובדת ב:UX Writing Hub.אוהבת את המשפחה והחברים, להאזין לפודקסטים תוך כדי הליכות, שוקולד מריר עם מלח, וחקירות עמוקות על אפליקציות שעוזרות ליעל משימות.

הנה רעיון רווחי: משחק הרפתקאות הומוריסטי בעברית! עם תקציב נמוך וציפיות גבוהות צוות פיפוש יצא לפתח משחק פוינט אנד קליק דור אחד מאוחר מדי ועוד בעברית. אלעד טבקוב, מנהל הצוות, ידבר על האתגרים בעיצוב משחק המשך לתופעת קאלט משנות ה90 מול סטנדרטים מודרניים. תכירו את אלעד: אלעד טבקוב, 28, מקים ומנהל צוות פיפוש - מתעסק בעיצוב משחק (גיימינג דיזיין), הפקה, בימוי, שיווק וניהול צוותי הקריאייטיב, פיתוח וארט. לפני כן מייסד שותף של "גרפיקה חברתית" שנתנה שירותי מיתוג, שיווק ועיצוב לעמותות וארגונים חברתיים.

There is so much to learn from the real successes (and brilliant failures) as Service Design is implemented across the business, government, and non-profit sectors.In this event - Yoni will share a case study from an Australian SaaS company where he helped take a fresh look at invoicing from inside the organization and out.‍Get to know Yoni!Jonathan 'Yoni' Steingiesser is the Head of Design at Property Finder in Dubai where he divides his time between leading the design team, design strategy, customer research, and service design improvements. Yoni brings a hefty combination of technical skills, creative vision, and innovative thinking to every initiative he directs.With over 16 years of design experience in startups, retail, tech, nonprofit, mining, government, and education sectors, Yoni has fostered a passion for design innovation and continuous improvement through operationalizing design and research practices. Yoni has advised startups in San Francisco, Dubai, Perth, Melbourne, and Sydney. He is the founder of the Human Centre Design UAE Meetup and co-organizer of Service Design Perth and UX Melbourne Meetups in Australia.Born in Kibbutz Bror Chayil in the Negev to Brazilian parents, Yoni is a trilingual third culture kid who enjoys spending time with his family, playing football, and building communities.‍

Emerging technologies like VR and AR offer exciting new opportunities for UX designers, and plenty of new challenges too. In this presentation, Aaron explains the current state of VR and AR, why now is a great time for designers to jump in, and how to get started — even if you've only designed 2D products before. Get to know Aaron! Aaron is a product designer with an avid interest in spatial computing. He led growth design at Oculus for several years where he helped launch Oculus Go and Oculus Quest. He is currently an independent UX design contractor for teams at Facebook Reality Labs, the group that encompasses all of Facebook's VR and AR product initiatives. When not sitting in front of a screen, Aaron enjoys hiking and biking together with his wife around the Seattle area where they live.

איך להטמיע מחקר חווית משתמש בארגון? מחקר חווית משתמש צובר תאוצה והופך לחלק אינטגרלי בארגונים רבים. אבל הוא לא קיים בכל ארגון. בהרצאה הנ״ל טניה, חוקרת חווית משתמש בסקצ׳, תסביר איך להטמיע מחקר חווית משתמש בארגון, איך לעבוד לצד הסטייהקהולדרים ואיך לעלות את מודעות למחקר ולהפוך אותו לחלק אינטגרלי של בניית מוצר. הכירו את טניה! טניה היא חוקרת חווית משתמש בסקצ׳ עם רקע של עצוב חווית משתמש וניהול צוות עיצוב. טניה הקימה מחלקת המחקר חווית משתמש בסקצ׳ ויש לה ניסיון רב בהקמת מחלקות בתחום חווית המשתמש בעבר.

In this talk, I will be sharing practical tips and insights on how to craft and establish your online presence as a product designer. I will be sharing all the lessons I've learned, what mistakes to avoid and how you too, can build an authentic personal brand! About Miriam: Miriam Isaac is a 35-year-old UX Designer, residing in Israel. Originally born in Manchester England, Miriam had dreams of being a fashion designer and was on her way to the prestigious Central St Martins. However, with a change of location and lifestyle, Miriam found herself studying graphic and web design in Jerusalem and has been designing for the web ever since. When she isn't busy solving UX problems, she spends her time with her 4 children, listening to one too many true crime podcasts, and ordering overpriced stationery.

המושג "עיצוב מכליל" - "Inclusive design"נשמע יותר ויותר בעולם העיצוב.זהו עיצוב שלוקח בחשבון כמה שיותר אנשים, כולל אלה שיש להם יכולות שונות כמו אנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלות, ולבסוף מוביל למוצר שטוב יותר לכולנו. בזכות העיצוב המכליל יותר אנשים יוכלו להשתמש במוצרים שלנו, ולא נשאיר אנשים מאחור.בהרצאה זו אדבר על החיבור בין נגישות לעיצוב מכליל וחווית משתמש, ועל עקרונות העבודה של עיצוב מכליל. אראה מגמות עולמיות בתחום (גם של החברות המובילות), תוך מתן דוגמאות של מוצרים פיזיים ודיגיטליים, ונבין למה עיצוב מכליל טוב לחברה בה אנו חיים וגם לעסק שלנו.הכירו את הדוברת!נעה ניצן - מנהלת המרכז הטכנולוגי בבית איזי שפירא מתמחה בתחום של טכנולוגיה מסייעת, עוסקת בעיצוב חווית משתמש ובהכשרתה בעלת תואר ראשון ושני בריפוי בעיסוק ובוגרת קורס עיצוב חווית משתמש.‍

תחום האתיקה של עיצוב חווית משתמש מתפתח במהירות לאור השימוש הלא ראוי שנעשה באפיון טכנולוגיות וממשקים המנצלים חולשות אנושיות למטרות הגדלת מדדי שימוש במוצר. ההשפעה העמוקה והרחבה שיש לעיצוב מוצר על התנהגות המשתמש, מצבו הרגשי והפעולות שהוא בוחר לעשות, מחייבת אותנו לדיון והגדרת כללי אתיקה ברורים כדי להחזיר לתחום את המודעות לערכים מובילים ובעיקר לשאול את עצמנו - איך אנחנו רוצים לחיות. במפגש זה נתמקד באספקטים תיאורטיים ופרקטיים בתחום אתיקה של חווית משתמש, נבחן מתי עיצוב טוב למוצר הופך לעיצוב רע למשתמש, ונכיר את החוקרים המובילים בתחום. עוד על נועה: ד"ר נועה מורג היא המנהלת השותפה של המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB) בבית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה, ומובילה את המחקרים העוסקים בהיבטים החברתיים והאתיים של הטכנולוגיות. לאחר סיום התואר השני בעיצוב אינטראקציה בתכנית ITP ב-NYU, נועה עבדה בתעשייה ביצירת תכנים אינטראקטיביים, כולל פיתוח משחקים ותכנים אינטראקטיביים מקוריים עבור HBO ובהמשך עבור ערוץ הילדים ולוגי בישראל. נועה סיימה את הדוקטורט שלה בנושא תנועת המייקרים בישראל באוניברסיטת בר-אילן בתכנית ללימודי מדע וטכנולוגיה.

אם לפני 20 שנה היינו צריכים תקציב של 200 אלף דולר כדי לשים את המודעות לשירותים שלנו באמצעות רדיו או טלוויזיה, אז היום הרשתות החברתיות מאפשרות לכל אדם בעולם לשתף תכנים בחינם, המייצרים תנועה עבור המוצרים והשירותים שלהם.בין אם אתם פרילאנסרים שמחפשים פרוייקטים, מעצבים שמחפשים את הצוות מוצר הבא לעבוד בו או מובילי עיצוב בחברה נחשבת שמעוניינים לגייס את המעצבים האיכותיים ביותר, ההרצאה הבאה היא בשבילכם!בסשן הבא נלמד:תולדות המהפכה הטכנולוגית הרביעית ועידן יצרני התוכןמה זה אומר עבורנו כמעצבי חווית משתמש ויצרני תוכן לעתידמה משמעות המילה תוכןטיפים פרקטים ליצירת תוכן עבור מעצביםאיך לעשות מונטיזציה באמצעות אסטרטגיית תוכן‍הכירו את הדובר:יובל קשטכר הוא מעצב שאוהב לכתוב וכותב שאוהב לעצב.מייסד חברת UX Writing Hubשאחראית על הכשרות בתחומי העיצוב והכתיבה.עשה בעבר סדנאות אסטרטגיית תוכן למעצבים מחברות כמו מאנדיי, כותבי התוכן של ממשלת נורווגיה ותלמידי בית הספר לעיצוב חווית משתמש של בצלאל. ‍

בשקט בשקט, בזמן שאנחנו מקשיבים בכיף שלנו לפודקאסטים, עולם האודיו מוביל את המהפיכה הדיגיטלית החמישית. כולנו מאזינים לפודקאסטים ומכירים את סירי והעוזרות הקוליות, אבל מפספסים אוקיינוס כחול שנמצא מתחת לאף שלנו – שילוב של אודיו בעולמות השיווק, חוויית המשתמש ומסעות הלקוחות שלנו. למה אחרי התמחות באפיון ממשקי משתמש ויזואליים וקרוב ל-200 פרויקטי אפיון ממשקי משתמש בחרתי לעשות שינוי כיוון ולהוביל מיזם עצמאי שעוסק דווקא באודיו? למה הגיע הזמן שמעצבים ומאפייני ממשקי משתמש יוסיפו את עולם האודיו לרשימת הכלים שהם משתמשים בהם? מה ההזדמנות שאודיו מביא, איך נכון להתייחס לאודיו ואיך משלבים אותו בצורה בציר הזמן של הלקוחות שלכם? עוד על טל - הדובר שלנו! מבכירי ומובילי תחום חוויית המשתמש בישראל, מחבר הספר ״חוויית המשתמש״, זוכה פרס ה-UX Award הבינלאומי, מוביל מסלול ההסמכה למאפייני חוויית משתמש UXV ומנכ״ל ומקים Summurai – שעוזרת לאנשים עסוקים לדעת יותר בפחות מאמץ.

בעידן של שפע צרכני ובתקופה של היצע בלתי מוגבל של מוצרים ושירותים, יזמים, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע בתחום עסוקים בלמצוא כלים ותובנות שיעזרו להם לקבל את ההחלטות הנכונות: מה אנחנו מציעים לעולם? עם איזה פיצ׳רים לצאת לדרך? מי באמת המתחרים שלנו ואיזה צורך אנחנו ממלאים? :בתנאים האלו, זה לא מפתיע שהתיאוריה הותיקה של JTBD (Jobs to be done) הפכה בשנים האחרונות להיות רלוונטית יותר מתמיד .במרכז הכלי עומד איך לא, המשתמש והכוחות המניעים אותו לקבל החלטות. הרי כשקצת חושבים על זה, אנשים לא באמת קונים לקסוס רק כדי להגיע ממקום למקום. במפגש הפעם, נדבר על על חדשנות על הפרקטיקה מאחורי התיאוריה, מה עומד מאחוריה ואיך לשאול את השאלות נכונות כדי לקבל תשובות מועילות. נעים להכיר - צחי דינר מעצב, אמן, יזם וראש המחלקה לעיצוב ותקשורת חזותית במכון הטכנולוגי. מלווה פרוייקטים דיגיטליים מהימים שהמציאו את הדפדפן ואת סיומת הדוטקום. היה בעלים ושותף של מספר חברות עיצוב בארץ ובחו״ל. ועיצב וניהל קריאטיבית עשרות רבות של פרוייקטים. בנוסף להרצאות ואקדמיה גם עובד ומלווה יזמים וגופים גדולים בתכנון ואסטרטגיה של מוצרים ושירותים דיגיטליים. מנטור בגוגל קמפוס ולא משועמם לרגע. בעל תואר שני בפילוסופיה ותרבות דיגטלית, בוגר התכנית של חדשנות אסטרטגית בהרווארד ולא מפסיק ליצור,להסתקרן וללמוד עוד על העולם.

כאנשי חווית משתמש אנחנו הרבה פעמים צריכים להתמודד עם מורכבויות מהמון כיוונים שונים. בין אם זה הפרודקט, הפיתוח, הקופירייטרים, המרקטינג, ועוד. אז איך נוכל לעשות את זה בצורה יעילה יותר ומהירה יותר? בדיוק בשביל זה החברים מרד אינטראקטיב באים לעשות לנו סדנה לפתרון בעיות! על הסדנה: בסדנה תורגלו פתרון בעיות וקבלת החלטות בדרך אפקטיבית ומהירה, תוך כדי יצירת מיקוד ומטרה משותפת לצוות, בלי דיונים אינסופיים ובלי לשנות את התהליכים הקיימים - כך שתוכלו ליישם את הכלים כבר למחרת בבוקר בעבודה שלכם.

המיטאפ כלל 3 הרצאות של הילה לביא, תמר עקביה ואיתי ש. צור: 1. The power of agile thinking in a design-centric company - הילה לביא 2. אמא'לה, אני כבר לא בסטארט-אפ! תמר עקביה 3. אפליקציית יילו - מתחנת דלק לארנק דיגיטלי - איתי ש. צור

המיטאפ כלל 3 הרצאות של יאיר רונן, תום אבן ויגור שגלוב: 1. כיצד להשפיע כמעצב מוצר? - יאיר רונן 2. איך לעצב התנהגות? - תום אבן 3. האבולוציה של Wix Pricing Page:, איך חיפשנו (ומצאנו) מפגש בין המשתמשים לביזנס - יגור שגלוב

המיטאפ כלל 3 הרצאות של רז כהן ודור בן שמעון, עידו זייפמן חיים ובן בנחורין: 1. Penta - נקודות משמעותיות ביצירה ופיתוח הדיזיין סיסטם בפייבר - רז כהן ודור בן שמעון. 2. למה להיות שכיר ועצמאי אם אפשר גם וגם - גרסת 2.0 - עידו זייפמן. 3. ,NFTקוד, אומנות ועוד - בן בנחורין

אחד הנושאים הכי מדוברים בקהילה הוא תהליכי גיוס וקבלה לעבודה. אז הבאנו את יאיר רונן ממיקרוסופט לתת לכם סריקה על התהליך גיוס שהוא מעביר ובעיקר הרבה טיפים איך להתכונן לתהליך ואיך לצלוח אותו. הכירו את יאיר: מנהל צוותי עיצוב וחווית משתמש במיקרוסופט ומרצה בשנקר. במיקרוסופט אני מנהל צוותים מולטי-דיסיפלינרים של מעצבים, חוקרים וכותבי תוכן. הצוות שלי אחראי על חווית המשתמש של מוצרים מפלטפורמת הענן של מיקרוסופט (אז׳ור). בשנקר אני מרצה לעיצוב מוצרים דיגיטליים במחלקה לתקשורת חזותית. ״״בהרצאה אשתף מנסיוני כיצד נראה תהליך ראיונות עבודה, מה תוכלו לעשות במהלכו ולפניו על מנת להגיע אליו מוכנים יותר ודגשים ספציפיים לכל שלב״

:על ההרצאה אתם עובדים על פיצ’ר מסויים - מאפיינים ומעצבים לקהל היעד, ואז אחרי שאותו פיצ’ר מפותח, פתאום צצות בעיות: מקרי קצה שלא חשבתם עליהם, או במקרה החמור יותר - שימוש לרעה ואף פגיעה במשתמשים שלכם. האחריות שלנו, המעצבים, היא לחשוב על כל נקודות המפגש של המשתמשים עם הממשק, כל הזמן לשאול ״מה אם?״, ו-״מה עלול לקרות פה?״. אמנם הכוונות שלנו טובות, אבל האם יכול להיות שימוש לרעה במוצר או בפיצ’ר שאנחנו אחראים עליו? בהרצאה אשתף את התובנות שלי על מוצרים שונים, נבחן איך כשעסקים בונים מוצרים שהם מנותקים מא.נשים וממצבים בחיים זה עלול להוביל למטרה ההפוכה אליה כיוונו ולפגוע במשתמשים שלנו. לעיתים די בחומרה. :על המרצה תכירו את אלינור משען סלומון. סניור דיזיינר במיקרוסופט בצוות Power BI, מרצה בנטקראפט ומנהלת את קהילת הנשים “Stand Tall & Speak Up” שמטרתה לעזור לנשים להתגבר על פחד קהל ולהעלות את הערך העצמי שלהן. פעילה בקהילות העיצוב השונות, ואף ניהלה בעבר את כל תחום העיצוב במשרד המשפטים. מרצה בנושאי AI, מגדר וסטוריטלינג.

האם בינה מלאכותית יכולה להחליף גורם אנושי? באילו מקרים נוכל להשתמש בה כדי לייעל ואף לקצר את העבודה שלנו? איך נוכל להשתמש בה בצורה נכונה? על כל השאלות האלו והרבה יותר ידונו חברי הפאנל המדהימים שלנו, מומחים במחקר ובשימוש בבינה מלאכותית: ד״ר אילת סגל, ד״ר אורן שפירא, שירה וינברג הראל, סיגל וינאפל ואורח הכבוד.... כלי בינה מלאכותית בכבודו ובעצמו. נתחיל בסקירה קצרה של סיגל על הכלים הקיימים בשוק, ואז נעבור לפאנל. האירוע הזה הוא שיתוף פעולה בין הקהילה שלנו לסדרת המיטאפים "Talking Research".